עדיין לא התאוששנו לגמרי ממרתון ברלין ושיא העולם ההיסטורי של אליוד קיפצו’גה, והנה שלושה שבועות אח”כ מגיע מרתון גדול נוסף – שיקגו. המרתון מתקיים ב7 באוקטובר- יום ראשון הקרוב. הפעם נעסוק בסיפור אחד מני רבים שיש במרתון הזה, והוא סיפורם של מו פארח וגיילן ראפ.
מאת: תומר קרוצ’י
מרתון שיקגו עיר הרוחות
עיר הרוחות (wind city) כפי שהיא מכונה בארה”ב, היא רק העיר שהביאה לנו את מייל ג’ורדן, ברק אובמה, ואופרה וינפרי, וגם המארחת של אחד מששת המרתונים הגדולים והנחשבים בעולם (יחד עם בוסטון, ניו-יורק, ברלין, טוקיו ולונדון), המוכרים בעיקר כ”מייג’ורס”. זו תהיה הפעם ה-41 שיוזנק מרתון זה.
שיקגו הינו כאמור אחד הגדולים, כאשר מספר הנרשמים אליו מוגבל ב-45 אלף מדי שנה. ב-2017 סיימו אותו 44,508 רצים ורצות, ביחס מרשים של 48.5% רצות (בברלין האחרון השתתפו 40,775 כשרק כ-30% נשים). מתוכם 10,000 רצים בינ”ל, וכ 10,000 רצי Charity המגייסים כספים. בשנה שעברה גייסו למטרות כאלה כ 17.5 מליון דולר. 100 פייסרים יעזרו לרצים לעמוד בקצבי המטרה שלהם. הם כולם יוכלו להשתמש באחת מ 20 תחנות השתיה וההזנה לאורך הדרך. מי שינצח יקבל 100,000 דולר והמקום השני: 50,000. השלישי יסתפק ב 25,000 דולר.
מאז 1977 סיימו אותו 785,362 רצים. ביום המירוץ ילוו אותו 12,000 מתנדבים! יהיו שם 1,500 אנשי צוות רפואי ו400 מרשלים. שימו לב לנתון המדהים הבא: צפויים להיות על המסלול 1.7 מליון צופים ביום המרוץ!
מרתון שיקגו
מספק את הסחורה
שיא המסלול: 2:03:45 נקבע ב2013 על ידי דניס קימטו (Dennis Kimetto). היסטורית, מרתון שיקגו בד”כ מצליח לספק את הסחורה כאחד המייג’ורס בהיותו בעל מסלול שטוח וביכולתו למשוך רצי-עילית מהשורה הראשונה. בשנים האחרונות הוא מתבסס כמקום מוצלח לניסוי כלים של המרתוניסטים המובילים בארה”ב, כשבשנה שעברה ניצח אותו רץ אמריקאי בפעם הראשונה מזה 15 שנה.
היסטוריה? האמת שכן, מאחר ואם נחפש רץ שהוא גם יליד ארה”ב נצטרך ללכת הרבה יותר רחוק- בפעם הראשונה מאז שנת 82′ ניצח את מרתון שיקגו רץ יליד ארה”ב. מדובר כמובן בגיילן ראפ המוכשר מפורטלנד, אורגון. גדול הרצים האמריקאים בעשורים האחרונים, שהצליח היכן שרבים וגדולים לפניו כשלו. ראפ חוזר גם השנה לשיקגו כדי לנסות להגן על תוארו, אך על קו הזינוק בפארק גרנט הוא יפגוש חבר ותיק ומוכר, אגדת מסלול אדירה בלשון המעטה, סר מו פארח הבריטי יליד סומליה. (אגב אמריקאים: השיא האמריקאי במרתון הוא 2:05:38 נקבע על ידי Khalid Khannouchi)
שיקגו והישראלים
הוא לא בין הפופולאריים בין המרתוניסטים הישראלים כמו מרתונים אחרים שבהם משתתפים מדי שנה מאות ישראלים; כנראה ששיקגו נראית פחות מעוררת תשוקה בהשוואה לברלין, פריז או וינה. כמה ישראלים השתתפו במרוץ לאורך השנים? הנתונים מראים 111 ישראלים מ 2008. ביום ראשון הקרוב ישבר שיא של ישראלים ורשומים 19 מרתוניסטים משתתפים כישראלים (בשנה שעברה נרשמו 12). בטח יש עוד כמה שרשומים כאמריקאים.
הירוצו שניים יחדיו? החניכים של סלזאר
פארח וראפ, ראפ ופארח. צמד יריבים-חברים מהסוג ששווה לפחות כתבה בתוכנית 60 דקות. השניים החלו להתאמן ביחד בשנת 2011 תחת שרביטו של המאמן אלברטו סלזאר בפורטלנד, בירת הריצה הלא-רשמית של ארה”ב וגם שלא במקרה מקום משכנו של המטה של נייקי. שנה וחצי אח”כ, בגמור הריצה ל-10,000 מ’ במשחקים האולימפיים בלונדון היה זה פארח במקום הראשון שהגשים את התקוות של הקהל הביתי. כמה מטרים אחריו היה זה רץ אמריקאי שהפתיע בישורת האחרונה ולקח את הכסף. זה היה גיילן ראפ.
גמר ה-10,000 בלונדון היה רגע השיא בקריירה של ראפ ופארח עד לאותו יום. פארח הצטרף לשורת אגדות מסלול שבוע אח”כ, כשזכה בזהב גם במקצה ה-5000 מ’. ראפ סיים רק במקום השישי,ועדיין רשם את אחד מהישגי השיא האולימפיים לרץ אמריקאי במרחקים הארוכים על פני 50 שנות משחקים אולימפיים.
מו פארח- האביר הבריטי
עד כמה שפארח היה ענק בקיץ 2012, האגדה לא רק המשיכה, אלא אף התעצמה עם השנים. פארח היה לאחד מגדולי רצי ה-5000 וה-10000 בהיסטוריה, כששלט ללא עוררין במרחקים הללו לאורך תקופה של 5 שנים. פארח שיחזר את הדאבל מלונדון שוב ושוב באליפויות העולם במוסקבה (2013) ובבייגי’ן (2015), וכשעשה זאת בפעם השלישית שוב בריו 2016 היה לאלוף המבוגר ביותר אי-פעם במרחק הארוך מבין השניים.
על המסלול פארח היה בעיקר טקטיקן ענק; את ניצחונותיו הגדולים ביותר השיג בריצות טקטיות שבהן נשאר בדבוקה המובילה עד שני הסיבובים האחרונים, ואז פתח מבערים ושרף את המסלול בקצב מסחרר שאף אחד מהריבים לא יכול היה לעמוד בו. בגמר ה-10000 בריו אף הגדיל לעשות כשהצליח לנצח אחרי שנפל והשתטח על המסלול במהלך המרוץ. את הפרישה מהמסלול תכנן לבצע לאחר דאבל נוסף באליפות העולם בלונדון בקיץ שעבר, אך התוכניות השתבשו כשבגמר ה-5000 מ’ אדריס האתיופי הצליח להפתיע את פארח באמצעות הנשק של הבריטי – ריצה טקטית וסיומת קטלנית. פארח סיים עם זהב ב-10000 וכסף ב-5000. כמה חודשים לאחר מכן הוא קיבל תואר אבירות מוצדק מאין כמוהו מהמלכה אליזבט.
מו פארח והמרתון
פארח הספיק לרוץ מרתון עוד כשהיה רץ מסלול. זה היה במרתון לונדון בשנת 2014, שם סיים במקום השמיני עם תוצאה של 2:08:21. אולם אז היה זה לדבריו כדי להגשים שאיפה פרטית שלו. ארבע שנים אח”כ פארח התייצב שוב בלונדון, הפעם גם כתושב העיר, אחרי שעזב את פורטלנד ואת המאמן סלזאר בסוף 2017. את החודשים שלפני מרתון לונדון העביר פארח במחנות אימונים ארוכים באתיופיה ונדמה היה שהוא יכול לנצח את הגדול מכולם. היה זה יום חם ולא פשוט בסוף אפריל האחרון בלונדון. פארח ישב על הזנב של קיפצ’וגה האגדתי לאורך 30 ק”מ כשאת רובם הם רצו בקצב מסחרר שהיה מהיר משיא העולם, ואף התקרב לאזור השעתיים ולמטה ממנו. תקלה עם בקבוקי מים, החום ואליוד קיפצ’וגה היו בסוף יותר מדי גם לאביר הבריטי המעוטר. פארח סיים שלישי עם שיא בריטי וזמן פנטסטי של 2:06:22, וכמו קיפצ’וגה, כבר החל לתכנן את היעד הבא. קיפ’צוגה חזר לברלין ועשה היסטוריה. עכשיו תורו של האביר הבריטי.
מנצח שיקגו הקודם- האנדרדוג?
