חובבי המסילות אולי יזדהו: לחצו על הכפתור והעלו את המהירות במסילה שלכם עד לכמעט 17 קמ”ש ותרגישו את הקצב… מהירות של 3:33 ק”מ לדקה. כמה תצליחו לרוץ ככה? הבחור הזה השלים 50 ק”מ!
השיא הקודם היה של אמריקאי בשם מריו מנדוזה, ועמד על 2:59.49 שעות ב14 בינואר בביה”ס תיכון באורגון. ניאושוונדר האמין שהוא יכול לשפר את התוצאה במרכז הספורט של רדבול בטלגו. בן ה38 מניאוקירצ’ן, גרמניה, רץ (באוסטריה- ארץ מוצאה של רדבול שארגנה את זה) על קצב מדהים למדי של 3:33 ק”מ לדקה, אבל 10 הק”מ האחרונים שלו היו קשים במיוחד. הנחישות השתלמה והוא הצליח להוריד דקה ו38 שניות מהשיא הקודם ולבצע: 2:57:25 שעות.
בדרך לשיא עולמי
הוא אמר: “אני מתרגש מכך שהצלחתי לשבור את השיא העולמי על מסילה. למרות בעיות בשרירים בסוף שמרתי על הקצב והגברתי אותו ברציפות. אני מאוד שמח. ידעתי שהקילומטרים האחרונים יהיו קשים במיוחד אבל המשכתי לתוך זה בלי לוותר. הייתי חייב! כל המשפחה שלי היתה שם וכל האנשים מ APC שעבדו כל כך קשה בשביל שזה יעבוד, אז לא היתה דרך חזרה.”
צוות השופטים הרשמי
שיא עולמי על מסילה – הפרשנות
יש המון צורות די רציניות דווקא להתייחס לשיא הזה:
שיא עולמי? או המצאה רק כדי להיות ראשון על הפודיום– אנשים רוצים הכרה, רצים רוצים ניצחון. שיא, פודיום. אנחנו מכירים לא מעט ספורטאים חובבים ולא חובבים, שבוחרים מרוצים שמעט אנשים מגיעים אליהם רק כדי לחוש את תחושת הפודיום… כמו בעולם העסקי שבו עסקים מחפשים תחומים חדשים שבהם יש מעט תחרות ואפשר לעשות כסף (“אוקינוס כחול” בשפת השיווק), כך גם יש לא מעט מתחרים שמחפשים חזיתות חדשות כדי לעשות תוצאות שיא.
רק שבעולם התחרותי זה בא עם פרדוקס: הפודיום מוערך והשיא מוערך עוד יותר- בזכות העובדה שהוא מושג בסביבה תחרותית. משום שקשה ויש תחרות אנחנו מעריכים את המבצעים ואת השיאים ומתלהבים לראותם ואם הספורטאי מחפש סביבה פחות תחרותית, הרי שיוקרת הניצחון שלו הופכת לפחות יוקרתית ומעניינת.
לייק ופרסום מניעים את העולם– אם לא שיא אז לפחות קצת תשומת לב? המבצע הזה אורגן על ידי רדבול, שנכנסה חזק לתחום הפקות הספורט והיא מקדמת כל מני תחומים שאין בהם מיסוד יתר. תחרויות ומבצעים שמצטלמים היטב (דווקא דוגמת המסילה אינה כזו), ושמייצרים תוכן מגניב, ביזארי ומעניין. קלאסי לעידן הרשתות החברתיות. הנה – עובדה, זה תפס גם אותנו ב RUNPANEL!
אבל מה שמעניין הוא שהחברה הזו מצליחה לקדם גם דברים אל העולם התחרותי הקלאסי יותר. למשל בעולם האופניים הם הפיקו סדרה עולמית של תחרויות פאמפטרק שאיגוד האופניים הבינ”ל המסורתי אימץ כדי לנסות ולפנות לדורות הצעירים, שרדבול יודעת להלהיב אותם. ראו כתבה ב BIKEPANEL על התופעה.
אל תזלזלו ב eSports! מגמת התחרויות על מתקני Indoors הולכת ומתגברת, והיא הופכת להיות אחד מתחומי ההתפתחות החשובים בספורט היום. החיבור שלה עם גיימינג באמצעות שירותים כמו של Zwift, מכניס אינטרסים כלכליים חזקים שמקדמים אותה. יותר ויותר אנשים בוחרים בהתבודדות פיזית והתחברות דיגיטלית, ולצד זאת מקדמת זוויפט אירועים תחרותיים באולמות. לא בלתי אפשרי התסריט הבא: חברה מסחרית ענקית יוצאת עם מסע הופעות עולמי של קיפצ’וגה ובקלה אחרי הפרישה שלהם להופיע בסדרת תחרויות indoors, בהם נצפה בשיאי המסילה הבאים נשברים זה אחרי זה באולמות ענק, סיקור טלוויזיוני מייצר שווי זכויות שידור במליונים, חשיפה על השיאים בעתונות העולמית מייצר חוזי פרסום, והסרט המלא על מסע ההופעות הזה ששינה את עולם הריצה יוצא לנטלפליקס בסוף ספטמבר 2025…
כנסו גם לוידאו שהכנתי (10 דקות) על ה Zwift בעולם האופניים.
החזית היורו-אמריקאית האחרונה? ועוד דבר אחרון שעורו הלבנבן ושפמו הג’ינג’י מקפיץ לנו סביב סיקור שיא עולמי זה: האולטרה… החזית שעדיין לא נכבשה על ידי הקניתים והאתיופים. כשעוברים למסילה מהשטח ההררי הקיצוני, הספורט הופך להיות דומה יותר לריצה האתלטית הקלאסית של המובילים העולמיים, ולכן זה עניין של זמן וגובה הפרסים כנראה…
