מרתון טאלין הזמין את מרינה, רון סיטנר וניב להשתתף באירוע המקומי שלהם, המרתון הגדול ביותר באסטוניה. הם התייצבו בבירה ומדווחים על המרתון, שיש לו מה להציע גם לכם- קוראינו בראנפאנל!
כחודש אחרי ההזמנה נפגשנו מרינה, רוברט (אותם כבר הכרתם בפרק הקודם) וניב שהצטרף אלינו בעיר הבירה האסטונית, כ 3,200 ק”מ צפונית מתל אביב. את טאלין בחרנו בעיקר בזכות העובדה כי בעיר מתקיימים בסוף שבוע אחד שלושה אירועים המתאימים לכל, יום אחרי יום: ביום שישי – מרוץ צעירים, 5 ק”מ. ביום שבת – מרוץ 10 ק”מ. וביום ראשון מרתון טאלין ובו ניתן לבחור בין חצי המרחק לבין המרחק המלא. זה קלאסי כי זה מאפשר להנות בדיוק מכניסה לעניינים ומאווירת הריצה בנסיעה של שלושה ימים.
העיר שטוחה ברובה הגדול, המסלול מדוד ומאושר על ידי איגוד ה IAAF ומזג האוויר בתקופה זו קריר ומתאים לריצה לעומת עומס החום והלחות המורגשים “קלות” בתקופה המקבילה באזורנו.
המסע מתחיל
יום שישי בבוקר, אין טיסה ישירה לאסטוניה, אז אנחנו בוחרים באופציה של טיסה עם עצירת ביניים בריגה. (ניתן להגיע גם דרך הלסינקי, אליה עוד נגיע בהמשך). לאחר ההמתנה אנחנו עולים לטיסה קצרה בת כ- חצי שעה לטאלין על גבי מטוס ישן החמוש בשני פרופלורים המוכר לישראלים בעיקר כמטוס בו טסים לאילת. מהאוויר ניתן לראות כי האזור הזה שופע בירוק מצד אחד וכחול של הים הבלטי מצד שני, ישובים פסטורלים ובניה צבעונית המזכירה סט של סרט דיסני. גם כאשר ננחת ונגיע לעיר – לא נתבדה.
מטוס חמוש פרופלורים על המסלול בריגה, צילום: רון סיטנר.
מרוץ לקו הזינוק
שעתיים למרוץ ואנחנו יוצאים מהמטוס! מזמינים הסעה ומגיעים ישירות למלון הנמצא בכניסה לעיר העתיקה, 5 דקות הליכה ממתחם האקספו של האירוע וסמוך לקו הזינוק-סיום של אירועי המרתון. אנחנו חוצים את הכביש ובקיוסק ממול ניתן למצוא את כל מה שצריך באותו הרגע: כרטיס סים מקומי וחטיף אנרגיה.
מתקדמים לכיוון מתחם האקספו ואת המוזיקה ניתן לשמוע למרחקים. העיר אשר נראית קצת מנומנמת במבט ראשון מתעוררת לחיים עם אלפי רצים אשר מחכים לזינוק של מרוץ 5 הקילומטרים.
כיכר החירות שניות לפני זינוק מקצה 5 קילומטרים, צילום: מרתון טאלין.
איפה הערכות למרוץ
האקספו מחולק למספר אוהלים של נותני החסות השונים ברחבי ‘כיכר החירות’ של העיר. אין ערכות מרוץ אלא מעטפה עם מספר חזה וציפ המדידה הצמוד אליו ומספר מודעות בשפה האסטונית. בהצלחה עם זה. לאחר התארגנות קצרצרה אנו יוצאים לדרך, מזג האוויר, סביב 15 מעלות ללא משקעים או רוחות, פשוט מושלם לריצה!
מיד אנחנו מבינים שזה אירוע ספורטיבי ועממי, חוויתי בעיקר ורצים 5 קילומטרים על אבני העיר העתיקה או שבילי החצץ של הפארק הסמוך. האווירה לכל אורך המסלול מדהימה: מוזיקה, אש ועשן, מעודדים והורים תומכים בצדדים. לאחר חצי שעה של ריצה קלילה ומספר תמונות הגיע הזמן לתפוס משהו לאכול ולסיים את היום הארוך שהחל 15 שעות קודם לכן בנתב”ג.
התרגשות על קו הזינוק, צילום: רון סיטנר.
MONEY TIME יום שבת – מרוץ 10 קילומטרים.
בחודש שלפני הטיסה התמקדתי באימונים למרחק של 10 ק”מ. את ניב צירפתי לאימונים (לא הייתה לו הרבה ברירה) ולכן זה היה היום לו חיכינו. התחזית בבוקר לא מבשרת טובות. בצהריים גשם מתחיל לרדת בעיר והרוח נושבת בחוזקה. אנחנו מקבלים הודעה ממארגני המירוץ שהם מקווים שהשמיים יתבהרו לקראת שעת הזינוק. כשעה לפני המרוץ אנחנו יוצאים לסיבוב באזור קו הסיום ומתחילים בחימום קל. כמה דקות לאחר מכן הגשם נפסק והשמש החליטה לצאת במלוא תפארתה. לפתע אנחנו מתגעגעים לגשם.
מזג האוויר בקו הסיום 63 דקות לפני זינוק 10 הקילומטרים, צילום: רון סיטנר.
5 דקות לפני המרוץ ואנחנו מגיעים לקו הזינוק. תקוותם של המארגנים התממשה, הרוח נחלשה והשמיים כוסו בעננים אשר יצרו תפאורה מושלמת. אני וניב מזנקים מהבלוק הראשון אשר היה צפוף ועמוס הרבה יותר מהמצופה. מרינה ורוברט, אשר דאגו לאוירה קצת לא מוכרת בטאלין – הגיעו מחופשים למקצים שלהם, מתמקמים להם קצת מאחור. רוברט, רץ של מתחת ל 35 דקות ב 10 קילומטר, מבטיח שיגיע אלי בהקדם וימשוך אותי כל הדרך לקו הסיום.
מפלסים את דרכנו לכיוון בלוק A, צילום: רון סיטנר.
המרוץ מתחיל וצריך לפלס את הדרך קדימה. הבלוק הראשון ובו היו אמורים להיות הרצים המהירים בלבד מכיל כ- 300 רצים בתא שטח קטן מאוד, דבר המקשה על זינוק ראוי. לאחר כחצי קילומטר הדרך נפתחת ואפשר להתחיל במרוץ. המסלול ברובו מישורי ונערך על כבישי האספלט מחוץ לעיר העתיקה אשר מקלים על הריצה.
זינוק מקצה 10 קילומטרים, צילום: מרתון טאלין.
לאחר קצת יותר מ 3 קילומטרים, רוברט, סופר-מן בגלימה, מגיע אלי ואנחנו שומרים על קצב טוב. השיא הקודם שלי במרוץ 10 קילומטרים היה במסגרת מרתון וינה בחודש אפריל: 39:45. למרות שאת חצי המרחק עברתי בזמן האיטי יותר במעל 20 שניות מאשר במרוץ בוינה, הייתה הרגשה באוויר שהשיא האישי הולך להישבר.
אני וסופר-מן מחייכים כל הדרך לשיא אישי חדש, צילום: מרתון טאלין.
לקראת סוף המרוץ אנחנו עוברים באזור הנמל, שמבחינתי היה השיא של המרוץ, ואף נכנסים לתוך מרכז תרבות הנראה כמו מפעל ישן ובו תפאורה מיוחדת, אורות ודיג’י אשר מדרבן את הרצים. 200 מטר אחרונים, אני כבר מבין שאסיים עם שיא אישי חדש ואני מוריד רגל מהגז – נכנס לעיר העתיקה ובצדדים אלפי מעודדים וברגע הזה אני בעיקר נהנה מהאווירה. השעון עצר על 38:32, בהחלט תוצאה מפתיעה למרוץ ראשון בעונה אך כנראה שמזג האוויר המושלם, המסלול השטוח והעידוד לאורך הדרך עשו את שלהם.
כמה שניות אחריי וגם ניב מגיע עם שיא אישי משלו, אפשר סופית להגדיר את תקופת ההכנה האינטנסיבית שהכנתי לנו כמוצלחת.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
יום הולדת שמח
מקלחת מהירה ואנחנו יוצאים לארוחת ערב. מרינה ורוברט שומרים על המסורת עם ארוחת פסטה לקראת המרתון שמצפה להם למחרת. ניב ואני חוגגים עם מגוון מאכלים ואף ממשיכים לבירה מקומית בעיר העתיקה למרות חצי המרתון הקרב ובא, שיא אישי הוא תמיד סיבה למסיבה.
בוקר יום ראשון, ניב חוגג יום הולדת 27 וב 07:00 אנחנו כבר פותחים את היום עם קצת חשש מצדו בחדר האוכל. בשעה 09:00 מרינה ורוברט מזנקים למרתון המלא. וגם פה הם דאגו לתחפושת מיוחדת. מרינה מחופשת לקוף ורוברט לבננה ענקית וביחד הם תופסים את רוב תשומת הלב בקרב הרצים והמעודדים.
