שרון אילון, אתם אולי מכירים אותה מ”קחי אותי שרון”, התקשרה אלי והזמינה אותי לרוץ איתה ועם ראות פרנקל ב YogaRun – המיזם החדש שלהן (בצהלה, ת”א) המשלב בין יוגה לריצה. שרון ואני מכירים מילדות כשכנים ברחוב קטן בהוד השרון, אז שמחתי מאוד לשמוע ממנה וגם מעולם לא עשיתי יוגה, אז הייתי חייב לנסות!
ערוץ ראנפאנל בטלגרם – מצטרפים פה!
שרון, עוסקת בשנים האחרונות בפילנטרופיה בגיוס משאבים לעמותת “גדולים מהחיים” והיא בעניין הריצה באופן רציני כבר תקופה ארוכה. לאחרונה היא לקחה את זה צעד קדימה עם קורס מאמנים בשיאים והחלה לעסוק באימונים אישיים והיא מביאה את הצד של הריצה אל YogaRun.
את צד היוגה מביאה ראות פרנקל, שנטשה את תעשיית הפרסום שם היתה סמנכ”לית לקוחות בכירה במקאן אריקסון. היוגה היא גילוי משנה חיים עבורה, אחרי שהסתירה שנים הפרעת אכילה של בולמיה כשהיתה במצב פיזי ונפשי קשה, היא אשפזה את עצמה במחלקה סגורה לטיפול, יצאה מזה, עזבה את עולם הפרסום, הבריאה, נכנסה חזק לריצה וליוגה, מכרה בית והרכיבה הכל מחדש. YogaRun היא חלק מהפאזל החדש שלה, והיא באה עם ייעוד: לעזור לאנשים, נשים ונערות להתחבר לרגשות, לעצמן, ולשחרר החוצה את הקשיים שחוסמים אותן מלהנות מחיים בריאים ומתגמלים. היא עושה את זה דרך הדרכות היוגה וההרצאה שלה “שם קוד – בולמיה”.
הגעתי לסטודיו בשכונת צהלה בצפון ת”א בשעה שש בבוקר (יש גם אימוני ערב ושבת), הורדנו נעליים בכניסה, פרסנו מזרוני יוגה דקים, והתחלנו להתאמן.
איך נראה אימון YogaRun?
שרון: “אימון טיפוסי מחולק לחצי חצי או מעט יותר ליוגה, תלוי בקבוצה ובזמן – בחורף למשל עשינו קצת יותר יוגה. בקיץ יש אימונים בחוץ ובים וזה יתרון גדול שאפשר לעשות את זה בכל מקום. המבנה הוא תמיד יוגה, ריצה, ואז חוזרים למתיחות שוואסנה ((savasana) לסגור את האימון ולתת 10 דקות שקט לאחר מכן.
“היוגה הוא תרגול שפותח את הגוף, מזיז, ממריץ את הדם, וחוסך את החימום של הריצה”.
בחוויה האישית שלי ושל אחרים – היוגה מכינה אותי לריצה עם גוף חם. לא מתחילים את הריצה בקושי. לי אישית הגוף לא נפתח, קשה לי זמן ארוך לתוך הריצה, ואפילו כשאני מדברת איתך אני קולטת שאני כבר לא אומרת את זה. אני יוצאת לריצות קלילות כאלה. זה נהייה כיף ומאוד מקל על ההתחלה.”
ראות: “אני חושבת שזה באמת אימון מאוד חכם: הוא משלב את האנרגיה, את ההרגעה האיזון והחיבור שהיוגה מביאה עם היציאה החוצה לריצה שם מזיעים את הכל כמו Detoxing. השילוב של שני עולמות המנוגדים האלה יוצר אנרגיה מיוחדת. אחרי האימון אנחנו מרגישות שהכל יותר אפשרי ונשים מעידות על זה שאין להן את נפילות האנרגיה באמצע היום והן עד 11 בלילה בתפקוד.
YogaRun זה סוג מסוים של יוגה?
ראות: “זו אשטנגה ויניאסה. יש המון זרמים אבל בסוף הכל יושב על אותם עקרונות. השיטה שלי מתבססת על תנועה וזרימה ואני מחברת את הכח לתוך זה. העיקרון המנחה הוא “קודם כל צריך לפתוח את הגוף, להכין אותו, להזרים חמצן, לפתוח את הלב ובעיקר לשחרר את חרדת הריצה שיש להמון נשים שאומרות אני לא יודעת לרוץ, אני לא יכולה, ופתאום המחשבות האלה כבר לא רלוונטיות, כי אחרי חצי שעה 40 דקות של תרגול יוגה, הגוף מוכן לריצה. יוצאים לריצה קלילה של 3-5 ק”מ ואז חוזרים חזרה לסגור את התרגול ולתת לגוף להטמיע את מה שהוא עבר ב10 דקות הרפיה.”
שרון: “אין הרבה זמן ביום שהוא רק שלנו ופה ב YogaRun יש לנו אימון זמן איכות עם עצמנו בשעה וחצי בבוקר של זמן לעצמן. יש לנו מפגשים של של אמהות בנות, ויש את אלה שבאים לאימון שבת, ששם יש לזה ערך להזכיר לנו שאחרי האימון אתה שם לב יותר לאוכל.
בלי תחרות, בלי יעדים
ראות: “לא. זו לא הגישה – אנחנו מאוד מאמינות בדרך ביום יום שבה עולים ומתרגלים, ונמצאים כל הזמן בלמידה והתפתחות. אין יעד ואין מטרה. האימון משלב המון אלמנטים של תודעה, חיבור לעצמי, נקיון, כניסה פנימה. אנחנו לא בתחרות עם אף אחד ולא מנסים להשיג שום דבר. באים לחוות ולהנות כאורח חיים.
אין שום תרגול דומה לאחר. יש אימוני בוקר, יש אימוני ערב, יש אמהות ובנות שזה משהו מדהים והילדים נהנים מהבונדינג וזמן האיכות שלהם. המטרה היא לשפר את איכות החיים שלנו.”
שרון: “הריצה היא ריצה חברתית בעיקר. המיקוד הוא אצל המתחילות בעיקר עם רצון לבנות יכולת לרוץ לאורך זמן. המתחילות מקבלות הפעלה ממני בזמן שהמתקדמות רצות קדימה, וכך תוך זמן קצר כולם יכולים להגיע לאפשרות לרוץ חצי שעה עם האחרים.
הריצה עצמה היא מאוד נעימה. לי חשוב בחלק של הריצה לתת את תשומת הלב לכל רץ ולכל רצה. החלטנו לא לפצל לקבוצת מתחילים ומתקדמים. אנחנו יכולים להתפצל בתוך הריצה כי אנחנו שתיים, ומי שמנוסה בריצה יכול לצאת גם בלעדינו. יש המון תשומת לב בריצה למתחילים ואני רוצה לא לעזוב אותם לרגע, לתת להם תוכנית אימון ותמיכה ומשיכה קדימה.”
את משלבת הרבה “דיבוב” של יוגה: הנחיות לתרגילים ודיבור על דברים אחרים. למה עושים את זה?
משום שיוגה זו פילוסופיה, זו דרך חיים. כל מה שקורה על המזרן זו פאראפרזה לחיים. מעבדה. וכשאני עומדת בוירשנה אסנה – תנוחת העץ, ואני רוצה להבין את המרכז שלי, איך אני משתיקה קולות, איך אני מחזירה את עצמי לנוכחות, לבפנים, להיות כאן ועכשיו, ברגע הזה להתחבר למה אני מרגישה, מה עובר עלי? אני גוף שמחובר לנפש ולנשמה. פרוש המילה יוגה זו אחדות. אני רוצה ליצור אחדות בין צמדי ניגודים למשל בין מה שאני חושבת בראש לבין מה שאני מרגישה בלב. ברגע שאני אמצא את המרכז הזה, את השקט הפנימי הזה, הכל אנחנו יכולים. אני מדברת על הדברים האלה משום שהיוגה היא הרבה מעבר לספורט: זה תרגול שהוא מנטלי ורוחני. הוא עובד על גמישות, על כח, על תנועה, על מפרקים… זה הערך המוסף.
יכול להיות שבכך שהוספתם את הריצה גיליתם שמשהו חסר קצת ביוגה?
“לא, זה משלים. אני לא מסתכלת על זה כמשהו חסר – אני באמת מאמינה בלשלב דברים. יש אנשים שהם נורא מסורתיים ויעשו רק יוגה ולא יצאו לרוץ, אבל אני מאוד עם ראש פתוח ומאוד מודרנית וגיליתי שהשילוב ביניהם עושה טוב, חדשני. אם מוסיפים משהו זה לא אומר דווקא שמשהו חסר, אלא שיש עוד משהו שמתחבר.”
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
החוויה שלי כאורח
ביוגה התקשתי ומהריצה נהנתי…
בדיוק בעודי מנסה לייצב את עצמי עם מעט מדי הצלחה בתנוחות האלה, ראות הסבירה איזה תנוחה עם עצה לשחרר את השיפוטיות כלפי עצמנו, להפסיק לחשוב על מה לא טוב בנו ואיפה נכשלנו. אותי זה שעשע… ברור שכל רץ וכל ספורטאי יכול להנות מהתרומה של היוגה: היא מייד מאתגרת את הזנחת הגמישות (אולי הפיזיותרפיסטים שאומרים שלא חייבים טועים?), ואת חולשת השרירים בעבודה סטטית. במיוחד הודגמה חולשתם של כל השרירים המייצבים הקטנים והליבה שמתחילים לרעוד בכל פעם שצריך להחזיק את הגוף בשיווי משקל מוזר. לגמרי יצאתי עם תחושה שיוגה יכולה לשפר אותי!
לטעמי הן באמת עלו פה על משהו חזק ומומלץ, אבל אני חייב להודות שחלק מההנאה שלי בריצה נבעה מהצורך לצאת כבר מהסטודיו ולשנות את האווירה מהחוויה הסגורה, החשוכה, והקבועה יחסית על המזרן. יש איזה צורך בהתפרקות אחרי העצירות, הסגירות והאיפוק שהרגשתי שיושבים עלי ביוגה. אישית, אני גם יכול להתאמן בפוקוס פיזיולוגי לגמרי והמסרים שמסביב ליוגה פחות מדברים אלי (“האני, המרגיש, הנוכח, המתנקה, הזורם, המשלים” וכו’), אבל היוגה, יש לי אליה כבוד כפעילות כח סטטי וטווח תנועה רלבנטית ומועילה והחברה שמתאמנים בה מציגים יכולות מעוררות קנאה שאני אשמח להתאמן עליהן ולשפר!
שרון מסכמת: “לרוץ כולם יודעים, יוגה יש, השילוב של זה הוא מה שיוצר באמת אימון שהוא משלב שני עולמות שאתה מרוויח ממנו את הכח והגמישות של היוגה ואת תועלת הלב ריאה של הריצה. בסוף רוב האנשים הרי לא רצים שעה, או מבצעים אימונים קשים. אנחנו רוצות שכל אחד ואחת יצאו מהבית ויצאו לרוץ, ופה הפנייה היא לכולם. מאוד חשוב לחזק את הגוף ואני מוצאת ביוגה את כל החיזוקים, החיטוב, הליבה והשקט, ומצד שני יש את הריצה – הספורט הכי קל היות וכל אחד יכול לשים נעלי ספורט ולצאת. בהדרכה נכונה כל אחת יכולה.
להצטרפות ל YogaRun – בשכונת צהלה בצפון ת”א, מלאו פרטים: