מרוץ ים המלח – להרגיש בשמיים במקום הנמוך בעולם

מרוץ ים המלח מתקיים זו השנה הרביעית. השנה השתתפו בכלל המקצים כ 7000 רצים כולל כ 500 רצים מ 40 מדינות שונות. המרוץ סיפק חווית ריצה ייחודית במקום הנמוך ביותר בעולם, בזמן שהרצים חוצים את הים על גבי סוללות עפר בנוף מדברי וקסום.

מרוץ ים המלח הינו מרוץ בעל תוואי שטוח שמרביתו מתבצע על סוללות עפר בעלות מרקם ייחודי של עפר ומלח בינות לבריכות הים המלאכותיות שנוצרו מסביב. המקצים במרוץ מאפשרים למנעד רחב של רצים להנות מחוויה חד פעמית. כל רץ בוחר את רמת הקושי והיעד לפי מרחקים של 5, 10, חצי מרתון, מרתון ואולטרה של 50 ק”מ. המרוץ מתקיים ביוזמת המועצה האזורית תמר. בנוסף בסיוע ובתמיכת של מפעלי ים המלח (ICL), משרד התיירות, זרוע ביצועו – החברה הממשלתית להגנות ים המלח ורשות ניקוז ים המלח ועל ידי פורום הפקות.

קבלו את הכתבות שלנו בווטסאפ:

המרוץ הנמוך ביותר

למרוץ ים המלח נרשמתי כבר לפני שנה, 4 ימים לפני המירוץ אבי נפטר והמירוץ השנה היווה עבורי סגירת מעגל חשובה, נרשמתי למקצה חצי המרתון ארץ ים המלח ע”ש תומר וגיורא רון. גיורא רון ז”ל יליד עין גדי, רץ נלהב בשנות חייו שנפל ביומה הראשון של מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982. אחיו תומר ז”ל גם הוא רץ נלהב. עבד כחקלאי במטע התמרים בקיבוץ שכל כך אהב, שם קיפח את חייו בשנת 1995 כאשר המנוף עליו עמד התהפך והוא נהרג בהיותו בן 31 בלבד.

למרות המרחק המאתגר מהצפון הרחוק לים המלח, החלטתי כי אגיע למרוץ בנסיעה בבוקר המרוץ. שעת ההזנקה המפרגנת של מקצה חצי המרתון שנקבעה לשעה 7:15 אפשרה השכמה סבירה יחסית. מקצה ה 50 ק”מ ומקצה המרתון הוזנקו בשעה 6:15, מקצה ה 10 הוזנק בשעה 7:45, זמני הזנקות בהחלט לוגיים ומדורגים בהתאמה לזמני הריצות. למשיכת הערכה אשר הכילה תיק שרוכים, חולצה, מדבקה ושקית במבה פרו עשירה בחלבון, נעזרתי בחברים אשר הגיעו ערב לפני. הרעיון של ההפקה למשיכת ערכה באמצעות טופס אשר נשלח למפרע במייל, מצויין ויעיל.

אל המקום הנמוך בעולם

בשעה 3:30 יצאנו מהצפון לכיוון דרום, הגשם המלווה את הנסיעה בתחילת הדרך קצת מעורר דאגה לגבי מזג האוויר במהלך המרוץ. מרבית הדרך הייתה ריקה ורק באזור צומת בית הערבה הצטרפו מכוניות אשר הגיעו מאזור המרכז. גמל אשר פגשנו בדרך חידד את ייחודו של המרוץ. 

בשעה 6:30 הגענו לאזור המלונות בעין בוקק. הכוונה טובה באזור החניות אפשרה התמקמות מהירה והתקדמות אל מתחם ההתכנסות. טמפרטורה מצוינת של 16 מעלות ושמים מעוננים חלקית קיבלו את פני הרצים, אשר כבר בהליכה לעבר נקודת הזינוק הממוקמת על שלוחת עפר המובילה מזרחה זכו להנות מיופיו של ים המלח אשר הואר בקרני השמש המבצבצות בין העננים. היופי המדהים גרם לעשרות הרצים לעצור ולהצטלם כבר בדרך אל נקודת הזינוק.

על קו הזינוק

מלא בשמחה מהולה בעצב אשר ליווה אותי בשנה האחרונה, עטוף בנופי ים המלח כשלמולי הרי ירדן, נעמדתי בנקודת הזינוק. מסביבי מאות אנשים מלאי אנרגיה נהנים מאוויר רווי חמצן מחכים לרגע ההזנקה. 7:15 הכרוז מזניק אותנו וטור ארוך וצבעוני של רצי מקצה החצי מילא את השלוחה המלחית בריצה לכיוון מזרח.

לפני המרוץ התלבטתי עם איזו נעל לרוץ בגלל אופיו של המסלול שאמנם רובו לא על דרך סלולה אבל גם אינו מסלול שטח מובהק. השילוב של המלח עם העפר יצר שכבה חלקלקה אשר חיזקה לשמחתי את הבחירה שלי לרוץ בנעלי שטח בעלי אחיזה טובה.

בין בריכות טורקיז ופטריות מלח

המסלול כלל מקטע של ריצה על מלח חולי אשר היווה אתגר בפני עצמו לחלק מהרצים. לכל אורך השלוחה נהנו הרצים בשני צדדיהם ממראה של מים בצבע טורקיז יפיפייה בשילוב התגבשויות מלח מיוחדות. במיוחד בלטו ביופיין פטריות המלח המרהיבות אשר הוארו על ידי קרני השמש הבודדות שהצליחו להסתנן בינות לעננים.

בקילומטר השלישי חיכתה לנו עמדת המים הראשונה, ראוי לציין כי הבקבוקים נפתחו מראש על ידי המתנדבים החמודים. הבקבוקים לדעתי היו בדיוק בגודל המתאים והנח ללגימה בזמן מרוץ. מיד לאחר העמדה היו פזורים מספר מכובד של פחים לאורך הנתיב המרכזי, חבל שחלק מהרצים לא טרחו להשליך את הבקבוקים לתוך הפחים אלא בחרו להשליכם על המסלול.

לאחר כ 5 ק”מ פנה המסלול לכיוון דרום על גבי השלוחה שבעצם מהווה את הגבול בין ישראל לירדן למרחק של כ 500 מטר ואז בפניית פרסה חזרה לכיוון צפון על גבי סוללת הגבול. בקילומטר השישי פגשנו תחנת מים נוספת פרושה לרווחת הרצים.

סוללת הגבול היא דרך לבנה, רחבה, שטוחה ונוחה לריצה המאפשרת לרצים להנות מהנוף סביבם. במבט מערבה מתגלה לעיני הרצים אופק שטוח המשלב את הצבעים לבן וטורקיז ומתמשך עד לחוף המלונות בעין בוקק על רקע הרי יהודה. המראה מדהים ועוצר נשימה. הפניית המבט מזרחה מעוררת מחשבות על עתידו של ים המלח. קרקעית מיובשת וסוללות עפר המדגישות את התייבשותו של ים המלח ומעלה אצלי תהיות לגבי התנהלות האדם מול משאב הטבע המאוד מיוחד הזה.