אנחנו רצים ביערות ואז- כמויות הזבל הענקיות שמשאירים אחריהם מבקרים ביערות הדהימו את הפאנליסט ודים לינצקי, אז הוא גייס את הפאנליסטים מ Runpanel, Outpanel ו-Bikepanel עם בני משפחותיהם להתנדב למבצע ניקוי!
מאת: ודים לינצקי
פורסם לראשונה באתר Outpanel
זה קורה כל שנה ולצערי כמעט ולא משתנה. זה מחמיר במיוחד בתקופת החגים ומזעזע אותי כל פעם מחדש, אבל לא כל שנה אני מחליט לעשות עם זה משהו. השנה החלטתי שדי – אני לא מקטר יותר, אלא עושה מעשה.
בתור אחד שחווה את הטבע ממש מקרוב ורואה אותו לא מבעד למסך, אני, לפחות פעמיים בשבוע, נמצא ביער בן שמן. לפעמים זה קורה על אוכף האופניים ולפעמים בריצה אבל כל פעם, במיוחד אחרי תקופת החגים, אני נדהם מכמויות הזבל שנשאר ביער. שקיות ניילון מתעופפות על ענפי העצים, שאריות של אוכל, כלים חד פעמיים, בקבוקים והרשימה קצרה מלהכיל את הכל.
3 קבוצות של מגיבי לכלוך
אני לא לבד ולא היחידי שזה מפריע לו. בהקשר לזה, אפשר לחלק את כל האנשים שנחשפים למראות האלה ל-3 קבוצות:
קבוצה ראשונה – אנשי פיקניקים שמגיעים למנגל. אנשים בקבוצה הזו, ברגע שרואים שהמקום מלוכלך – פשוט מחפשים מקום אחר, נקי יותר.
קבוצה שניה – אנשים שמטיילים/רצים/רוכבים ביער. הם ללא ספק רואים את כל הגועל, אבל בשונה מהקבוצה הראשונה, מצלמים את הזוהמה ומעלים פוסט באחת הרשתות החברתיות בצירוף טקסט מלווה. מבחינת האנשים בקבוצה הזו, עצם העלאת הפוסט כבר מעלה אותם בסולם האנשים ש”אכפת להם מהסביבה”. כמה עשרות לייקים, או פרצופים זועמים והם מבחינתם עשו את העבודה.
קבוצה שלישית – היא הכי קטנה. לא רואים אותה ובקושי מכירים אותה. בבית אני מנסה להסביר לילדים שלי שכלים מלוכלכים לא קופצים לבד לכיור והבגדים לא נטלים לבד ליבוש אחרי כביסה ולא מתקפלים אחרי זה לארון. בהסבר שלי לילדיי אני קורה לאנשים שעושים את כל העבודה הזו “גמדים קטנים”. הם תמיד באים בלילה, כשאף אחד לא רואה, עושים סדר וניקיון ונעלמים כלעומת שבאו. היום אני רוצה שתכירו את אנשי הצללים האלה מקרוב.
כמו שכבר הבנתם את רוח הדברים, אני שייך לקבוצה השלישית.
הפאנליסטים מתגייסים
בתור התחלה, אחרי אחת הריצות ביער וחשיפה לתפזורות האשפה, החלטתי שאני רותם עוד אנשים ואנחנו יוצאים למבצע ניקיון. התמזל מזלי להיות חבר בשלושת הפאנלים – Runpanel, Outpanel ו-Bikepanel וניצלתי את הבמה לעלות רעיון לפעילות משותפת עם בני/בנות זוג ואף ילדים (למי שיש) של ניקיון של מקטע ביער. התגבשה קבוצה וכל מה שנשאר זה לקבוע תאריך ומיקום.
לא ממש צריך פגישות ותיאומים עם אנשי קק”ל על מנת לקבוע את מקום האירוע. אם יש אזור שלדעתכם מספיק מלוכלך ושווה לנקות אותו – לכו על זה בכל הכוח. קק”ל יכולים להפנות אתכם לאזורים רבים שבהם הם מודעים לאיכות הניקיון הירודה, אבל הם האחרונים שיתנגדו למה שאתם תבחרו. מה שכן עשוי מאוד לסייע לכם בפגישה עם קק”ל – תקבלו שקי אשפה גדולים וחזקים וכפפות בד חד פעמיות. המלצה שלי – תתאמו עם קק”ל את המקום שבו תשאירו את כל השקים עם האשפה שיאספו, על מנת שיפנו אותם בהקדם.
אצלי המפגש עם נציג קק”ל הזדמן מעצמו.
היערן מסייע
נפגשתי עם מנהל אזור של קק”ל באחת הרכיבות שלי ביער (למרות מעמדו הרם, האיש אסף פסולת גדולה מסינגל הרצל כשפגשתי אותו) ותיאמתי איתו את פרטי הפעילות. על מנת לבחור אזור ביער שיהיה הכי יעיל לעבוד בו, צוותתי ליערן של בן שמן והתלוויתי אליו לשעה קלה מיומו העמוס. האיש – ליאוניד, עובד בקק”ל כבר מעל ל-20 שנה והוא חי ונושם את היער. זוכרים את ה”גמדים הקטנים” שדיברתי עליהם קודם? אז ליאוניד הוא המנהיג שלהם. הוא מסוג האנשים שלא רואים אותם ולא שומעים עליהם, אבל בלעדיהם שום דבר לא קורה. המסירות שלו לעבודה והצניעות שלו ראוים להערצה. אם רק אפשר היה “לשבט” אותו לכל תחום בחיינו (ובמיוחד בפוליטיקה) – היינו מסודרים.
לטובת הקוראים שפחות מכירים את התחום, אסביר רק שבאופן סדיר קק”ל מפעילה קבלני ניקיון ביער והם אחראים על ניקיון של חניונים מסודרים ושבילים ראשיים ביער. הקבלנים אחראים לנקות ולפנות את הפסולת ברדיוס של כמה מטרים ממקומות פיקניק מוסדרים. הבעיה נוצרת ברגע שאנשים עושים פיקניק במקומות שהם לא ממש מוסדרים ומשאירים שם את כל תוצרי הלוואי. גם אם האנשים האלה אורזים את כל הפסולת בשקיות, אבל משאירים אותם ליד המקום, במקום לקחת אותם באוטו ולזרוק לפח מסודר, החיות ביער מפזרות אותם וכך נוצרים להם מצבורי פסולת שאף אחד לא מפנה. מה שלא עושות החיות, עושה מזג האוויר – הרוח, השמש והגשם. לזבל יש נטיה טבעית להתפזר ברגע שלא מפנים אותו. חוק פיזור הזבל, אם תרצו. מישהו דיבר כאן על פיזור הכנסת?
יום שבת, 8:00 בבוקר, אי שם ביער בן שמן
לאט-לאט מתחילים להגיע האנשים. באמצעים הטכנולוגיים של היום לא צריך לעבוד קשה על מנת להסביר איך ולאן צריך להגיע. בלחיצה אחת משתפים את המיקום הנוכחי ובזה ברוב המקרים סוגרים את העניין. קפה מקינטה משובח של יוג’ין עם עוגה של ורדי ואנחנו מתחילים. מכיוון שהיו לנו 5 ילדים, עשיתי הדרכה קצרה והסבר על מה אנחנו עושים. במילים פשוטות – אוספים את כל מה שלא שייך ליער ועוזרים לו להישאר נקי. אני אוהב במיוחד הסברים לילדים, כי בחלק לא מבוטל של המקרים, גם ההורים לומדים מהם משהו. פעילויות כאלה הרבה יותר יעילות מכל שיעור במדעים שבו לומדים מה זה “חומרים מתכלים”. הידעתם למשל, שמגבונים אינם מתכלים? תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם שולפים אחד מחבילה בחיק הטבע.
לא אכביד במילים על הפעילות עצמה. אומר רק שהיא הייתה מאוד חינוכית גם למבוגרים שביננו וכמובן גם לילדים. אני בטוח שבפעם הבא שכל אחד ממשתתפי המבצע יבלה בפיקניק בטבע, הוא יהיה מודע לעקבות שהוא משאיר ויאסוף את כל הפסולת אחריו.
הסתיים לו המבצע עם שלל של 10 שקי זבל שאספנו מאזור יחסית קטן. 12 מבוגרים, 5 ילדים וכלב אחד – כך זה היה.
כאפילוג לסיפור, אני רוצה להשאיר אתכם עם מחשבה לפעם הבאה שאתם רואים ארמה של זבל ביער. לפני שאתם מעלים פוסט זועם לפייס, או פשוט חולפים על פני זה הלאה – תחשבו מה אתם יכולים לעשות על מנת שזה לא יישאר ככה? ותאמינו לי – אם תרצו – אין זו אגדה. בדוק.
