מרתון טבריה, קסם של מרוץ עם נוף כנרת

מתכוננים למרתון טבריה

בהכנות לריצות למרחקים ארוכים כמו גם למרתון יש גורמים שבשליטתנו, כמו ביצוע מדוקדק של תוכנית האימונים, עלייה הדרגתית בנפח הריצה והקילומטראז׳ השבועי ומספר ריצות ארוכות על קצב המטרה. לעומת זאת יש גורמים שאינם תלויים בנו כגון מזג האוויר המהווה גורם מכריע ואינו תלוי בנו: גשם, רוח חזקה או חום עלולים לעשות את ההבדל בין מימוש הפוטנציאל והשגת שיא אישי לבין סבל ארוך שלעיתים מסתיים ב-DNF (לא עלינו). בוקר יום שישי בטבריה מזג האוויר השנה שיחק לטובת הרצים. טמפרטורה קרירה של 13 מעלות בתחילת המרוץ ורוח מלטפת קידמו את פני הרצים בדרך למקצים השונים ובינם המרתון .

מתארגנים

מתחם ההערכות ונקודת ההזנקה מוקמו בשנים האחרונות מול מלון חוף גיא. בצמוד למתחם ההערכות ישנה חניית עפר גדולה כמו כן ביום המרוץ עיריית טבריה מאפשרת חניה חינם בכחול לבן, בונוס משמעותי בהחלט. במתחם חיכו לרצים עמדת שמירת חפצים בתשלום, עמדת בקבוקי מים ועמדת מודיעין. הופתענו לגלות שלמרות הכרזת ההפקה שלא תתקיים חלוקת ערכות ביום המירוץ, כן ניתן היה לקבל את הערכה. מהיכרותי עם הנושא, הודעה מוקדמת על החלוקה הייתה חוסכת טרחה לרצים רבים.

הערכה כללה חולצה איכותית של סאקוני, תיק שרוכים ממותג, שובר הנחה לסאקוני, חטיף חלבון ומדבקה. לקראת הזינוק למקצה החצי, הרצים זוכים לחימום אקטיבי ומקפיץ אשר היווה שינוי מרענן אל מול המתחם המנומנם שפגש אותנו בשעה 6:00.

בשעה 6:20 הכרוז הזמין את הרצים לאזור היציאה מהמתחם. באזור היציאה כרוז אחר נתן הנחיות לקראת הכניסה לשרוול הזינוק, השילוב בין הכרוזים היווה לרגעים בלאגן ווקאלי שלא איפשר להבין את ההנחיות. רצי חצי המרתון הוזנקו ראשונים בשעה 6:30 ואחריהם הוזנקו בשעה 7:15 רצי המרתון, אנחנו ניסינו להבין את ההיגיון מאחורי הסדר אך לא הצלחנו למצוא אותו.

מרתון טבריה – זינוק 

6:30 שעת הזינוק לחצי המרתון והכרוז האנרגטי יובל חץ מוציא אותנו לדרך. תחילת הריצה מתבצעת בצפיפות רבה והרצים מתמקדים בלא למעוד כתוצאה מהתקלות ברץ אחר, מדרכות ועיני החתול המסמנות את הנתיבים של הכביש.

באזור חמי טבריה רווח בין הרצים גדל וניתן לרוץ ביתר נינוחות. שמש מעומעמת טמפרטורות קרירות מקבלות את פנינו, מזג אוויר מושלם לריצה. עמדת המים הראשונה פוגשת את פנינו לאחר כ 3 ק”מ ונערים ונערות חמודים מגישים לנו בשמחה בקבוקי מים. לא עובר זמן רב ואנחנו פוגשים בעמדת המוזיקה הראשונה בדרך, עוד 3 עמדות מוזיקה מקפיצות ומעלות אנרגיה ציפו לנו בהמשך הדרך. עמדות מים נוספות חיכו לנו בערך כל 3 ק”מ כאשר בעמדה בקילומטר ה 18 חולק גם משקה איזוטוני. במקצה המרתון חולקו גם ג’לים ופירות בחלק מהעמדות.

מסלול הריצה מתבצע על תוואי הכביש המקיף את הכנרת. הוגדר לרצים כי הם נדרשים לרוץ בצד ימין של הכביש, הנחייה שנראתה קצת תמוהה במקצה החצי לאור זה שמקצה זה הוזנק ראשון והכביש היה סגור לכלי רכב. רצים שחרגו למרכז הכביש ולא היה מרוכזים במסלול הסתכנו בהיתקלות בקונוסים אשר הוצבו במקומות מסוימים לאורך המסלול. עשרת הקילומטרים הראשונים הם לכיוון מזרח. הכנרת משמאלנו מוארת באור הזריחה ומימיננו נישא רכס פוריה. נשאר רק לרוץ ולהנות מהמראה המאוד מיוחד אשר לקח את הרצים לחלום בהקיץ על יופיה של הכנרת וכמעט לדרוס כמה מהקונוסים.

