מרוץ בשביל הבנים הדרוזים חזר לאחר שנתיים. המירוץ אשר החל את דרכו במסלולים באזור הכרמל ובשנים האחרונות הצפין לאזור הרי הגליל התחתון, מהווה אבן שואבת לאלפי משתתפים אשר באו לקחת חלק במקצי הריצה ומקצה האופניים.
המירוץ הינו חלק ממפעל הנצחה לאומי לזכר הנופלים מבני העדה הדרוזית, אנשי כוחות הביטחון אשר נפלו במהלך שירותם. את מפעל ההנצחה יזם תת-אלוף (במיל’) אמל אסעד. החזון של המפעל הוא הקמת שביל באורך 250 קילומטר המחבר בין הכפרים הדרוזיים בכרמל ובגליל. מדלית אל כרמל ועוספיה עד קבר יתרו, נבי שועייב. לאורך השביל יבנו מצפורים אשר בהם יסופר על העדה הדרוזית ועל חלקה בהגנה ובבניה של מדינת ישראל.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
בנוסף קיום מרוץ שנתי אשר יהיה אירוע הנצחה שנתי וכן יהווה בסיס לחיזוק הקשר בין העדה הדרוזית לציבור הישראלי. במרוץ משתתפים חיילי צה”ל, אנשי משטרה, לוחמי האש, משפחות שכולות ואזרחים. במרוץ אשר הופק על ידי חברת כפיים היו מקצי ריצה למרחקים של 10, 5 ו 2 קילומטר. מקצה רכיבה על אופניים למרחק של 25 קילומטר וצעדה למרחק של 3 קילומטר. כל המקצים התקיימו באזור של קיבוץ לביא וקרני חיטין.
מתארגנים
מתחם ההערכות ונקודת ההזנקה מוקמו בשדות לרגלי קיבוץ לביא. כבר בשעות הבוקר המוקדמות הורגשה תנועה ערה באזור. אוטובוסים עמוסים בחיילים, עשרות רכבים עם רצים ורוכבי אופניים הגיעו כדי להנציח את זכר הלוחמים בני העדה הדרוזית. בחנייה פגשנו מכוונים רבים אשר עמלו קשות כדי לכוון את כולם לחנייה מסודרת ובטוחה בשדות החרושים. את פנינו קיבלו שעות דימדומי הבוקר ומתחם מואר ומאובטח להפליא.
נקודת חלוקת הערכות חולקה לעמדה אזרחית ועמדה צהלי”ת. הערכות חולקו באופן מסודר ויעיל, ראוי לציין כי היו גם ימי חלוקה מוקדמים גם במרכז וגם בצפון. הערכות הכילו תיק שרוכים איכותי, חולצה, חטיפי אנרגיה ושקית שיבולת שועל. חשוב לציין כי הנרשמים לאירוע שבוטל בעקבות הקורונה, הרשמתם הועברה לאירוע הנוכחי.
ברחבת ההתכנסות הוקמו אוהלים לטובת כיבוד ולטובת מתחם האקספו. בנוסף הוקם אוהל גדול במרכז המתחם לטובת טקס הסיום. שרוול ההזנקה סומן בצורה ברורה וקושט בדגלי המדינה והמירוץ. השרוול הוביל את הרצים במקצים השונים אל שער הזינוק אשר מוקם במרחק הליכה קצר מאזור ההתכנסות.
בשביל הבנים מזנקים
שעת הזינוק 6:15 של מקצה ה 10 קילומטר מתקרבת ואנחנו נקראים לגשת לשער הזינוק. את הרצים מקבלת מוזיקה אנרגטית ומקפיצה. נציב שרותי הכבאות ומייסד מפעל ההנצחה תת-אלוף (במיל’) אמל אסעד נושאים דברים ואנחנו מוזנקים לדרך לאור קרני השמש המפציעה מאחורינו.
תחילת המסלול מובילה לשביל לבן מישורי לכיוון מערב, כעבור כמה עשרות מטרים אנחנו חוצים מעבר בקר אשר כוסה בלוחות עץ לטובת בטיחות הרצים. עיקול ימינה עם מגמת טיפוס קלה מוביל אותנו במעלה הגבעה לכיוון צפון מזרח. בחצי הדרך במעלה הגבעה אנחנו חוצים מעבר בקר נוסף אל המשך המסלול אשר משנה את פני השטח שלו לשדה חרוש. הריצה ממשיכה כאשר פנינו לכיוון צפון מזרח ואנחנו נפעמים מיופיה של השמש הזורחת מולנו.
כעבור כ 2 קילומטרים אנחנו פוגשים את עמדת המים הראשונה בה חיכו מתנדבים רבים ומלאי מוטיבציה עם בקבוקי מים. למרבה ההפתעה היו סגורים הרמטית ולא קרים. מאבק קל בפקק, שלוק מים וממשיכים בריצה בכיוון כללי מזרח. באזור הקילומטר ה 4 המסלול משנה את פניו לסלעי ואנחנו מתחילים לטפס במעלה הר הגעש העתיק – קרני חיטין. במעלה ההר אנחנו פוגשים עמדת מים נוספת עם בקבוקים סגורים ולא קרים. הזריחה המדהימה מלווה אותנו וצובעת את השמיים והמסלול בצבעים מדהימים, מעלינו נישאת במלוא תפארתה הקרן המזרחית של ההר.
את פנינו מקבל מעבר בקר נוסף מכוסה בפלטות עץ, ירידה תלולה של כ 200 מטר לכיוון מזרח. חוצים את שטיח המדידה של אמצע הדרך ואנחנו מבצעים פניית פרסה ומטפסים חזרה לכיוון מערב. אנחנו מתגלגלים בירידה במסלול הסלעי בדרכנו חזרה על נקודת הסיום, שילוט מסודר בדרך מנחה את הרצים להיצמד לשמאל. בדרך חזרה אנחנו פוגשים שוב את אותן עמדות המים. המסלול ממשיך חזרה אל השדות החרושים וחזרה על הגבעה שממנה יצאנו לשדה.
מדלגים מעל מעבר הבקר והפעם אנחנו פונים שמאלה אל מעלה הגבעה. טיפוס קצר וריצה במסלול המקיף את הגבעה מצד מזרח לכיוון מערב, פנייה שמאלית חדה וחזרנו את השביל הלבן מתחילת המסלול. שם אנחנו פוגשים את רוכבי האופניים אשר יצאו גם הם לדרכם.
בדרכנו חזרה אנחנו פונים שמאלה אל שביל המקביל לשביל הזינוק ומאיצים אל שער הסיום. למסיימים חיכו ליד שער הזינוק בקבוקי מים והמדליות. הליכה קטנה אל מתחם ההתכנסות שם חיכו למסיימים שפע של פיתות דרוזיות עם לבנה, ובקלאוות. הקפדה על הסדר והניקיון במתחם תרמו לתחושה הטובה
לסיכום
אירוע הנצחה חשוב וערכי המהווה חלק ממפעל הנצחה לאומי. הארגון והסדר בחלוקת הערכות, הסימון והכוונה באירוע היו טובים. מדידת הזמנים מקצועית, הערכה מכובדת והכיבוד בסוף מפנק. קירור של המים והדרכת המתנדבים לגבי פתיחת הבקבוקים יהוו שדרוג נחמד לפעם הבאה. נתראה בשנה הבאה.
מאת: הוד קליין
⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבת את התוכן שלנו, התודה הכי גדולה עבורנו היא שיתוף שלהן לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך