מרוץ העגור 2017 – מהיר ושטוח באגמון החולה עם העגורים

החרמון מקבל את פני מרוץ העגור

הגעתי לאגמון החולה בשעה שמונה בבוקר. לאחר הליכה רגלית של כק”מ הגעתי אל אתר הזינוק. מחצית מרצי העשרה ק”מ כבר החלו לרוץ והחצי השני בדיוק הוזנק. הרצים שנותרו בנקודת הכינוס היו בעיקר רצי חצי המרתון. המקום היה מסודר ומאורגן באופן סביר בהחלט. שתי כוסות של ספירולינה ואני מוכן למירוץ. בשעה היעודה הוזנקנו, והתחלנו במגמה מזרחה. האגם מימין לנו, משמאל שדות מעובדים ומולנו רמת הגולן. תוך כדי ריצה אני מביט לכיוון צפון מזרח. החרמון מתחיל להלבין. הוא קיבל את מנת השלג הראשונה שלו במיוחד לכבודנו לפני מספר ימים. נקווה שהגזרה הזו תישאר קרה כמו השלג שעל החרמון משני צדי הגבול.

לאחר כקילומטר פונים לכיוון דרום מזרח. כמה מאות מטרים לפנינו ניצבת תחנת השתייה הראשונה, מעט מוקדם בשביל הסיבוב הראשון- כנראה שמוקמה שם בשביל הסיבוב השני. אנו רצים על מסלול אספלט סדוק ומחורץ אבל לצרכים שלנו, הוא בסדר גמור. ההתרגשות של תחילת מרוץ חלפה לה יחד עם הרצים המהירים יותר. לפני שבוע רצתי את המרתון המדברי (לינק לכתבה) ואין לי כוונה ללחוץ יותר מדי בריצה הזו. זה הזמן להתעמק בנוף שמסביבי ולהתענג על מזג האוויר המשובח.

בן גוריון היה חזק יותר

אנחנו מתבוננים באגם שמימין והוא רחוק מאוד מהביצה שהייתה כאן עד לתחילת שנות החמישים- אני זוכר את הסיפורים של אבא שלי שהיה בן המייבשים של ביצת החולה. בתחילת שנות החמישים מדינת ישראל, שהייתה כבר בת שלוש, החליטה שהיא יודעת מה טוב בשבילה. אחד הפרויקטים הראשונים היה ייבוש החולה. רק מאוחר יותר החילו בהקמת המוביל הארצי. השכנים שלנו ממזרח לא אהבו את הרעיון והחלו להפגיז את העוסקים במלאכה. כארבעים מהעובדים נהרגו וכמאה נפצעו. למרות זאת העבודות לא הופסקו ונמשכו כשבע שנים.

עוד לפני שהתחילו בייבוש של הביצה קמו מתנגדים לפרויקט. כחלק מהתארגנות למאבק בייבוש החולה הוקמה החברה להגנת הטבע. המתנגדים לא הצליחו לעצור את הייבוש- בן גוריון היה חזק מהם. אבל היום, הם חלק מהשושבינים של מרוץ זה יחד עם הקרן הקיימת שבזמנו הייתה זו שלקחה על עצמה את העבודות במקום. אגב, כישראלים שחונכו על בירכי המיתוסים של הפרחת השממה והקמת המדינה, למילה ביצה יש קונוטציה שלילית ומיד מתחילים לחשוב על מלריה וקדחת. אז למען הצדק ההיסטורי נבהיר כאן שבשנות החמישים לא הייתה בישראל בעיה של מלריה. מי שרוצה לקבל רמז קטן למה שהפסדנו בייבוש החולה מוזמן לבקר בשמורת החולה ולראות במו עיניו.

שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בארץ

המשכנו בריצה מסביב לאגם. מעט לאחר הפנייה מערבה יש פנייה חדה דרומה. אנו יורדים משביל האספלט אל שביל כורכר. כאן אנו רצים הלוך וחזור, כלומר הרצים המהירים יותר כבר רצים מולנו. “מרתון ישראל”, החברה שייסדה ומפיקה את המירוץ הזה הפיקה כנראה לקחים מהמרתון המדברי מלפני שבוע. בפנייה שמאלה מוקם רמקול קטן שקרא אחת לכמה שניות לרצים לשמור על השמאל, כמה פשוט וכמה חכם! הדבר הזה, בתוספת כמה קונוסים, פתר את הבעיה שהייתה לנו בצומת ה-x במירוץ המדברי- כאן רצו כולם בצד הנכון.

