ממשיכים בסדרת הכתבות על ליגת הטריאתלון הישראלית! הפעם, מה גורם לבנים לוותר על שהייה מול המסך? הצרחות מול פורטנייט או חוג סטנדרטי של כדורסל וכדורגל? מה יש בענף סיבולת קשוח שגורם להם להישאר בו ולהתמיד? 

מאת: ורדי בכור
צילום: חגי גלעד, אלינור ודויד מאור, הראל זילברמן, אורלי גלעד וינטרוב, אורי לב 

הבנים נותנים בראש

פניתי לאיגוד הטריאתלון לקבלת נתוני הרשמה לפי מגדר. בשנת 2018 היו רשומים 639 בנים. בשנת 2019 היו רשומים 660 בנים. בשנת 2020, נכון ליום כתיבת כתבה, ללא תחרויות. נרשמו 396, את הירידה אפשר לזקוף לשנה קשה לכולם בכל תחום… נתוני אמת נדע רק לאחר שיוחזרו התחרויות וכולנו נחזור לשגרה.

החברות באיגוד היא שנתית וההרשמה היא לכל תחרות בנפרד. בחירת התחרויות היא אישית או לפי מטרות הקבוצה. כמובן שלכל משפחה יש את השיקולים הלוגיסטיים והכלכליים לכמה תחרויות להירשם. לכן בעזרתו האדיבה של אילן זיסר מאתר מבט למרוץ קיבלתי את נתוני המסיימות בתחרות הכי גדולה של העונה, טריאתלון אילת: בשנת 2018 סיימו 358 בנים עד גילאי 18 את התחרות לעומת שנת 2019 שם סיימו בנים. לפיכך, אני מסיקה שנתוני האיגוד משקפים את מספר הבנות העוסקות בטריאתלון.


מגזין הריצה הטוב בישראל גם בטלגרם: לחצו פה לערוץ RUNPANEL


חנוך לנער על פי דרכו 

הרצון לפתח את הענף הוא עצום. להביא אותו לתודעה לפתח ולעקוב אחרי ספורטאים פעילים. בסוף פברואר יצא עדכון של הפרויקט שמטרתו לאתר ספורטאים וספורטאיות בעלי פוטנציאל תחרותי ובנוסף, להדק את הקשר בין המועדונים.  בנוסף האיגוד הציב יעד לחבר בין הספורטאים והספורטאיות הצעירים לבין חברי וחברות סגל נבחרת ישראל ע"י מפגשים במהלך העונה עם הילדים להם הם מהווים מודל לחיקוי. המפגשים יהיו בחלוקות הפרסים וההזנקות בתחרויות ומפגשי שיח משותפים. בזמן הסגר, המועדונים הזמינו חברי נבחרת לשיחות זום יחד עם הילדים.

מתוך ההבנה כי הרשת החברתית העיקרית של הילדים בגילאים האלו היא האינסטגרם, האיגוד הפך אקטיבי מאוד והוא מקפיד לפרסם סטוריז' של הילדים והילדות שמתייגים את האיגוד לדוגמא: אתגר #Triathome שסחף אחריו את הילדים להתאמן כל ימי הסגר ושום דבר לא יכול לעצור אותם. או אתגר #ככהיפהלי בעקבות פוסט של המדליסטית האולימפית, ירדן ג'רבי, שנועד לעודד בנות לספורט ובמקביל לעודד שינוי השיח כלפי בנות ונשים העוסקות בספורט. זו הכתבה השנייה שלי המציגה את הדרך שבני הטריאתלון עושים. אם תרצו להשתתף בכתבות הבאות צרו איתי קשר

הבנים האלו הם גברים אמיתיים. לא חוששים להשקיע ולתת מעצמם. הם מבינים את הערך שהם מקבלים מהענף לעתיד שלהם והם שופכים שם גלונים של זיעה. 

כמה זמן אתה עוסק בטריאתלון? ואיך הגעת לזה ? 

ניצן לב מתאמן בקבוצת Xtrim עם המאמן, ליאור כהן:  אני בטריאתלון שנה. הגעתי אחרי שהייתי בחוג קראטה כמה שנים והשתעממתי, אמרתי להורים שאני רוצה ספורט אינטנסיבי מאוד ואז הגענו לטריאתלון.

עמית לוי, בן 11 וחצי מתאמן בקבוצת אס"א רופין עם המאמן, עידו קצנלנבוגן: אני מתאמן בטריאתלון מכיתה ג' ומסיים את השנה השלישית שלי. אל הטריאתלון הגעתי בזכות בן דודי שמתאמן בריצה. באחת השבתות יצאתי איתו לאימון כשהוא רץ ואני רוכב לידו אח"כ עברתי לריצה והוא התלהב מהיכולת שלי. הוא הציע את הפלא שנקרא טריאתלון בגלל שהוא יודע שאני שוחה מגיל צעיר, מכאן הכל היסטוריה.

איתן גלעד בן 12.5 מתאמן בקבוצת טימשגב עם המאמן, ארז אייזנברג: אני עוסק בטריאתלון כשנתיים. ההורים שלי רצים חובבים, אחי בנבחרת ישראל בכדורסל וסבא שלי טריאתלט ותיק וגם איש ברזל והמליץ לי לנסות.

ליאם אביב בן 12 מתאמן בקבוצת עמק האושר אצל המאמנים ברוך קרן וחגי גלעד: אני עוסק בטריאתלון כבר שנתיים. תמיד עסקתי בספורט ושיחקתי בענפי הכדור השונים. כשהייתי בן 10 הצטרפתי לקבוצת הריצה של עמק האושר והצלחתי להתמכר. הקבוצה נתנה לי תחושת שייכות והרגיש לי שחשוב להם שאצליח, המאמן שלי העצים אותי מאוד. לא עבר זמן רב והרגשתי את השיפור ביכולת האישית שלי וזה גרם לי לרצות להיות ממש כמו כולם ולהפוך להיות טריאתלט. הקבוצה עבורי היא משפחה. צוברים חוויות משותפות, חוגגים ימי הולדת ויוצאים לטיולי רכיבה ואירועי ספורט.

איתי מאור בן 12 מתאמן בקבוצת טריאתלון גליל עליון אצל המאמן יואב ביטון: אני עוסק בטריאתלון כשנתיים. הגעתי לתחום לאחר שהשתתפתי בחוג שחייה מבואות חרמון. דרך חוג שחייה הכרתי ילדים שמתאמנים בטריאתלון וזה עניין אותי כי אני אוהב לרכב על אופניים עם אבא בשעות הפנאי.

מתן עמיר בן  11.5 מתאמן בקבוצת Roadrunner אצל המאמן ניר יגודה: אני עוסק בטריאתלון 3 שנים. הגעתי לענף דרך שכן שמתאמן בקבוצה.

איתן גלעד, טימשגב

מה הייתה התגובה  של המשפחה והחברים לבחירה שלך? 

עמית: המשפחה והחברים סביב תומכים ומעודדים כל הזמן. זה לא מובן מאליו לסובבים אותי רמת ההשקעה, ההתמדה והתוצאות.

איתי: המשפחה והחברים מאוד פירגנו לי. ההורים שלי ובעיקר אבא שלי מאוד תומכים בי. הסעות לאימונים, רכישות הציוד, אופנים, נעלים. אבא ואמא מעודדים אותי ואומרים לי שאני אצליח וקשה יש בלחם וגם אותו אוכלים.

ניצן:  התגובות של המשפחה והחברים מאוד תומכות וטובות.

מתן: כולם מאוד מפרגנים. ההורים שלי תומכים בי ומלווים אותי לכל תחרות.

ליאם: אני גדל במשפחה מאוד ספורטיבית כך שספורט הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הוריי דוחפים לעיסוק בספורט. במרתון תל אביב האחרון רצנו יחד כל המשפחה וזו היתה חוויה מיוחדת. שקשה לי אני נזכר במשפט חוזר כמנטרה בבית " להגיע לקצה זה מה שעושה אותי מאושר". בנוסף לתמיכה ההכרחית בעיניי של המשפחה, חייבת להיות מוטיבציה אישית להצלחה, תמיכת המאמן עד קשר אישי יש המון השפעה על ההישגים וההצלחה.

עמית: התגובה הראשונית הייתה כל הכבוד. כל חבריי ומשפחתי תומכים בי מאוד.

איתן: המשפחה שמחה שבחרתי בטריאתלון. הוריי ראו כמה אני נהנה שהחליטו לנסות בעצמם והיום הם גם מתחרים במרחק האולימפי ואפילו חושבים על המרחק הבא. בהתחלה, החברים שלי לא הבינו למה אני משקיע כל כך הרבה בספורט והיום שהם שומעים כמה חוויות ואיזה סיפוק יש לי, חלקם נרשמו בעקבותיי.

איתי מאור בן 12, טריאתלון גליל עליון

ספר אם היו לך חששות מתחום תובעני שכזה? תחרותי מדי? 

עמית: לרגע לא חששתי. חיכיתי להתחיל ואני לא מרגיש קושי עם הדרישה והתחרותיות.

ליאם: אני ילד מאוד תחרותי והישגי. בהתחלה זה נשמע מאוד קשה אבל הרגשתי שהאימונים מאפשרים לי לממש את היכולות האישיות שלי וזה הפך להיות קל יותר. לא היו לי חששות מהטריאתלון אלא הוא סיפק עבורי אתגר. ככל שהתעמקתי, הרעב שלי גדל, אני מחכה לתחרויות ואימונים, זה חלק ממני. בעיניי, התחרויות הן החלק הכיפי של העניין, ההתרגשות שלפני והרצון להיות הכי טוב.

מתן: בתחילת הדרך לא הכרתי ולא ידעתי כמה הענף הזה תחרותי ותובעני. אני אוהב אותו מאוד.

איתי: להיפך! ממש לא. אני מאוד אוהב את הספורט הזה, אוהב להתחרות. אני מרגיש שאני כל הזמן רוצה עוד ועוד כדי להגיע למקום הראשון. כשאני מתאמן ומתחרה אני מרגיש ממש טוב. אני יודע שזה קשה אבל חשוב לי לשפר את התוצאות שלי.

איתן: לא חששתי. ידעתי לאיזה ענף אני נכנס וזה אתגר אותי. זה מכניס בי משמעת וערכים. אני תמיד רוצה להשתפר ומחכה לכל אימון. לדוגמא, אפילו שחודש אוגוסט הוא חודש פגרה, בחרתי להמשיך להתאמן עם קבוצת גיל גדולה יותר.

ניצן: להיפך! רציתי ענף תובעני ותחרותי וענף הטריאתלון עונה בדיוק על הציפיות שלי.

ניצן לב, Xtrim

מה לדעתך, התרומה של הטריאתלון עבורך מעבר לספורט ? 

איתי: התרומה של הטריאתלון מעבר לספורט היא משמעת עצמית, אחריות, סדר וארגון ועצמאות. אני קם מאוד מוקדם בבוקר לאימונים והולך לישון מוקדם כדי להיות עירני. אני מקפיד על התזונה שלי. הטריאתלון לימד אותי שכדי להשיג מה שאני רוצה אני צריך להתמיד ולעבוד קשה.

איתן: הטריאתלון תורם לי לחיזוק האופי. הוא מלמד אותי משמעת עצמית, סדר וארגון, עמידה בזמנים וגם לדעת להתמודד עם הצלחות וגם כישלונות ולהפוך אותם לעוד שלב בדרך להצלחה.. לא פשוט לפעמים לוותר על זמן עם החברים, ללכת לישון מוקדם כדי לקום לאימונים אבל למדתי להסתכל על מטרות ארוכות טווח. 

עמית: הטריאתלון מקנה ארגז של ערכים להתמודדות במצבים שונים ומגוונים שאני בטוח שיתרמו לי הרבה לחיים ומעבר רק לספורט. משמעת עצמית, נחישות, התמדה, דבקות במטרה, התמודדות עם לחצים\ משברים\ אכזבות כל אלו הם פועל יוצא מהעיסוק בטריאתלון ואני מקבל הרבה דוגמא אישית מהבוגרים של הקבוצה. תרומה נוספת היא בפן החברתי, הם עבורי כמו משפחה שנייה. אנחנו נפגשים המון, חוויות משותפות וזה כיף גדול.

ליאם: העיסוק בטריאתלון מהווה עבורי סוג של הגשמה עצמית. המקום בו אני פוגש את התחרותיות שנמצאת בי והרצון להשתפר. העיסוק הזה מעניק לי בגרות ואחריות. במהלך האימונים אני מרגיש את ערכי הספורט נטמעים בי, עקביות, הגינות, כבוד לזולת שיתוף פעולה וכבוד הדדי הופכים להיות חלק ממני.

מתן: כושר התמדה, כוח רצון, השקעה . ערכים חשובים שיבואו איתי לכל תחום שאני בוחר בו, מעבר לטריאתלון.

ניצן : אני חושב שמעבר לכך שזה ספורט שהחברים שלי בו, אני מכיר מקומות חדשים, עושה משהו טוב וכיפי וגם דוחף ומאתגר את כוח הרצון שלי להכי גבוה שאפשר.

עמית לוי, אס"א רופין

איך אתה משלב בין דרישות האימונים לבין הדרישות מהלימודים ? 

ליאם: הלימודים תמיד בראש סדר העדיפויות, חשוב לי להצליח בלימודים ולהגיע להישגים. אמא שלי, מורה אז כך שזו לא בחירה עבורי 😉 הבנתי שעליי לתכנן סדר יום ותוכנית שבועית כדי שאוכל לשלב בצורה נכונה ומתאימה לי. בעזרת תכנון מראש אפשר להצליח בלימודים וגם לא לפספס אימונים.

מתן: אני מצליח לשלב בצורה טובה מאוד בין הלימודים לטריאתלון. הלימודים מאוד חשובים לי ולכן אני משקיע בהם כמו שאני משקיע בטריאתלון.

איתן: יש לי ימים מאוד ארוכים. מבית הספר אני נוסע לאימונים וחוזר ב 18:30 בערב הביתה. התרגלתי לימים ארוכים ואני מסתדר טוב מאוד בלימודים. הדבר היחיד שמפריע לי שלפעמים אני צריך לוותר על מפגש חברים לטובת אימונים.

ניצן: השילוב בין דרישות האימונים לבין הלימודים הוא מאתגר אבל בעיניי, זה אתגר חיובי. אני מוצא שאחרי אימונים יש לי יותר אנרגיה ללימודים.

איתי: עד עכשיו למדתי בבית הספר היסודי, לא היו לנו שיעורי בית ומבחנים. אני משקיע בבית הספר כמה שאני יכול.

עמית: אני מחשב זמנים כך שאוכל לעמוד בדרישות. לרוב אני מסיים את החובות לבית הספר בבית הספר או אחרי האימון. עד עכשיו לא נתקלתי בבעיה לשלב בין השניים.

הצטרפו לדיוור השבועי שלנו:

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

מהו ההישג שאתה הכי גאה בו?  

ניצן : עברתי ניתוח ברגל לפני כחודשיים וארבעה שבועות אחרי הניתוח חזרתי ל 100 אחוז אימונים.

ליאם: אני הכי גאה בהישג שלי בטריאתלון אילת. זה הטריאתלון הראשון שעשיתי, זו ממש לא תחרות רגילה אלא אמיתית של ממש. הצלחתי להעמיד מטרות ויעדים ולעמוד בהם אבל יותר מהכל הצלחתי להנות מהחוויה הזו.

איתן: אני גאה בזה שאני מתאמן עם קבוצת גיל גדולה ממני ומצליח לעמוד בקצב שלהם. אני רואה את השיפור שלי בתוצאות וגם בחוסן המנטלי וזה גורם לי לתחושת סיפור עצומה. 

עמית: קשה לי לשים את האצבע על הישג אחד אבל אני חושב שהתחרות הכי משמעותית היא אליפות ישראל באילת, בה זכיתי כסגן אלוף ישראל לגילי ב- 2019.

איתי: לפני שנה השתתפתי בפעם הראשונה בטריאתלון הוד השרון. זו היתה התחרות הראשונה שלי, סיימתי במקום 12 ואני מאוד שמח על כך.

מתן: מקום 2 באליפות הארץ בטריאתלון אילת.

ליאם אביב, דרך האושר

מסר חופשי לבני הטריאתלון ולכאלו שעדיין לא

ליאם: תעסקו בספורט, תתאמצו, תצליחו, תשיגו תשאפו הכי גבוה שיש. תמיד תזכרו שהשמים הם הגבול והדרך- דרך ארץ.

ניצן :  הטריאתלון שינה לי את החיים. זה כיף ופוגשים אנשים מדהימים וכל אימון מחדש אפשר להציב אתגר חדש.

עמית: אני ממליץ למי שאוהב לרכוב, לרוץ ולשחות- גם אם הוא לא מצויין בהכרח בשלושת הענפים- שינסה לשלב ומקסימום יהנה וישאר.

איתן: בהתחלה לא פשוט, מדובר במאמץ פיזי שהגוף לא רגיל אליו. הכל בראש, עד שאתה מתאהב בזה וכיף לך להגיע לאימונים ולהרגיש את השיפור. כיף להיות חלק מקבוצת ילדים שאוהבים דברים דומים. בקבוצה מצאתי הרבה חברים.

מתן: כל מי שמצטרף לענף צריך לדעת שהוא מצטרף לענף דורש התמדה והרבה השקעה, אבל חשוב שידע שהוא מקבל בחזרה הרבה סיפוק.

איתי: למרות הקושי אל תוותרו! צריך לרצות ולאהוב את מה שאנחנו עושים ואם נמשיך להתמיד בסוף נגיע למה שאנחנו רוצים.

בני הטריאתלון! 

בכל פעם שאני קוראת את התשובות של הספורטאים האלה, אני מבינה שקורה משהו טוב לילדים שעוסקים בספורט בכלל ואלו העוסקים בטריאתלון בפרט. אז אם חום יולי אוגוסט והלחות הישראלית שברו אתכם קצת, קראו שוב את הכתבה, אני בטוחה שמחר תקומו לאימון ולא תתלוננו. ואם אתם מבינים עניין, צרו קשר עם קבוצת הטריאתלון לילדים הקרובה לביתכם, העירו את הילדים שלכם וקחו אותם לראות ספורטאים וספורטאיות אמיתיים!