למה כעת אני מושבת ולא יכול להמשיך ללכת? לפני מעט יותר משנתים השתתפתי במרוץ ל-100 ק"מ בסובב עמק. לאחר כ-60 ק"מ התחלתי לסבול מכאבים בכפות הרגלים שלי בעוצמה שלא אפשרה לי להמשיך לרוץ ואפילו ללכת. אולי מדרסים ישפרו את איכות החיים שלי כרץ למרחקים ארוכים?

אז בסובב, לאחר כמות מכובדת של אופטלגין והרבה קללות, הצלחתי לסיים בכבוד את המרוץ. בעיית הכאבים בכפות הרגליים לאחר ריצה ארוכה לא נתנה לי מנוח. הכישלון חייב אותי לחזור ולבחון את הדברים: מה אני עושה לא נכון? הבדיקות והחקירות שלי הובילו אותי לתווך שבין כף הרגל לקרקע, אל הנעל והמדרס. הכתבה הזו תתמקד במדרס בעיקר ובהבדל בינו לבין נעל ריצה המתקנת. פניתי לאבידור מדרסים– רשת מדרסים ארצית (טלפון: 072-3942911) והם הזמינו אותי לבצע מבחן למדרס בהתאמה אישית.

מאת צפריר ים
צילום: מור ים, גיאחה

הניוזלטר השבועי של RUNPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:


מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

150 טון על הרגלים

כדאי לדעת שבזמן עמידה על שתי כפות הרגליים שלנו אנו מפעילים כ-50% עד 60% ממשקל גופנו על כל רגל. כלומר אם האדם שוקל כ-100 ק"ג, העומס על כל רגל בזמן עמידה לא חורג בדרך כלל מ-60 ק"ג. בזמן ריצה על כביש העומס על כל רגל יכול להגיע עד פי 3 ממשקל הגוף, כלומר כ-300 ק"ג (פי 5 מהעומס הרגיל). בזמן ריצה בשטח בתנאי ראות לקויים, כמו בלילה, בחלק מהמקרים העומס יהיה גדול עוד יותר. בריצת שטח כאשר בחלק מהדרך יש עליות וירידות קשות, הרגל פוגעת בקרקע כ-500 פעם בכל ק"מ, כלומר עומס של כ-150 טון לכל ק"מ. ברור אם כן שיש חשיבות גדולה מאוד לשיכוך הזעזועים ולפיזור נכון של העומסים על כף הרגל.

כאשר מנח כף רגלינו אינו אופטימלי, הכוח הפועל על כף רגלנו, אותם 300 ק"ג שפועלים עליה בזמן הדריכה מתפזרים ללחצים לא אחידים. כלומר, על חלק מכף הרגל יופעל לחץ גדול ובו בזמן על חלקים אחרים יופעל לחץ נמוך. הפרשי הלחצים הללו גורמים לעומסים נוספים על השרירים והשלד ובסופו של דבר זה מתבטא אצלנו בכאבים בכפות הרגליים, בקרסול, בברך, בירך או בגב.

מדרסים כתחליף ל"נעל מתקנת"

כאשר התחלתי לרוץ קיבלתי המלצה להשתמש בנעל "מתקנת" מאחר וניתן לראות בקלות שאני סובל מפרונציה (תנועה פנימה) של כף הרגל. בשנים האחרונות אני רץ עם נעליים "מתקנות" לכביש אולם לא מצאתי נעלי שטח טובות עבורי. המסקנה אם כן ברורה: כדי להפוך נעל שטח ל-"מתקנת" צריך מדרס ורצוי מדרס טוב!

אגב, יש חילוקי דעות בקרב המומחים ואלו שחושבים שהם מומחים, האם נכון להשתמש במדרסים ואם כן, כיצד להתאים את המדרס לכף הרגל. ההיגיון הבריא אומר שאם לכל אדם יש כף רגל מעט שונה ולכן לא יכול להיות שכולנו נלך עם נעליים דומות. המצדדים במדרסים בהתאמה אישית (לעמות רכישת נעליים מתקנות מהמדף) טוענים שהשימוש בנעלים "מתקנות" דומה לרכישת משקפים בסופר פארם ללא התאמה על ידי בדיקת ראייה מלאה. יתכן שהן יעשו את העבודה באופן סביר אבל בטוח שלא נקבל התאמה מלאה לעיניים שלנו… נכון, גם כאן יש הסוברים שיש להימנע עד כמה שניתן משימוש במשקפיים ובמקום זאת לסגל תרגילים לשיפור הראיה.

 

רן אבידור

אל רן אבידור – להתאמת מדרסים

כך מצאתי את עצמי צועד אל הסניף המרכזי של רשת אבידור הממוקם ברחוב פינקס בתל אביב. שם פגשתי את רן אבידור שהושיב אותי על כיסא המלך ובדק מה הם הצרכים שלי, איפה ומתי אני נתקל בבעיות. רן ירד לפרטי הפרטים, בדק את הנעלים איתן אני רץ ואת אלו שאיתן אני הולך ביום יום, שאל שאלות והקשה קושיות. הוא לא שש לפתרון של מדרסים בשלב ראשון. "אם זה לא מקולקל, למה לתקן? " אני עדיין זוכר את המבט שלו כאשר הסברתי לו מדוע אני כאן. "אתה מתלונן על כאבים אחרי 60 ק"מ? יש לי פציינטים שהיו שמחים ללכת קילומטר אחד ללא כאבים". מצד שני, הוא לא התרגש מדי כשאמרתי שהמבחן הסופי של המדרסים מבחינתי יהיה לאחר 100 ק"מ של ריצה בשטח ללא כאבים מיותרים. בסופו של דבר, לאחר שרן הבין את הצרכים ואת מצבי הנוכחי, הוא החליט על נתיב האבחון הנכון עבורי.

שלב ראשון: מעבדה ביומכנית

שבועיים מאוחר יותר הגעתי לבדיקה מתוכננת במעבדה הביומכנית של הרשת. פגשתי שם את פרופסור משה איילון ואת מוסטפא. פרופסור אילון מנהל גם את המעבדה הביומכנית במכון ווינגייט זה שנים רבות.

ביומכניקה היא מדע המשלב מצד אחד את הנדסת מבנים ומצד שני ביולוגיה. לפרופסור איילון תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות ותואר שלישי עם התמחות בביומכניקה. הם הכינו אותי לבדיקה על המסילה הממוחשבת של המעבדה: הדביקו לי מדבקות מיוחדות על החלק האחורי של הקרסול ולאורך גיד אכילס.

תחילה הלכתי ורצתי יחף על המסילה ולאחר מכן עם הנעליים שלי. לאורך המסילה יש חיישני לחץ רבים אשר חשים את העומס שנוצר בזמן הליכה או ריצה. מפת הלחצים שנוצרים במצבים דינמיים שונים נוצרת במחשב ומאפשרת לנתח את התנהגות הרגליים שלי בזמן ריצה או הליכה עם נעליים וגם יחף.

בדיקה נוספת התבצעה תוך כדי הליכה על משטח נייח שגם בו מוקמו חיישני לחץ רבים. שתי הבדיקות נותנות תמונה רחבה ומדויקת של תפקוד הרגליים תוך כדי הליכה וריצה. לאחר שפרופסור איילון קבל את כל הנתונים הדרושים לו נפרדנו, לא לפני שנקבעה פגישה נוספת לצורך סיכום והערכה.

שלב שני- כפפה פולימרית

יצאתי מהמעבדה הביומכנית הישר לסדנת הכפפות הפולימריות. הטכנאי הושיב אותי על כורסת טלוויזיה נוחה, הרים את ההדום ובחן את כפות רגלי. הוא כיוון את כפות רגלי במנח מסוים בהתאם לממצאים הראשוניים שהתקבלו מהבדיקות במעבדה.

ה-"כפפה הפולימרית" היא בעצם גרב לבנה עשויה מחומרים שמתקשים במגע עם האוויר. לאחר שהוא גרב לי את הגרב היא התקשתה תוך מספר דקות וקבעה תוך כדי כך את דפוס כפות הרגליים שלי במנח הרצוי. הוא הסביר לי שחשוב מאוד שדפוס הרגל נלקח בזמן שאין עומס על כף הרגל. שיטה זו שונה מאוד מהדרך של הטבעת כף הרגל בספוג פלסטי רך תוך כדי עמידה על כפות הרגליים. מטרת המדרס היא לתקן פתולוגיה ברגל, ולא להנציח אותה כמו שנעשה בשיטת הספוג הפלסטי. כך או כך, לאחר שהגרביים עשו את שלהן והתקשו הוא הסיר אותן בזהירות מכפות רגלי.  

אז למה לא מדרסים?

לפני שאתם רצים לחנות המדרסים הקרובה, רגע חושבים, האם ניתן לפתור את הבעיה באמצעים אחרים? לדוגמא, חיזוק שרירים מסויימים או ביצוע מתיחות בצורה נכונה (תוך התייעצות עם פיזיותרפיסט מומחה או אורתופד עם התמחות בבעיות ספורט) יכול לתת פתרון לחלק מהבעיות אותן אתם מנסים לפתור עם נעל מתקנת או מדרס.  

יתכן שהבעיה ממנה אתם סובלים היא זמנית, מדוע להנציח אותה? בנוסף, למדרסים יש גם חסרונות: ראשית, אם מדובר במכון רציני מדובר בתהליך ארוך המחייב מספר ביקורים. אם מוכרים לכם מדרסים זולים בתהליך מהיר, לא מדובר בהתאמה אישית ובעצם במקרה הטוב, שדרגנו מעט את הנעל, במקרה הפחות טוב, נגרום לנזק במקום לתועלת.

היתרון בבחירת נעלים מתקנות לאחר בדיקה שלהם על מסילה הוא שמדובר בפתרון זול יחסית ונגיש. המדרסים הטובים ממש לא זולים וזה דיי ברור בהתחשב בזמן המושקע ובחומרי הגלם. אם הניסיון שלכם מראה שנוח לכם לרוץ על הכביש עם סוג מסוים של נעליים, קל לרכוש כל כמה מאות ק"מ זוג חדש, הוא יהיה זהה לזוג הקודם והכל טוב ויפה. לא הייתי מוותר בקלות על הסיכוי למצוא נעל מתאימה, רק אם לא הצלחתם לפתור את הבעיה שלכם באמצעים קונבנציונליים, נעבור לשלב הבא, הוא שלב המדרס, ואם מדרסים, רק במקום רציני.

מהמעבדה אל השטח

שלושה שבועות מאוחר יותר התייצבתי שוב בסניף של אבידור מדרסים (טל' 072-3942911).

פרופסור איילון הסביר לי את ממצאי הבדיקות שלו: אכן יש לי קריסת יתר של כף הרגל, אבל, כמו שחשבתי מזמן, הקריסה אינה אחידה, כלומר כף רגל שמאל קורסת יותר מכף רגל ימין. בנוסף, אורך הרגליים אינו שווה. לאחר ההסבר של הפרופסור הלכתי יחף ישר אל כיסא המלך, שם פגשתי שוב את רן, הפעם עם המדרסים ביד. המדרסים הוכנסו אל נעלי השטח שלי ולאחר התאמות קלות שוחררתי לדרכי, הישר אל נחל כסלון שבהרי ירושלים.

המסלול בכיסלון משלב קטעים שונים של שטח.  בריצה בשטח, כל דריכה היא סיפור אחר, זה לא דומה לריצה על משטח ישר וקשיח, לכן גם צריך יותר זמן ומרחק כדי להעריך האם המדרס עוזר או מפריע, ישנה גם תקופת הסתגלות.  

 

בניגוד לנעל מתקנת או נעל ניטראלית, כאן חזרתי חזרה אל כיסא המלך לבדיקה והתאמות קלות של המדרס לאחר ריצה איתו. כלומר, תהליך ההתאמה של המדרסים נמשך גם לאחר הייצור שלו על ידי בדיקת מידת הלחץ שמופעל המדרס.

מדרסים

לאחר שרצתי עם הנעל הזו כמה מאות ק"מ בשטח כשבחלק מהזמן אני עם המדרסים ובחלק מהזמן אני ללא המדרסים, ברור לי לחלוטין שנוח לי יותר עם המדרסים. קבלתי מנח רגל נוח יותר, ההרגשה היא שהלחץ בזמן הדריכה על הרגל מחולק בצורה מאוזנת יותר, כפות הרגלים מתאמצות פחות גם בריצה וגם בהליכה.

מאת צפריר ים