פסטיבל בציר היין של עמק הרון – מרתון הבוז’ולה האמיתי

בוז’ולה על שום מה?

מרתון הבוז’ולה הופך מוכר ופופולרי בקרב רצים ישראלים במהלך השנים. בשנים האחרונות פועל גם “מרתון בוז’ולה” ישראלי באזור מועצה אזורית גזר. בעצם מרתון הבוז’ולה הוא מרוץ שחוגג את סיום העונה של בציר היין ואת תחילתה של עונת הבציר החדשה. אפשר לחוות את יום החג הזה גם קצת בעיר ליון עצמה במסעדות המקומיות או בפסטיבלים המתקיימים בעיר בימים שלפני למרתון.

במרתון הבוז’ולה מתחילים ומסיימים בעיירה Villefranche-sur-Saône ובדרך רצים בין הכרמים והיקבים באזור הבוז’ולה. ניתן לרוץ במקצה של 7.5 ק”מ, 13 ק”מ, 21.1 ק”מ ומרתון שלם 42.2 ק”מ. את המרתון ניתן לעשות גם כמרוץ שליחים של 3 או 4 משתתפים. למרתון המלא יש שאטל שמסיע לעמדת הזינוק ולשאר המקצים הזינוק הוא במרחק של כ-15 דקות הליכה מתחנת הרכבת שנקראת Gare de Villefranche sur Saône. 

כאמור, מרוץ הבוז’ולה הוא בעיקרו לא מרוץ תחרותי. מרבית המשתתפים מגיעים מחופשים בתחפושות שלא ממש נוח לרוץ איתן, עוצרים עצירות מלאות וארוכות לשתיית היין המקומי של היקבים בהם עוברים ואוכלים גבינות ונקניקים שמנים. מי שמגיע מישראל במיוחד ועושה אותו ללא עצירות באופן תחרותי בהחלט מפספס את כל הפואנטה ועדיף שיבחר מרוץ אחר.

קצת על העיר ליון

לתיירים המגיעים למרתון הבוז’ולה מומלץ לישון בליון, בירת המחוז והעיר שממוקמת כחצי שעה נסיעה במונית או כ-45 דקות ברכבת מהעיירה Villefrance ממנה מוזנק המרוץ. הגענו עם קבוצת הריצה שלי לעיר מספר ימים לפני המרוץ ובהחלט ניתן להתרשם מהיופי האדריכלי וההיסטורי של העיר, ובעיקר מהאווירה וכמובן האוכל המצוין שיש לעיר ליון להציע.

 למי שמגיע לתחרות אני ממליץ להקדיש עוד 3-4 ימים לחופשה למיצוי העיר. נכון למועד כתיבת כתבה זו יש טיסות לואו-קוסט ישירות מנתב”ג של חברת טרנסביה הצרפתית, מה שמקל על ההגעה והעלויות של הנסיעה. ליון היא הבירה הקולינרית של צרפת ובה 15 מסעדות מישלן. בתור מי שאכל בטיול הזה במסעדות יותר פשוטות אפשר להגיד שגם האוכל המסורתי הוא ייחודי וטעים מאוד.

יום איסוף הערכות

המרוץ נערך ביום שבת. את ערכות המירוץ ניתן לאסוף בימי חמישי ושישי שלפני המירוץ ממתחם האקספו בעיירה Villefrance. המוניות בליון לא זולות ואנחנו בחרנו לנסוע ברכבת שעלותה 15.5 יורו לאדם. הנסיעה לתחנה המקומית Villefrance des saone sur לוקחת 30-40 דקות אך מתחם האקספו נמצא באזור התעשייה המרוחק כחצי שעה נוספת של הליכה מתחנת הרכבת. 

מתחם האקספו עצמו לא מרשים במיוחד ביחס לתחרויות גדולות בחו”ל. יש בו מספר מצומצם של חנויות ספורט ועוד מספר דוכנים המשווקים מרוצים בסגנון דומה לבוז’ולה הנערכים ב- אנסי, חבל שבלי או בשוויץ. בחלק מהדוכנים יציעו לכם טעימות של גבינות ויין. קבלת הערכה היא מאוד נוחה, נעימה ומסודרת. הערכה כוללת את מספר החזה, חולצת המרוץ, בקבוק יין מתנה מהבציר החדש וכוס סיליקון מתקפלת איתה רצים במרוץ כדי שיהיה מאיפה לשתות מהיין והמים.

החולצה לא באיכות מדהימה אבל היא עם שרוולים ארוכים, דבר שהרבה יותר שימושי מחולצות מרוץ עם שרוול קצר שכבר אין מה לעשות איתן. ההגעה עצמה היא קצת טרחה בסופו של דבר כי זה לנסוע במיוחד רק בשביל זה ולחזור. אפשר לשלב אותה עם טיול קצר בעיירה, אך קחו בחשבון שזו נמצאת בכיוון השני למתחם האקספו אם מגיעים ברכבת.

יום המרוץ

יצאנו כל הקבוצה יחד מתחנת הרכבת בליון כשעתיים לפני הזינוק של רצי חצי המרתון. בעוד שרצי המרתון מוזנקים בשעה 9:00 בבוקר, רצי החצי וה-13 ק”מ מוזנקים בשעות 12:00 ו-14:00 בהתאמה, מה שמאפשר לקום בבוקר ברוגע ולהגיע לזינוק בצורה נוחה. כבר בתחנת הרכבת בליון לא יכולנו לפספס את כל האנשים המחופשים אשר המתינו איתנו לרכבת. נסיעה ברכבת אחת ללא החלפות ואנחנו ביעד. 

אלפי אנשים מחופשים בתחפושות של מביישות אף עדלאידע ישראלית נוהרים לכיוון מתחם התחרות ואנחנו איתם. סוף נובמבר זוהי תקופה קרירה בליון כ-10 מעלות בצהרי היום. במתחם המרוץ קיימת עמדה לשמירת חפצים. שמים בתיק שקיבלנו עם הערכה את הציוד החם של לפני הזינוק ולפי מספר החזה, ניתן להפקיד ולאסוף בקלות את החפצים בסיום.

אני זינקתי עם חלק מחברי הקבוצה לחצי המרתון. זה היה נשמע לי מרחק בו אפשר לחוות הרבה מהמרוץ ומצד שני לא מייגע כמו המרתון בו רואים יותר מקומות. המסלול הוא מסלול מעגלי מה שמאפשר לחוות כמה שיותר מהנופים (והיקבים) שיש לאזור להציע. הזינוק עצמו היה צפוף, אך מכיוון שמראש כיוונו לרוץ קל וכולם ביחד זה לא הפריע לנו. מזג האוויר היה נוח וכך גם האווירה. אנשים במגוון תחפושות רצים ושרים שירים מקומיים סביבנו ומוסיפים לצבעוניות ולחוויה. 

לאחר כ-6 ק”מ הגענו לעצירה הראשונה. היא הייתה רחוקה ממה שחשבנו שתהיה. לאכזבתנו כשהגענו לא נשאר בה יין בכלל כי הכל נגמר ונשארו רק בקבוקי מים. הצלחנו לגרד שאריות מאיזה בקבוק שהיה זרוק בצד כדי לטעום כמה טיפות של מה שפספסנו. המשכנו בריצה וכעבור כשני ק”מ עמדה שנייה בה אין יין, אך יש חטיפי אנרגיה ונקניקים. בעמדה הבאה כבר הצלחנו להשיג לעצמנו יין. היו שם גם גבינות ונקניקים כמובן. המשכנו עוד קצת בריצה ואז הגענו לטירה בה יש מסיבה. אנשים עוצרים, רוקדים וכמובן שותים יין. גם כאן  היה צריך קצת להילחם כדי להשיג יין לשתייה.

לסיכום עניין היין במרוץ – בחלק מהעמדות לא הייתה בעיה והיה מספיק אך היו עמדות בהן הגענו והכל כבר נגמר וזה מעט אכזב. היה ראוי שהמארגנים ידאגו לכמות יותר מספקת של בקבוקים או לאדם שימזוג את היין בכמות מצומצמת כדי שיספיק לכולם כמו שהיה בחלק מהעמדות במרוץ. לאורך הדרך היו להקות של נגנים מקומיים בלבוש מסורתי שניגנו שירים ממיטב המסורת הצרפתית. דבר שבהחלט הוסיף לאווירה. 

המרוץ היה ברובו על אספלט. חלק ממנו היה על כורכר או על אדמה קשה. לא נתקלנו בבוץ למרות שירד גשם באותו הבוקר. מסלול מתגלגל עם כמה עליות לא פשוטות שהרבה מהרצים עברו לעשות בהליכה. אנחנו רצנו על קצב של 7:00 דקות לק”מ לא כולל ההפסקות. היינו די באמצע של דבוקת הרצים. סך הכל היו 8 עצירות עד הק”מ ה-19 של רצי החצי מרתון.

לקראת הסוף כבר די הבנו את העניין והסכמנו שאין צורך בריצה של מרתון מלא במרוץ כזה כי כבר די מיצינו גם אנחנו. אבל אז הגענו לבוז’ולה ווילאג’ בו היו לפחות 10 דוכני יין של יקבים שונים ואפילו בשרים שנעשו במקום. אישית הייתי מחוייב לתפקידי כסוקר של האירוע אז הייתי חייב לטעום מכל היינות… 🙂

2 הק”מ האחרונים בהחלט היו חוויה. ריצה בה ממש “מרגישים את הראש” בתוך הרחוב הראשי של העיירה כשמסביב מאות אנשים שמעודדים. סיימנו את המרוץ ב-3:55 שעות כשהריצה נטו לקחה 2:22, מה שמראה על כמות ומשך העצירות לאורך המרוץ. לאחר מכן אספנו את החפצים. 

בסמוך למתחם ישנו קאנטרי קלאב מקומי שפתוח למי שרוצה להתקלח ומתחם אקספו בו מחלקים גבינות ויינות אחרים ממה שחולקו במרוץ, כמו קממבר ויינות לבנים. חזרנו עייפים, שבעים ומרוצים לעיר ליון יחד עם המוני משתתפים ששרים שירים ברכבת כאשר הם כמובן ממשיכים לשתות גם בדרך חזרה.

לסיכום הבוז’ולה

מרתון הבוז’ולה הוא בהחלט חוויה מומלצת ששווה להתנסות בה לפחות פעם בחיים. האווירה מצוינת וישנה ייחודיות שאין לאף מרוץ אחר בו נתקלתי (כאמור ריצות בין יקבים ושתיית יין כבר יש לא מעט גם במקומות אחרים). כן הייתי ממליץ לעשות את המרתון כחלק מחופשה בעיר ליון ולהנות גם ממנה ולא להגיע רק למרתון עצמו.

מאת: אור דלח

⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבת את התוכן שלנו, התודה הכי גדולה עבורנו היא שיתוף שלהן לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך