טריאתלון אכזיב הוא אירוע יחסית קטן ולכן בהחלט ניתן להחשיב אותו כאירוע בוטיק. גם עם שינוי הפורמט לדואתלון ברגע האחרון עקב תנאי מזג האוויר, הוא עדיין סיפק חוויה ייחודית לכל אתלט שבא להשתתף.
ההודעה תפסה אותנו ביום חמישי בערב בהפתעה: בשבת הקרובה, פחות מ-36 שעות לפני הזינוק, הטריאתלון שהתכוננו אליו כל כך הרבה יהפוך לדואתלון. הצפי לים סוער עם גלים סביב מטר וחצי לא השאירו למארגנים ברירה, ולבסוף הוחלט, למען שמירה על בטיחות האתלטים, שהמירוץ יכלול קטע ריצה, קטע רכיבה ולאחריו קטע ריצה נוסף. כך התחילה החוויה שלי בטריאתלון אכזיב בשבת האחרונה, אבל אל תטעו: ההפקה המשותפת לחברת גן-ספורט יחד עם מ.א מטה אשר, מרכז הפועל ואיגוד הטריאתלון עשו עבודה נהדרת בהתאמה של התחרות לתנאים החדשים ולבסוף כולם נוכחו לדעת שאכזיב – לא איכזב.
לחצו פה להצטרף לערוץ הווטסאפ של RUNPANEL!
קבוצה שקטה עם 2-3 הודעות בשבוע ותוכן מעולה:
5 וחצי בבוקר, ביום המירוץ
החניה כבר התחילה להתמלא והמתחרים תופסים את מקומם בתוך שטח ההחלפה. חלוקת המספרים והשבבים מהירה ויעילה ומאפשרת זמן רב להתארגנות. התחרות אמנם קטנה יחסית (כ-300 מתחרים) ולכן בהחלט ניתן להחשיב אותה באירוע בוטיק שהתקיים לראשונה בשנת 2014. שער זינוק צנוע, ובמרחק כמה מאות מטרים שער סיום שמביט אל עבר הים. שמש ששולחת קרניים ראשונות של בוקר, מאירה פרצופים שניכר שעבור חלקם מדובר במגרש המשחקים הביתי. קבוצות מתאמנים בחליפות תואמות מתקבצות לתמונה קבוצתית רגע לפני הזינוק, ואחרים שהגיעו לבד מנצלים את הרגעים האחרונים לסדר את הציוד בשטח ההחלפה.
אנשי צוות יש בשפע – מתנדבים רבים בעמדות החלוקה של המים והאוכל בסיום. צלמים שעבדו ללא הרף בכמה זירות, שופטים נייחים בעמדות מפתח וכאלה ניידים על אופניים, ומעל הכל – נוף עוצר נשימה והתחושה של אירוע ספורטיבי איכותי באחד המקומות היפים בארץ. באופן אישי, התרגשתי מאוד לנוכח אירוע שמסמל “שגרה” בזמן שהמצב הבטחוני בצד השני של המדינה הוא לא “שגרתי” בשום אופן. זה מוכיח לנו להיות אסירי תודה, מכיוון ששום דבר לא מובן מאליו במציאות בה אנו חיים. כאמור, כ-300 מתחרים עמדו על קו הזינוק, רובם (176) במקצה האולימפי כיחידים או שלשות, חלקם (106) במקצה הספרינט, ועוד 17 נערים שהתחרו במקצה הסופר-ספרינט.
המסלול
כאמור, מכיוון שביטלו את חלק השחיה, התחרות כללה שני מקטעי ריצה ומקטע רכיבה ביניהם. בכל המקצים מקצה הריצה הראשון היה ארוך מהשני. עבור כולם הריצה השניה נמשכה עוד כמה מאות מטרים מנקודת הזינוק (שם גם מוקם שטח ההחלפה) למרכז חוף אכזיב. מקצה הריצה כלל חלק קצר של ריצה על שטיחים שמוקמו על החול.
מסלולי הריצה והרכיבה היו למעשה מקבילים זה לזה, כשהריצה התרחשה בכביש פנימי הצמוד לחוף, והרכיבה בכביש 4 המהיר מאזור הכינוס עד לראש הנקרה. כל מקצה ביצע מספר הקפות שונה על המסלולים לפי מה שנקבע על ידי הוועדה לאחר ביטול השחיה. כך מקצה הסופר-ספרינט רכב הקפה אחת, מקצה הספרינט – שתי הקפות, והאולימפי ארבע הקפות.
