“איך הנעל הזאת חוקית?!” זאת השאלה שעלתה בראשי כאשר עשיתי את צעדי הריצה הראשונים עם נעלי ה Elevon 2 רגע אחרי שקיבלתי אותם. “איך יכול להיות שלא חוויתי עד עכשיו הרגשה כזו? נעל שתקפיץ אותי כל כך קדימה, תגרום לצעד שלי להיות ארוך יותר?” התרגשתי. אחרי שנים של ריצה כאיש מערות כאילו פתחתי דלת חדשה בעולם הזה. 

מאת: אריאל אגרון
צילום: שגיא גולצמן, אריאל אגרון

הצטרפו אלינו לערוץ הטלגרם של ראנפאנל!

וידויו של מינימליסט לשעבר

בכל השנים האחרונות עד לפני כמה חודשים הנעליים שלי היו מינימליסטיות. הסוליה הייתה כל כך דקה שאפילו לא ידעתי מה זה דרופ. התרגלתי אליהן והפכתי לאחד מהאלה הרוחניקים הרצים. סירבתי לנסות נעליים ‘רגילות’ ו’טכנולוגיות’ מתוך איזו מיסיונריות עיקשת לריצה טבעית ופשוטה. לא ממש ידעתי למה אני מכניס את עצמי ואת רגליי במבמחן Hoka דגם ה Elevon 2 – נעל שנחשבת מרופדת למדי של חברת ריצה הידועה במקסימליזם שלה דווקא. אבל ברגע ששמעתי שאריאל רוזנפלד, אנטונינה רזניקוב וממש לאחרונה גם יאן פרודנו, אלוף העולם באיש הברזל, רצים בנעלי הוקה – החלטתי לנסות גם. מה כבר יקרה? יפלו לי הרגליים?

הוקה 2 Elevon – כרטיס ביקור

  • ייעוד: נעל כביש לרצים ניטראליים 
  • דרופ: 5 מ”מ 
  • גובה: 32מ”מ בעקב ו 27מ”מ באצבעות
  • משקל:  288 גרם מוצהר ו 300 בפועל למידה 42 (243 גרם מוצהר בנשים)
  • רמת שיכוך גבוהה
  • פיצ’רים עיקריים לדברי היצרן: 
    • נעל כביש ניטרלית ממשפחת Fly של הוקה
    •  בסוליה שלובים שני פולימרים
    • עיצוב סוליה המשלב תבנית עוטפת ותומכת בעקב ליציבות מוגברת
    • קופסת הבהונות גדלה לרוחב
    • הארכת העקב בסוליה לגלגול מהיר וזמן קרקע קטן.
    • סוליית Profly לשיכוך גבוה בעקב ובמרכז הנעל ותגובת החזר בבהונות
    • גפת רשת סרוגה אוורירית ונעימה
  • שיווק בישראל: רשת חנויות הוקה ו NewRun
  • מחיר: 699 ש”ח

ממינימליזם לסוליה גבוהה של הוקה

נעליים מינימליסטיות מתאפיינות בעיקר בשני פרמטרים – סוליה דקה דקה עד לא קיימת עם דרופ אפסי (הפרש הגובה בין העקב לקדמת הנעל) ומרווח רחב של אזור כריות כף הרגל / קופסת האצבעות, הכל בשביל לדמות לריצה יחפה ככל האפשר.

התאמה לכף רגל רחבה- בהתחלה ניסינו בחנות הדגל של הוקה במלון מנדרין שני דגמים שהיו צרים לי מדי באזור של כריות כף הרגל. ידעתי שאם צר לי במדידה – אסבול מאוד בריצה אז כמעט ויתרתי על כל הרעיון. אבל אז הציע לי מנהל החנות את ה Elevon 2 וזה כבר היה סיפור אחר לגמרי. הרוחב שלה הוא כמו בנעליים מינימליסטיות שאני רגיל אליהן וברגע שלבשתי אותן ההרגשה הייתה כמו כפפה ליד. שום דבר לא לחץ, כף הרגל הרגישה בול, וכל ה’ספוגיות’ והריפוד מסביבה הביאו איתה נוחות שלא חוויתי הרבה זמן.

גובה הסוליה ותוספת סיליקון

אז למרות שהדרופ של הוקה Elevon 2 הוא רק 5 מ”מ שזה נמוך יחסית, עובי (או גובה) הסוליה הוא משמעותי והיא גבוהה: 32 מ”מ מאחור ובעיקר 27 מ”מ מלפנים שזה הרבה יותר מרוב הנעליים שם בחוץ. גם הדרופ נמוך יותר מרוב הנעליים בשוק. העיצוב גובל במוזר, כאשר הסוליה מודגשת מאוד בעקב ויוצאת בערך כס”מ אחורה מקו העקב. תהיתי לעצמי עד כמה יהיה לי צורך בעודף הגומי הזה מאחורה מאחר ואני נוחת קדמי. אולי ארגיש את זה בהליכה בהם? מעניין. הדבר השני ששמים לב אליו בסקירה הראשונית זה רצועות הסיליקון המודבקות באזור התחתון הקדמי של הסוליה, שתורמות לקפיציות של הנעל. 

ריספונסיביות (מידת הקפיציות)

היא גרמה לי לנתר קדימה הרבה יותר מהרגיל בהרגשה של מיני טרמפולינה בכל נחיתה. הרגשת הקפיציות בריצה היא פנומנלית. באחת הריצות איתן אפילו הבנתי למה הדבר דומה. נכון אוטוטו אנחנו נכנסים לתקופת הקיץ? אז ים? מדוזות? אז רצועות הסיליקון הללו מייצרות תחושה של נחיתה על גבי מדוזות. כאילו אני קופץ על גבם של מדוזות שנמשו לחוף (כאלה שכבר לא בחיים, כן? צוות ראנפאנל לא מעודד בד”כ פגיעה ביצורים חיים בשביל הפאן, גם כאלה שעשויים מג’לי) ובכל נחיתה עליהן יש ניתור קדימה בגלל הגמישות של המדוזה. כך מרגישות רצועות הסיליקון האלה שהוקה הדביקו על סוליית הנעל. תנסו בעצמכם, אולי תבוא לכם המחשה יותר צמחונית בראש.

לא קלילה אבל יותר קלה מאיך שהיא נראית

כרץ למרחקים ארוכים חשוב לי שהנעל תהיה קלה. לכן כשראיתי את הוקה Elevon 2 לראשונה חששתי שהיא כבדה פי שניים ממה שאני רגיל אליו כי ממראה בלבד – מדובר בהרבה חומר. זאת לא נעל שבאה להתגאות בחסכוניות של גומי, סיליקון ושאר חומרי תעשיה. להפתעתי, ההרגשה הייתה מתעתעת. 300 הגרם שלה על היד לא הרגישו הרבה: מין סתירה בין מה שהעין רואה לבין מה שהיד מרגישה. 

300 גרם שמים את הוקה Elevon 2 בקטגורית המשקל הבינוני עד כבד, לא בנוצה. נכון, מרגישים אותה על הרגל, היא שם; והחל מהקילומטר ה10 היא תורגש אפילו יותר; אבל עדיין, היא נעל במשקל בינוני סביר הבנויה גם למרחקי מרתון ואולטרה.

נייטראלית אבל יציבה ועוטפת

“ספינה בטוחה כאשר היא עוגנת בנמל, אך לא בשביל זה היא נבנתה” וגם נעלי הוקה קלות לא נועדו רק למרחקים קצרים או ריצת ערב של צייתנים מסביב לבלוק. נעלי הוקה נועדו לאותן ריצות של שעות רבות על הכביש, בחום, בתנאי עייפות. לדעתי פה ה Elevon 2 מצטיינת. 

כל הריפוד מסביב, והאקסטרה חומר ששמו מסביב לעקב (מעל לגומי הסוליה העודפת מאחור) מביאים תבנית עוטפת ותומכת ליציבות מוגברת.  בריצות הארוכות יותר, כשהרגשתי שאני צריך קצת תמיכה מהנעל שתייצב את הרגל העייפה, היא הייתה שם, וזה אולי אחד ההבדלים המשמעותיים בינה לבין נעליים “פשוטות” יותר – היציבות של הרגל בתוך הנעל בעקבות תמיכה מכל הכיוונים. למרות שהנעל היא נייטרלית, הרגשתי שהיא לא מושפעת מהפלטפוס הקל שיש לי ומונעת את הקריסה הטבעית של כף רגלי פנימה. עם כל החומר הזה בסוליה והריפוד המוגבר מכל הכיוונים.

גפה עליונה 

בד הנעל היא רשת סרוגה ואוורירית. מתאימה לריצות קיץ ארוכות בתנאים של ישראל. יש גם לולאה מאחור לאחיזה בעת הלבישה. מצאתי את עצמי נעזר בה רק כי.. פתאום אפשר! האמת, זה נחמד מאוד, חוסך איזו שניה בעת הלבישה. לשון הנעל לא סופגת מים – ניסיתי. הטיפות שנפלו עליה כששתיתי מהקולר בטיילת ת”א לא עברו אותה לכף הרגל. אך כן עברו את הבד של הנעל והיא בעלת חתך גאוני במרכזה מה שימנע שיפשוף עם החלק הזה ברגל שמחבר בין הכף רגל לשוק.

הבחירה בין הצבעים היא די מרובה. לגברים סולידיים יש All black. לאמיצים יותר יש את אותו הדגם (גוף הנעל בשחור) רק עם הסוליה בלבן ופס כחול רחב בצורת ברק בצדדים. מכיוון שהסוליה תופסת שליש מרוחב הנעל ובאזור העקב אפילו חצי ממנו – יוצא בעצם שזו נעל חצי שחורה חצי לבנה. הדגם הזה בבירור רוצה לספר לכולם איזו סוליה מכובדת יש לו. לבריאות.

הדגם שהוא יפהפה בעיניי אך גם צנוע הוא הבהיר עם הגוון הירוק/צהוב. משהו בדגם הזה משדר קלילות וקיציות. ויש כמובן את הדגם לבנות, ה All white עם פסים ספק כתומים ספק ורודים בולטים באזור העקב, הסוליה ורצועות הסיליקון המגניבות שמחכות שינחתו עליהן שם למטה בקדמת כף הרגל.

Lock me up

הוקה Elevon 2 רוצה שכף הרגל תיהיה יציבה ונעולה בפנים- לשם כך הוקה עשו איזה פטנט עם השרוכים. בחלק העליון של הלשון יש מין כנפיים קטנות שהשרוכים עוברות דרכם בסיבוב, מה שגורם לנעילה ואחיזה מוגברת של הריפוד את כף הרגל. מין אקסטרה תמיכה של גורמים קטנים אבל משמעותיים. כאשר קושרים את השרוכים ההרגשה היא של הגנה מכופלת של כף הרגל באזור העליון בנעל. ובעיקר – פחות אפשרויות שיפשוף. מהסיבה הזאת, אני ממליץ למדוד את הנעל טוב טוב לפני שקונים ולא להתפשר על המידה בכלל, כי נעל שמחזיקה כך בלי פשרות את כף הרגל יכולה להיות חסרת רחמים עם בליטה כלשהי בתוך הנעל תתחיל ללחוץ. מכיוון שהרגל נעולה בפנים ונתמכת מכל הצדדים – לא יהיה לאיפה לברוח.

הוקה אלבוןהוקה Elevon – לסיכום!

  • אהבתי ממש – רצועות הסליקון בסוליה. חוץ מקונוטצית המדוזות זה ממש כיף כשמקפיצים אותך קדימה!
  • אהבתי מאוד – צבע. נוחות. 
  • אהבתי – גובה הסוליה. 32 מ”מ באזור העקב זה לא צחוק. וכאשר התהלכתי בהן סוף סוף הייתי מטר 70 כמו שאני רושם בטינדר ולא ה167 האמיתיים שלי.
  • אהבתי פחות – ללכת בהם. כל הריפוד הזה והקפיציות מתאימות לריצה. מקסימום לג’וגינג או ריצת התאוששות איטית. אך לא ממש להליכה. לא לטעמי לפחות.
  • אחיזה בכביש – משטח רטוב רצועות הסיליקון אינן אוחזות ברטוב. 
  • אהבתי ממש פחות – את חוסר ההתמדה שלי בעקרונות של עצמי. עד לפני כמה חודשים התגאיתי במינימליסטיות שלי. והנה אני עכשיו, מתלהב ונרגש מההוקה החדשות האלה ומדבר טובות על הנפח שלהן. מה שווה אידיאולוגיה של אדם אם הוא מוכן לוותר עליה בשביל נוחות כף רגלו וצעד ארוך יותר? בושה. מצד שני, רק חמור לא משנה את דעתו. ואם יאן פרודנו רץ בהם…
אריאל: טריאתלט ואיש ברזל חובב בשלב הרווקות התל אביבי. ביום-יום שליח על אופניים ומורה למוסיקה. בלילות טכנו-אופטימיסט ומתרגל ויפאסנה. בינתיים אבל אחת המסקנות היחידות שהגיע אליהן היא שתהיות על רזי היקום הן כיפיות יותר אחרי אימון טוב ופיצה ביד