אצל גיילן ראפ הדברים התפתחו אחרת. בניגוד לעמיתו לאימונים, ראפ לא הצליח לשחזר את הישגו על המסלול בלונדון 2012. באליפויות העולם במוסקבה ובבייג’ין הוא סיים במקומות 4-8 במקצים ל-10000 ו-5000 מ’. לקראת ריו 2016 החליט יחד עם מאמנו להתאמן לקראת המקצה ל-10000 מ’ ולריצת המרתון. ראפ קבע 2:11:13 במרתון הבכורה שלו בפברואר 2016 בלוס אנג’לס, שם זכה במקום הראשון ובכרטיס לריו. חצי שנה לאחר מכן ראפ סיים במקום החמישי בגמר ה-10000 בריו. כעבור שמונה ימים הוא זינק למקצה המרתון בתנאים הלא פשוטים של ריו דה ז’ניירו, אותו סיים במקום השלישי. הישג ענק ויוצא דופן לרץ שאינו ממוצא אפריקאי, במרתון השני שרץ אי-פעם. זה רק פתח לו את התיאבון.
ב-2017 כבר רץ במרתון בוסטון היוקרתי, שם סיים שני עם 2:09:58, וחצי שנה אח”כ ניצח את שיקגו עם 2:09:20, אחרי 15 שנה שהן לא זכה רץ אמריקאי בשיקגו (חליד חנוצ’י יליד מרוקו שזכה ב-2002), ו-35 שנה מאז שאמריקאי יליד ארה”ב זכה בתואר (גרג מאייר ב-1982). ראפ חזר לבוסטון באפריל האחרון כדי לעשות היסטוריה, אלא ששם כזכור שררו באותו יום תנאים קשים של גשם, קור ורוחות עזות, שהפילו את גדולי הרצים זה אחר זה. ראפ שהגיע מכוסה מכף רגל ועד ראש לקו הזינוק לא הצליח לעמוד בתנאים הקשים, ופרש קצת אחרי הק”מ ה-30. אלא שבמקום להתכנס בתוך עצמו ולהצטער על ההשקעה שירדה לטמיון, ראפ והצוות שלו חישבו מסלול מחדש. הוייז שלח אותם הפעם למרתון פראג, 20 יום בלבד אחרי מפח-הנפש בבוסטון. עם מסלול מהיר ומזג אוויר מוצלח, וכשהוא חמוש לראשונה בפייסרים, ראפ הסתער על המסלול בפראג בלי לקחת שבויים. את חצי המרחק צלח ב-1:03:00 כשמתחרהו היחיד הוא סיסאי למה מאתיופיה, וגם אותו הוא הצליח לנער בקילומטרים האחרונים כדי לנצח את המרתון ולקבוע שיא אישי חדש ונפלא: 2:06:07.
פארח וראפ, ראפ ופארח
שני התלמידים של סלזאר שעברו הרבה רגעים מכוננים ביחד, בין אם על משטחי האימון בפורטלנד ובין אם באצטדיון האולימפי של לונדון או של ריו. פארח הוא הווינר, הטקטיקן, האגדה והאביר הבריטי. הוא הפסיד לראפ רק פעם אחד בכל המפגשים שלהם, וגם זה היה במרוץ למייל אחד. ראפ תמיד היה האנדרדוג, אך נדמה שדווקא השנה הוא הפייבוריט מבין השניים. גיילן מגיע עם ניסיון עשיר יותר במרחק הזה, עם תוצאה טובה יותר ועם תואר אחד משיקגו ברזומה. האם הוא יצליח לנצח את יריבו-חברו, ואולי בכלל מישהו אחר יגנוב את ההצגה?
מרתון שיקגו- התחזית שלי
התחושה שלי אומרת שאם ראפ רוצה לנצח את פארח יהיה עליו להכריע אותו לפני הקילומטרים האחרונים, כפי שקיפצו’גה עשה לפארח בלונדון; כפי שהוא עשה ל-למה בפראג. כדי לעשות את זה הוא יהיה חייב לדעתי לרדת מ-2:05 שעות, אם לא מעבר לזה. המשמעות תהיה שיא אמריקאי חדש (השיא הנוכחי של חאנוצ’י עומד על 2:05:38), וזהו רף מאד גבוה גם לשני רצים אדירים כמו פארח וראפ.
ראפ ופארח, פארח וראפ. ביום ראשון הם יפגשו שוב.
אהבתם? הרשמו לניוזלטר שלנו, אחת לשבוע, מרתק על ריצה:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