קטע הריצה הראשון היה מהיר מאוד, החבר’ה רעננים וכל אחד רוצה לנצל את השעות הקרירות כדי להגיע לחלק האחרון מוקדם יותר. למרות שמדובר בכביש לא רחב במיוחד כשרצים רבים עוברים בו הלוך ושוב במקביל, לא נרשם עומס והריצה היתה נוחה.
אחרי התארגנות קצרה, יוצאים לקטע הרכיבה. פה הרוחות החזקות כבר מורגשות וגורמות לי להתאמץ קצת יותר בקטעים שהיו אמורים להיות זורמים. בזמן שמסלול הריצה היה מישורי יחסית, הרכיבה כללה עליה לראש הנקרה שהיתה אמנם קצרה, אבל הפכה יותר ויותר קשוחה ככל שטיפסנו אותה יותר פעמים. שאפו לצלם שדאג לתפוס את כל הרוכבים, העולים והיורדים, שקפץ מצד לצד ודאג לכל אחד לתמונת מזכרת.
בקטע הריצה השני הרגליים כבר עייפות אחרי בערך שעתיים של פעילות, כשהטיפוסים החוזרים לראש הנקרה והמלחמה ברוחות החזקות ברכיבה רק הופכת את העסק לקשה יותר. בבחינת התוצאות: גם אצלי וגם אצל רוב המתחרים הקצב היה איטי יותר בסביבות 20-40 שניות לק”מ בריצה השניה לעומת הראשונה. כאמור, הסיום היה כמה מאות מטרים מנקודת הזינוק וכלל ריצה בתוך אזור החוף. חלק על אספלט וחלק על חול מכוסה בשטיחים, עד הגעה לקו הסיום עם הגב לים. פייר, אחד הסיומים הכי כיפיים שהיו לי. מפה זה רק למנוחה קצרה על כורסאות החוף הצמודות לבית הקפה של החוף, קבלת אוכל ושתיה, מסירת הצ’יפ וקבלת החולצה.
מדידת המרחקים לא היתה מדויקת, גם בריצות וגם ברכיבה (כנראה בגלל שינוי של נקודת הסיבוב מסיבות בטיחותיות) אבל זה לא גרע מההנאה הכללית באירוע. לא היו “תחנות הזנה” במובן המילולי, פשוט מכיוון שהתחנות כללו רק מים בבקבוקים. בקו הסיום חיכו למשתתפים כריכים ופירות, ואפשר היה גם להתפנק בבית הקפה שעל החוף.
מה לשיפור
אמנם היה אירוע מושקע שהשאיר טעם של עוד, אבל משיחות עם מתחרים אחרים וגם לאור החוויה האישית שלי, ישנם מספר תחומים שבהם ניתן להשתפר לפעם הבאה:
- מסלולים – אני מתאר לעצמי שמדובר בהנחיה של מד”א והמשטרה, אבל ניתן היה לתכנן מסלולים עם פחות סיבובים שיצריכו פחות הלוך-חזור על אותו מקטע כדי להגיע למספר הקילומטרים הנדרש.
- תחנות הזנה – בעיקר בשלבים המאוחרים, מים זה לא מספיק. פירות או איזוטוני (שהיו בשפע בסוף) היו יכולים להרים את האנרגיה של המתחרים על המסלול.
- אקספו – אמנם מדובר באירוע קטן ביום שבת, אבל בטוח שלא חסרות חברות מסחריות שהיו מוכנות להגיע ולהרים אקספו, אפילו סמלי.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
שורה תחתונה – נהנתי מאוד
למרות האילוצים ולמרות שחלק מהמתחרים בחרו שלא להגיע לבסוף בגלל הפיכת האירוע לדואתלון, החוויה הייתה מצוינת ואני בטוח שאגיע גם בשנה הבאה. אם אתם חדשים בעולם הטריאתלון ומחפשים אירוע קטן אבל עם נשמה גדולה, וכולל מקצים מסופר-ספרינט ועד אולימפי ושלשות ועם נוף מרהיב, טריאתלון אכזיב הוא לגמרי בשבילכם.
רשימת המנצחים
גברים אולימפי:
- רייכמן ניר 2:03:19
- אסף פורת 2:06:40
- דן קוני 2:07:21
נשים אולימפי:
- שחר הדר 2:29:42
- יאפרובה ליובוב 2:32:38
- נלה גורביץ 2:37:22
גברים ספרינט:
- אשכנזי יובל 1:07:18
- קופלוביץ ליאור 1:07:41
- גרפלד יאן 1:09:16
נשים ספרינט:
- קורזונינה סופיה 1:18:10
- לב נופר 1:26:00
- אוליאר הדר 1:30:10
