את המשפט: "אם הייתי משנה משהו לגבי החיים שלי זה לעסוק בספורט מגיל צעיר". שמעתי לא מזמן מלקוחה ותיקה שחגגה לאחרונה יום הולדת 50, וחשוב להדגיש שמדובר במתאמנת קבועה משך שנים. המשפט הזה הימם אותי, תובנה של אישה נבונה, שבהחלט לא הגיעה מקריאה בנושא או העמקת ידע, היא הרגישה את זה על הגוף שלה.
למה להתאמן?
רובנו מתחילים להתאמן כי אין לנו גנטיקה של אידיאל היופי המקובל. יש הרבה מחקרים הקושרים בין בריאות ופעילות גופנית, אבל האני מאמין שלי לא שם את הבריאות במקום הראשון, רובנו מגיעים על מנת לשפר את ההופעה החיצונית שלנו. הפעילות הגופנית- צמד מילים רך כדי לא להפחיד אתכם עם המילה המאיימת "ספורט" תורמת לבטחון עצמי, התפתחות שכלית, שיפור בתחושת המסוגלות, מניעת עבריינות בקרב בני נוער ועוד לא הזכרתי מניעת השמנה, שינויים בהרכב הגוף וקבלה עצמית.
בחלק גדול מהמקרים המתאמנים המתחילים מגיעים לאחד משני המצבים הבאים: לא רואים תוצאות ולכן האתגר אינו בר השגה- ז"א פורשים, או נהנים מהשינויים הבסיסיים שחלו בגוף ומתאמנים בכיף 2-3 בשבוע, מעטים המתאמנים שמתמידים לאורך שנים ומתחייבים למשטר אימונים ותזונה על מנת להשיג את המטרה שהינה מראה אידיאלי (לתפיסתם האישית).
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
למה להתחיל בגיל 20?
אז מה זה שונה אם בגיל 20 אני מתאמנת כדי להתאמן ולהנות או אם אתחיל בגיל 30 או 40? הרי בכל מצב אני לא באמת מתכוונת לשנות את החיים כדי להראות דוגמנית פיטנס? וסהכ בגיל 20 אני די סבבה עם הגוף שלי,
יש הרבה סיבות למה להתחיל מוקדם ככל האפשר, ואף אחת מהן לא סותרת את העובדה שצריך להתחיל היום, לא משנה מה גילכם היום, סיימו לקרוא והרשמו מייד לאימוני נסיון.
1. ספורט לשיפור התנועה
האם חולשה בחגורת כתפיים חייבת טיפול אצל פיזיותרפיסט? דקויות יציבה דורשות אימון שיקומי? לא…, אבל חולשות, חוסר סימטריה, זריזות, תבניות תנועה מורכבות וקורדינציה ניתנים לשיפור באימון, להזנחה בתחומים האלו יהיה מחיר בגילאי 40+. בגיל ההתבגרות המאוחר (גם 20+) השלד יציב וחזק, אימון כוח ובניית מסת שריר יביאו אתכם לתפקוד טוב יותר. אפשר לראות בספורט כיצירת נכסים שהשקעתם בהם לטווח ארוך.
2. האספקט החברתי באימוני סטודיו
הגענו לגיל מבוגר יותר. אנחנו לא בודדים, אבל נמצאים שעות רבות עם אנשים שלא בחרנו, החברות הכי טובות, האנשים הכי קרובים כולם עסוקים, לכי תנסי לקבוע מפגש שיתאים לכולם, אבל כשיש לכן את אותה המטרה והאימון קבוע ליום ושעה גם לחברה יותר פשוט להגיע. ואם אין חברה ניתן להתאמן בקבוצות קטנות וליצור עוד מעגל חברתי.
אחת הסיבות שאנשים מתקשים להתחיל/להתמיד זה תחושת ניכור. שוב לאותם מתאמנים שהתחילו בגילאים הצעירים יותר קל יותר, גם אם מהלך השנים כל החברים שלהם הפסיקו להתאמן, הם הוותיקים של המקום, מכירים את הצוות ומרגישים חלק מהמקום.
אם הייתן מסתכלות על הילד שלכן בחוגי ספורט הייתן רואות מעבר לתוצאות סולם ערכים: קבלת האחר, שיתוף פעולה, עזרה לזולת, ישנם ילדים שבעזרת הספורט מצליחים לבסס מעמד חברתי, כל זה קורה גם באימונים בכל גיל, בואו לאימון ותמצאו את עצמכם מוקפים אנשים נוספים בעלי תחום עניין שמשותף לכם.
ספורט במימד הרגשי
אחת התרומות של הספורט לחיים האישיים שלי הייתה התמודדות עם אכזבה, תסכול וצער.
לטיפול הולכים פעם בשבוע, אבל האימון יכול להיות בתדירות גבוהה יותר ועבורי הוא היווה פילטר של אותן רגשות. אפקט ההיי של אחרי הימון כתוצאה מהחומרים שהגוף מייצר לבד, תורם להפחתת הלחצים ולכיף. לאותה שעת אימון יש אפקט משחרר ומרפא.
דברים טובים וגם פחות טובים מתרחשים לכולנו בחיים, בשלבים שונים ובד"כ בלי הכנה מראש. הבחירה להתמודד עם הפחות טובים יכולה להיות במס' אופנים: רוב האנשים בוחרים בהתמודדות פיזית- מעשנים, צמים, אוכלים, מתאמנים וכד'. החשוב הוא להתמודד באופן בונה ולא הרסני, לחזק את הגוף שלא יקרוס מעומס, לתת לראש וללב חמצן ושקט. אחד הלקחים הטובים שלי מתקופות לא טובות- מתאמנים על מה שקשה לבצע, ומתאמנים על זה כל החיים.
האספקט הבריאותי של הספורט
התרומה שרוב המתאמנים מצפים לה תוך זמן קצר היא הפחתת משקל וירידה באחוזי שומן. בפועל עוד לפני שנראה או נרגיש את השינוי החיצוני יעילות תפקודי הגוף עולה:
- זרימת דם וחמצן משתפרת כבר בתום האימון הראשון, על מנת שהיתרונות האלו יישמרו יש להתחיל לעסוק בספורט כהרגל קבוע טרום הופעת סימני לחץ דם, סוכרת ומחלות כרוניות דומות.
- צפיפות עצם נבנית בגילאי ילדות ובגרות צעירה, בגיל 30+ המאמץ הוא לשמור על הקיים.
- קואורדינציה, איברי חישה, צלילות מחשבה וזיכרון הולכים ונחלשים עם השנים, אם תתחילו להתאמן בקביעות בגיל צעיר תגיעו מוכנים וחזקים יותר לגילאי הבגרות המאוחרת. יש פנתרים בני 50 וגם בני 60.
- אובדן כוח בשרירים הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים מרגישים פחות אנרגטיים ככל שהם מתבגרים. התירוץ הנפוץ הוא חוסר זמן ועייפות, אני טוענת שהשגרה מעייפת, האימון יעורר אתכם ויגרום לכם לישון טוב יותר.
- כאשר מסת השרירים עולה השרירים שורפים יותר קלוריות, דבר שמגביר את קצב חילוף החומרים ותורם להפחתת אחוזי השומן.
אבל הגוף עצל, האיזון ושמירה על המצב הקיים זה מטרה הישרדותית פיזיולוגית, ולכן מי שלא מתאמן מגיל צעיר באופן קבוע יחווה כל חופשה וחג עלייה במשקל וקושי לחזור לאימון בעומסים הקודמים. אצל אותם מתאמנים של פעמיים – שלוש בשבוע בעומסים נעימים לגוף לא צפויה להיות טלטלה קשה בתקופות בהן לא מתאמנים- הגוף ירצה לחזור לאיזון המוכר ועל כן יחזרו בקלות יחסית למשקל הרגיל ולאימון במהירות רבה יותר.
המלצות:
- הספורט משרת אתכם, תיהנו מהאימון, מהמאמנת, מהקבוצה, מהמוזיקה, זה אמור לתדלק אתכם ולגרום לכם להנאה.
- התאימו את האתגרים הספורטיביים ליכולות שלכם, אם עד היום לא אותרתם לנבחרת האולימפית, תנו את ה100% שלכם באימון שאתם יוצאים ממנו מזיעים, שמחים, ועל 2 רגליים.
- שגרת אימונים קבועה כוללת אימוני כוח/התנגדות, ריצה, שחייה או פילאטיס הם נהדרים אך אינם מספיקים על מנת לשמור על מסת שריר.
- האויב שלכם אינו אימון קל מדי (אם קורה באופן לא קבוע) אלא פציעה כתוצאה מאימונים קשים מדי או עומס יתר בשל אתגרים לא סבירים. יש דרך להגיע לשיאים חדשים אבל רצוי לעבוד לפי תכנית אימונים וזמנים המותאמת לכם.
לסיכום: ספורט בגיל 20-30?
בגיל 20+ רובנו מתחילים ללמוד ולעבוד על מנת לבנות את עצמנו כלכלית, מתחילים קשרי זוגיים מעמיקים לבניית משפחה, שומרים על מערכת חברתית שמיטיבה איתנו, וזה בדיוק הזמן לבנות גם תשתית גופנית והרגלים בריאים לחיים. אפילו שבגיל 20+ את מהממת בדיוק כמו שאת.
לירון שחר, מאמנת כושר ומדריכת פילאטיס – בעלים של "הסטודיו לכושר" ביישוב אורנית (אימונים אישיים וקבוצתיים)
הכתבה עלתה במקור באתר פיטפאנל שהתמזג עם ראנפאנל.