שער הזינוק ב VIRU GATE והעיר העתיקה במלוא תפארתה, צילום: מרתון טאלין.
השיאים הישראליים ממשיכים להשבר בטאלין
לאחר השיאים האישיים והיות וזה חצי המרתון הראשון של ניב, החלטנו לרוץ בשביל החוויה בלבד. ניצלנו את מיקום המלון כדי להגיע לקו הזינוק בדיוק 25 שניות לפני תחילת המרוץ ואנחנו כבר יוצאים לדרך עם מזג האויר מושלם ואווירה פשוט מדהימה. שני ק”מ ראשונים איטיים לחימום, ארבעה עשר קילומטרים בקצב שיוט וקצת הגברה לקראת הסיום בחמשת הקילומטרים האחרונים.
זינוק הרצים מבין שערי העיר העתיקה, צילום: מרתון טאלין.
המסלול עצמו די משעמם. יוצאים ממרכז העיר ישר לכיוון החוף. חלק גדול מהמסלול עובר בשבילי הפארקים העירוניים ונקודות החיבור בין המסלולים (מרתון וחצי מרתון) קצת מפריעות לשטף הריצה. השילוט מושלם, תחנות הרענון עמוסות במים, משקאות אנרגיה (בכוסות) ואוכל. עידוד ומוזיקה לאורך חלקים נרחבים של המסלול והכי חשוב, המסלול מישורי כמעט לגמרי (השעון שלי הראה בסיום 51 מ’ עליה מצטברת לאורך כל 21.1 הקילומטרים).
ככל שהקילומטרים עוברים ניב מבין שהשד לא נורא ואף מתחיל ליהנות מהריצה והאווירה. לקראת הסיום, כאשר מתקרבים לעיר העתיקה, ניתן לחוש באווירת חג של ממש בעיר. מעודדים בתלבושות מסורתיות, מוזיקה ואוהדים מקבלים את פני הרצים בעידוד ואהבה גדולה.
ניב מנצל את רגעי ההמתנה למרינה ורוברט לצילום עם המעודדים בתלבושות המסורתיות בטאלין, צילום: ניב.
מסיימים 3 מרוצים ב 36 שעות
חוצים את קו הסיום הממוקם בין שערי העיר העתיקה בזמן נאה של 1:47, שתיה חטיפי בריאות ומדליה מחולקים לרצים, ואם תרצו תוכלו לקבל גם בירה ללא אלכוהול, כמיטב המסורת בריצות בחו”ל. באותו הרגע אנחנו מבינים שחווית הריצה לסוף השבוע הזה נגמרה, 36 קילומטרים ב 3 מרוצים שונים בפחות מ 30 שעות.
עולים למקלחת קצרה ובדרך אנחנו מגלים כי שיא ישראל בחצי מרתון נשבר באותו המקצה על ידי מארו טפרי עם תוצאה מדהימה של 01:00:52, החמישית בטיבה השנה באירופה, הישג מרשים מאוד על המסלול המהיר בטאלין.
אנחנו בטלגרם- כנסו: https://t.me/RUNPANEL
Monkey Business
אנחנו חוזרים לקו הסיום, מחכים למרינה ורוברט (או לקוף והבננה) שיחצו את קו הסיום. האווירה ממשיכה להיות נהדרת גם ארבע שעות וחצי לאחר תחילת המרוץ. מרינה ורוברט חוצים את קו הסיום, ארבעתנו עם מדליות על הצוואר וחיוך על הפנים. אפשר לסכם את אירועי סוף השבוע כהצלחה גדולה ואני כבר מחכה לחזור לשם בשנה הבאה.
מרינה ורוברט מכניסים צבע לרחובות טאלין, צילום: מרתון טאלין.
מדריך טיולים מקוצר
אנחנו פותחים את החלק השני של הטיול בארוחת יום הולדת לניב. המטבח המקומי האסטוני פחות מדבר אלינו ולכן החלטנו ללכת על מסעדת בשרים, תבינו אותנו. בערב אנחנו מתארגנים ונפגשים עם חברת ריצה נוספת לחגוג בפאב נחמד מאוד ע”ש זיגמונד פרויד במרכז העיר העתיקה, בהחלט שווה קפיצה.
שם אנחנו מחליטים להשתמש באחד מאותם דפי פרסומת באסטונית שהגיעו במעטפה עם מספר החזה ולהזמין מעבורת לבוקר שאחרי, יום שני, ליום טיול ספונטני בהלסינקי, פינלנד. (16 יורו הלוך חזור).
בוינה בית קפה, בטאלין פאב, צילום: רון סיטנר.
עיר על המים
תשכחו כל מה שידעתם על מעבורת, פה מדובר בספינת תענוגות של ממש. השיט הקצר בעונת הקיץ, רק שעתיים בין טאלין להלסינקי מתבצע על ספינות ענק ובהן מספר קומות עם מסעדות, מזון מהיר, חנות דיוטי פרי ענקית, בתי קפה, ברים, משחיה לילדים, קזינו, הופעות חיות ועוד ועוד ועוד. שעתיים זה בהחלט לא מספיק.
כל מה שאפשר לדמיין ומעבר, צילום: רון סיטנר.
בהלסינקי אנחנו מתחילים את היום בכיכר השוק, Kauppatori. מתחם לרגלי הים הבלטי ובו 2 שווקים, האחד, שוק בנוי וישן מ 1889 בו ניתן למצוא מגוון מאכלים מקומיים לצד חומרי גלם טריים כמו דגים ובשר. עצרנו לארוחת בוקר הכללה קפה, סנדוויץ סלמון וכדור שוקולד לקינוח. ביציאה ניתן להגיע לשוק פתוח וגם בו ניתן למצוא מאכלים מקומיים לצד דוכני מזכרות, פירות וירקות.
משם ממשיכים מטרים ספורים לקתדרלה של הלסינקי, מבנה גדול ומרשים בעל כיפה ירוקה גדולה וארבע נוספות קטנות יותר מסביב הבנוי במפלס הגבוה מהרחוב, מה שיוצר מראה מרשים ומרהיב.
מהקתדרלה אנחנו ממשיכים על רחוב Aleksanterinkatu הרחובות החוצים אותו. אזור זה נחשב לרחוב הראשי של העיר העתיקה ובו חנויות רבות, מסעדות ובתי קפה נהדרים. עצירה קטנה לעוד ארוחה, הפעם בקפה Fazer וגם פה סנדוויץ הסלמון כיכב, אי אפשר להפסיק איתו. בנוסף אליו מומלץ לנסות את הרול קינמון ומאפה הוניל ופירות יער, לא רצנו לשווא.
ממשיכים בהליכה לכיוון תחנת הרכבת המרשימה והפארק הסמוך. הערב מתקרב ואנחנו מתכננים את דרכנו בחזרה למעבורת. הלסינקי בהחלט עיר מרשימה אך עם אטרקציות מרכזיות כמו פארק שעשועים, גן חיות, איים מימי הביניים ועולם ימי אולי כדאי לתכנן יותר מכמה שעות בעיר. תמיד יש את שנה הבאה.
שוק האוכל הישן, מקום נהדר לארוחה קלילה, צילום: רון סיטנר
מדריך טיולים מקוצר, ב’
יום שלישי, ארוחת בוקר ויוצאים לדרך, הגיע הזמן להכיר את טאלין קצת יותר לעומק ואחת הדרכים הקלות לעשות זאת זה להצטרף לסיור חינמי (על בסיס טיפים) שיוצא ממרכזה של העיר העתיקה. בסיור עוברים באתרים המרכזיים של העיר ובינהם – בניין הפרלמנט, כנסיית אלכסנדר נבסקי, שערי העיר העתיקה השמורים בצורה מדהימה, והשיא הינה תצפית מרשימה על העיר העתיקה והציורית. בסיור אפשר ללמוד הרבה על האומה הקטנה הזו (סך הכל 1.3 מיליון תושבים), על היסטוריה עתירת כובשים שונים ואיך שילוב של תרבויות יצר את אסטוניה שאנו מבקרים בה היום.
תצפית על העיר העתיקה, צילום: רון סיטנר.
אחרי הסיור אנחנו ממשיכים ישירות לשדה התעופה ומסיימים סוף שבוע ארוך ובלתי נשכח על חופי הים הבלטי, ללא ספק סופרים את הימים עד המרתון של שנה הבאה!
מאת: רון סיטנר
רון סיטנר, מאמן כושר אישי ושחקן נוער בכדורסל בעברו. השתתף מטעם ע.ל.ה רעננה בתחרויות אתלטיקה שונות ואליפויות ישראל, בדגש על קפיצה לרוחק. חזר לעסוק בעיקר בריצה במטרה להשוות את שיאיו האישיים מהתקופה בה היה מתחרה בזמן התיכון. מאז השגת המטרה מציב לעצמו יעדים חדשים ורודף אחריהם.