אלי ארקוש יצא להרפתקת מרתון אביבית נוספת במרתון ברצלונה וחזר עם שלל חוויות והמלצות.
הו ברצלונה, ברצלונה
יש כל כך הרבה דברים לעשות בברצלונה: לטייל בשדרות התוססות של לה-רמבלס, לעשות שופינג ב-Maremagnum על חוף הים או בקניון Arenas, לאכול פאייאה בנמל ולצפות במשחק כדורגל באצטדיון הקאמפ-נואו. אה, ופעם בשנה אפשר גם לרוץ את העיר הנפלאה הזו במרתון ברצלונה. השנה ב-19 למרץ הגיעו לברצלונה כ-20,000 רצים מרחבי העולם. יותר ממחצית מרצי המרתון הגיעו מחוץ לספרד מ-119 מדינות שונות לאירוע רבגוני ברמה בינלאומית.
למה יצאתי לעוד מרתון?
את מרתון טבריה החמוץ-מתוק סיימתי בתחושת החמצה: מצד אחד, שיפרתי את השיא האישי ביותר מדקה אך מצד שני החוויה במהלך המרוץ לא שיקפה את רמת הכושר בתקופה שהובילה אליו. לאחר שבוע של דכדוך חשתי את העקצוץ המוכר- אני חייב למצוא מרתון בחו״ל בשביל חוויה מתקנת. מחקר של כמה ימים שבו עלו ונפלו מספר יעדים מצאתי את מרתון ברצלונה. טלפון למאמן, התייעצות עם חבר משותף שגר בברצלונה, הזמנת טיסה, מלון וכרטיס למרתון והמסע מתחיל מחדש. here we go again!
התחלתי במחזור אימונים נוסף ויחסית צפוף לקראתו: שוב ריצות שבת ארוכות בפארק הירקון, שוב עליה הדרגתית בקילומטראז׳ השבועי, שוב ריצת הכנה מסכמת שנפלה על מרתון תל-אביב והפכה למרתון בפני עצמו. השבועות חלפו ביעף והנה הגיע יום השישי לקראת הטיסה ליעד. עוד הרפתקה מתחילה!
RUNPANEL גם בטלגרם – כנסו:
יום לפני – האקספו וריצת חימום על המסלול
עוד בתור לבידוק הביטחוני בנתב״ג פגשתי את משה קמר, משוגע כמוני שטס סולו לרוץ את המרתון הראשון שלו בחו״ל – מיד התחברנו וקבענו להיפגש בבוקר למחרת באקספו. מתחם הזינוק/סיום והאקספו ממוקם באזור מרשים ביותר: בין המגדלים הוונציאנים (Torres Venecianes) למתחם המזרקה הקסומה של מונטואיק כשבמרום מתנשא מוזיאון האמנות של קטלוניה. ניכר היה שהמרתון מתקרב בתכונה שמסביב כשמפלס ההתרגשות מתחיל לעלות.
בבוקר שלפני יום המרוץ יצאתי לריצת חימום קלה של 5 ק״מ על חמשת הקילומטרים האחרונים של המסלול, להרגיש אותו קצת, את האווירה. לחוש את מזג האוויר ואת העליה של הקילומטר האחרון בשביל להכין את עצמי מנטלית ליום המרתון עצמו. מזג האוויר אידיאלי – מעונן, ללא רוח וכ-12 מעלות. למרות ששיננתי את המסלול בראש, מהר מאוד איתרתי את הפס הכחול הצבוע על הכביש – זהו הסימול למסלול המרתון הקצר ביותר מתחילתו ועד סופו.
האקספו עצמו היה ברמה גבוהה – מסלול בצורת נחש (כמו באיקאה) של כעשרים דוכנים המציעים ביגוד, הנעלה, תוספי מזון ורישום לתחרויות נוספות בדרך לעמדות איסוף הערכות. דוכן שתפס את תשומת ליבנו, בו גם רכשנו חולצות ריצה איכותיות, היה של Running Republic ובו עמדה להדבקת מדבקות אישיות עם כיתוב של מרתון ברצלונה במלחצה מיוחדת על גבי החולצות. כל קונה בחר את צבע וסוג המדבקה והיכן להדביק אותה על החולצה – רעיון יצירתי להפיכת חולצות הריצה הגנריות למזכרת ייחודית מהמרתון. הערכה שקיבלנו כללה מספר חזה, חולצה וצ׳יפ אותו מצמידים לשרוכי הנעל. מספר החזה היה צבוע בצבע לפי אזור הזינוק וזמן הסיום המשוער – אירופה, כבר אמרנו?
לזנק למרתון מתוך מופע אופרה פירוטכני
חבר לריצה מפלורידה שעבר לברצלונה לפני כמה שנים הכין אותי שהקטלונים מתים על השיר ״ברצלונה״ של פרדי מרקיורי והם משמיעים אותו לקראת הזינוק. מה שהוא לא אמר זה ששני זמרים ישירו אותו בלייב בסגנון אופראי כשהם עומדים על גבי שער הזינוק, מלווים בלהביורים שיורקים אש משני הצדדים. השעון הסופר לאחור התאפס 5 דקות לפני הזינוק, השיר התחיל, תוך כדי השיר המתנדבים שיצרו חומה אנושית בין אזור זינוק למשנהו פתחו את המחסומים וכל אלפי הרצים הצטופפו והתקדמו לקראת שער הזינוק. מה אני אגיד לכם – האדרנלין זינק לשמים! לקראת סוף השיר הוזנקנו לדרך, רצים מאתיים מטרים עד לחציית המגדלים הוונציאנים הענקיים ופונים שמאלה בכיכר אספניה בליווי שאגות הקהל אל עבר הקילומטרים הראשונים המובילים לאיצטדיון קאמפ נואו, מגרש הבית של קבוצת הכדורגל ברצלונה.
אפרופו עידוד – רוב המסלול עובר בתוך רחובות ברצלונה והתושבים לא נשארים אדישים (אהמ אהמ, תל-אביבים – יש לכם ממי ללמוד) כשאלפים מהם יוצאים למסלול, גברים נשים וטף לעודד בקריאות Vamos וגם Venga-Venga שמשמען: קדימה, אתם יכולים! כמעט לכל אורך המסלול היה עידוד משמעותי חוץ מכמה חלקים מתים, כשהשיא היה ממש אחרי שער הניצחון בקילומטר 36 בו יש פניה חדה שמאלה לתוך מסלול צר שמשני צידיו קהל משולהב שמעודד בקריאות מחרישות אוזניים ומרים את הרוח דווקא בקטעים הקשים ביותר של המרתון.
המסלול – חוויתי ויחסית שטוח
השמועה הרווחת בקרב הישראלים שמרתון ברצלונה הוא קשה ומלא עליות, אך למעשה המסלול שונה לפני כמה שנים והרבה יותר שטוח ממה שזוכרים. אמנם לא שטוח כמו מרתון וינה, אמסטרדם או טבריה אבל למעט 3 עליות בחצי הראשון שלו ועליה משמעותית בקילומטר ה-42, רוב המסלול שטוח עם קטעים מתונים מאוד של עליות וירידות לחילופין. יש גם לא מעט פניות במסלול אשר גרמו לריצת יתר – המרחק בשעון לרבים מהרצים יצא כמה מאות מטרים מעל 42.2 ק״מ.
המסלול החוויתי עובר באתרים היסטוריים בעיר כמו כיכר אספניה, המגדלים הוונציאנים, קאמפ נואו, לה סגרדה פמיליה, כיכר קטלוניה, שער הניצחון, כיכר דראסנס ומסתיים במתחם מונטואיק. רוב המסלול עובר ברחובות העיר למעט מספר קילומטרים לאורך חוף הים ברבע האחרון של המסלול.
מזג האוויר התחיל אידיאלי עם שמים מעוננים וטמפרטורה של כ-11 מעלות, אך מכיוון ששעת ההזנקה יחסית מאוחרת (8:30, כשעה וחצי לאחר הזריחה) לאחר כשעה השמש יצאה מבין העננים והחום הכביד על הביצועים. בדרך חזרה למלון שמעתי תייר בריטי אומר לאישתו "it's a bit chilly today, isn't it?" – אני דווקא הרגשתי כמו שיפוד על הגריל מקילומטר 30 ואילך עם שמש ישירה ובלי הרבה צל או כובע על הראש.
הליווי, הדעיכה והפיניש
מסתבר שעולם הריצה חוצה יבשות וגבולות: את יוחאי עילם, ישראלי שחי בברצלונה מזה 12 שנים הכרתי דרך שני חברים משותפים, כל אחד בנפרד (הרצליה, פלורידה, ברצלונה). יוחאי הוא נשיא קבוצת הריצה המקומית, שזה טייטל רשמי מדי לקבוצה חברתית של רצי ברצלונה. כמה ימים לפני המרתון יוחאי הציע ללוות אותי במחצית השניה של המרתון ואני קפצתי על המציאה. נפגשנו ערב לפני לארוחת פסטה משותפת וסגרנו על מיקום המפגש, כולל החלפת תמונות ביגוד שנזהה אחד את השני ברגע האמת בקילומטר 21. אפילו לפני המפגש זה עזר לי לדעת שעוד כמה קילומטרים אני מגיע ליוחאי ומשם הוא ילווה אותי כמעט עד לסיום.
החלק הראשון של המרתון עבר כשורה, העליות קצת הקשו על הקצב השמרני ממילא, אבל תכננתי להגביר בחצי השני. לקראת הקילומטר ה-30 התחלתי לדעוך בהדרגה כאשר השיא הגיע בין קילומטר 33 ל-37. בקילומטר 38 אספתי את עצמי בתמיכתו של יוחאי ושל הקהל וחזרתי לקצבים הרצויים תוך ניצול כל תחנת שתיה (שהיו בשפע כל 2.5 ק״מ החל מקילומטר 25, עד אז היו כל 5 ק״מ). בקילומטר ה-41 הכנתי את עצמי לפניה שמאלה לעליה המסכמת לקראת מרכז הכנסים של ברצלונה המוביל לכיכר אספניה ולשער הסיום.
העליה בקילומטר ה-42 לוותה בקריאות עידוד של הקהל משני צידי הרחוב, שדחף קדימה את הרצים הנאנקים מהקושי המצטבר שמביא איתו מרחק המרתון. לקראת סוף העליה נפרדתי מיוחאי לשלום והגברתי לקראת הפיניש. לאחר חציית המגדלים הוונציאנים שסימנו את סופו של קילומטר 42, ברגע של צלילות מחשבה הורדתי את משקפי השמש והאוזניות, נתתי את כל מה שנשאר לי לתת עם תנועת הניצחון לתמונות הסיום. מרתון מס׳ 12 הסתיים בהצלחה.
תחושת האופוריה שאחרי
למרות שלא השגתי את השיא האישי הנכסף, הפעם לקחתי את התוצאה באיזי. מרתון ברצלונה סיכם עבורי תקופה של ארבעה מרתונים בפחות משנה והגיע הזמן לתת לגוף קצת מנוחה. נכון, הייתי מעדיף לסיים את המסע עם שיא אישי נוסף ולרדת מ-3:20 שעות (ספוילר, סיימתי ב-3:21:46 שעות) אבל חווית הנסיעה לברצלונה, הימים שלפני והידיעה שזהו המרתון ה-12 שסיימתי, שם את המרוץ בפרופורציה נכונה. מכל מרוץ לומדים, נתקלים במשברים, צומחים והכי חשוב – נהנים. חזרתי למלון וקראתי את 73 ההודעות של חברי קבוצת הריצה שלי שעקבו בשקיקה אחרי ההתקדמות שלי במרתון וחיוך עלה על פני.
את 24 השעות הבאות ניצלתי לתור את ברצלונה, לאכול, לשתות ולעשות שופינג באינטנסיביות עם הידיעה שהחלק הקשה מאחורי ונותר רק החלק של ההנאה שאחרי המרוץ.
מרתון ברצלונה – מומלץ בחום קָטַלוּנִי
לברצלונה יש המון מה להציע: האוכל והשתיה, האתרים ההיסטוריים, מזג האוויר החמים, השפה הספרדית המתגלגלת והרחובות מלאי האנרגיה מזמינים תיירים ורצים מכל העולם לחוות את העיר באירוע מרתון ברמה בינלאומית. המסלול העובר באתרים המפורסמים, הקהל המשולהב וכ-20,000 רצים מכל קצוות העולם הופכים את המרתון לאטרקטיבי ביותר לרץ הישראלי.
יתרונות
- טיסה ישירה
- מסלול יחסית שטוח וחוויתי
- יעד אטרקטיבי וזול יחסית
חסרונות
- מסלול עם הרבה פניות וכמה עליות
- מזג האוויר עשוי להיות חם מהרגיל במרץ
- אין מקצה חצי מרתון באותו סופ״ש
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו: