“המצאתי מוצר שפותר את בעית הדורבן” אמר לי הדובר בצדו השני של הקו. לב אברהם, מנכ”ל החברה ומעצב הפיטוקר דיבר איתי ישירות והסביר בפירוט ובנועם על הפיטוקר – המוצר שהמציא, כיצד התגלגל לכך (כל המצאה טובה היא כורח המציאות), איך משתמשים בו, ומה צפוי לקרות כאשר משתמשים בו כראוי או לא כראוי. אני מודה שהייתי סקפטי, אבל לב היה משוכנע כמו שרק יזם נחוש יכול וחייב להיות, וזה כשלעצמו גורם לך להתעניין. “טוב, תביא למבחן, נראה אם זה באמת עובד”…

מאת: ניר קריגר

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

מהו המוצר – דברי היצרן

“ללא זריקות וללא כדורים! טיפול טבעי אצלך בבית” מבטיח היצרן. הוא מבוסס על “עקרונות רפלקסולוגיים- עמידה של 15 דקות על גבי הפיטוקר שקולה לטיפול רפלקסולוגי” והיצרן ממליץ לעשות את זה מדי יום, ומדגיש את יתרון הביתיות. “כך בתהליך איטי ומתון, תהליך ללא כאבים הפיטוקר יטפל בכף רגלך כל יום אומר היצרן. אין הבטחה לפתרון בן לילה אלא להתקדמות הדרגתית שאת התוצאות שלה ירגיש הסובל מדורבן רק אחרי שבועיים שלושה, עד העלמות הכאבים לאחר חודש וחצי חודשיים. דורבןהמחיר – לא נמוך: 2000 ש”ח

“הפיטוקר שוקל 3 ק”ג, גודלו כמשקל ביתי. מחירו 2000 ש”ח. (כולל משלוח, מע'”מ וליווי טלפוני של נציג פיטוקר לאורך כל הטיפול). המחיר כולל אפשרות להחזיר את הפיטוקר עד 3 חודשים מהרכישה ללא טענות וללא בעיות ולקבל את מלוא התשלום חזרה. הוא עשוי מחומרים עמידים- המדרכים מיציקות אלומניום, הגוף מעץ בציפוי לכה. מתחת למדרכים בולמי זעזועים מפלסטיק גמיש.
הפיטוקר מגיע עם הסברים ומיפוי הרגל שיסייע לתמיכה, ועם 2 מגבות עבות לשיכוך המפגש הראשוני עם המכשיר (לאחר מספר ימים מוותרים על מגבת אחת ולאחריה על השניה. מטופלים עם רגישות גבוהה יעמדו על 2 מגבות לאורך כל הטיפול).

הפיטוקר הומצא בארץ ע”י לב אברהם, מעצב תעשייתי מנכ”ל החברה. הודגש בחומרי החברה, אולי כדי להסביר את התמחור הגבוה לצרכן, שהושקעו בו מאות אלפי שקלים בפיתוח ורישום פטנטים. כל הייצור מתבצע בארץ, רובו בעבודת יד. החברה ממוקמת במושב לכיש בצפון הנגב.

פיטוקר

לפני תחילת הטיפול

התרשמתי לטובה מהסבלנות ויכולת ההקשבה של לב והצוות. הם גם קשובים ללקוחות שלהם כצרכנים ודואגים שיהיו מרוצים, אבל בעיקר קשובים אליהם כמטופלים. הם פיתחו בצורה אינטואיטיבית (או שלא) את מה שמטפלים טובים עושים והוא:
בניית חוזה טיפולי- שקיפות לגבי עלויות, הבטחה להחזר מלא של התשלום על המוצר במקרה של חוסר שביעות רצון או חוסר הצלחה, הכנה מוקדמת לגבי השלכות של שיתוף פעולה לוקה בחסר של המטופל\לקוח, תיאום ציפיות לגבי פרוגנוזה (רמת וזמן ההחלמה).
2. הדרכה מדוקדקת- לגבי שימוש באביזר וקיום תקשורת רציפה עם הלקוחות במהלך השימוש בפיטוקר על מנת לקבל פידבק מהלקוח, למנוע מדלקות קטנות להפוך למדורות גדולות (כמו למשל כאב שמתעורר בעקבות השימוש במכשיר, והמשך שימוש באותו האופן או הפסקה מוחלטת), ולהפוך את עצמת הגירוי ומשך הגירוי לאופטימליים בהתאם להתקדמות הטיפול. בכך לדעתי הם כבר נותנים מענה לצרכים בסיסיים למטופל הסובל מכאב, ומשפרים משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול אותו הם מציעים.

מהו דורבן?

אז קודם כל אני רוצה להביע את מחאתי על השם של הבעיה (זה הופך להרגל אצלי): דורבן בהגדרה הוא זיז עצם שנוצר על גבי גידים או רצועות. האזור הנפוץ סביב העקב הוא בחיבור של הרצועה הפלאנטרית (פלאנטר פאסיה) לעקב ובחיבור של גיד אכילס לעקב. בעבר חשבו שהזיז שנראה כמובן רק בצילום רנטגן הוא זה שגורם לכאב אבל כבר שנים רבות החשד הזה הופרך.
כיום נהוג להתייחס לרצועה הפלאנטרית כמעין גיד מכיוון שלמעשה תפקידה הוא להעביר כוח משרירי הרגליים לקדמת כף הרגל. לעתים יותר מדי כוח עובר דרכה, מסיבות שונות- עומס לא הדרגתי, ביומכאניקה בעייתית, חולשה וחוסר גמישות שרירית, עודף משקל, מחלות מטאבוליות ועוד. המחקר כבר שנים רבות מנסה למצוא את ה”גביע הקדוש” של טיפול בגידים כואבים, וכיום לצערם של המטופלים לא נמצאה הדרך הקלה לשיקום וריפוי הגידים. הדרך שעובדת היא התאמה מבוקרת של העומסים העוברים דרך הגיד הפגוע. לפעמים זה גם אומר שצריך להוסיף עומסים מסוג מסוים (תרגילי חיזוק) וע”י כך מעודדים בנייה מחודשת של הרקמה הפגועה, וגם מפחיתים כאב. לקריאה נוספת.
הטיפולים השנויים במחלוקת או בעלי אפקט חלקי, על אף שכיחותם בטיפול במסגרות רפואיות ממוסדות ואלטרנטיביות, כוללים מדרסים, מתיחות, חבישות, עיסוי, דיקור, גלי הלם, גלי אולטרה סאונד, חימום\קירור ועוד.
לעתים על אף הכאב לא מצליחים לזהות פגיעה ברקמה. לפעמים זה נובע מאבחון לא נכון (כמו למשל כאב שנובע מלחץ על עצב ולא עומס על הרצועה) ולפעמים, פשוט, כי ממצאי הדמייה לא יכולים לזהות כאב, ולא תמיד יש חיתוך בין ממצאים אובייקטיביים ובין תלונה סובייקטיבית של מטופל. לתלונה משקל גדול יותר מבחינת הצורך לטפל ותהליך האבחון והטיפול.


RUNPANEL – מגזין הריצה הטוב בישראל:


בשימוש ראשוני

בשבועיים הראשונים בחנתי את המוצר על עצמי, למרות שאינני סובל מ”דורבן”- לכל היותר מעט רגישות קלה בכף רגל שמאל. חוויית השימוש האישית שלי לפיכך אולי לא תהיה זהה למי שסובל מכאב ובעיה רצינית, ובכל זאת:
כף הרגל היא אזור רגיש. אזור הייצוג שלה במוח הוא גדול משמעותית ביחס לגודלה הפיזי. לכן כל כך קל לדגדג בכף הרגל לעומת אזורים חדשים.
הדריכה בתחילה על מגבות מייצרת תחושה של מעין דקירה עם חפצים כהים לאורך כל כף הרגל, אי אפשר להגדיר זאת ככאב. מעין גירוי תחושתי לוחץ וממוקד אבל בו זמנית מפוזר. לאחר העמידה על הפיטוקר ישנה תחושה של numbness- ירידה בתחושה בכף הרגל, כך שתחושות של רצפה קרה למשל היו פחות חזקות.
לפיכך אני מניח שההשפעה המידית על הכאב עובדת דרך מערכת העצבים, ודומה למה שגירויים תחושתיים חזקים אחרים, כגון אלקטרותרפיה, קירור, חימום, עיסוי ועוד עושים- הם יוצרים חסימה של מסר כאב אשר עובר דרך נוסיצפטורים- עצבים אשר מעבירים באיטיות יחסית מסרים של כאב לעמוד השדרה ע”י עיקופם בשלוחות עצבים מהירות יותר של מגע. (למי שרוצה לדעת יותר על כך יכול לקרוא על תיאורית השער)
בטווח הרחוק אין לי רעיון מה מנגנון הפעולה הפיזיולוגי בו הפיטוקר עובד. אבל על המטופלת שלי זה עבד. לב מבהיר שהמוצר הינו רפלקסולגי ושייך לתחום הרפואה המשלימה.

על שפה ומחקר

חשוב לציין שברמה המחקרית ומדעית אנחנו רק מבצעים בדיקה שאין לה תוקף מחקרי- זוהי חוות דעת של מטופלת שמושפעת מגורמים רבים שאינם מנוטרלים. כדי להצליח באמת להוכיח את יעילות הטיפול יש צורך  במתווה של מחקר קליני מבוקר בעל מספר משתתפים וקבוצת השוואה, לה ניתן טיפול דמה או טיפול אחר או ללא טיפול.
במאמר מוסגר, ולדעתי האישית: בתחום הרפואה המשלימה ישנה נטייה להשתמש במושגים פיזיולוגיים בצורה מוגזמת, לא מבוססת על מחקר, וגם פשוט שונה מבחינת התפיסה והמשמעות שנותנים לכל מילה. חלק מזה היא “שפה שיווקית” אשר נועדה להצית את דמיונו של המטופל ולרתום אותו למחשבה שבעזרת המכשיר או הטיפול ישנו תהליך של ניקוי\סילוק רעלים מהמקום הפגוע. אני פחות מתחבר לזה אבל זה בסדר כל עוד זה לא יוצר תלות בטיפול או הונאה שנועדה לסחוט כספים ללא תועלת אמיתית ללקוח. זה לא המקרה עם פיטוקר כי במבחן התוצאה האביזר והטיפול עמדו בכבוד ועל פי הפרוגנוזה שהוצגה בחוזה הטיפולי.
לב שיתף אותי בסטטיסטיקה שהוא ערך ללקוחותיו שלדבריו נעה סביב 75% הצלחה. מעניין יהיה לבחון את זה במחקר אמיתי, וממנו הבנתי שהמוצר אכן בדרך לבדיקה באחד בבתי החולים.

הפיטוקר

יומן שימוש וכאב מאת המטופלת

המטופלת, שולה קליין מאזור השרון בת 60+, פעילה מאוד בחדר כושר. היא מבצעת אימוני כוח ברמה גבוהה עם מאמן אישי ובלעדיו וצועדת בכל יום לא מעט ובצורה נמרצת. היא מטופלת אצלי מספר שנים למספר טיפולים בודדים, עם מוקדי כאב שונים. לפני מספר חודשים היא פנתה אליי עם כאב בעקב, וטיפלתי בה בצורה שגרתית בפיזיותרפיה. הטיפול כלל הדרכה לתרגול כוח וגמישות, עיסויים, דיקור מערבי, חבישות, מדרסים. להפתעתי לאורך הזמן הכאב החריף, לא כפי שצפיתי והחלטנו להפסיק את הטיפולים ולהתייעץ עם אורטופד,
שרשם לה תרופות אנטי דלקתיות (מקבוצת NSAIDS). לאחר שהפיטוקר הוצע לי לסקירה והוסבר לי הרעיון הטיפולי, מייד חשבתי על ש’ כמועמדת טובה לטיפול, מכיוון שהטיפול הסטנדרטי לא עבד כמצופה.

הנה יומנה היקר של שולה שבחנה את המוצר:

12/2/2018 – קבלת הפיטוקר לתחילת טיפול.
20/2/2018 – בינתיים לא מרגישה שיפור. מאוד כואב לי על המכשיר. עובדת אתו אחרת מההנחיות. עומדת 2-3 דקות ואז מאוד כואב, עומדת יחפה על הרצפה הקרה וזה מרגיע. מצליחה לבצע 3-4 חזרות כאלה. הלילה התחלתי שוב עם איבופן כי ממש לא יכולתי כבר. בינתיים אמשיך לנסות.

7/3/2018 – הייתי חולה ולקחתי משככי כאבים בימים האחרונים. הייתי במנוחה כפויה מפעילות גופנית בשבועיים האחרונים בערך, וכעת אני עומדת על הפיטוקר עם מגבת אחת ללא כאב ויכולה ללכת יחפה בבית, מה שלא היה בעבר. בשל המחלה נטלתי גם תרופות אנטי דלקתיות חזקות יותר (סטרואידים) ואינני יודעת אם יש לכך השפעה. אני יכולה ללכת יחף וגם לא צולעת יותר.

12/3/2018 – כשעברה השפעת והתרופות התעורר הדורבן מתנומתו… אבל – 20 דקות פעמיים ביום על המתקן לפקירים עושה את שלו. אחרי עמידה על המתקן יש הקלה ניכרת לכמה שעות. ממשיכה באופטימיות.

14/3/2018 – הרגל שלי עדיין כאובה, אבל – אחרי 20 דקות על ה״קוצים״ יש הקלה ניכרת למספר שעות (משתנה מפעם לפעם). מקווה לטוב.

18/3/2018 – אין מה להגיד, זה עובד… כשאני קמה משכיבה-שינה- יש כאב די חד אך פחות מקודם. חנייה על המסמרים כ-20 דקות מעבירה למספר שעות את הכאב למשהו די חלש, כמעט זניח. ממשיכה.

3/4/2018 – שלום חברים, לא יכולה להגיד שהבעיה ברגל חלפה, אבל יכולה בהחלט להגיד שהחיים עם ״הקוצים״ שלכם הרבה הרבה הרבה יותר קלים. מהמיטה מדדה וצולעת עד המכשיר ואחרי דקות עליו שיפור משמעותי ביותר, נועלת ו… הולכת לחדר כושר.  אם אני במהלך היום מאריכה בישיבה או רביצה – שוב רגישות ושוב עולה על הקוצים וחוזר חלילה. בקיצור – זה עובד.

10/4/2018 – אין ברירה, חייבת להודות שזה עובד. (פולניה או לא…) הרבה פחות כואב בבוקר, לא תמיד ויותר חלש. הולכת עוד קצת עקום, חוששת שסיגלתי לעצמי את ה״צליעה״ הזו, ועכשיו משתדלת לתקן. ממשיכה לעמוד על הקוצים לפחות פעמיים ביום, בדרך כלל יותר.

17/4/2018 – פתאום אני שמה לב שיומיים קמתי ללא כאב כמעט.
מעט לאחר מכן ש’ סיימה את הטיפול עם הפיטוקר והוא הוחזר ליצרן עם הרבה הערכה ותודה גם משולה וגם ממני.

מאת: ניר קריגר