יותר מ-1100 רצים השתתפו ביום רביעי האחרון, 4.9.19 במירוץ "לרוץ עם פסקל", המתקיים מזה שנה שניה בהר איתן. כתבנו אורי ארבל מאמן קהילת הריצה של ראנפאנל יצא למרוץ וביחד עם תומר פדר צלם Sportphotography – מביא את החוויה!

מאת: אורי ארבל
צילום: Sportphotography

מירוץ באמצע השבוע?

בחום הזה? אחר הצהריים? בירושלים? אני סקפטי אבל מוכן לתת צ'אנס.
המירוץ כלל 4 מקצים: 8 ק"מ, 4 ק"מ, 2 ק"מ ומקצה אפרוחים (300 מטר), מקצים שהפכו את המירוץ לנוח ומתאים לא רק לרצים אלא גם לבני משפחותיהם הרוצים להצטרף לחוויה. השביל הלבן והנוח של הר איתן אפשר גם ל150 ילדי עמותות זכרון מנחם ושלווה להשתתף במירוץ, חלקם בעגלות ובכסאות גלגלים, מלווים בחבריהם ובמשפחותיהם, באינספור רגעים מרגשים.

את המירוץ ארגנו שי פיפמן ותמי שוהם מקבוצת Pipman Team, קבוצת ריצה וטריאתלון, בשיתוף פעולה עם העמותה לזכרו של פסקל יום טוב אברהמי. המירוץ נקרא על שמו של לוחם הימ"מ, ששירת ביחידה כ26 שנה כלוחם חוד וצלף, זכה בשני עיטורי המופת ועיטור האומץ של משטרת ישראל, ונהרג במתקפת הטרור בדרום ישראל ב2011.  

"עוד חמסין נשבר אתמול תם החופש הגדול" (רחל שפירא)

אחה"צ יום רביעי, ואני יוצא מהרצליה ושם פעמיי לכיוון הר איתן שבהרי ירושלים. אתם מכירים אותו אולי כסטף. בדרך אני תוהה איך נמדדת הצלחה של מרוץ? האם ברמת ההפקה או הארגון? הכיבוד? המסלול? הזמן? אני מודד הצלחה של מירוץ ב..צמרמורות. עד כמה מצליח המירוץ לגעת בי, לרגש אותי. להעביר חוויה, לחדור את מעטפת הציניות. לתת משהו אחר מלהגיע מנקודת הזינוק לקו הסיום כמה שיותר מהר.

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

כביש 6 חם ולוהט בשעה זו של צהריים, ואיתו עולה חום המנוע. אני נאלץ לכבות את המזגן ולפתוח חלון, ומבחין במאות חצבים לבנים, הדורים וזקופי קומה ניצבים במלוא אונם בצידי הכביש, שמחים גם הם שנגמר החופש הגדול. הילדים חזרו לבית הספר, השקט חזר הביתה. להתראות אוגוסט, שלום כיתה א'. חצבים פורחים ושירים עד כאן, נחניאלי קטן ראיתי בגן, והאל ורחמיו, והמורה אומרת שעוד מעט כבר סתיו, וכבר הסתיו עכשיו.צמרמורת נעימה מתפשטת לי בגב. התחלה טובה.

אורי ארבל

אורי ארבל

השוטרים חולקים כבוד בריצה

17:00- מחנה את האוטו בדרך הצרה ועמוסת הרכבים בהר איתן. סוסי משטרה, ניידות ושוטרים מכוונים את התנועה ומבהירים מי הם עיקר המשתתפים במירוץ: שוטרים מכל רחבי הארץ הגיעו, חלקם משתתפים במיזם הבריאות של המשטרה. אחותי שוטרת, ואני בעצמי מאמן קבוצת שוטרים  בכפר סבא, ומכיר את הקושי שלהם לשמור על שגרת אימונים מסודרת, בתוך כל טירוף המשימות והעבודה. העמותה והמארגנים עשו כל שביכולתם להביא כמה שיותר שוטרים, והצליחו בגדול. יותר מ800 (!) מהם הגיעו לרוץ ולחלוק כבוד לגיבור המשטרה / ימ"מ שהלך. צמרמורת קלה.

עד קצה הגבול

לאחר שקיבלתי את הערכה אני ניגש למתחם הכינוס, שהיה מלא בכל טוב פירות, שתייה ועוגות, עד כדי כך שהייתי צריך להזכיר לעצמי לא להתמלא מדי, עוד יש מירוץ לפנינו (בלט בחסרונו- קפה). אני ניגש לעמדה ובה עשרות ספרי "עד קצה הגבול" – ספר שיצא לזכרו של פסקל אברהמי.  בו מסופר סיפור חייו ומתאר חלק מהמבצעים בהם לקח חלק. אני מדפדף בספר ונתקל בפרק על השתלטות על אוטובוס האמהות בדימונה. פסקל הוביל את ההסתערות ונכנס לאוטובוס ראשון, מחסל את המחבלים שעליו. מהמתח הדופק שלי עולה מבלי שרצתי מטר עדיין, ומרוב שאני שקוע בספר אני כמעט מצליח לפספס את הקריאה לקו הזינוק. מחזיר את הספר למקומו וממלמל ספק לעצמי ספק לספר: "אני זוכר חבר. לא הכרנו אבל אני גאה ומעריץ את מה שעשית עבורי ועבור המדינה. את המירוץ הזה אני מקדיש לך". צמרמורת.

לוחם ימ"מ

האמא

18:00 – על קו הזינוק עומדת נרגשת אמא של פסקל ז"ל. "פסקל כ"כ אהב ריצה וספורט, ולרוץ ממש פה, במסלול הזה בהר איתן. תודה שזכרתם ובאתם", היא דומעת, מצמררת אותי, ומרגשת את הרצים כולם. בקול רועד מהתרגשות היא סופרת לאחור, והמירוץ יוצא לדרך.

למה למהר ולסיים את היופי?

אני שועט קדימה יחד עם כל הרצים, ומתברג בין ה50 הראשונים (אחד היתרונות של מירוץ בוטיק, שמאפשר לך להרגיש טוב עם עצמך). רק אחרי קילומטר אני מצליח להרים את הראש, ולראות איפה אני בכלל. הנוף מרהיב ביופיו. יער ירוק של עצים משתרע לכל האופק. אין זכר לציוויליזציה. 50 דקות נסיעה ממישור החוף ואני ביער אירופאי לכל דבר. פאק התוצאה, אני עוצר להצטלם! 

מאותו רגע הזמן במירוץ איבד משמעות בשבילי. למה למהר לסיים את כל היופי הזה? המסלול מקיף את ההר וחושף כל פעם זוית אחרת של היער. השמש נוטה לשקוע, מפזרת צבעי פונטש בננה ברקיע, ואני מרחף לי עם המוזיקה, עוקף ונעקף בחיוך ובמילה טובה לחבריי הרצים. הפסטורליה זועקת מכל פינה. עמיר בניון ואמיר דדון שרים באוזניות את "ניצחת איתי הכל", ואני פתאום מבין שעבורי השיר הוא על.. ריצה. "את מבינה אותי, ואת מראה לי את עצמי, מתלהב כמו ילד". איזה מזל שיש אותה. צמרמורת.

8 ק"מ (בערך)

בכל שני קילומטר עמדת מים. פעם ראשונה שאני רואה מחלקות מים חמושות באקדח. זה משרה עליי ביטחון ומשעשע אותי כאחד. הן חייכניות ומקסימות ומעודדות את הרצים קדימה. 

כשהופיע השלט של הקילומטר השלישי השעון שלי הראה 2.5 ק"מ. זו סטייה לא קטנה במרחק כזה, שיוצרת חוסר אמינות בין הרץ לשילוט וחבל. זו אולי הטענה היחידה שלי למארגנים ומקווה שתתוקן במירוץ הבא. אחרי 7.5 (או 8, תלוי את מי שואלים) קילומטר מסתיים כל הכיף הזה. אני זורק מבט אחרון לעבר היער, הרצים והשמש השוקעת, כשרוח נעימה מלטפת אותי, וחוצה את קו הסיום בחיוך. 

מגשי פירות וירקות, עוגות ועוגיות (איפה החלבון, איפה??) וגביעים מוזהבים מסודרים על שולחנות, מוזיקה ישראלית נעימה ברקע. "כאן זה בית, כאן זה לב" שרים מיטב אומני ישראל, ועל אף ששמעתי את השיר הזה כבר מאות פעמים, כאן, במירוץ הזה, על הר איתן, הוא מצליח לקבל עוד משמעות אחת. צמרמורת.

ועוד אחת לסיום

למקצה שני הק"מ לא הגיע אחד המשתתפים. איתם תמיר ז"ל. איתם היה חבר בקבוצת הטריאתלון של Pipman Team. אביו הינו מתאמן ותיק בקבוצה אשר היה גאה בבנו ובהישגיו, ואימן אותו למירוץ במשך חודשים. איתם בן ה10 נפל מחלון ביתו בקומה השישית ביבנה יום לפני המירוץ, ונפטר כעבור מספר שעות. הלוויתו התקיימה בדיוק בשעה בה התחיל המירוץ. המארגנים, שי ותמי הגיעו לבית המשפחה למחרת המירוץ, עם החולצה והמדליה שהיה אמור לקבל, והעניקו אותן לאביו. יהי זכרו ברוך.
דמעות.

לרוץ עם פסקל

8 ק"מ, גברים:

  1. ביינה ביניאם – 28:54
  2. בן עמו אליאל – 31:01
  3. בסן ראם – 32:19

8 ק"מ נשים:

  1. סנטר חן – 39:03
  2. לוי תמר -39:32
  3. חפץ הודיה – 40:01

4 ק"מ גברים

  1. עמי שרון – 14:08
  2. אלאבל גברה – 14:35
  3. איאיו דמוז – 14:50

4 ק"מ נשים

  1. ענת אשכנזי – 16:42
  2. עזרן עדן -17:26
  3. עדן טולדנו – 19:19

2 ק"מ גברים

  1. יהב נגה – 9:21
  2. יואב בן חמו – 9:28
  3. קובי כהן – 9:30

2 ק"מ נשים

  1. אביגיל סבג – 10:54
  2. הילה אברהמי – 12:23
  3. אלה ג'רסי – 13:15

 המרוץ הבא של פיפמן טים חוזר לאיזור ואתם מוזמנים- מרוץ הר איתן. לרשימת האירועים המלאה של RUNPANEL.

 


רוצים להתאמן עם אורי? לחצו פה והצטרפו לקהילת הריצה של ראנפאנל