אם אתם רוצים לרוץ כדאי שתכירו את המשתנה האחד הכי חשוב להצלחה בריצה: התמדה. וכדי שאתם תהיו בצד המצליח ולא בצד שנכשל, אנסה לתת לכם את הקווים לדמותם של אלה שבוחרים בכישלון לעומת אלה שכן מצליחים בריצה ומשתפרים. כך תבחרו בהצלחה:
מאת: גיא חלמיש, מאמן ראנפאנל אימון אישי
אחד סיפר שבשבת שעברה עשה אימון ומאז לא. השניה אמרה שהיא לא מצליחה לקום בבוקר להתאמן ובערב היא כבר עייפה. אחר סיפר שהיה שבוע קשה בעבודה אז הוא לא רץ, אבל השבוע הוא מתכוון להתחיל. כמאמן ריצה אני נתקל לא מעט בהסברים של אנשים להפסד של אימונים. לא תמיד אלה תירוצים, לפעמים אלה סיבות מוצדקות שאני הראשון שאתמוך בהן כבסיס הגיוני להחלטה לא להתאמן. גם יש לא מעט מצבים שמומלץ לא להתאמן בהם (לדוגמה: פציעה, העדר שינה, מחלה ועוד). אבל יש גם אנשים שברור שזה לא המקרה אצלם. אנשים שמשהו בהתנהלות שלהם לא עובד והם בוחרים בכישלון.
פשוט לבוא לאן שצריך
יש יותר מהתנהלות אחת שמונעת את היכולת להתמיד באימונים, אבל הפעם אני רוצה להתמקד באלה שנבדלים מאחרים בכך שאין להם את התכונה הזו שמאפשרת לצלוח משברים. הדבר הזה שיש לאנשים מסוימים ואין לאחרים- התכונה שמשאירה חלק לנצח קשיים ולהמשיך לנסות עד שזה מצליח.
בספרה “גריט”, רב מכר מרתק בתחום הפסיכולוגיה שיתרום לכם בריצה יותר מכל מאמר על תוספי תזונה ומעגלי אנרגיה בגוף (הוצאת מטר), מספרת אנג’לה דאקוורת על משפט של וודי אלן: “שמונים אחוזים מן ההצלחה בחיים הם פשוט לבוא לאן שצריך”. אני מוצא שאלה שמשתפרים ברמה מדהימה בתוכניות שלי הם פשוט מי שפשוט עושים את זה! המתאמנים שמצליחים בריצה שפשוט באים לאן שצריך בעקביות מרשימה ללא פספוסים: לתחילת מסלול הריצה שלהם, 3 או 4 פעמים בשבוע ויוצאים לאימון.
אחד כזה הוא דורון שמתאמן אצלי, שסיפר לי רגע לפני כתיבת הכתבה שהוא פספס אימון אחד בלבד בתוכנית ב8 החודשים האחרונים! לעומת דורון, הנכשלים הם תמיד אלה שמסבירים למה הם לא עשו דברים. הם תכננו, הם רצו, היתה להם באמת כוונה, אבל זה לא קורה אצלם. הם נכשלים ואני בטוח שלא רק בריצה. יש פה משהו אחר, עמוק יותר.
לוח מושלם ללא החסרת אימונים בתוכנית אימון אישי של RUNPANEL
גריט
במקום הכמעט יחיד בו ספרה מתחבר לריצה, אנג’לה דאקוורת ממשיכה לספר ב”גריט” על מבחן בהארווארד מ1940 שהעלה 130 סטודנטים בריאים על מסילה בזווית ומהירות קשה. המבחן ניסה לראות מהן התכונות של אנשים מצליחים ובריאים. החבר’ה האלה נשארו על המסילה כ4 דק’ בממוצע, אבל חלק לא עברו דקה וחצי. זה היה ניסיון לבדוק סבולת וכח רצון- המידה שבה מוכן הנבדק לדחוף עצמו או שנוטה לפרוש לפני שהעונש נהייה קשה מדי.
מה שמעניין זה לא המחקר הספציפי הזה שבעיני בודק דווקא את היכולת לדחוף את עצמך לקצה ולא את מה שהתיימר לבדוק, אלא מה שקרה איתו אחרי כן: במשך עשרות שנים לאחר מכן המשיכו וביצעו מעקב אחרי האנשים האלה מאותו מחקר, ומצאו מתאם מרתק: “התברר שמשך הריצה שלהם במבחן מתקן הכושר חזה באופן אמין להפתיע את הסתגלותם הפסיכולוגית במהלך חייהם הבוגרים”.
בספר “גריט” טוענת המחברת שלו היו בודקים מי מהם היו באים לחזור ולשפר את התוצאה שלהם למחרת ושבוע לאחר מכן, היו משפרים פי כמה וכמה את החיזוי להצלחה בחיים. ההסבר לתיזה הזו שעומדת בבסיס הספר הוא: לא הכישרון ואפילו לא היכולת לסבול עד הקצה הם שקובעים, אלא הרצון להשתפר, והמוכנות להשקיע בכך לאורך זמן. תשאלו את ירדן ג’רבי בסרטה “נחישות” (הפרסומת למעדן)… זו היכולת לעשות תרגול חוזר למרות שהוא לא מתגמל מיידית, והיכולת להתמיד למרות אי הצלחה. זה הפיצוח האמיתי- כלומר אותה תכונה שנקראת “גריט”.
הכותב באימון החלפות בטריאתלון: שוב ושוב עד שמשתפרים
ויתור מהיר?
חוסר סובלנות וחיפוש תוצאות מיידיות? הפרעת קשב וקפיצה ממשהו אחד למשהו אחר לפני מיצוי ההתקדמות וללא התמדה? עצלנות וקושי לקום ולצאת? וותרנות מהירה אל מול מכשול ראשון? לא הלך אז… פוף, מתנדפים וקופצים לדבר אחר? נתקלתי בהכל. ואני מאשר בלי מחקר פסיכולוגי של עשרות שנים שכל אלה עוצרים אתכם מלהצליח. כולם ללא יוצא מהכלל השתפרו בתוכנית שלי ברמה דרמטית כשהם פשוט בצעו את האימונים, זה כל מה שנדרש. פשוט מקשיבים לטיפ של וודי אלן ויוצאים לרוץ בדיוק לפי התוכנית.
את אותו אחד שהחל בגיל מאוחר ורץ 8 דקות לק”מ, על סף ההליכה, אבל מתאמץ ולא מוותר על אימונים, אני תמיד שמח לאמן, הוא יאהב את הריצה ויתמיד בה, אבל לאותו וותרן מהיר, זו שלא מתארגנת על 3 אימונים מסודרים בשבוע, או הבחור חסר הסבלנות שרוצה תוצאות מהירות בלי מחויבות- את כל אלה אני יודע שאתקשה לשפר בריצה. אני יודע שיש מגמה של מאמני ריצה שהופכים ל”יועצים מנטליים” ומנסים לעזור לאנשים לשנות הרגלים. אני לא מזלזל ביכולת של אנשים עם אמפטיה, נסיון, וסבלנות להשפיע בצורה חיובית כזו על אנשים שמתקשים אבל בעיני אל מאמן הריצה צריך לבוא כבר עם המחויבות.
אל תוכנית הריצה צריך לבוא כבר עם הכרה עמוקה שהמהות של התוכנית היא קודם כל בכך שמתייצבים בה ומבצעים תוך משמעת ודיוק את כל האימונים. גם אם זה לא טבעי לכם בתחילת הדרך, זה משתנה בהמשך ולומדים לאהוב את הריצה. אבל ללמוד ערכים של התמדה ומשתני אישיות עם Grit צריך ללמוד הרבה קודם לכן.
זה פשוט להשתפר בריצה בצורה משמעותית: מצטרפים לתוכנית האימון האישי של RUNPANEL.
מקבלים תוכנית אימונים והנחיה אישית מרחוק של המאמן ועורך האתר גיא חלמיש והשיפור שתראו ידהים אתכם!
למידע והצטרפות לתוכנית