בהמשך המסלול חולפים על פני המושבה כנרת, בית העלמין הישן של המושבה, מכללת אוהלו, הסכר וקיבוץ דגניה. שם חיכו לנו מעודדים רבים שקריאות העידוד שלהם העלו את רמות האנרגיה של הרצים. בוסט אנרגיה נתן לכולם את הכוח להמשיך את המעט עד צומת צמח ומשם עד לנקודת הסיבוב באזור בית גבריאל לרצי החצי. רצי המרתון המשיכו עד לאזור עין גב, שם ביצעו פרסה וחזרו באותו הנתיב. אותי אישית החזרה על אותו המסלול קצת משעממת, אולי במקרה של מרתון טבריה אפשר לשקול הקפצה לנקודת הזינוק עם שאטלים וחזרה בריצה אל העיר.

לרצי המרתון המלא, תמיד יותר קשה

בפניה צפונה מצומת צמח לכיוון עין גב באופן די צפוי החלה לנשב רוח צד בעוצמות משתנות. למרות שתכננתי להיצמד לדבוקה וכך להתמודד אל מול הרוח, מצאתי את עצמי רץ די לבד במקטע הישר והדי משעמם הזה. הקצבים עדיין היו בטווח היעד אך הרגשתי שאני מוציא יותר אנרגיה במאבק עם הרוח. באזור קילומטר 24, כמה קילומטרים לאחר הסיבוב חזרה, החלו הקשיים. הרבה יותר מדי מוקדם מהמתוכנן. למרות שציפיתי שהרוח תהפוך גבית לאחר הסיבוב, עדיין היו משבי צד שהקשו עלי לעמוד בקצב המטרה. ככל שהתקדמתי לעבר צומת צמח לקראת הפניה חזרה צפונה, כך גבר הקושי וכל צעד נהיה קשה. שרירי הארבע ראשי החלו לכאוב והקצב סירב לחזור לרמות של ריצות ההכנה.

ילדי הקיבוצים שחיכו בשולי הדרך לקבל כיפים מהרצים עודדו אותי קצת, כמו גם הצלמים שסחטו חיוכים למצלמה וגם המאמן שפגש אותי בקילומטר ה 36 ושכנע אותי שניתן ״להציל את המרתון״. הקילומטרים הבאים היו סיוט שלא נגמר, הכוח אזל, החום התגבר, השרירים שרפו אבל הנחישות משכה אותי קדימה. המאמן מסר אותי לחבר לקבוצה בקילומטר ה-41 שצילם ודירבן אותי להגביר ולא לתת לאף אחד לעקוף. כשחציתי את שער הסיום הסתכלתי על השעון והבנתי שהלא יאומן קרה – שיא אישי של דקה וקצת מהמרתון הקודם.

המסלול אמנם מוגדר כשטוח באתר המירוץ אך הגבעתיות שלו פוגשת את הרצים בייחוד בקילומטרים האחרונים. המפגש עם גבעת בית הקברות של המושבה כנרת אותה פוגשים הן הלוך והן בחזור. כאשר בחזור הרגליים הרגישו את ההשפעה שלה קצת יותר. בקילומטר האחרון זוכים הרצים לעידוד על ידי הקהל אשר מחכה לקרוביו או הגיע במיוחד לצפות במרתון. בשרוול הסיום מחכים לרצים בקבוקי מים, בננות, תפוחים וכמובן מדליית השתתפות. מתחם האקספו המרשים מחכה לרצים על המדשאות של מלון חוף גיא עליהם אפשר להתרווח, להירגע ולהשקיף על יופיה של הכנרת.

לסיכום

גם ממרתון חמוץ-מתוק כזה לומדים להתגבר על משברים, להסתכל על חצי הכוס המלאה, להישאר עם טעם של עוד וללמוד לפרגן לרצים אחרים. מרתון טבריה על מקציו השונים הוא אירוע ריצה המושך אליו משתתפים רבים. אתר המרוץ וההרשמה מזמינים וידידותיים למשתמש. מיקום נקודת הזינוק החדשה יחסית יותר ידידותי ונח מאשר נקודת הזינוק הישנה אשר מוקמה בתוך העיר. תוספת קטנה של עמדת קפה ותמר או שניים באזור ההערכות הייתה יכולה להיות תוספת נחמדה לאור העובדה שמגדלים תמרים לא רחוק מנקודת הזינוק.

מאת: הוד קליין, אלי ארקוש

⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבת את התוכן שלנו, התודה הכי גדולה עבורנו היא שיתוף שלהן לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך