“יאללה, בוא לטיול – אני מארגן שחיית בוקר בחוף דור/נחשולים,” ככה זרק לי זוהר גלילי, מאמן השחייה שלי מקורס שיפור הסגנון בהוד השרון. עם זוהר, אין הרבה התלבטויות – וייב טוב, כיף זורם. ידעתי שזו הולכת להיות חוויה. גיא חלמיש מספר על טיול השחיה הימי:
יצאנו צפונה, השעה 7:30, הים בחוף דור ממתין בסבלנות. האנשים נאספים באיטיות מחושבת, מתגודדים בכניסה, מתחילים את טקס השיחה המתגלגלת עוד בטרם זוהר מגיע. מבלי שנבחין, התקבצנו – 25 שחיינים לכבוד כניסה מדודה למים. ברכות וחיבוקים חמים לחברותי אוליביה ויעל, השותפות למסע הים ההוא ביוון, ועכשיו כאן, לקראת הרגע שמחבר את כולנו – קו המים הקסום שממתין.
זוהר גלילי – מגשים חלום בטיול שחיה
זוהר מגיע עם צוות התמיכה המכובד: רונית, אסף, הקיאקיסט קובי ועדן הנער. סבב שמות ויוצאים לדרך. הרוח מזרחית והים קריר: אנחנו כבר ב 23 מעלות בתחילת נובמבר, ואני עם חליפת עלי אקספרס 2מ”מ קצרה שמתגלה כלא מספקת כאשר אני יוצא החוצה מהמים ומתחיל לרעוד (כשרון מיוחד שלי, לסבול יותר מכולם מהקור…). היתרון בחליפה פשוטה בטיול כזה שלא נתרגש אם יקרה לה משהו במעבר בסלעים, אבל בהחלט אפשר להגיע עם חליפות קצה ולהזהר יותר.
חולם על זה הרבה זמן
במפגש, זוהר משתף שהטיול הזה הוא תוצר של שנתיים של חלומות ותכנון מדוקדק. “כן, שחיתי פה בעבר, באימונים שגרתיים, ונשאבתי לנופים – הנקרות, קווי הסלע, והמבנים העתיקים של הנמל, כל המרחב פה יפהפה ברמה כזו שמיד ידעתי שצריך להביא לשם חוויה מלאה.”
זוהר מחייך, “רציתי להוסיף טאץ’ אחר – פה וויסקי קטן, שם קפה טרי, ולזרוק פנימה גם סיור היסטורי. כי לשחות הלוך-חזור זה סבבה, אבל כאן? אפשר לתת טיול עם נשמה. אז נצרף קיאק, נדאג לילד שיביא בגדים יבשים כשיהיה קר, חברים תומכים, וכמובן – קפה חם ותרגול משעשע מסביב לאי.”
“בראש השנה יצאתי לבד לסיבוב רגלי על קו החוף, מנסה לתכנן את התחנות האידיאליות של המסלול. סימנתי לעצמי את הנקיק הכחול המרהיב, את המקום לקפה על החוף, ורעיון ההקפה של האי החל להתגבש. סביב, מפעל הארגמן העתיק ומתקני המבדוק של הנמל סיפקו השראה לכל העניין.
חיפשתי את המערה הכחולה המפורסמת, אבל היא התגלתה כרחוקה מדי לתכנון שלנו, אז התמקדנו בקשת בנקודה הצפונית. שבועיים לפני הטיול עשיתי פיילוט לשמונה חברים שהיה ממש זהה. הבאתי את הקיאק, הקפה, האלכוהול, וכו’. הכול התנהל כמו מנגינה מתוזמנת היטב, והפיילוט אפשר לחדד את הזמנים ולדייק את המסלול.”
יוצאים לשחות בחוף היפה בארץ
לפני היציאה, קיבלנו תדרוך מדויק – המסלול צפוי לכלול כ-3.5 ק”מ בקצב נינוח. מחולקים לשתי קבוצות: אחת למהירי שחייה ואחת לנינוחים יותר. מתחילים מחוף דור, יוצאים אל הים וחותרים צפונה, שומרים מרחק בטוח מהדייגים. חלפנו על פני המפרץ הראשון, ממשיכים לעבר הגדה הצפונית שלו, ובקצה, כמו שומר זקוף על המפרץ, נחשף המצפה המוכר.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
הנקיק הכחול
קצת אחרי המצפה, על סלעי החוף, מתגלה הפתעה קטנה: נקיק כחול החודר אל מתחת לשביל הולכי הרגל, מסתור סודי של הים (שכל מי שהיה פה כבר מכיר). מאחר שהחלל אינו גדול, התפצלנו – כמה מאיתנו נכנסים, מצלמים, ומבריחים לא בכוונה את היונים מתוך המערה, בעוד האחרים נשארים עם זוהר לתרגול שחייה.
מצטרפים לווצאפ של ראנפאנל:
אסף, עוזרו הנאמן של זוהר בטיול, מזמין אותנו לרגע מדיטטיבי: דקה של עצימת עיניים, נשימה עמוקה, והזדמנות לשחרר את מחשבות החוף ולהתמסר לשקט האופף את המערה. הרעידות הלא רצוניות שלי מהקור מונעות ממני להתחבר לאווירת הרטריט לדקה שהתפתחה שם…
אילן בכניסה לנקיק בתרגיל קשה עבורו: “לא ממהרים הביתה”
קפה בחוף חולי, שקט וריק
מהנקיק הכחול אנחנו ממשיכים צפונה, ומגיעים להפסקת קפה ראשונה מול האי. בזמן שהאש מתחילה לפעול על הקפה והתה, זוהר קורא לאמיצים להצטרף להקפה קטנה מסביב לאי. מבחינתי, בתור הקופא הרשמי של הקבוצה, לצלול חזרה למים היה מחוץ לתחום עד שאצבור קצת חום גוף – נשארתי על החוף לחכות לקפה.
אם אתם מתכננים להצטרף, מומלץ להביא מים, מגבת טיולים קלת משקל, שנדחסת לפאוץ’ בלי בעיה ותעלה לקיאק, וכפכפים קלים. חלק מהציוד מועבר לקיאק וחלק לתוך המצוף – כי במים, כל פריט נחשב.
נקודת קפה ומנוחה ראשונה (צילום: קרן שרון)
חלזונות ארגמן יוקרתי
ממשיכים צפונה ברגל לאורך החוף, ונתקלים באזור שהיה בעבר מרכז תעשיית הארגמן, תעשייה מבוססת חלזונות ים נדירים. רונית נכנסת לפרטי הפרטים, ומספרת לנו על הפיניקים, אותה קבוצה אתנית ששלטה באזור והפכה את צור בלבנון לאחד ממרכזי המסחר המשגשגים של העולם העתיק.
הם שלטו באומנות הפקת הארגמן – צבע עשיר בגווני אדום-בורדו שהיה לסמל סטטוס ומלוכה. יוקרתו נבעה מהתהליך המורכב להפקתו: ריסוק, הרתחה ועיבוד חלזונות ים. שרידים מהתעשייה הזו עוד פזורים כאן לאורך החוף, עדות אילמת למסחר הקדום והרווחי שניהלו הפיניקים.
ממשיכים למבדקי הספינות
עוד צעד קטן ואנחנו מול עדי ההיסטוריה: רונית ממשיכה לספר לנו על סימני החציבה בחוף נחשפים לעין – מלבן מימי מדויק, שפעם שימש כמעגן סירות בעת הגאות לתיקונים ותחזוקה. תמונות, צחוקים וחוזרים לשחות מקטע נוסף.
כנראה שזה החוף היפה בארץ (צילום: קרן שרון)
הקשת – נקודת הקצה
הפעם שחייה רצופה של עוד כמה מאות מטרים מביאה אותנו אל הקשת. הרוח המזרחית הופכת צפונית יותר ומתחזקת, ובנקודה העמוקה יותר מופיעים צ’ופים קטנים. התנאים דורשים ערנות, אבל אחד היתרונות בשחייה לאורך החוף הוא שתמיד אפשר לחתוך החוצה אם מישהו מרגיש צורך (זה לא קרה).
המים פיסלו קשת יפה בסלעי החוף, וזו הנקודה הצפונית ביותר במסע שלנו. מכאן חוזרים, אבל לא לפני עצירה לצילומים וכוסיות אוזו שגלילי מחלק לכולם.
הקשת (צילום: נטשה פרצוב)
חוזרים חזרה, אפשר לשחרר?
מפה חוזרים בשחיה רצופה למפרץ של מועדון הגלישה, משם יצאנו לטיול. אני ועוד שני חברים משחררים קצב ומגיעים מוקדם יותר לחוף. שחיתי קצת יותר ממה שצריך וחזרתי לפריסה הצנועה של פיצוחים בסיום.
זה היה טיול השחיה הראשון של אילן, והוא חזר בהיי:
“בתחילה חשבתי שאני מגיע לעוד יום מודרך, בדומה לרבים שעברתי אבל די מהר התגלתה התפנית בעלילה. זה אמנם התחיל באיחור מסוים, אבל מהר מאוד הבנתי שהרעיון הוא לא הזמן, הלו”ז והדיוק – אלא לשחרר ולהנות מהטבע, הים והגלים. אחד השיאים עבורי היה כשהמדריך אסף ביקש שנעמוד בתוך המערה ונעצום עיניים, ולא נחשוב על כלום למשך דקה!
אסף מפעיל: רטריט ב 23 מעלות
מעבר לזה השחייה בטבע, עם אנשים שאני לא מכיר, כולל הפינוקים והמרחק הגדול יותר מהרגיל שלי בשחייה, גרמו לי לחזור עם חיוך ואדרנלין שנמשך עד 12 בלילה. אין ספק שיציאה משגרה במיוחד כעת, הקנתה לי חוויה טובה לנפש ולגוף.”
יעל הג’ינג’ית לא הכירה את זוהר, ומספרת:
“היה מושלם – קודם כל זוהר מותק כזה! הוא פשוט בנאדם מדהים, הוא מקצוען על. הוא מייד תיקן לי את המקומות בשחיה שאני יודעת שחלשים אצלי, והוא מייד ראה את זה (וגם החמיא לי תוך כדי על השחיה) – בא לי ללמוד אצלו. אני גם רואה איך החבר’ה שלו שוחים…
יעל הג’ינג’ית ואוליביה: באנו להרים!
המיקום של השחיה היה אש וההפתעות הקטנות נהדרות: הקפה בחוף הראשון, האוזו בשני, ההסבר על הארגמן והחלזונות והמבדוק… כיף להבין איפה אתה שוחה ולהתחבר להיסטוריה. והכי חשוב: האנשים – הוא אסף סביבו אנשים מאוד איכותיים. היתה שבת קסומה, כמויות של דגים במים, וכל התפאורה הסתדרה בשביל זוהר להגשים לו את החלום”.
שבת קסומה בין סלעים, דייגים ושחיינים בחוף דור
למרות המרחק – לא מרגישים את הקושי
בשגרה שלי אני שוחה הרבה פחות ממה ששחיתי פה, אבל החוויה הנהדרת, האנשים, ההפסקות, האווירה – כל אלה גרמו לשחיה הזו להרגיש זורמת וקלה בהרבה ביחס למרחק. אם תעשו את המקסימום בטיול הזה כולל הקפת האי, תוכלו להגיע לכמעט 5 ק”מ. אבל זה די מודולרי ואפשר גם לעשות פחות (תלוי אם מקיפים את האי, ואם הייתם בקבוצה שזגזגה קצת עם זוהר בזמן שהאחרים בנקיק). ההיבט המנטלי המקשה של שחיה ארוכה רצופה ומשעממת מנוטרל לגמרי באירוע כזה ולכן זה קל בהרבה.
מאת: גיא חלמיש
צילום: קרן שרון, גיאחה, נטשה פרצוב
מימין: זוהר וגיא (כותב הכתבה) בפריסת הסיום
בוקר שבת כזה, שווה לגמרי את ה 250 ש”ח שטיול כזה יעלה. הטיול הבא מושפע מזג אוויר – מכוון לדצמבר אבל הים יחליט את התאריך הסופי. בטוח שיהיה צורך בחליפות. רוצים להצטרף לטיול הבא? מלאו פרטים וזוהר יחזור אליכם:
