דייגו ואן לואי אלוף העולם בדואתלון ארוך לקראת ישראמן: אני מרגיש חזק מתמיד!

דייגו ואן לואי (Diego Van Looy) הבלגי הגיע שוב אל ישראמן באילת וצפוי לנצח… הוא אלוף העולם בדואתלון למרחק ארוך ורץ חסות של נעלי On Running שסידרו לנו פגישה איתו בביקורו באילת לישראמן. הפאנליסט טריאתלט ושליח האופניים אריאל אגרון פגש אותו בחנות On באילת לראיון, כדי לברר האם התוצאות המדהימות שלו בריצה קשורות לנעליים, והאם הוא מצפה שאון ייצרו גם בגדי ים כדי להשתפר בשחייה: 

מאת: אריאל אגרון

הוא בן 28, מבלגיה, מדורג 19 בעולם בדואתלון ו 53 בטריאתלון מרחקים ארוכים. הוא גר בלנזרוטה שבאיים הקנריים (איים ספרדיים מול החוף האטלנטי של מרוקו, עם שמש תמידית ומרחב אימונים מושלם). 

“אני מאוד נרגש לחזור לישראל. האמת שרציתי לעשות את המרחק הארוך אבל המטרה העיקרית שלי היא להתקבל לאיירונמן בקונה, ואם אעשה את הארוך, ההתאוששות תהייה איטית וארוכה מדי לפני שאוכל לחזור למוד אימונים.

יש לך איזה מטרה במונחי זמן

אני מרגיש חזק מתמיד והמטרה שלי היא לנצח. ניצחתי פה כבר פעמיים. הזמן שלי בשנה שעברה היא 4:46 אז אשמח להגיע ל 4:40. במסלול הארוך אתה עולה בהתחלה אבל אחרי זה יש לך מקטע מישורי ארוך. אני חושב שהחצי קשה. היום בלנזרוטה אני מתאמן הרבה על עליות וירידות אז אני רגיל לזה כעת. 

איזה נעליים של On Running אתה אוהב?

אני מספונסר על ידי און, שוויצרים הממוקמים בציריך, ואני גאה להיות שגריר שלהם. אני מתחרה עם ה Cloudflash (דגם התחרות של און)

נחמד להזכר בניצחון שלו באליפות העולם בדואתלון ארוך:

אתה יכול לשתף קצת סטטיסטיקה על האימונים? 

כרגע אני עושה יותר אימונים בשבוע, אבל קצרים יותר ובאינטנסיביות גבוהה יותר. התחלתי עם שחייה מאוחר יותר וזו הדיסיפלינה הכי חלשה שלי. בריצה אני רץ בין 80-100 ק”מ בשבוע, באופניים: 400-450, ובשחיה 25-28 ק”מ ועוד שלוש פעמים שעתיים בחדר כושר. אני עושה הרבה דחיפות וכח רגליים, וזה חשוב לחזק את ההמסטרינג. סה”כ שבוע קשה הוא סביב 35 שעות. 

האם יש לך תזונה מיוחדת? 

אני אוכל בריא ומגוון. אני חושב שכשאתה רוצה להיות ברמה גבוהה במרוצים צמחונות ודיאטות מיוחדות אחרות פחות מתאימות. אני לא לוקח איתי את המשקל לארוחת הבוקר… אני אוכל כמה שאני מרגיש שאני צריך. 4 ימים לפני תחרות אני אוכל הרבה פחמימות, אורז לבן. אני נמנע ממזון מלא ואורז חום- זה מפריע וכבד יותר בעיכול. יומיים לפני אני אוכל עוף ויום לפני רק פסטה. 

במרוץ: אני מתחיל עם ג’ל אנרגיה, לפני הזינוק, ואני שם בבקבוק הקדמי באופניים ג’לים בלבד (כ-10) וכל 20 ד’ אני לוקח לגימת ג’ל. כך אני מבטיח שיש לי 70גר’ פחמימות לשעה. אני מחזיק גם שני חטיפים / בר אנרגיה אקסטרה לשעתיים. מעולם לא היה לי חוסר באנרגיה במרוצים. אני לא עושה שימוש בפירות (תמרים וכו’). 

בג’ל יש לי גם מלחים, ובשתיה- אני שם קצת מלח בטמפרטורות של מעל 15 מעלות. קפאין גם שימושי, אבל לא בטמפרטורות גבוהות כיוון שאז נתפסים שרירים.  

שתיה- אני בד”כ צורך ליטר אחד על האופניים. בכל פעם שיש תחנה אני מחליף בקבוק לחדש מלא. מאוד חשוב לשמור על השתיה ולהקפיד במיוחד בחום. 

האם אתה עובד יותר על החולשות או על החוזקות?

התחלתי להתאמן מאוד מאוחר בשחייה. היום אני מתאמן עם שחיין בעל מדלית כסף באולימפיאדה כמאמן, בגלל שהשחייה היא הנקודה החלשה שלי. כל המתחרים שלי הם שחיינים לשעבר, והבעיה היא שהם מתחילים בקצב מאוד מהיר מייד בהתחלה (1:05!) ובשבילי זה מהיר מדי: אני מתחיל 1:20 ומסיים 1:25. אני עובד הרבה על הטכניקה שלי: החורף שחיתי הרבה מאוד בכל שבוע (25 ק”מ בשבוע) והרבה מאוד על טכניקה. בשבוע שעבר עשיתי קצת אימוני מהירות וראיתי שהשתפרתי. הזמן שלי פה בשחייה הוא נעלם, אני יודע שהשתפרתי אבל אני רוצה לראות את זה רשום על הנייר ביום תחרות אמיתי. 

המשמעות של שיפור 5 דקות בשחייה באיירונמן עבורי היא שאני אוכל לנצח בכל מקום! הקצב שלי היום באיירונמן הוא כ27 דקות, כלומר 1:25 למאה מטר. כדי להיות בקבוצה הקדמית, אני חייב להיות מהיר יותר בשחייה. פה זה לא חשוב כ”כ כי פה התחרות קשה מאוד וזה מגיע לתחרות אישית אחד נגד אחר, אבל בתחרות איירונמן רגילה אני צריך להשתפר ולהיות בקבוצה הקדמית. 

התוצאה של זה היא שאני רוכב 180 ק”מ די לבד, ואז במרתון אני חזק- על הנייר יש רק מתחרה אחד מהיר ממני בריצה בעולם היום: יאן פרודנו (Jan Frodeno). אני רוצה לסגור את הפער שיש לי בשחייה גם פה. בשנה שעברה זה היה 4 דקות, ואני שואף להקטין את זה ל3 דקות. כל שיפור יעשה אותי מרוצה. באופן כללי- הקבוצה הקדמית היא לא המטרה שלי אבל אני צריך להיות קרוב יותר.

האם אתה מסתכל על המתחרים האחרים?

במרוץ אני מסתכל רק על עצמי, אני רוצה להיות טוב עבור עצמי. אני לא אחד שמסתכל על אחרים ומסמן אותם. אם מישהו אחר הוא טוב יותר הוא התאמן בשביל זה, אני שמח גם בשבילו. מהישראלים אני מכיר את רועי זוארץ, הוא בחור טוב וחזק במרחק האולימפי. בשנה שעברה היה עוד בחור צעיר שרץ מהר והרשים. 

הצד המנטלי – האם אתה מאמן אותו? איך אתה מתמודד עם כאב, קושי, סטרס, מאמץ מקסימלי?

עבדתי בעבר עם פסיכולוגית ספורט שאמרה לי שאני צריך משהו לצד הספורט. בעבר היתה לי עבודה רגילה בחברה ורק אז הפכתי למקצוען. זה היה קשה לחלק את הפוקוס על שני הדברים, אבל היתרון הוא שזה מסיט את המחשבה מתוצאות לא טובות. אז הפסיכולוגית אמרה לי: אתה צריך לקנות כלב! הוא תמיד שמח, הוא ישפיע עליך להיות בחשיבה חיובית. עשיתי את זה וקניתי רועה בלגי! השם שלו הוא ריו והוא איתי בלנרוטה. אני מאוד אוהב את זה: אם יש לי רגע פחות טוב, אני איתו, ושוכח את המחשבות השליליות.

אני לא עושה כלום חוץ מהטריאתלון בחיים: כולי מפוקס ומרוכז בלהיות הכי טוב שאני יכול. כעת אני רוצה להתקבל לאליפות העולם בקונה. יש לי שני צ’אנסים: יוטה סנט ג’ורג’ ואיירונמן ניס. בניס אני רוצה לנצח. אני צריך לשפר רק 2-3 ד’ בשחייה, זה מספיק. השנה בניס קיצרו את האופניים והריצה אבל השאירו את השחייה זהה. רצתי שם בקצב מרתון של 2:37!

כמה זמן אתה רואה את עצמך בתחום, מה התוכניות שלך לאחרי תקופת המקצוענות?

אני בן 28, ורוצה להמשיך עד גיל 35. מאחר והתחלתי מאוחר, אני מעריך שהמוטיבציה שלי תחזיק יותר זמן בשל כך. כל עוד יש לי את האפשרות להשתפר, אני אוהב להתחרות. אני בעיקר צריך לרסן את עצמי לא להתחרות כל כך הרבה, כי אני אוהב את זה. גם פה – רציתי לעשות את הארוך אבל אני חייב לבצע בחירות ולהתחרות פחות כדי לשמור על התאוששות. 

עם הרקע שלי, הדבר ההגיוני להיות מאמן. אני אוהב לעודד אנשים. ההורים שלי לא ספורטאים ולא עודדו אותי, עשיתי את הדרך הזו בעצמי. הדבר הטוב ביותר שאני רוצה לעשות הוא לעודד אנשים להאמין בדרך של עצמם, ולעשות את הטוב ביותר. 

בשנה שעברה ניצחתי אלוף העולם בדואתלון מרחקים ארוכים, ורק 4 שנים לפני כן לא עשיתי אף מרוץ טריאתלון או דואתלון. הייתי רוכב אופניים והתחלתי גם את זה בגיל מאוחר יחסית (19).  

אני מאוד שמח לחזור לפה כל שנה. כבר בשנה שעברה רציתי לחזור לפה למרחק הארוך. השנה אני רוצה להיות טוב מאוד בקונה, ולעשות תוצאה מאוד טובה במרתון. 

אני מתחרה כי אני אוהב להתחרות. הדבר החשוב ביותר הוא לעשות מה שאתה אוהב לעשות. אני אוהב להגיע לפה לאילת, ונחמד לצאת לשבוע מהרוטינה הקבועה שלי בלנזרוט.  

ואיך הוא ביצע בסוף? כמובן שניצח…

תוספת לאחר התחרות: דייגו ניצח בזמן מרשים של 4:30:33 שעות. 

אריאל: טריאתלט ואיש ברזל חובב בשלב הרווקות התל אביבי. ביום-יום שליח על אופניים ומורה למוסיקה. בלילות טכנו-אופטימיסט ומתרגל ויפאסנה. בינתיים אבל אחת המסקנות היחידות שהגיע אליהן היא שתהיות על רזי היקום הן כיפיות יותר אחרי אימון טוב ופיצה ביד