משביל הכורכר ניתן לראות את שמורת החולה – היא שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בארץ, שנמצאת במרחק של כמה מאות מטרים מאתנו. בכל זאת החברה להגנת הטבע הצליחה במשהו במאבקה נגד הייבוש. היום אנו יודעים שכולם היו מרוויחים לו היתה נשמרת הביצה כולה: לא רק בעלי החיים באזור, אלה בעיקר אנו, בני האדם. את אגמון החולה הקימו קודם כל כדי לסייע מול בעיית המים בכינרת, על הדרך קיבלנו גם אתר תיירות מרהיב עם ניחוח אירופאי חורפי במיטבו.

חתני השמחה הופיעו סוף סוף

חוזרים משביל הכורכר ושוב פונים שמאלה, הפעם לכיוון מערב. מימין שוב האגם, מלפנים קרן נפתלי, רכס יפהפה אשר עובר בו שביל ישראל, ואף בילינו בו בחופשת ספורט מעולה לא מזמן: כנסו לכתבת הוידאו- מתכון לחופשה בהרי נפתלי.

משמאל אנו רואים בפעם הראשונה את חתני השמחה: להקות של עגורים התרוממו להם תוך כדי ביצוע תרמיקות גדולות מהשדות שבין האגמון לשמורה. ניראה שהמוני הרצים והמלווים שהסתובבו באגמון לא הפריעו להם. הם מצידם עודדו את הרצים בקריאות רמות מלמעלה.

תוך כדי ריצה מערבה אנו פוגשים את תחנת השתייה השלישית במסלול. התחנה הזו הייתה מושקעת ומשודרגת כמקובל במרוצים ארוכים, היו בה בנוסף למים חלווה, תמרים וביגלה. לאחר פנייה ימינה אנו רצים לכיוון צפון. חולפים על פני שביל הכניסה אל האגמון ופונים שוב ימינה לכיוון נקודת הזינוק. כאן המסלול מתפצל, ימינה לסיום המסלול, ישר לסיבוב נוסף.

לא אהבתי את הרעיון של לרוץ פעמיים את המסלול. אחד הדברים שאני אוהב במרוצים אותם אני רץ לראשונה זו הציפייה לנופים הנשקפים מהמסלול. גם אם חוזרים על אותו מרוץ שנה לאחר שנה, עדיין מצפים ודרוכים. כאן היה לנו דז’ה וו לאורך כל הסיבוב השני.

בעיה נוספת הייתה השילוט של מרחק הריצה שעברנו: לא היה ברור לאיזה מקצה מתייחס השילוט, מקצה העשרה ק”מ וחצי המרתון חלקו את אותו מסלול עם שינויים קלים, במקצה החצי מרתון עברנו פעמיים את אותו מסלול. על שלטי המרחקים לא היה כתוב לאיזה מקצה הם מתייחסים והאם לסיבוב הראשון או השני (אם רצים במסלול סיבובי שאורכו 10.550 ק”מ, אז אם בסיבוב השני רשום על השלט 4 זה אומר שרצנו 8 ק”מ או 14.550 ק”מ?) בחוב חמצן ומאמץ של מרוץ אתם רוצים לחסוך כל ביט אפשרי בCPU שלכם. בסה”כ, המסלול הטוב והמהיר היטיב עם הרצים, גם מזג האוויר תרם את חלקו.

תוצאות

במקצה חצי מרתון השתתפו 657 רצים.

המנצחים במקצה חצי מרתון גברים הם:

המנצחות במקצה חצי מרתון נשים הן:

במקצה 10 ק”מ השתתפו 1080 רצים.

המנצחים במקצה 10 ק”מ גברים הם:

המנצחות במקצה 10 ק”מ  נשים הן:

מאת: צפריר ים
צילום: RunnerScanner

צפריר ים, מורה למתמטיקה, אולטרה מרתוניסט, וקטנוען. נחוש במיוחד, אוהב לרוץ הרבה, קשה, ואתגרי, ורצוי בתחרויות שאינן שגרתיות.