אירוע ה RFA השנה היה סוג של דחיפה לענף הקרוספיט להתעורר לאחר שנפגע ממשבר הקורונה. קובי דוד-פור מ Salsport המפיקה מספר על האירוע:
אירינה וקובי דוד פור הם Salsport הם הזוג שמאחורי החברה המובילה בתחום הקרוספיט מ-2011. הם עוסקים ביבוא ויצוא של ציוד ממותגים בולטים בתחום, בהקמת מועדוני קרוספיט, מועדוני משקולות ופונקציונלי. "הקמנו סדר גודל של 90% ממועדוני הקרוספיט בארץ ועוד מאות מועדונים פונקציונליים" מספר לנו קובי.
אל תפסידו תוכן מעולה לכושר:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
"ה-RFA זו תחרות שהחלה ב-2011 כאירוע יום ההולדת של קרוספיט הרצליה – המועדון הראשון בארץ שהקימו עומרי וגלי פלד. עד 2014 סאל ספורט נתנה חסות, ואז נכנסה עמוק יותר עם כוונה להפוך את זה לתחרות משמעותית יותר, עם אקספו והרבה קהל, מה שיתן לקהילה הזו את המקום הראוי. ובאמת ב 2015 לקחנו חברת הפקה לתמונה, עברנו לאצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף, שישי שבת, אקספו, בירה, דוכני אוכל, המון מציגים מהעולמות הלאה – משקפיים / נעלים / אביזרים וחנות שלנו. ככה זה רץ ב 2015-2016.
ב2017 החברה החברה של הרצליה החליטו למכור את חלקם (פייסבוק, אינסטגרם ומותג) ושלוש שנים אירינה אישתי ואני לקחנו את האירוע עלינו, ועשינו אותו בהיכל שלמה בדרייב אין בת"א. זו היתה כבר קפיצת מדרגה עם 3000 צופים ביציעים, 50 דוכנים, ושני מסלולים: אירוע באולם ואירוע נוסף באקספו בחוץ. 10,000 איש ביומיים, עם שיווק גדול כולל רדיו, שלטי חוצות וגיוון בקהל. ב 2019 זו היתה שנת שיא מבחינתנו. אחד הדברים היפים שם, שהיו קטגוריות מגיל 14 בנים בנות ועד 40-50 כשבד"כ יש הרבה נשים יחסית לאירועי ספורט אחרים.
ב2020 הקורונה הכריע. עשינו תחרות אונליין ורצינו להמשיך בדבוקות אחרי הסגר, אבל הכל השתבש בקורונה.
התגלגלנו ל2021 וההכנות החלו עם תוכנית לעשות תחרות בירושלים בתמיכת העירייה שם שמאוד רצתה את האירוע בארנה. התחלנו להריץ מוקדמות לתחרות וכדי להעיר את התחום ולהחזיר אנשים למעגל האימונים, החלטנו להחזיר את קטגוריית הסקייל -חובבנים, קטגוריית פרו (ספורטאים טובים שמעולם לא התחרו), וקטגוריית מסטרס – שעד היום היתה משולבת לכל בני ה-40+ והשנה החלטנו להפריד בין 40-44 ל 44 ומעלה.
הבנו תוך כדי ההכנות שההיענות של בעלי המועדונים לא תביא כמות של סביב ה-3000 איש, והבנו שהענף עוד לא חזר לעצמו אחרי הקורונה. אנשים עסוקים בשיקום המועדונים שלהם ופחות מעניין אותם הובלת המתחרים כעת. החלטנו לחזור לסביבת המועדון במתכונת שהיא חזרה לבסיס. לסגנון ההתחלה של האירוע, וכך הגענו לשני הלוקיישנים: בנתניה צמוד לקרוספיט גרין ביץ, גם במועדון וגם במגרש כדורגל צמוד, ומקצה ריצה בים לכיוון האסון טבע. ובחמישי בת"א באוניברסיטה בשיתוף מועדון קרוספיט בלנד. בשני המקרים המועדונים שימשו גם אזור חימום והתארגנות.
מבחינת מתחרים היו כ 241 מתחרים. כמות צופים קשה לדעת אבל אפשר להעריך שעברו שם כ 1500-2000 איש. היו הרבה קשיים, חום ומזג אוויר והכל בשמש וזה קצת השפיע, גם על המתחרים.
בשורה תחתונה התחרות הייתה מאוד מוצלחת. הגענו למצב שבגלל בלת"מים הפודיום נגרר בשעתיים לכיוון חצות ולמרות זאת נשארו כ 200-300 איש לפודיום: משפחות, ילדים, אנשים שנשארו כי ידעו שיש להם למה להשאר.
אנחנו מקבלים המון תגובות מיום שישי. אנשים נפעמים מההשקעה, מהעמידה באתגרים שהיו תוך כדי, וכמובן שיש גם ביקורת על החום, על מריחת הזמנים, על חוסר וודאות בגלל שינויי המקצים תוך כדי… אבל הצלחנו להשפיע על מאות ואלפי אנשים, וראינו אנשים שמשקיעים ונשארים ומעודדים ולא עוזבים את הרחבה – השגנו את שלנו.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
באנו לעשות אירוע שיעיר את הקהילה וזה יצר התעוררות מחודשת. עשינו את זה בלי חסויות – הכל השקעה שלנו. אפילו הדוכנים שהיו שם לא שילמו. כשזה היה בהיכל זה הגיע 600-700 אלף ש"ח השקעה והשנה זה הגיע קרוב ל 200,000 ש"ח (העלויות למשתתפים – כ 35 דולר לסינון, אבל בגלל שביטלנו את ה Summer Games זיכינו בחלק יחסי. מי שעלה לתחרות שילם 150 ש"ח. זה נועד לכסות בעיקר את עלות ערכת משתתף, ביטוח וכו').
בעלי המועדונים מספרים לנו שזה היה חסר. אנחנו בעצמנו מתאמנים. היה חשוב לעשות את האירוע הזה, למרות הכל".
