כל מה שרציתם לדעת על מרתון וינה

למרתון וינה נרשמתי כבר לפני שנתיים, רגע לפני שהקורנה שינתה לנו את מהלך החיים. בהתחלה בוטלו הטיסות ולאחריהן לא איחרה להגיע ההודעה כי המרתון נדחה בשלב זה. לנרשמים ניתנה האפשרות לדחות לשנה הבאה או לבטל. נקבע תאריך חדש למרתון, תאריך שלווה בגל קורונה נוסף. התאריך הבא נקבע ל 24.4.22 העברתי את הרישום אליו בתקווה רבה שעד אז הקורונה לא תפריע לנסיעה וקיום המירוץ. אכן כך קרה. כעבור המתנה של שנתיים וקורונה אחת שתפסה אותי בשיא האימונים זכיתי לרוץ במרתון וינה ה-39.

מגבשים קבוצה

בדצמבר 2019 נזרע הזרע הראשון של ריצה קבוצתית למרתון וינה, בשלב הראשון נרשמנו 5 לחצי מרתון ואנוכי למרתון המלא, שכאמור נדחה בגלל הקורונה. לאחר דחייתו של המרתון הראשון ובניית יכולת של רצים נוספים למרחקים הארוכים, התווספו לנסיעה מתאמנים נוספים. יצאנו לדרך 9 רצי מרתון ו-10 רצי חצי. הטיסות הוזמנו, חדרים שוריינו, סלוטים נרכשו ותכנית האימונים יצאה לדרך.

למה וינה?

מרתון וינה נבחר בגלל מספר סיבות:

• העיתוי – המרתון מתקיים באפריל, הנגזרת המיידית היא אימוני ריצות ארוכות בטמפרטורות של החורף ולא בחום ובלחות של הקיץ.
• המסלול – מסלול אספלט מלא, כמעט שטוח לחלוטין, עובר דרך אתרים בעלי עניין וחזרה רק על חלק קטן של המסלול עם נופים משתנים במרביתו.
• עלויות טיסה ולינה סבירות. 
• דרכי תחבורה נוחות, מהירות ומדויקות.

וינה קוראת לנו

חלוקת הערכות של מרתון וינה נקבעה ב 22-23 לאפריל. בהתאם לתאריכים כיוונו את הטיסה הלוך ל-22 כך שב-23 יהיה יום האיסוף שלנו. נחתנו בוינה בשעה 17:00, התמקמנו במלון ויצאנו להעמסת הפחמימות הראשונה לפני המרתון. כבר בחיפוש מוקדם אותרה מסעדת Vapiano בקרבת המלון. זו היא רשת מסעדות אירופאית ועובדת בשיטת הכנה על המקום. בסדר מופתי ונימוס וינאי עומדים בתור, מגיעים לשף בוחרים את המנה ומול עייניך המשתאות מבשלים את הפסטה. מכינים את הרוטב מחברים את המרכיבים ומגישים לך את המנה. יש גם בר סלטים ופיצות – מומלץ מאוד.

חלוקת ערכות

בבוקר יום חלוקת הערכות ויום לפני המרתון, יצאנו לריצה קצרה ברחובות וינה לזכרה של טליה שואן ז”ל. אמא של טליה היא חברה בקבוצה ומאמנת בזכות עצמה אשר בחרה להנציח את זכרה של טליה ז”ל דרך הריצה.

האקספו נפתח בשעה 9:00 ואנחנו מהרנו להגיע אליו כדי שנוכל לנצל את היום בצורה מיטבית. גילינו שהדרך היעילה ביותר להתנייד בוינה היא בעזרת מערכת התחבורה הציבורית. למתחם האקספו לקחנו את הטראמפ עד לנקודת החלוקה שצוינה בהנחיות. כבר בהליכה מהתחנה לכיוון המתחם, זיהינו שאנחנו בכיוון הנכון בזכות האנשים לובשי בגדי הריצה שפגשנו בדרך. מסדרון רחב הוביל אל תוך הבניין ובסוף המסדרון גילינו שאנחנו בתוך האנגר עצום בו מוקמו בסדר מופתי עשרות דוכנים.

התחלנו בעמדת חלוקת הערכות שמוקמה בסוף ההאנגר. שורה ארוכה של עמדות חלוקה. לטובת קבלת הערכה נדרשים להציג ברקוד מודפס אשר נשלח אלינו למפרע במייל. בזכות ריבוי העמדות זמן ההמתנה בתור היה קצר ביותר. בעמדת החלוקה, סריקה לברקוד העניקה תיק חוטים עליו הודבק מספר החזה שלנו, צ’יפ עם מספר חזה ועוד אי אלו דוגמיות. מי שהזמין חולצה עבר לעמדות חלוקה נוספות. שם אפשר להדפיס גם אם לא הזמנת מראש, את שמך או כיתוב FINISHER על החולצה. 

בין עשרות הדוכנים היו: דוכנים של ביגוד ספורט וריצה, דוכנים של נעליים, עמדות קפה, עמדות צילום שונות וחינמיות עם יכולת להצטלם על רקע מהמסלול, על פודיום ועוד רקעים שיווקיים למיניהם. בנוסף עמדת לבדיקת כף הרגל, משקאות איזוטוניים ותוספי תזונה, רקמים וסבונים לספורטאים, בדיקות רפואיות, אביזרים לריצה ועוד. הכל מאורגן ומסודר להפליא. תכננו לקחת את הערכה ולצאת לחרוש את העיר, בפועל נשארנו מעל שעתיים. בערב חזרנו למסעדה האיטלקית ליד המלון לארוחת הפסטה המסורתית. חזרה למלון, סידור של כל הציוד לבוקר ולמיטה. בבוקר מחכה לנו הריצה המיוחלת.

יום המרתון

באירופה כמו באירופה מתחילים בשעות שמאפשרות יקיצה טבעית. מזג האוויר פרגן לנו בטמפרטורות של 14 מעלות ושמים מעוננים חלקית. הצפי לצהריים היה גשם ולכן לקחנו איתנו מעילי גשם וביגוד לאחרי, בתוך תיקי החוטים שנתנו לנו בחלוקת ערכות ואותם ייעדנו לשמירת חפצים. שעת ההזנקה של המקצה הראשון נקבעה לשעה 9:00. זמן ההזנקה שלי נקבע למקצה השלישי בשעה 9:15. בכל מקצה הוזנקו יחד רצי חצי ורצי מרתון לפי זמן היעד שציינו בהרשמה.

כבר במטרו בדרך לנקודת הזינוק הורגשה תנועה ניכרת של הרצים שמילאו את קרונות המטרו. כולם מתנהלים בנחת וברוגע. ביציאה מתחנת המטרו שממוקמת במרכז אזור ההזנקה נגלה לנגד עינינו, אזור הזנקה שלא ניתן לראות את ההתחלה ואת הסוף שלו. 6 שערי הזנקה אשר ממוקמים בשני טורים מקבילים של 3 שערים כל אחד ומייצגים את המקצים השונים. עשרות אנשים מבצעים ריצות חימום הלוך חזור בתוך אזור ההזנקה, וכמובן תורים לעשרות תאי השירותים שפוזרו בצידי הדרך. חידוש מעניין בתחום הפינוי היה משתנות חיצוניות מגודרות עבור גברים בלבד.

ירדנו לאזור ההזנקה בחיפוש אחר שמירת החפצים. מכיון שנקודת הסיום שונה מנקודת ההתחלה, נרשם בהנחיות כי שמירת החפצים היא על גבי רכבים. תשאול קצר של הרצים, הוכוונו למשאיות אשר חיכו בסמוך לאזור. כל משאית משולטת ומאובזרת בקולבים עבור התיקים שכאמור מוספרו וחולקו לנו מראש. כל שנותר הוא לגשת למשאית הנכונה ולמסור את התיק.

שעת הזינוק מתקרבת והאווירה מחשמלת. הרצים מסביב באנרגיות וההתרגשות בשיא. אנחנו מתקדמים לאזור המוגדר למקצה השלישי, ובשעה 9:10 בדיוק מוזנק המקצה שני. טור שלא נגמר של רצים הצועדים לעבר קו הזינוק.

9:13 הכרוז מתחיל את הספירה לאחור של המקצה שלנו ואנחנו מתחילים לצעוד לעבר קו הזינוק. חוצים את שער הזינוק ומתחילים לרוץ. טור ארוך של 30,000 רצים בכל הגילאים, מ-100 מדינות נרגשים ומחייכים, ממלאים את רחובות וינה היפה.

תחילת המסלול הוא על הגשר העובר מעל לדנובה. אחרי קצת יותר מקילומטר ואנחנו על המסלול שעליו קיפצ’וגה שבר את מחסום השעתיים בריצת מרתון. על הדרך אנחנו חולפים על פני הגלגל הענק הנמצא בפארק הלאומי פראטר. 5 קילומטרים הבאים יהיו במסלול מישורי לחלוטין כשרובו בתוך חורשה, בדרך חולפים על פני עמדת תקליטן, מעגל מתופפים ועשרות מעודדים המפוזרים לאורך המסלול.

עמדת מים ראשונה בקילומטר החמישי. המים מחולקים בכוסות קרטון חד פעמיות, דבר אשר למראית עין נראה כי מקשה על הרצים לשתות לאור שלוליות המים שנקוות על המסלול לאורך העמדה ולאחר מכן מאפיינות גם את שאר העמדות.

בקילומטר ה-6 אנחנו חוזרים לרחובות העיר חוצים גשר נוסף ורצים לאורך נחל DONAUKANAL, כאשר מצידנו האחד נחל ומצידנו השני שכונות מגורים ואנשי העיר מעודדים מחלונות הבתים. בקילומטר ה-9 אנחנו פונים לכיוון מרכז העיר, חולפים על פני הקונגרס הוינאי, שטאדטפארק, כאשר בנקודה זו ממתינים בסדר ובסבלנות רצי מרוץ המרתון שליחים להתחלף עם מסיימי החלק הראשון. מכאן נפגוש את רצי המקצה הבא כל 10 קילומטרים.

בקילומטר ה-10 חולקו גם בננות חתוכות, כאשר קליפות הבננות הושלכו על ידי חלק מהרצים לרצפה והצטרפו לשלוליות המים. מה שאילץ את הרצים לדלג ימינה ושמאלה כדי לא להחליק. הפחים אשר חיכו בקצה העמדות נותרו מיותמים בחלקם. פנייה שמאלה מביאה אותנו לקילומטר ה-11. משמאלנו ציורי גרפיטי מדהימים ומיד אחריהם אנחנו חולפים על הדוכנים הירוקים של שוק האוכל המפורסם נאשמרקט. אני מבטיח לעצמי לחזור אליו כדי לשבת לאכול ולא רק לחלוף על פניו.

הקילומטר ה-18 מכניס אותנו לרחוב הקניות המפורסם Mariahilfer-Strasse. בקילומטר ה-20 אנחנו פוגשים עמדת מים נוספת. עמדות המים שמוקמו כל 5 ק”מ וסיפקו לרצים מים, משקה איזוטוני ובננות הפכו למכשולי אתגר נגד החלקה עבור הרצים.

בנקודה זו אנחנו נפרדים מרצי החצי אשר פונים בדרכם לכיוון קו הסיום, ואילו אנחנו ממשיכים היישר לרובע המוזיאונים. חולפים על בית העירייה, פארק זיגמונד פרויד ובקילומטר ה-24 אנחנו חוצים חזרה לצידו השני של נחל DONAUKANAL. את פנינו מקבלת רוח פנים אשר מלווה אותנו עד הקילומטר ה-27. הקילומטר ה-28 מחזיר אותנו אל פראטר פארק, סיבוב קטן ליד אצטדיון ארנסט האפל והמשך ריצה בתוך הפארק. מנקודה זו כבר חיכו עמדות מים בערך כל 2 קילומטר. ריצה מאתגרת מנטלית של 2 קילומטר הלוך וחזור ואנחנו נכנסים לשכונה פסטורלית של בתים פרטיים.

הקילומטר ה-38 מחזיר אותנו למרחב האורבני ולאזור מרכז העיר. 3 קילומטר אחרונים, קריאות המעודדים מכל עבר, הלהקות שניצבות בצידי הדרך מנגנות מוסיקה קצבית ולהקת מעודדות בקילומטר ה-40 צוהלת ומריעה. נקודות ציון אחרונות בדרך האופרה של וינה, בית הפרלמנט, עוד 500 מטר והדגל נשלף מהווסט. 400, 300, 200, 100, אחד מהחבר’ה שסיים חצי מרתון קורא לי אני מרים את הראש וחוצה את קו הסיום.

מדליות תלויות על קולבים ומחכות לרצים. שרוול הסיום מוביל את הרצים ליציאה שם מחולקת להם שקית ובה בקבוק מים, משקה איזוטוני, חטיף חלבון, בננה ותפוח. כמובן שהמשאיות עם התיקים חיכו לרצים בסוף שרוול הסיום. אנחנו ריכזנו את הנבחרת הארצית בקפה סטארבקס מעבר לפינה ושיתפנו חוויות. כעבור כמה שעות בטיול ברחובות וינה, כבר לא נותר זכר לקיומו של המרתון. 

לסיכום

מהבחינה המקצועית – מסתבר שאפשר גם אחרת ועדיין יש דברים שהיה אפשר לשפר

יתרונות

• עיתוי – בחודש אפריל – אימונים במזג אוויר קריר, מזג אוויר נעים בריצה 
• רצים – שילוב של רצי חצי ורצי מרתון
• מידע – מיילים ועדכונים שוטפים
• אפליקציה – מדויקת, מאפשרת מעקב אחר הרץ, עובדת אוטומטית, מספקת מידע לניהול ריצה
• תחבורה – יעילה מאוד לאזור הזינוק
• אקספו – מסודר ומגוון
• חלוקת ערכות – מסודרת ויעילה
• שמירת חפצים – מאורגנת מסודרת
• מסלול – מישורי, מעניין
• עמדות חלוקת מים – בכמות מספקת

חסרונות

• מרוץ בארץ זרה – דורש התמצאות, מומלץ בקבוצה
• הדפסה על החולצה – אם לא הזמנתם הדפסה מראש תאלצו להמתין בתור
• עמדות מים – סכנת החלקה

פעם ראשונה שלי במרוץ בחו”ל. הסדר, הארגון, האנרגיות המטורפות, הנופים והחבר’ה שטסתי איתם הפכו את המרוץ לחוויה בלתי נשכחת! חזרנו לארץ 8 מרתוניסטים חדשים, חצאיסטית אחת חדשה, ו-8 רצים שהסיפו עוד חצי לרזומה.

מאת: הוד קליין

אולטרה מרתוניסט, אוהב אתגרים וריצות טבע, מאמן לחוסן מנטלי וגופני, מאמן ריצה ליחידים, קבוצות והבעלים של קבוצות “רצים בעמק”