קעקועי ספורט הם נושא לדיבור, גאווה, הבעה, אומנות ושיתוף. חלק בעד ואחרים נגד, מה אתם חושבים? בכתבה הבאה אחלוק מספר דעות של אנשים שונים איתם שוחחתי בנושא, אספר על נקודת מבטי בתור מקעקע בעבר, ואשתף בסיפור אישי על קעקוע שלא צלח!
מאת: שחר אלוש
קעקועים מזמן הפכו לשגרה, וכיום נפוצים בכל שכבות החברה, בכל טווח הגילאים ומסמלים דברים שונים ומגוונים. אני מודה שעד לפני כמה שנים, לא הייתי מודע לקיומם של קעקועי ספורט, מפני שלא חייתי בעולם הזה. אני מגיע מעולם הטרקים, אך אוהב קעקועים ואף קעקעתי בעצמי כעשור מחיי. כניסתי לתחום הריצה לפני כשלוש שנים הייתה מקרית, אך נתפסתי חזק וחלק מהחיידק היה חיבור של אהבות ישנות עם חדשות. לא הזדרזתי לקעקע את קעקוע הספורט הראשון שלי, אך כיום יש לי 2.
עם הקעקועים בירידה (צילם: טל בכר)
בעד או נגד?
זאת שאלת הזהב! ומתשאול כללי ושיחות בנושא, קל לי לסכם "שכל אחד יעשה מה שטוב לו". אך לפני סיכומים, ירדתי לעומק העניין כדי להבין את הסיבות והדעות המגוונות, ומודה שאותי הן מרתקות. קיבלתי טווח רחב של תשובות. חלק מהספורטאים היו נחרצים בדעותיהם לטוב ולרע, חלקם קטן הביעו חוסר עניין לחלוטין אך בעיקר שמתי לב שיש לכל אחד מה להגיד!
לחצו פה לראות את ערוץ ראנפאנל בטלגרם! כל הכתבות בעדכון זמן אמת
היו לא מעט שהיו נגד, וזה מה שהיה להם להגיד…
אחת השאלות שנשאלות ביחס לקעקועי ספורט הן מהו הישג? מהי מצוינות? מתי מדובר בערך ראוי להדגשה חברתית ומתי זה פשוט עוד חלק מהעיסוקים שלנו כחובבנים, ואין בזה עמידה ברף ההשווצה? מי ששם את הרף הזה גבוה במיוחד אומר: "זה אחד הדברים המטופשים ביותר שנתקלתי בהם וככל שיש יותר אנשים שמשלימים את המרחקים האלה זה נהייה עוד יותר מטופש, כי זה מפסיק להיות מקור לגאווה מיוחדת. אני לא שומר גביעים מפודיומים ולא מייחס חשיבות לסמלים חיצוניים כאלה ואחרים. לטעמי הרוח, היא שחשובה ואיזה השפעה ויצירה השארתם לעולם. לא איזה מרחק עשיתם ולא לאיזה מקום הגעתם ביחס לחבורת האנשים הממוצעת שסביבכם" אמר מבקר חריף, והוסיף "אני לא מכיר ציור שלא נמאס על מישהו מתישהו. תמונה, ריהוט, בגדים… כל דבר נמאס בסוף. מה ההגיון בקיבוע סלידה על גופך שאולי היום ממלאת אותך אושר וגאווה, אבל אין לך שום מושג קלוש האם תאהב את זה בהמשך?"
מוסיפה על דבריו מרתוניסטית ותיקה: "אני מעולם לא אהבתי קעקועים. גם לפני שרצתי וסיימתי מרתונים, וגם כשחברות שלי חזרו עם פיות וחיות אחרות על הגוף, זה לא הרשים אותי. גם לא נשות ברזל או רצות שקיעקעו את כל מה שקשור לזה. ולמעשה, הפסקתי גם להדביק את המדבקות על הרכב, נראה לי מיותר. מי שרוצה מדבקה של 42.2 יש לי עשרות כאלה במגירה"
ושלישי העיד: "אני נגד קעקועים בכללי, אבל יש לי צמיד קטן של 42.195 שבכל פעם שיש קצת קושי, לא משנה באיזה תחום, אני נהנה לזרוק מבט ולהיזכר בכל האימונים וההתמודדויות בדרך ובמרוץ עצמו ולקבל קצת כוח וחיוך קטן על הפנים"
דברי איתי במספרים
אך גם הרבה היו בעד!
זו שלא עושה בעצמה אבל מכירה בחשיבות ההשראה אמרה: "באופן אישי, מדליות, קעקועי מרוצים וכ'ו פחות מדברים אליי. אבל גדלתי כבת לאב שהספורט הוא כל חייו. הפסיכולוג, הכוח ומקור הגאווה האישית. בזמן שאחיו הגדולים הפכו לפרופסורים דגולים באקדמיה, הוא אסף גביעים. כן, הוא היה נוסע לכל מיני חורים בארץ ובעולם כי ידע שיש לו סיכוי לקחת מקומות ראשונים. היום בדיעבד ממרחק הזמן זה נראה לי כבזבוז זמן יקר. אז, כילדה זה גרם לי מקור גאווה עצום, דוגמא אישית מטורפת, והעצמה של בית ומשפחה שלמה. היה שם משהו שחיבר 4 ילדים וזוג הורים שקמו באמצע הלילה כדי ללוות את אבא למרוצים ואפילו לעלות יחד איתו לפודיום לקבל את הפרס הנכסף על העבודה הקשה. אם קעקוע "מכוער", גביע "מטופש", מדליה "חלודה" גורמת אושר ולו הקטן ביותר לילד רך, מי שם אותנו לשפוט, לגלגל עיניים ולהרים גבה.
בסוף, אנחנו חיים בעולם של לייקים ולמי יש גדול יותר, יקר יותר, יפה יותר וכו…. דווקא פה, כש"הלייקים" באים לידי ביטוי בקעקועים, מדליות, וגביעים, נעים להעצים ולהכיל אותם. תזכורת מושלמת לעבודה קשה בתחום מבורך. היום, כשאני כבר לא כזו קטנה, בכל פעם שאני עולה למשרד של אבא הלב שלי מתרחב למראה הגביעים על המדף שעוד שניה קורס מעומס. הדברים הקטנים האלה…שקצת שכחנו מהם"
מי שהיום הוא כבר איש ברזל, חלק איתי: "כספורטאי חובב, כל פעם שראיתי את הקעקוע של איירונמן על רגל של מישהו, זה נתן לי השראה ומוטיבציה עצומה להמשיך להתאמן ולא לוותר לעצמי בשביל ההישג הזה! אצלי לפחות ההישג הזה הפך לחלום מאוד משמעותי. אני שמח שאנשים מקעקעים אותו כי זה מעורר "קנאה טובה". הרצון להמשיך להתאמן יום יום ולעבוד סופר קשה בשביל יום אחד לצלוח את האתגר הזה גם! מה רע בזה? אין שום דבר רע בלחגוג הישגים, בעיקר כשהם ספורטיביים. זה מביא סיפוק עצמי והשראה לאחרים"
ותומכים אחרים אמרו:
"קעקוע של הm-dot של איירונמן שייך לדעתי לקטגוריה שונה מקעקוע רגיל. כי זה משייך אותך לקבוצה מסויימת "נבחרת" ולא סתם קעקוע של אדם רץ שמסמן אהבה לריצה. זה דומה לסיכת סוף מסלול או חולצת צוות. מעיין שידור מסר/שייכות לקבוצה /אליטיסטיות"
"בתחילת דרכי, כשמרוצי 5-10 ק"מ נראו לי בלתי אפשריים! לראות רצים עם קעקועי מרתון, היה בשבילי סוג של שאיפה, חלום ומקור להערצה. את ההרגשה הזאת אני מייחס לעצמי היום, שאחרי שנים של אימונים סיימתי מרתון. בכל פעם שאני מביט ברגל של עצמי, זה מעיף אותי אחורה לדמעות האושר של קו הסיום. אני מודה שכשאני משתתף במירוצים היום, ומוקף ברצים מתחילים ששואפים להגיע לחלומות שלהם, אני שמח להיות בשבילם מקור ההשראה, כמו שאחרים היו בשבילי. ועדיין כיום, כשאני רואה אנשי ברזל ואולטרה מרתוניסטים, אני מוריד בפניהם את הכובע"
"בהכנות למרתון הראשון שלי, הייתי מתזמנת את החזרה שלי הביתה לפני שהבן שלי יוצא ללימודים. ובזמן שהייתי מתאוששת עם הרגליים על הקיר מהריצות הארוכות, הוא היה אומר לי "אמא, תזכרי שאת מלכה". וכשסיימתי את המרתון הקשה של טבריה ב2016 הזמנתי מקעקע הביתה וסושי, והבן שלי ראה איך אני מציירת את המילים שלו על הגוף שלי"
כתר המלכה שסיימה את מרתון טבריה הסוער ב2016
קעקוע של ספורט חייב לכלול מספרים וסיכומים?
אי אפשר להתעלם מהעובדה שמיקומם של הקעקועים בדרך כלל נמצא על שריר התאומים, ומוצג לראווה לכל מי שמאחוריך, בדומה למדבקות על הרכבים. אני מייחס עובדה זאת ל2 סיבות: האחת היא טרנד, "שם נהוג, ושם אעשה". הסיבה השניה היא כדי להשוויץ! אין זה פסול להשוויץ בהישגים. זה לא עובר על החוק ולא פוגע באף אחד ומי שמקעקע, הרוויח זאת בזכות. רבים רק רושמים מספר, כמו 42.2, 50, 100 וכו'…אחרים רושמים מספר, אך משלבים אותו בתוך עיצוב ציורי שבשבילם מסמל משהו ייחודי. ויש כאלו שמקעקעים משהו שרק בשבילם מסמל את עולם הספורט, אך לאחרים לא בהכרח יהיה ברור. לעומת השווצה בנושאים חומריים שניתן לקנות, את ההישגים הספורטיביים לא ניתן לקנות בקניון ולא להזמין מחו"ל. קעקוע של מרתון בהכרח אומר שמישהו השקיע חודשים מהחיים שלו, קם מוקדם, הלך לישון מאוחר, וחלם על הרגע שבו יזכה להיות חלק מהקומץ שמסוגל.
התחרטות על קעקוע ספורט נדירה
כולכם מכירים את הקעקועים המטופשים של גיל 17, אלה שנעשו בלי יותר מדי מחשבה על העתיד. אנשים מתחרטים על קעקועים שעשו ולמרות שניתן היום להסירם, זה יקר, לא נעים ודורש תהליך ארוך של טיפולים. לעומת קעקועי הטיפש עשרה, קעקועים שמסמלים הישג משמעותי בו אתם גאים פחות נוטים לקבל חרטה. מי שבוחר לקעקע את עצמו בקעקוע ספורט לרוב יהיה שלם איתו.
לא יצא לי לפגוש מישהו שהצטער שסיים מרתון, איש ברזל, אולטרה וכו'…לרוב אירועים אלה מסמלים את אחד מהאירועים הכי משמעותיים בחיים של המסיימים. הקעקוע אינו מסמל רק את חציית קו הסיום, אלא את ההתמודדות עם התהליך הארוך שעברו, החלום שהתגשם וההזדהות עם מודל החיקוי שהביא את אותו אדם לרצון הזה מלכתחילה. כי לא כולם בנויים לרוץ מרתונים! ולמרות שמאות אלפים היום נמנים בין זכאי התואר "מרתוניסט/ית", עדיין במשרד אתה תהיה בין הבודדים. וזה גורם להרגשה פנימית מיוחדת, שחלק לא מבוטל בוחר להפוך אותה לחיצונית ולהתקעקע.
קעקוע ספורט שקעקעתי למישהו, בכיתוב הפוך
מה כדאי לדעת לפני הקעקוע?
בגדול, כדאי שתהיו שלמים איתו! אך גם מומלץ:
- ללכת למקום מסודר, נקי ועם המלצות
- להתייעץ על מיקום הקעקוע
- להתאים את צורתו לאזור בו הוא הולך להיות
- לבחור בקפידה את צבעיו
- ללמוד איך לטפל בקעקוע בצורה נכונה
- לתזמן אותו שיתאים לכם מבחינת החיים, ולא לפני חופשה שמשית עם קורס צלילה
- בקשו מהמקעקע לעשות עליכם נסיון צבעים (הסבר בפרק הבא)
- ובכללי, לחקור אין סוף אופציות לפני בחירתו!
בתור מקעקע בעבר, מה אני חושב?
בגיל 17, החלטתי שאני לוקח את היצירתיות שלי למקום קצת יותר מעניין ובתחילת שנות ה2000, ממש בחיתולים של Ebay, רכשתי ערכה בסיסית של קעקועים. למזלי ההורים שלי תמיד היו תומכים, וסמכו עלי שאקח את זה ברצינות כמו שאר הדברים שרציתי בחיי עד כה. ככה התחלתי לקעקע את הרגל של עצמי כדי להתאמן. בניגוד לצייר או פסל, חייבים להתאמן על גוף חי, ואין מתנדבים בהתחלה. בחרתי בקעקועים שכללו מגוון טכניקות כדי להתאמן, ולמזלי הייתי טוב די מהר. וכך הגיעו מתנדבים, התחלתי לקחת כסף, לשדרג את הציוד, מאות קעקועים, עבודה באוסטרליה על שרוולים שלמים והשאר היסטוריה!
עד היום אני אוהב את הקעקועים שלי, אך מאז שקעקעתי את עצמי לפני הצבא, לא עשיתי קעקוע חדש. היה לי ברור כשהתחלתי לרוץ ברצינות שזה הולך להשתנות, ויהיו קעקועים שאהיה מעוניין לעשות.
אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי מישהו עם קעקוע של 166KM, ולא הצלחתי להבין מה זה אומר? בסובב עמק הראשון שלי כבר הבנתי. לי זה נתן השראה אדירה לדעת שיש קומץ זעום של אנשים שמסוגלים לסיים דבר כזה. כל פעם שנתקלתי באחד מהם באחד המירוצים, אם זה בקעקוע שלו או בחולצת פינישר, הסתכלתי עליו כאילו היה מינימום חד קרן. אני מוצא בקעקועים חן רב! מזדהה ומבין את הדרך שאדם עבר בדרכו לקעקוע הזה.
כשאני רואה מישהו בגן השעשועים עם הילד שלו אחרי הגן, ויש לו קעקוע ספורט, אני יודע שאיתו בוודאות יהיה לי על מה לדבר, ואני לא מהסס לפתוח בשיחה.
כן בחרתי לקעקע 2 הישגים ספורטיביים שלי, ואוהב אותם מאוד. אני חושב שכל מה שנותן מוטיבציה להמשיך לעסוק בפעילות גופנית הוא מעולה ובתור מורה לחינוך גופני שהעבודה שלו היא לחנך תלמידים למצוא אהבה בתנועה ופעילות, כל דבר שיתן להם מוטיבציה ויוציא אותם לזוז, הוא חיוני.
סיפור על קעקוע שלא צלח וגרם לסבל רב
לאחר הישראמן האחרון 2020, הלכתי לקעקע בגאווה רבה קעקוע קטן של איירונמן. יש שידגישו שזה סמל מסחרי של חברה סינית, שזה לא קשור לישראמן ושזה לאנשי ברזל צעירים…אבל לי זה התאים! קבעתי תור אצל מקעקעת שאני מכיר, טובה, עם מקום נקי ויחס חם. בחרתי גודל, צבעים בגווני כחול כהה למסגרת ותכלת למרכז והתחלנו לעבוד. לאחר כ25ד' היא סיימה והייתי מרוצה מאוד.
בתור מקעקע ואחד שיש לו לא מעט קעקועים שמתי לב שהקעקוע אינו מחלים כראוי, ולאחר שבוע ניגשתי לרופא שרשם לי אנטיביוטיקה בכדורים ומשחה. לאחר עוד שבוע הסתבר שהגוף שלי לא הסכים לקלוט את התכלת, ובעצם היה תהליך של דחייה. הבעיה היא שהצבע מתחת לעור ולכן כל רקמת העור מתה. נוצר לי חור כואב מאוד ברגל, ולדברי הרופא יקח לגוף כחצי שנה להשלים את העור החסר. סבל שלא יתואר! אולי כי עשיתי איירונמן כחול? עכשיו כחודש וחצי אחרי, והחור מתחיל להיסגר. התכלת נעלמה ובמקומה יש התחלת צלקת בגווני ורוד ואדום, שמוקפת בכחול הכהה.
למה זה קרה? כן, זה נדיר. אך מדובר בחוסר מזל בממשק שבין צבע התכלת הספציפי הזה והגוף שלי. אף אחד לא יכול לחזות את זה. אז איך להמנע? בקשו מהמקעקע שיעשה לכם קווים קטנים של ניסיון במקום בו מיועד להיות הקעקוע עם כל הצבעים המיועדים. תנו לזה להחלים במשך 10 ימים, וחזרו לעשות את הקעקוע עצמו.
דעה אישית לסיכום
לטעמי, אל תתנו לאף אחד להגדיר לכם מה נכון או לא נכון. מתאים לכם לקעקע הישג? עשו זאת. אתם בזים לקעקועים? הימנעו. קחו השראה מאחרים שמעוניינים להשוויץ, בחרו אם לקעקע מספר או ציור עם מסר סמוי. רוצים להראות? עופו על המקום הקלאסי על שריר התאומים. רוצים אותו רק לעצמכם? אז אולי על החלק העליון של הירך.
קעקועים מסמלים משהו שאף אחד לא יוכל לקחת מכם: את הדרך שעשיתם כדי לחצות את קו הסיום. אין חובה לחגוג את האירוע עם קעקוע, אך אפשר להבין את מי שהחליט כן לעשות את זה. ואם קעקוע כבד לכם, אז אפשר גם צמיד, טבעת או לק זמני. אפשר לחגוג עם מדבקה על האוטו, חולצה, תמונה גורפת לייקים או הכל יחד. חגגו את ההישגים שלכם בדרככם, השגתם את זה בזכות ועם הרבה מאמץ, מגיע לכם!
תוכנית האימון האישי של RUNPANEL לריצה: 
רוצים לשפר בצורה דרמטית את המהירות שלכם? לקבל תמיכה מקצועית כדי לא לעשות טעויות? לחצו פה למידע על התוכנית האישית
