הכי כיף בחיים לתכנן דברים, לקבוע חופשה טובה לחו"ל, לדעת שלא משנה מה יקרה כלום לא יזיז את זה כי הכל משוריין וקבעתם מראש.
מאת: לאה אדרי (בד"כ ב fitpanel.co.il)
צילום: ידין חסון, סלבה קסלמן
הכי כיף לפתוח ביומן, לכתוב את האירוע בעוד חודש/חודשיים/שנה ולדעת שביום הזה אתה נמצא במקום שתכננת. רק שפתאום מגיע נגיף הקורונה, ההתחלה תמיד לא כל כך מובנת. הכל התחיל די בהדרגה, בהתחלה זה נראה כמו עוד משהו שיעבור והרי דברים תמיד עוברים מהר בסוף. בימים האחרונים ההנחיות החריפו, העבודה ודברים קבועים בחיינו נפגעו. אצלי זו היתה חווית הריצה כמתאמנת לריצת המרתון הראשונה שלי. פעם ראשונה שתכננתי לרוץ למרחק של 42.195 קילומטרים.
ביטול המרתון הגיע עם הארוכה
החודש האחרון הוא הקריטי ביותר למרתון, יש בו את הריצה המסכמת שהיא הכי ארוכה בתוכנית, זה השלב שצריך להיות בו די בשיא, לקראת התחרות עצמה: ״בשביל עמק המעיינות״ ב3.4.2020. האירוע כמובן התבטל לאור מצב הנגיף. כל החודש האחרון היה מבלבל והרבה דברים שעמדו על הפרק הלכו הצטמצמו, כמעט בכל מסגרת. לא לקחתי את הדברים כל כך קשה כי יש דברים הרבה יותר גרועים בחיים.
להצטרפות אימון הריצה האישי של RUNPANEL לחצו פה – או מלאו טפסים בתחתית הכתבה
מה שהריצה עושה: שינוי בתפיסה
לפני 3-4 שנים לא הבנתי איך אנשים רצים מעל 5-10 ק"מ. חשבתי שהם משוגעים ולא אנושיים. עם הזמן והקילומטרים שצברתי התחלתי להבין שרוב הקושי בריצות הוא פסיכולוגי. הריצה יכולה להיות קצת משעממת אם רצים לבד ובלי מוזיקה ויש אנשים שתלויים בהרבה גורמים שחייבים שיתקיימו בריצות. ככל שעליתי בקילומטרים פתאום כל הנושא ה״פסיכולוגי והמנטלי״ מאוד התחזק, ולפתע ריצת 20 ק"מ מרגישה ממש מהירה ובינונית בעוצמתה בעוד שבעבר היא נתפסה אצלי כארוכה ואיטית. כשעליתי מעל 30 ק"מ הבנתי שאחרי 30 ק"מ הרגליים מפסיקות לעבוד והחלק המנטלי תופס מקום משמעותי עוד יותר בריצה, פתאום זה רק בראש.
אז בחודש האחרון סימנתי וי על כל הריצות, הגעתי בריצה המסכמת ל-36 ק"מ. השנה החורף בוחר שלא ללכת והריצות הארוכות שלי הן בסופ"ש, אז מרפי אוהב להגיע כשאני רצה ולפנק בגשם. 7 הק"מ הראשונים היו עם עננים אפורים ואז הגשם הגיע והפסיק קצת אחרי שסיימתי את ה-36. הרגשתי שלמרות הקשיים היה לי טוב, כבר מתחילים להרגיש את המרתון שמתקרב ובא. אבל עדיין רצתי עם תחושה של חוסר ודאות וספק אם המרתון יצא לפועל.
בתקופת הקורונה הגוף ממשיך לקום מוקדם
תקופת האימונים אינה קצרה אבל המטרה תמיד גוברת על הכל, אז מה זה לקום מוקדם? ההרגל שמייצרת תקופת ההכנה, מוביל את הרגליים לרצות לרוץ. לפעמים הגוף אפילו עדיין ישן, הקור והגשם מציקים והראש בכלל מבקש להמשיך לישון. כשמבטלים לך את היעד הגדול לקראתו התכוננת, קשה עוד יותר לקום. אבל החלטתי שאני שמה בצד את כל נושא הנגיף וממשיכה להתאמן כי אני כבר עוד שניה שם!
חתונות מתבטלות ודברים נדחים, אבל למה שלא ארוץ את המרתון שלי שכל כך חיכיתי ועבדתי קשה בשבילו?
אני אגיע אל המרתון שלי!
כשביטלו את המרתון עדיין הכחשתי, ההרגשה הייתה כמו ילד קטן שמראים לו ממתק אבל לא נותנים לו אותו. החלטתי שאני לא מוותרת על המטרה שהצבתי לעצמי ואני אעשה את הריצת מרתון הזו לבד. אני אגיע ל-42 ברגע שהמצב ירגע בארץ, זה אמנם לא יהיה בתאריך שהמרתון היה צריך להתקיים, אבל אפשר להשיג את המטרה גם בלי התג של המירוץ/ האנשים שעוטפים ורצים איתך.
ברור שזה מבאס והאווירה היא לא אותה אווירה, אבל ה42.200 יהיו בדיוק אותם 42.200 שהייתי עושה במרתון!
טיפים קטנים למתחילים בריצות או לא רצים כלל
- צאו לרוץ!
- החלו בקילומטר אחד, לאט לאט תעלו.
- בחרו מאמן טוב, כזה שיניע אתכם ויגרום לכם לאהוב את זה, עולם הריצה מלא ביצירתיות ומגוון.
- כשקשה בזמן הריצה תמיד חשבו על ההרגשה של אחרי- זה הכי כיף בעולם!
- מצאו לכם פרטנר או קבוצה– כדי שתמיד יהיה לכם עם מי לרוץ אם זה מה שעוזר לכם.
- גם לרוץ לבד לפעמים זה בסדר, זה אפילו יותר כיף לפעמים.
- אל תהיו מקובעים לדברים קבועים בריצה כגון מוזיקה, פרטנר או אפילו מסלול ספציפי.
- רוצו גם בעליות, זה כיף לתאומים ויכין אתכם טוב יותר.
תוכנית האימון האישי של RUNPANEL לריצה: 
רוצים לשפר בצורה דרמטית את המהירות שלכם? לקבל תמיכה מקצועית כדי לא לעשות טעויות? לחצו פה למידע על התוכנית האישית
