מישהו לרוץ איתו: על ריצה עם כלב

1. גזע הכלב וגילו 

לא כל הכלבים מתאימים לריצות ארוכות , כלבים חזקים קצרי גפיים (כמו בולדוג למשל) טובים מאד כספרינטרים למרחקים קצרים אך יתקשו מאוד להתמיד בריצה ארוכה ואיטית כמובן שיש כלבים שממש נולדו לריצות ארוכות כמו כלבי רוח ארוכי גפיים. כלבים מעורבים עשויים להתאים יותר או פחות לריצות ארוכות וכדאי מאוד להתייעץ עם וטרינר אם אינך בטוח בעניין. לגבי גיל הכלב, רצוי מאוד שלא לרוץ עם גורים בגלל שהעצמות שלהם עדיין בתהליך של גדילה. מקובל להגדיר גיל של שנה וחצי כמתאים, אך יש כלבים (בעיקר כאלה שלא אמורים לגדול יותר מידי) שניתן לרוץ איתם כבר מגיל שנה. גם כאן, התייעצות עם וטרינר לא תזיק. גם אם גזע הכלב וגילו מתאימים, לכל כלב יש אישיות ואופי משלו ואהבת ריצה אינה בהכרח אחת מתכונותיו.

2. הכנה והדרגתיות

ממש כמו כל רץ מתחיל, גם לגבי כלבך עליך להקפיד על עקרון ההכנה וההדרגתיות. חובה להתחיל בהליכות ולתרגל את הכלב ע”י תגמולים חיוביים בהליכה לצידך (רצוי לבחור צד אחד ולהתמיד בו) כך שהרצועה רפויה. אם הכלב אינו מורגל בכך, הליכה כאשר הכלב מושך אותך אולי אינה נעימה אך ריצה בצורה כזו עלולה להיות מסוכנת. לאחר שהכלב הורגל ללכת לצידך, ניתן לעבור לריצה קלה (Jogging) ולהגדיל אט אט את המרחק והקצב.

3. צייתנות וקשב

נושא מרכזי בריצה עם כלב הוא היכולת של בעליו לפקד עליו בעזרת פקודות מילוליות קצרות. הדבר נכון שבעתיים כאשר הריצה היא במרחב ציבורי עמוס גירויים הגונבים את תשומת ליבו של הכלב. הפקודות צריכות להיות פשוטות, קצרות וחד משמעיות. “הולכים”, “רוץ”, “עצור”. כדי לתרגל את הפקודה “רוץ” רצוי לשלב קטעי ריצה קצרים במהלך ההליכה, לתת את הפקודה “רוץ” ולעבור מהליכה לריצה וחוזר חלילה. תרגול כזה, בשילוב עם גירויים חיוביים, יובילו מהר מאוד להפנמת הפקודה.

4. טקס הכנה לפני היציאה

אמץ לכם טקס הכנה קבוע אליו הכלב יתרגל, יגרום לו להירגע ויכניס אותו למצב רוח מתאים. אני הרגלתי אותו להביא את הרצועה, להניח אותה ליד הדלת ולחכות בישיבה ובסבלנות עד אשר אקשור אותו ונצא יחד.

5. מיקוד בכלב

הדגש בריצות עם כלבך הוא בכלב עצמו לכן אל תקבע לריצה, יעדים ומטרות אישיות שלך שלא תואמות את צרכיו ויכולותיו של הכלב.

6. בניית היכולת 

גם אם כתבה זו אינה עוסקת בריצת כלבים תחרותית הרי ברור שאחת המטרות בריצה עם כלב היא שיפור היכולת הגופנית. הגישה צריכה להיות הדרגתית וזהירה ובוודאי כשמדובר בכלב שאוהב לרוץ. הכלב אינו מתכנן את הריצה, אינו שומר כוחות ואינו מקפיד על דופק, הוא פשוט רץ ולעיתים עד אפיסת כוחות. עליך, כפרטנר הריצה, להיות מודע למגבלות אלו ולהיות קשוב לכלבך. שים לב לסימנים המצביעים על עייפות כמו התנשפויות חזקות או נגררות מאחור, במקרים כאלה הפסק הריצה, תן לכלב להתאושש והמשך בהליכה. “תוכנית האימונים” אינה צריכה להיות מורכבת, יש להתחיל בשילוב קטעי ריצה במהלך ההליכה ולהגדיל את היחס בהדרגה, בהמשך יש להעלות את הנפח באופן מאד הדרגתי. אחרי מספר שבועות הכלב יהיה מורגל לריצות ארוכות ללא קושי מיוחד.

7. מזג האוויר במהלך הריצה

במספר מקורות מומלץ לא לרוץ עם כלב בטמפרטורות הנמוכות ממינוס 10 מעלות וגבוהות מ-15 מעלות. בארץ, קל מאד לעמוד בתנאי הראשון, גם בשיא החורף ברמת הגולן, אך קשה בהרבה לעמוד בתנאי השני. נראה לי שניתן לחרוג מעט מהמלצה זו ובתנאי שנקפיד על קצב נמוך, מנוחות ושתייה.

8. תנאי השטח 

כפות רגליו של הכלב רגישות ועלולות להיפגע בעת ריצה ארוכה בתנאי שטח קשים כמו סלעים חדים, קוצים או אספלט חם. לכן, למרות הצורך בגיוון סביבות הריצה של הכלב יש להיות מודע לרגישות זו ולבחור מסלול מתאים לעונה. מסלול הבית של צ’ילי הוא סינגל גבעת אלה אך לאחר שבאחת מריצות הקיץ ננעץ לו קוץ בכף הרגל (ולקח לי זמן להבין מדוע התחיל לדדות) אנחנו נמנעים מלעשות מסלול זה בקיץ. אם כבר הזכרתי ריצה בסינגלים, יש שלוש נקודות חשובות שכדאי לזכור:

• קשה יהיה לרוץ בסינגל כשהכלב לצידך ולכן עדיף שירוץ קצת לפניך.
• במפגש עם רוכבי אופניים כדאי לעצור עד אשר יחלפו אתכם.
• מעברי מנע בקר מאתגרים כלבים, גם בהליכה, ויש ללמד אותם כיצד לעבור או להעבירם בידיים.

מקומות אידיאליים לריצה הם כאלה שמשטח הריצה רך ונקי ממכשולים כמו חוף ים או שביל אדמה ביער או בין שדות.

9. מים 

שתיית מים במהלך הריצה חיונית לכלב ועליך להיערך לכך מראש. קשה להמליץ על כמויות ותדירות השתייה. מניסיוני, כאשר מדובר בריצה הנמשכת יותר משעה וחצי, הכלב מעדיף לשתות במנות קטנות מספר פעמים במהלך הריצה. הרגלתי את כלבי לשתות מצלוחית קטנה המחוברת בחיבור מהיר לתרמיל הריצה אותה אני ממלא מהשלוקר, לפעמים, בעיקר כשחם הוא נהנה לשתות ישירות מהשלוקר ולהרוויח מקלחת מרעננת תוך כדי. בריצות אורבניות בטיילות מסודרות אפשר למצוא ברזיות הכוללות גם מתקן שתייה לכלבים, בריצות בטבע ניתן לאפשר לכלב לשתות ממים זורמים נקיים בתנאי שברור לך שהם כאלה.

10. התאוששות אחרי ריצה

בדרך כלל, אם הכלב כבר מאומן בריצות ארוכות  ובצעתם הליכת חימום לפני הריצה והליכת שחרור אחריה לא צפוי צורך בתקופת התאוששות ארוכה עד הריצה הבאה. לכל היותר, הכלב יגיע הביתה ובמקום להשתולל בסלון יבחר להשתרע בפינה האהובה עליו ולהנות מהשקט, וכבר למחרת יהיה מלא מרץ ואנרגיה. אם בכל זאת תזהה שהריצה הייתה קשה מדי בשביל הכלב והוא מראה סימנים של חוסר חיוניות זמן ארוך מהרגיל, כמובן שתאפשר לו לנוח עד להתאוששות מלאה בטרם תשובו לריצה נוספת.

11. ציוד

ככלל, לא נדרש ציוד מיוחד לריצה עם כלב והציוד הרגיל שרכשת עם הגעת הכלב לביתך עשוי להתאים. בכל זאת נתעכב על מספר דברים חשובים:

קולר או רתמה: כל כלב לפי מה שמתאים ונוח לו. יש כלבים שרגילים לקולר, אבל בזמן ריצה עלול להיות לא נוח עבורם ועדיף להשתמש ברתמה שמשאירה את הצוואר חופשי ולא תחת עומס.

רצועה: עדיף לרוץ עם רצועה באורך של מטר עד שני מטר. לא מומלץ לרוץ עם רצועת כבל המאפשרת שינוי אורך דינמי, זה רק מסרבל את הריצה. קיימת גם אופציה טובה של רצועה בעלת אלמנט גמיש קצר המונעת עומס על הכלב ועל בעליו בעת האצה פתאומית של הכלב. קיימת גם רצועה הכוללת חגורת מותניים לבעלים ובכך מאפשרת לו לרוץ עם ידיים חופשיות.

נעלי ריצה: עשויות להועיל בתנאי ריצה קשים אך צריך לוודא שנוחות לכלב.

אפודה: נדרשת למזג אוויר קר במיוחד.

כלי למים: עדיף קל ומתקפל ונוח לחיבור מהיר מחוץ לתרמיל הריצה.

סיכום

שבת חורפית במיוחד שבע בבוקר, החבר שקבעת לרוץ איתו “הבריז”. תמיד יש סיבה, לפחות תירוץ, להישאר עוד כמה דקות מתחת לפוך. אתה מתארגן, הכלב מביט בעניין רב, אתה נועל את נעלי ריצת השטח, כלבך מכשכש בזנבו במרץ – היום רצים בטבע. אתה שולח יד לתרמיל הריצה מחבר אליו את קערית השתייה והוא כבר יודע וקופץ משמחה, היום נרוץ לפחות עשרה קילומטר. מבלי לשאול אותו אתה כבר יודע את התשובה “בוודאי שאני מצטרף”. אתה שולח אותו להביא את הרצועה, הוא טס לעשות זאת. הכיף מתחיל עכשיו, עוד ריצה נהדרת הממלאת את שניכם בסיפוק ובאנרגיות טובות שבוודאי יספיקו עד הריצה הבאה.

מאת: דב טיבי