פסגת קרני חיטין, אני מאלתר חצובה משתי אבנים, מפעיל טיימר של עשר שניות ותופס בזריזות תנוחה פוטוגנית במיוחד…לו רק האובך הארור הזה היה נעלם. אבל חוץ מזה, הכל היה ממש מושלם. סיפורה של ריצת שטח מכפר זיתים בואכה לארבל ולקרני חיטין.
לחצו פה להצטרף לערוץ הווטסאפ של RUNPANEL!
קבוצה שקטה עם 2-3 הודעות בשבוע ותוכן מעולה:
שני תנאים
ריצת בדד בשטח, היא סוג של סיכון שיש לשקול ביחס ליתרונותיה העצומים. אך כשיש לך קבוצת רכיבת שטח תומכת, ההתלבטות קלה יותר. מדי יום רביעי שולחת אביטל, ראשת הקבוצה, את מסלול הרכיבה לשבת הקרובה, תמיד יהיה שם נוף, לעיתים היסטוריה ואפילו קצת ארכיאולוגיה. אני מתמקד בעיקר במרחק ובגובה המצטבר, השאר זה בונוס. אם המרחק קטן מ 30 קילומטר וקיימות במסלול עליות מכובדות, אני מצטרף, בריצה. שני תנאים אלו מבטיחים שאם אצא כמה דקות לפני הקבוצה ואצמצם את מספר ההפסקות בדרך, ההמתנה לקבוצה בסוף המסלול תהיה קצרה והבירה (לי 0%) והפיצוחים בפריסת הסיום יהיו קינוח הולם לעוד יום נפלא.
מידע טכני
ארבל
כפר זיתים הוא מושב דתי ושליו, במיוחד בשבת בבוקר. זו סיבה מספיק טובה להחנות בשולי כביש הגישה ולא להיכנס לתוך היישוב. התארגנות קצרה ואני נפרד לשלום מקבוצת “אביטל” העוסקים בפריקת אופניים ושימון שרשראות. אני רץ לאורך רחובות המושב לכיוון צפון מזרח עד למפגש עם דרך עפר נוחה הפונה מזרחה למושב ארבל הנמצא גם הוא בבקעת ארבל. דרך העפר מתחברת לכביש אספלט העוקף את המושב ממערב.
עליה ראשונה ותלולה לכיוון בית כנסת עתיק וממשיך עד למגרש החניה של גן לאומי ארבל, אתר היסטורי וארכיאולוגי השווה ביקור נפרד. בחנייה אני פוגש בחורה בקראוון מאולתר מהשיחה הקצרה עולה שהיא חורשת את הארץ ברכיבת שטח משולבת נסיעה ברכב המגורים שלה. נפרדנו לשלום ומשם דרך עפר נוחה מורידה מזרחה ונופי הכנרת מתגלים במלוא הדרם… עד כדי האובך שאינו מרפה וכדי להראות את פוטנציאל התצפית, הנה כאן תמונה מימים אחרים.
שביל ישראל
הדרך מתחברת לשביל ישראל, ממשיכים לרדת בואדי עד למפגש עם דרך עפר במגמת עלייה בשוליים המערביים של כפר חיטין. יוצאים מכפר חיטים לכביש 7717 עד למפגש עם דרך עפר העולה בתלילות בין שדות מוריקים לצומת פוריה שעל כביש 77. רצים כשני קילומטר צמוד ומדרום לכביש 77 עד למעבר תת קרקעי החוצה את הכביש ומתחבר לדרך עפר נוחה העולה מערבה לגן הלאומי קרני חיטין. גן שהוא הר געש כבוי ואתר קרבות היסטורי.
קרני חיטין
מגיעים למזלג כחול / שחור. ממשיכים לרוץ בשביל הכחול במגמת עליה עד ללוע ההר שלמרגלותיו נערך ב 1187 קרב בין הצלבנים למוסלמים ברשות צאלח א-דין. הפסד הצלבנים בקרב זה הוביל בעצם לתחילתה של תקופת שלטון חדשה בארץ ישראל, היא התקופה הממלוכית. ריצה זהירה בין הסלעים תוך הצצה לנוף עד לחיבור עם השביל הירוק המחזיר אותי לכיוון הכניסה ולחיבור על השביל השחור המהווה חלק משביל ישו.
שביל ישו
אני עוזב את הגן הלאומי ורץ מערבה, צפון מערבה בקטע קצר של כשני קילומטרים על שביל ישו. שביל ישו שאורכו 65 קילומטר מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום לאורך אתרים הקדושים לנצרות. אני עוזב את שביל ישו וממשיך בשביל השחור במגמת ירידה תלולה מתוך מגמה להתחבר לכניסה לקבר נבי שועב (הקדוש לדרוזים) לצערי המתחם מגודר והשער על שביל הכניסה סגור. אני מוותר על ביקור בדת חשובה זו וממשיך לרדת עד למפגש החוזר עם שביל ישו מזרחה.
תחנה אחרונה לפני הגעה חזרה לכפר זיתים היא במסגד ובמבנים ההרוסים בחלקם של הכפר הערבי חטין שננטש בקרבות תש”ח. הנביעה, שיחי הפטל ועץ התות הגדול שבחצר משווים למקום אווירה פסטורלית.
סיכום
אחרי 25 קילומטרים ו 550 מטר של טיפוס מצטבר אני מגיע לרכב, חולץ נעליים ומוציא מתא המטען את הכסא המתקפל. מכוון אותו בדיוק בזווית הנכונה למצוק הארבל ומתיישב בנוחות מרבית… יש עוד קצת זמן לבירה ולפיצוחים.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו: