עומדת במבחן הזמן: מבחן לCumulus 18 Gel – Asics

יש מוצרים כאלה, שלא משנה כמה יתפתחו הדגמים החדשים מהם, המוצרים הקלאסיים האלה מוכחים שוב ושוב כבעלי תמהיל נדיר. בזמן שאופנות הנעלה ועיצוב באות והולכות, ה GEL-Cumulus 18 של Asics נשארת מוכחת וטובה כבר שנים ארוכות, והיא עוד תראה רבות אחרות מתנדפות להן מהסביבה כשהאופנה תשתנה… אחרי בילוי של כשלושה חודשים עם הנעל הזו, אני מבין מדוע היא הושארה בליין המוצרים של אסיקס. 

מאת: גיא חלמיש
צילום: עופר עברי וגיאחה

גיאחה מותח לכיוון האסיקס

יש בלבי פינה חמה לאסיקס – זוג ה Asics הראשון שלי נרכש עוד באמצע שנות ה 80 של המאה הקודמת, כשמעט מאוד אנשים הכירו אותם. היו אלה נעלי תחרות קלילות בעידן בו רק אתלטים מקצועיים ידעו מה זה (כנער פשוט התלהבתי מהמשקל). מאז, אני עוקב אחרי המותג המעולה הזה, מעט בתסכול עקב מחירים גבוהים יחסית, אומר פה בכנות. עברו אצלי כמה וכמה דגמים ממנו לאורך השנים.

אסיקס באמזון

כשבדקתי באבידור מדרסים (לכתבה מסדרת "חנויות הנעליים" לחצו פה) את האופציות השונות, ניסיתי את ה Gel-Nimbus 18 שהרגישה לי טיפה צפופה באצבעות, ואת ה-Gel-Quantum 360 שמאופיינת בשורת ג'לים סביב כל הנעל – נעל רכה במיוחד שעוד ארצה לבדוק בעתיד. רן אבידור תחקר אותי מעט ודי במהירות יצא להביא דגם אחר, פחות יקר אבל כזה שהתגלה כטוב יותר עבורי – לא קונים נעלי ריצה לפי פיצ'רים! לא קונים נעליים לפי מחיר וגם לא לפני עיצוב אלא קודם כל לפי הנוחות וההתאמה. כך מצאנו את ה GEL-Cumulus 18 האלה כמתאימים למבחן הראשון שלי באסיקס.

"החלק העוטף ואוחז את העקב תופס 75% מהכוחות כשהגוף פוגש את הקרקע" אומר רן – "זה מאוד חשוב". התחברתי יותר לדגם הזה שיש בו אחיזת עקב ברורה.

מעטפת עקב חזקה עם ג'ל סופג בתחתית – האזור שסופג את רוב האימפקט

אסיקס ג'ל קומולוס 18 – כרטיס ביקור

• מותג: Asics
• דגם: GEL-Cumulus 18
• ייעוד: אימון מגוון
• משקל: 314 גרם
• דרופ: 10 מ"מ (מ 23 בעקב, ל 13 בחלק הקדמי)
• יציבות (Stability): נורמלית\ניטראלית
• מחיר: 869 ש"ח.

דרופ גבוה של 10 מ"מ

תיאור היצרן ופיצ'רים

בפרק זה נתאר את הנעל מפי אסיקס עצמה – עדיין לא בצורה שיפוטית כלל. בהמשך- ההתייחסות שלי על בסיס השימוש.
ע"פ Asics, הנעל הזו מכילה שני אזורי ג'ל – קדמי ואחורי שמטרתם שיכוך ופיזור האימפקט בנחיתה. במרכז הסוליה (midsole) ישנה טכנולוגיה בשם FluidRide®, שמספקת לרצים טבעיים נוחות, וקפיציות למרחקים ארוכים. הג'ל הסופג אימפקט ומפזר אותו, עושה את זה תוך שהוא מאפשר תנועה בכמה מישורים לכף הרגל. שיסועים בסוליה לאורך תנועת ההתקדמות מאפשרים את גמישותה. מערכת של חיזוק (Trusstic System) במרכז התחתון של הסוליה שומר על המבנה של הנעל במשקל נמוך. הסוליה התחתונה עשויה גומי עמיד ומשכך מכמה סוגים במיקומים שונים. הרפידות הפנימיות עשויות חומרים בעלי יכולת חזרה מהירה ומנדפי לחות.

עיצוב שמרני

נתחיל בעיצוב, ולא נלך סחור סחור: היא מכוונת אל אנשים שלא מחפשים לבלוט ומייד להכריז "הגענו ויש לנו נעליים – תראו!". אולי המטרה היא לא לבלוט ואז להפתיע ולהשיג את התחרות? יש להודות שלא לכולם מתאימה המוחצנות והצבעוניות ולכן יש מקום גם לעיצובים כאלה. ועדיין לטעמי הנעל הזו לא מתקרבת לדגמים המגניבים, הצבעוניים והכייפיים שיש ל Asics שהיא בעיני אחת מהחברות המוצלחות ביותר בעיצוב, ויש לה בליין כמה מהנעלים היפות והשמחות ביותר שראיתי. הקומולוס 18 היא לא אחת מאלה ואני אוהב לרוץ איתה למרות שהיא לא מגניבה לי את הכיף ברמה העיצובית.

כחול של פעם וסוליה בלבן. הלכו על עיצוב שמרני. המעטפת מרשת נעימה במיוחד ורכה.

מעטפת עליונה

לי יש רגל צרה והעובדה שהיא נוחה לי מרמזת על כך שהיא… צרה יחסית. זאת ועוד – המעטפת העליונה, עשויה רשת ללא תפרים, היא לטעמי אחד הדברים החזקים והמוצלחים ביותר בנעל הזו – היא עשויה רשת מאוד נעימה ורכה, שעוטפת ומקבלת את צורת הרגל. לייצר את התחושה הזו זה דורש מצוינות ושילוב של חומרים רכים ומאוווררים מצד אחד וחיזוקים בדיוק במקומות הנכונים מצד שני. יותר מדי רכות – ואין אחיזה ויעילות. יותר מדי נוקשות – ואין נוחות, התאמה לגוף והידוק. האיזון בין המשתנים האלה במעטפת העליונה בנעל הזו הוא אחד הטובים שנתקלתי בהם, ומרשים!
ברמת התאמה אישית אומר שהחלק הקדמי מעט גבוה יותר ממה שהרגל שלי מצריכה. כדי למלא את הנפח שם הייתי צריך טיפה רכיסת יתר מלפנים, אבל זה עניין מאוד אישי ומשהו שאני נתקל בו כמעט בכל נעל – הרגל שלי פשוט לא מייצרת נפח (גובה בין כף הרגל לחלק העליון שלה) מספק.

הריפוד סביב לעקב משמעותי יחסית, רך ועבה. הוא מסייע למילוי החללים הקטנים ומשפר את האחיזה, ועושה את זה בצורה נעימה. יש לי ביקורת על השרוכים – הם ארוכים מדי לטעמי והקשירה משאירה אותם ממש על הסף של לנגוע בקרקע. יש להם אלסטיות מסוימת שמצריכה מתיחה חזקה כדי להדק אותם בקשירה. מצד שני אחת שהדקתם אותם כמו שצריך – אין סיכוי שיפתחו בריצה, שזה טוב מאוד.

נחיתה, גילגול ושחרור – תנועה לאורך הרגל

זו נעל ריספונסיבית ומגיבה. היא מתנהגת בצורה מעט שונה בין החלק האחורי לקדמי – הרבה יותר גמישה רכה ומגיבה מלפנים ודי מקבעת ואוחזת באזור העקב. לאורך כל הסוליה התחתונה יש רכיב הנקרא Guidance Line – שסע וחומר שנמשך מהעקב אל החלק הקדמי ומסייע לאסיקס לכוונן את רמת הגמישות לאורך הסוליה ולקבוע את תחושת המעבר מהנחיתה, דרך המעבר קדימה אל הניתור. התחושה שלי היא שהיא הולכת על רכות וגמישות יחסית לאורך התנועה הזו. הגישה הזו מאפשרת לרצים יעילים להינות מהתחושה והפידבק, ובמיוחד מחלק הניתור האחרון – שם הסוליה דקה יחסית.

הג'ל מבצע את ההבטחה שלו ומאפשר שיכוך ביחד עם תנועה גמישה בכיוונים שונים, כך שהחלק הזו אינו מגביל את הרגל וזורם עם הניתור שלכם במה שקרוי "תבנית התנועה". מאוד התחברתי לתחושת הפידבק המדויקת הזו מהקרקע – היא תורגמה ליעילות במשטחים החלקים והמדויקים של הקפת האצטדיון, ולדיוק ואחיזה סבירה (לא ברמה של נעל שטח אבל סבירה) במשטחי שטח גס יותר. השילוב הזה של טיפול נחוש יחסית בנחיתה, אולם מעבר להתנהגות מעט אחרת בהמשך התנועה, הוא חלק מהקסם של הנעל הזו מבחינתי. יתכן ויהיו רצים שהחלק הקדמי הזה ירגיש להם רך מדי: הפידבק רגיש ונעים בחלק הקדמי, ונותן תחושה של אי הגבלה של התנועה הטבעית. אני מרגיש איתם קליל יותר, ונראה לי שכל תנועת הרגל הפכה קפיצית וטובה יותר – בדיוק גישה הפוכה משל ה Hoka שבחנתי שמייצרת בידוד משמעותי.

בצד החסרונות פה, חשתי שהדרופ הגבוה (10מ"מ) מעט מקלקל לי את חווית הגלגול הזו מהעקב דרך החלק החיצוני של כף הרגל את נקודת הניתור ושלו היה נמוך יותר התחושה שלי לאורך הגלגול היתה נעימה יותר בתחילת המעבר מהנחיתה (בעיקר על העקב, אצלי) אל אמצע המהלך. שוב – זה עניין מאוד מאוד אישי וסגנוני. חושו אותה בחנות ותראו איך אתם חשים את הגלגול.

שחרור בחלק האחרון של הצעד – מצוין, ריספונסיבי וגמיש

סוליה – שיכוך ואחיזת קרקע

השיכוך טוב מאוד בנעל הזו, שיש לה כאמור די הרבה בשר בסוליה (23 מ"מ בעקב וג'ל…). לא פייר להשוותו למזרן הרך של ההוקה לפחות מלפנים, אבל בשום רגע בריצה לא הרגשתי שחסר לי שיכוך, כולל בריצה על משטחים קשים. מלפנים עובי הסוליה (13 מ"מ) מופחת בצורה משמעותית, וגם זה מעולה – כי שם הם נותנים כאמור את אותה תגובתיות לכיפוף האצבעות לקראת הניתור, והולכים "עם הרגל" והתנועה הטבעית שלה. הפער הזה בין החלק האחורי לקדמי של 10 מ"מ הוא הדרופ, והוא גבוה. זה שוב עניין של טעם אישי (אני הייתי מעדיף להוריד מעט) אבל גם של מגמות, ודומה שמגמת הדרופים הנמוכים יש בה משהו שמדבר להרבה רצים היום. ה Comulus 18 היא אולד סקול בקטע הזה.

בחלק התחתון של הסוליה – שני סוגי גומי. מעט קשיח ופחות גמיש באיזור העקב (שאנשי השיווק של אסיקס מיתגו בשם מסוג AHAR- Asics High Absorption Rubber) ומעט יותר גמיש בחלק הקדמי.

סוליה חלקה ללא זיזים בולטים יחסית – מתאימה למשטחי כביש

רפידות ותמיכה פנימית

הרפידות הפנימיות רכות מאוד ומאווררות, בדיוק כמו שנאמר על ידי היצרן. אין להם שום תפקיד בניהול תנועה, מניעת פרונציה או משהו מהכיוון של מדרסים – אבל הן מייצרות מצע נעים ורך יחסית, כלומר כן יש להם תפקיד מסוים בשיכוך. גם עם גרביים דקות מאוד הן יבטיחו תחושה נעימה. תמיכת הקשת נמצאת על אמצע הסקאלה. אין התרוממות משמעותית שם כחלק מהייעוד לרצים נייטראליים.

בהליכה

אני אוהב את הנעל הזו בהליכה על שום התחושה הגמישה שלהן בחלק הקדמי, אבל שוב… הדרופ… נראה לי שלהליכה אני עוד אבחן נעל מינימליסטית ממש (הרי אין צורך במצע עבה לשיכוך אימפקט בהליכה כמו בריצה, ויש יותר צורך במתן תחושה ושליטה נעימה בצעד) אבל גם פה החלק הקדמי מאפשר לי תנועה טבעית יחסית.

לסיכום

לפעמים, דגם וותיק יותר או כזה שאין לו את מקסימום הפיצ'רים, מתגלה כמתאים יותר, ליותר אנשים, עקב תמהיל ואיזון של תכונות שקשה מאוד לשחזר בדגמים אחרים – כזו היא ה Gel Cumulus 18. כשבדקתי את הנעליים האלה לעומת דגמים יקרים יותר (וגם המחיר של אלה גבוה, רבים יגידו גבוה מדי…) של Asics באבידור מדרסים, הם הרגישו יציבים יותר, פחות גמישים ורכים, ופחות נותנים לרגל לשקוע ימינה ושמאלה לתוך שולי הסוליה. מצד שני – החוויה הכללית שלהם היא עדיין על הצד הרך, המשכך והגמיש של הסקאלה בחלק הקדמי. 

במבחן התוצאה היא כרגע לפחות המנצחת אצלי בארון – אני מאוד אוהב את הנעל הזו והיא היום הבחירה הראשונה שלי לרוב הריצות. בנעל הבאה שאבחן ארצה להנמיך כמה דברים: את הדרופ, המשקל, והמחיר. כמו כן אקווה לעיצוב שמח וצבעוני יותר, אבל אין ספק שמדובר בנעל מומלצת מאוד, נוחה (לי) מאוד, ונותנת מענה מגוון לריצות בכבישים ומשטחי כורכר ואדמה טובים יחסית. 

מאת: גיא חלמיש
צילום: עופר עברי וגיאחה