סדרת חנויות הריצה מדברת על זן הולך ונעלם של חנויות ריצה מקצועיות בישראל. חנויות שנותנות עצה טובה ואמינה בתחום ההנעלה וציוד הריצה, ושמחזיקות מגוון מכמה יבואנים ומותגים. המגמה של התחזקות רשתות המותג, האינטרנט, והגישה הישירה של היבואנים לרצים משנה את השוק וגורמת לחנויות האלה להעלם. נקודת זינוק של ששי נווה היא אחת מהשורדות האחרונות ומהווה יעד לרצים וטריאתלטים מכל הארץ בחנות האינטרנט שלה. אתם מוזמנים לבקר: רח’ הרימון 2, מושב עשרת (אזור גדרה).
ביקר וראיין: גיא חלמיש
צילום: מהמדבר לים: תומר פדר, חנות: גיאחה
BP: ששי, ספר לנו על ההתחלה שלך בתחום
ששי: “אני מתעסק בספורט קרוב ל 25 שנה, שזה הרבה זמן. התחלתי במגה ספורט כשהיא עוד היתה בחיתוליה ופתחתי וניהלתי את הסניף השלישי של הרשת. לפני כן עוד הספקתי לעבוד בארה”ב בחנות בשם Broadway Snickers ואחר כך הייתי קצת בסוקוני בימים הראשונים שלהם בבני ברק. בהמשך התמניתי למנהל מותג בKappa ואחרי שעזבתי אותם התחלתי לייצר גרביים טכניות בעצמי תחת מותג שלי שנקרא “קומפיט”. ייצרנו לריקושט את כל גרבי החיילים, גרבי מסעות וגרביים חורפיות. גם ספידו היו מייצרים אצלנו גרבי ספורט תחת המותג שלהם “ספידריי” ובנוסף גם עבדתי עם סאוקוני ומגה ספורט. בסופו של דבר, כמו שקורה לא מעט, קמו לי מתחרים זולים יותר וכשראיתי שהמלחמה מתחילה להיות קשה החלטתי לפתוח את נקודת זינוק יחד עם חבר נוסף. אני עדיין מתעסק עם קומפיט, אבל בווליום נמוך יותר.
נקודת זינוק היתה חנות טריאתלון מההתחלה?
החנות לא התחילה כייעודית לטריאתלון. היה בה קצת מכל דבר: בעיקר נעליים של Brooks, קצת ביגוד וציוד רכיבה, לא מעבר. מאוחר יותר, השותף שלי יצא והוספתי גם את ענף השחייה, בעיקר בגלל הזרם הגובר של קהל הקונים הטריאתלטים. היום אני כבר מחזיק את כל הציוד המקיף של הענף: תמצא כאן חליפות טריאתלון, חליפות שחייה לחורף, וכל מה שצריך לרכיבה – בעיקר כביש: ביגוד, פנימיות, כפפות, תיקים, צמיגים, מחזיקי בקבוק, ארוברים… מוצרים של Shimano ו Pro ועוד. אין בחנות אופניים, אבל אני כן מוכר מדי פעם זוג לפי הזמנה.
בתחום הריצה, נשארתי רק עם ווסטים של Nathan בגלל שכולם רוצים רק אותם, למרות שהחזקתי גם מותגים אחרים. מבחינת נעליים יש את Brooks, Inov8, Asics, Mizuno ואת Altra – שהחליפו את פרל איזומי.
אם כבר מדברים על נעליים- איך התגובות לנעליים של אלטרה?
קודם כל מפתיעות: רמת הביקוש של המוצר גבוהה, בהתחשב בעובדה שזה מותג חדש בארץ. יש כנראה לא מעט ששמעו עליו בחו”ל, התנסו ואהבו אותו או שבאים לפה במיוחד כדי לבדוק אותו ולמדוד. בעקבות פרישתה של פרל איזומי מתחום הריצה דאא החלה להביא את Altra ובאמת נראה היה לנו שזו הבחירה נכונה, על אף הדרופ אפס שמאפיין את כל דגמי החברה. גם קצב המכירות הפתיע אותי. ביום הראשון שפרסמתי את הנעליים, הגיעו לכאן אנשים וחיכו, או שלחו שאלות בפייסבוק “מתי האלטרה מגיעה”. אחרי כשבועיים וחצי כבר מכרנו לא מעט זוגות ובשלושה חודשים – בלי להיכנס למספרים – כבר עברתנו במכירות מותג ידוע אחר!
ואנשים חוזרים אלייך עם פידבקים לגבי הדרופ אפס?
כן בהחלט, לקחתי בכוונה טלפונים של לקוחות כדי לראות איך הם מסתדרים עם המעבר מעקב גבוה לנעל שטוחה. נתתי להם קצת טיפים, שאלתי באיזה סוג נעליים הם רצו עד עכשיו… בכל זאת, אני לא חושב שהיו נעליים עם דרופ אפס עד היום בארץ (למעט זוגות מינמליסטיים לגמרי ללא שיכוך). אפילו לניוטון היותר שטוחות יש עדיין דרופ של שני מ”מ.
הטיפים שנתתי ללקוחות שהלכו על המותג הם: להתחיל במרחקים קצרים של עד חמישה ק”מ וכך לצבור עד כ-150 ק”מ לפני שמתחילים להשתמש בה כנעל העיקרית. טיפ נוסף הוא לעשות רוטציה עם הנעל הקודמת כדי להרגיל את הרגל ולבנות את העומס החדש שיופעל על השרירים השונים בהדרגה. חשוב מאוד להיות עם האצבע על הדופק ולהקשיב לגוף, כדי למנוע פציעות.
יש לי הרגשה שהאלטרה מתאימה את עצמה לרגל, לא משנה איך אתה נוחת. זו לא נעל מתקנת, היא לא מאלצת אותך לנחות על קדמת כף הרגל דווקא. אם מישהו רגיל לנחות על העקב הוא יוכל להמשיך לעשות את זה, הנעל לא תשנה לו את הסגנון, היא מתאימה לכל הסגנונות. היו תגובות לגבי רגישות בשרירי התאומים, אבל שוב, זה דבר טבעי כשעוברים מנעליים עם עקב מוגבה לפלטפורמה שטוחה.
בכל מקרה הוא מדגיש: יש בחנות מגוון מותגים ועוד חברות נעליים שכולכם מכירים – כגון ברוקס, Inov8, מיזונו ועוד!
ספר לי על האונליין, הרבה שחקנים עוד לא שם ואצלך זה חלק מרכזי
“לפני כשנה חידשנו את האתר של החנות אבל עדיין, אנשים אוהבים לבוא לחנות למשש ולמדוד את הציוד, כך שרוב המזמינים אונליין – מכל מיני מקומות בארץ – הם לקוחות חוזרים שמכירים את המוצר ומזמינים אותו פעם נוספת דרך האתר.
באתר האינטרנט שלנו יש את כל המגוון ויותר. ההזמנה מאפשרת לי מספיק זמן להתארגן על מוצר מסוים, גם אם הוא לא נמצא פיזית כחלק ממלאי החנות. התגובה להזמנה היא מהירה. אנחנו מוציאים את המשלוח לבית הלקוח כשיש שתי דרכים עיקריות לעשות את זה: בדואר רשום ללא עלות או בדואר שליחים שעולה 50 שקלים, כשאנחנו סופגים חצי ממחיר המשלוח. אם תחשיב את מחירי הדלק, זמן הנסיעה, מרחק וכו’ תראה שזה מאוד משתלם. תוך יום ההזמנה אצלך בבית!
למיטב ידיעתי, נקודת זינוק היא חנות הטריאתלון היחידה בארץ שנגישה גם לקהל ולא רק מחסן אספקה. למעשה, אני חושב שנשארתי חנות הטריאתלון היחידה בארץ. אני אומר את זה בצער.
אין הבדל בין המחיר באתר למחיר בחנות למרות שבהתחלה ניסיתי שהמחיר באתר יהיה זול יותר מבחנות. בפועל בארץ זה לא עובד, נכנס בנאדם ואומר: “מה באתי עד כאן, לא תעשה מחיר של האונליין?”.
בעולם מאוד תחרותי- איך אתה מתחרה במחיר ונשאר אטרקטיבי לקונים?
אני חושב שאני נותן תחרות טובה במחירים בכל קטגוריה וזה נובע מכמה דברים: דבר ראשון, אני מאוד בררן בבחירת הספקים איתם אני עובד. אני לא עובד עם ספק שלא מגבה אותי ומהסיבה הזו הרבה ספקים פשוט לא נמצאים פה. ספק שיפנה את הלקוח לחנויות איתן הוא עובד זה בדיוק סוג הספקים שאתם אני רוצה קשר. הדבר הנוסף זה לדעת לקנות נכון, לחפש דגמים מעט ישנים יותר או סטוקים. זה נותן לי את האפשרות לתת מחירים טובים יותר ללקוח.
ספר לנו על מרוץ “מהמדבר לים” (11 במאי 2018)
זו השנה השלישית שאני מפיק את המרוץ הזה. אנחנו מפיקים את האירוע בשביל הנשמה, הוא לא מכניס וכמעט ובלתי אפשרי להשיג ספונסרים. אנחנו מבסוטים אם מצליחים לישר קו עם ההוצאות ואם מסיימים בהפסד קטן אומרים “אה בסדר,ניחא, אפשר לבלוע את זה”.
המסלול מתחיל באזור פורה קרוב לבית קמה, ועובר על כל שביל השקמה עד חוף זיקים. אורכו 50 ק”מ והוא מתחלק לשני מקצים: מסלול מלא של 50 ק”מ, שהוא בעיני אולטרה מאוד נוח למתחילים כי הוא מישורי עם רולינג הילס עדין. הקטגוריה השניה היא מקצה שליחים של 2X25, כשהשנה אנחנו נפתח מקצה נוסף של 25 ק”מ בלבד.רוב המסלול הוא דרך כורכר ברוחב 9 מטר, שזה פיקס. התנאים הכי טובים שיש. יש בו מעט קטעים חוליים ולקראת הסוף כשמגיעים לזיקים צריך לחצות דיונה מאתגרת באורך כשני ק”מ. תחשוב שאתה מגיע לסוף וכבר סופר את הדקות ופתאום מכשול החול הזה, ספגתי הרבה קללות בצחוק שנה שעברה.”
מה עם מקצה שליחים 5X10?
זה כבר יהיה כאב ראש רציני- אנחנו מעדיפים שהרצים ייהנו מהנוף על מסלול סטרילי ככל שניתן בלי כניסות ויציאות של רכבים בכל פינה. יש תחנות מים ואוכל שפזורות לכל אורך המסלול במקטעים של כ-7 ק”מ, כשבאמצע יש תחנה גדולה המתפקדת כמתחם החלפה והזנקה. בסיום יש כמובן מתחם גדול נוסף על חוף הים.
הקאט אוף הוא 7.5 שעות . ההזנקה עד היום הייתה ב 3:30 לפנות בוקר. הסיבה שמתחילים מוקדם כל כך היא שאנחנו לא רוצים להיכנס לחום. מניסיון העבר, רוב הרצים הגיעו עד 9:00 כשאחרון האחרונים סיים סביב 11:00. זה למעשה קצת מרוץ לילה אך עדיין רובו נעשה ביום, אחרי כשעתיים וחצי מתחילתו השמש כבר עולה, כך שמעבר לפנס סטנדרטי לא צריך הרבה.
וכמה משתתפים מגיעים?
בשנה הראשונה היו כ-300 שהתחלקו באופן די שווה בין שני המקצים.השנה (2017) היו כמעט 500 כששנה הבאה נעלה את הכמות אבל עדיין נגביל את האירוע ל-700 משתתפים. אנחנו רוצים לגדול בצורה מדודה. היינו רוצים לשמור על אופי משפחתי-בוטיקי כזה, לכן גם בוחרים שלא לפתוח מקצים של 10 או 15 ק”מ. ברור שגם המרחקים הקצרים לגיטימיים בפני עצמם, אבל במקרה שלנו מכוונים יותר לרצי מרחקים ארוכים. סביר להניח שרצים ותיקים, באמת ירוצו את רוב המרחק והאירוע לא יהפוך לצעדה המונית. “מהמדבר לים” הבא יתקיים ב-11 למאי וההרשמה למשתתפים כבר נפתחה.
בנוסף, אני מקיים מדי פעם ריצות לילה של החנות – לא בהכרח ליל ירח – סביב אוגוסט ספטמבר.
שמע, אתה מהאחרונים… מה יש לך להגיד על זה?
היי, אל תדכא אותי, אבל זה נכון. כל פעם שאני רואה שמישהו אחר סוגר הלב נחמץ. אם לא נשכיל כבעלי חנויות ויבואנים לקרוא את המפה ולראות לאן השוק זז, בסופו של דבר נאלץ לסגור. תמיד צריך להתאים את עצמך למצב ולחשוב צעד אחד קדימה לראות איך אתה עושה דברים אחרת. אם זה מבחינת תמחור, כמו שהזכרנו קודם ואם זה מבחינת איזה ערך מוסף שניתן לקבל רק בחנות – כמו התאמת נעליים – ולא באינטרנט. בינתיים אני רואה שהרבה לקוחות באים וקונים פיזית בנקודת זינוק. יכול להיות שהמגמה הזו תשתנה בעתיד.
כשהיבואנים הופכים להיות בעצמם סיטונאים ומוכרים ישירות לצרכן זה פוגע בבעלי החנויות. יכול להיות שכתוצאה מכך ייעלמו החנויות המגוונות ונשאר עם חנויות של מותג אחד בלבד. אני לא חושב שזה טוב בהכרח מכיוון שלקוחות ייאלצו לדלג בין חנויות במקום למצוא את הכל תחת קורת גג אחת.
וזהו, יש עוד כמה דברים בקנה, לפצח את שיטת המכירות באינטרנט למשל, לחשוב בחיוב ולקוות לטוב.