ראיון עם זהבה שמואלי על מרוץ איל: חג של ריצה ברמה”ש

ראיון עם מארגנת המרוץ, זהבה שמואלי על הסיפור של המרוץ המשפחתי של ישראל (17.11.18, יום שבת). מרוץ אייל, שיתקיים זו השנה ה-17 נועד להנציח את זכרו של אייל שמואלי, בנה של זהבה שמואלי, שנפטר בגיל 28 מדום לב.

המרוץ המשפחתי של ישראל

השבוע נפגשתי עם זהבה שמואלי, להבין למה המרוץ נקרא “המרוץ המשפחתי של ישראל” וכיצד הוא מצליח למשוך אליו את טובי הרצים בישראל. לשמוע על החידושים הצפויים השנה, על עמדתה של זהבה בנוגע לריצות אולטרה מרתון ועוד.

זהבה שמואלי ואני

בעידן הרשתות החברתיות, כל מי שמסיים מרוץ של 10 קילומטר הוא “אלוף”, אבל יש מעט מאוד אלופים אמיתיים. אני טיפה מתרגש לפגוש את זהבה, לא בכל יום יוצא לי לשבת לקפה עם אלופה אמיתית- שיאנית ישראל לשעבר ב-5,000 מטר (16:37), 10,000 מטר (34:44), חצי מרתון (1:17) ומרתון (2:40) שייצגה את ישראל באולימפיאדה בלוס אנג’לס (1984).

אני קובע איתה במשרד שלה באצטדיון האתלטיקה של רמת השרון. בפינת החדר מאוחסנים השלטים של המירוץ, ממתינים לשעת פקודה. על לוח השעם מעל השולחן תלויות תמונות דהויות יותר ופחות של רצים מוכשרים ממועדון רצי רמת השרון, המועדון שהקימה לפני כ-25 שנה אותו היא מנהלת עד היום ביד רמה. במועדון חברים כמה מהרצים החובבים הבולטים בישראל. עיניה בורקות כשהיא מדברת עליהם, ניכר היא זוכרת את השיאים של כולם עד לרמת השניות.

ללוח התחרויות המעודכן בישראל לחצו פה

ספרי לנו על אייל

“את אייל אפיינו שני דברים: מצד אחד הלימודים. אייל היה בחור ריאלי, שלמד במגמה פיזיקלית ומצד שני, כמוני, גם אייל גם אהב מאוד לרוץ. כילד, אייל היה מגיע איתי לתחרויות בהן הייתי משתתפת. בתור נער, אייל היה חבר בנבחרת הריצה של תיכון ‘רוטברג’ ובצבא היה מדריך כושר קרבי בחטיבת גולני. הוא רץ 10 ק”מ ב- 37 דקות וגם עשה פעם מרתון סתם כדי לראות איך זה מרגיש וסיים ב- 3:07.”

מתי ולמה החלטת להקים מרוץ לזכרו?

“חשבתי מה תהיה הדרך הכי טובה להנציח אותו והחלטתי שבאמצעות הריצה. המרוץ מנציח את דמותו של אייל, את השמחה שלו, את האהבה שלו לריצה ואת האנרגיות שלו. המקצה של ה-5 קילומטר מתקיים בדיוק במסלול שבו אייל היה רץ בשטח. קשה לי להסביר אבל יש אנרגיה טובה במרוצים. אני מרגישה את זה. אני מרגישה את האהבה והחום והחיבוקים, גם בהתחלה כשהיינו 500 רצים וגם היום כשאנחנו נושקים ל-8,000 רצים.

מה שיפה זה שלמרות שמדובר ביום שבת, 2,000 ילדים מגיעים מבתי הספר, כל אחד עם החולצה בצבע של בית הספר שלו לרוץ 2 ק”מ עממי. אני רוצה לתת להם חוויה כיפית- הם באים לרוץ 2 ק”מ ומקבלים מדליה, כיבוד והופעה בסיום. כשאני רואה שהילד נהנה ושומעת שהיה לו כיף זה עוד ילד שאני יודעת שהאהבה לספורט נצרבה בו ושיש סיכוי שיום אחד הוא יחזור וירוץ 5 ק”מ או 15 ק”מ ואולי אפילו יגיע עם הילדים שלו מתישהו. ילד שעושה ספורט, אתה לא רואה אותו על הגדרות.”

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

לאן הגיע המרוץ – כמה רצים יש בו בקטגוריות השונות?

“מה שיפה במרוץ זה שכל אחד מוצא את המקצה שלו: מ-2 ק”מ ריצה עממית למשפחות, 2 ק”מ ריצה תחרותית לילדים, 5 ק”מ הליכה תחרותית, 5 ק”מ ריצה תחרותית ומסלול הדגל- 15 ק”מ ריצה תחרותית. סה”כ בכל המקצים אנחנו נושקים ל- 8,000 רצים, אבל עדיין בבסיס זה מרוץ משפחתי שמורכב ממשפחות. בהתחלה רק האבא הגיע ואז האבא התחיל להביא איתו את הבן ומשנה לשנה המשפחות גדלו ולאט לאט כל המשפחה הגיעה.

המרוץ הוא מקצועי, הוא מדוד טוב, יש דגש על הפרטים כמו למשל גודל השילוט- אני לא רוצה שהמשתתף יחפש את השלט או יציץ בשעון- אני רוצה שהשלט יבלוט. אני מארגנת את המרוץ ממקום של רצה שמבינה רצים. 99% מהאלופים מגיעים אלינו. הם יודעים שהם יקבלו מסלול מדוד ואיכותי ויחס אישי. יש גם פרסים כספיים לעשרת המקומות הראשונים ב-15 ק”מ. יש גם את הקפוצ’ון המפורסם ל-100 הרצים המהירים, מבחינת פינוקים אין לנו אח ורע. אתה לא רואה את זה במרוצים אחרים

אני רואה מאחור גם שלטים של מרוץ האביב, הוא גם קשור אליכם?

“כן, זה גם מרוץ של אגודת הספורט של רמת השרון, אבל השנה לצערי הוא יהיה קטן יותר, בלי המקצה של החצי.”

המרוץ הוא למרחק לא שגרתי- 15 ק”מ. מדוע?

“המרחק הוא אחד הדברים שמייחדים את מרוץ אייל. מרוץ אייל היה בתחילת דרכו המרוץ הראשוןלמרחק זה בישראל ואף שימש כאליפות ישראל למרחק 15 ק”מ (ת.ר- היום אליפות ישראל למרחק 15 ק”מ נערכת בראשון לציון בחודש פברואר). אני זיהיתי את הצורך של הרצים במרוץ למרחק 15 ק”מ שיוכל לשמש כסוג של “טסט” לרצים שרצו בתחילת העונה 10 ק”מ ורוצים להרגיש איפה הם עומדים לפני חצאי המרתון הגדולים של דצמבר (ת.ר- אליפות ישראל בחצי מרתון נערכת במסגרת חצי מרתון עמק המעיינות ב- 7.12.18), וזה לא משנה אם מדובר ברצים שזו הפעם הראשונה שהם רצים חצי או רצים ותיקים- כולם רוצים לדעת איפה הם עומדים.”

בואי נדבר קצת על ה”עליה”

אני זוכר שנרשמתי למרוץ ב-2015 והפחידו אותי לפני מהעלייה. כשחזרתי לשם ב-2017, למוד ריצות שטח, פתאום היא נראתה קצת פחות מאיימת. האם העליות הן אילוץ או שהיה אפשר לעקוף אותן והחלטת שנכון להשאירן?

“העליות הן אילוץ- רמת השרון היא עיר קטנה עם שני רחובות ראשיים אין לנו לאן להתפרס. כל תוואי אחר של המסלול יחסום את העיר לחלוטין. שנית, רוב המסלול הוא מהיר ושטוח. הראשונים במקצה של ה-15 ק”מ מסיימים ב-46 דקות. 

צריך לזכור שלכל עליה יש ירידה- אף אחד לא מדבר איתי על הירידה של הקילומטר אחרי העלייה. הקטע של העלייה מאתגר מבחינה אחת, היא מגיעה בקילומטרים ה-13-12 ומי שהשתולל בהתחלה ישלם על כך בעלייה. מי שיודע לאמוד את העלייה, צולח אותה ביג טיים”. נוסיף על דבריה של זהבה שב-2017 איימרו עלמיה וגירמה אמרה סיימו בתוצאה של 46:14.

מרוץ אייל השנה- מה חדש?

“הכנסנו השנה לראשונה מקצה של 5 ק”מ הליכה תחרותית. יש כ-50 הלכים שיבואו להתחרות.

בהמשך לדיבורים על ה”עלייה”, יוזמה יחסית חדשה שהתחלנו בשנה שעברה ואנחנו ממשיכים גם השנה היא תחרות מלך ומלכת העלייה. אנחנו רוצים להפוך את העלייה לחוויה שמחה יותר במטרה לסייע לרצים לפרוץ קדימה, לשפר את התוצאה האישית שלהם ולצלוח את העלייה באופן חוויתי עם הרבה מוזיקה, אטרקציות ומתופפים. תהיה מדידת זמנים בתחילת העלייה בסופה ובנוסף למנצחים בכל הקטגוריות יהיה גם פרס למי שירוץ את העלייה הכי מהר.”

מה דעתך על סצינת הריצה היום, לעומת התקופה בה היית הרצה הדומיננטית בישראל?

“כשאני התחריתי, למרוצים הכי גדולים היו מגיעים אולי 300 רצים, היום זו הכמות במרוצים הכי קטנים וזה מגיע לאלפים ועשרות אלפים באירועים הגדולים. היום הכול יותר מתוחכם, בזמני לקחנו תמרים במקום ג’לים והוספנו מלח למזון. אני שמחה לראות שסצינת הריצה גדלה ומתרחבת. אני מאמינה שכאשר הפירמידה מתרחבת ויש יותר רצים בבסיס של הפירמידה, יש גם יותר רצים שיתקדמו הלאה ויגיעו לטופ.”

בתור מאמנת של קבוצה שהיא מהחזקות בישראל, איך היית מאפיינת את הגישה שלך לאימון?

“אני לא מאמינה בגישה של “זבנג וגמרנו”- אני רואה הרבה רצים שנוסקים מאוד מהר, מגיעים למרתון הראשון, נפצעים ואז מפסיקים לרוץ לשנה שנתיים או בכלל. אני מאמינה בעבודה קשה ועבודה מסודרת ושיטתית. המוטו שלי הוא: “עם מטר ועוד מטר מגיעים לקילומטר”. אני רוצה שתבוא, תתחיל לרוץ, תתקדם לאט, תהנה מהדרך, תמשיך לרוץ גם עוד עשרים שנה ותנחיל את האהבה לספורט גם לילדים שלך.

הגישה שלי היא להתאים את התכנית למתאמנים לא להפך- יש לי הרבה מתאמנים שהם אנשים צבא או אנשי עסקים שעובדים הרבה שעות. אם לא ישנת בלילה- אני מעדיפה שתוותר על האימון ותנוח. אם אתה לא יכול לעשות אימון ארוך בבוקר, נפצל את האימון לבוקר וערב.

אני יודעת שהקבוצה שלי לפעמים נתפסת כ”חזקה” אבל חשוב לי להדגיש שיש אצלנו בקבוצה מקום לכולם. יש בקבוצה רצים בכל הרמות, ממתחילים ועוד לחובבנים-מקצועיים, שמחזיקים בעבודה והם בעלי משפחות ועדיין מתאמנים כמו מקצוענים ומגיעים לתוצאות סביב ה- 2:30 במרתון.

מה שיפה אצלנו הוא שהקבוצה היא כמו משפחה, גם הרצים הכי חזקים מפרגנים לחברה המתחילים, רצים איתם ביחד את החימום. אין תחושה של ניכור או התנשאות- כולם חברים של כולם, כולם בשביל כולם. אם למשל לאחד הרצים יש ארוכה, חברים מהקבוצה יבואו ללוות אותו ולדחוף אותו קדימה. אם מדובר בריצה ממש ארוכה, לפעמים אפילו שני רצים יחלקו את הדרך וירוצו איתו, העיקר שלא יהיה לבד.”

מה דעתך על סצינת האולטרה מרתון?

“יש לי קצת בעיה עם הריצות הרצופות האלו במשך 8, 9, 10 שעות אני חושבת שזה מקצר את הגידים ויכול להוביל לפציעות. אני לא בטוחה שכל העומסים הללו על הגוף הם טובים.

אל תבין אותי לא נכון, אני מאוד אוהבת לרוץ בשטח וגם במרוץ אייל יש קטעים שהם בשטח ועוברים דרך השדות והמטעים של רמת השרון. גם חלק מהריצות הארוכות של רצי רמת השרון מתבצעות בשטח (למשל בנווה שלום). מה שכן, אני אישית פחות בעד העומסים הללו על הגוף ברצף.”

ראית כמו כולנו את השיא של קיפצ’וגה- מה הרגשת?

זהבה שמואלי: מדהים ומרגש, מדובר בליגה אחרת.

את מאמינה שהסצינה נקיה ושירידה טבעית משעתיים אפשרית?

לא בטוחה שעולם הריצה נקי לחלוטין מסמים. לגבי ירידה משעתיים, אני מאמינה שזה בהחלט אפשרי ולהערכתי ייקח כשלוש שנים.

מרוץ איל הוא אחד המרוצים הבודדים בארץ שמתקיימים ביום בשבת (מצוין- זה נוח יותר עבור רוב הרצים בישראל)- האם זו בחירה או אילוץ משטרה?

זהבה שמואלי: מדובר באילוץ של המשטרה והעירייה. עשינו שנה אחת ניסיון להעביר את המרוץ לשישי וזה לא עלה יפה. יש לרמת השרון שני רחובות ראשיים, סגרת אותם בשישי וחסמת את כל העיר, הילדים לא יוכלו להגיע לבתי הספר. בנוסף, מניסיוני, גיליתי שביום שבת לאנשים יש הרבה יותר זמן. במרוצים ביום שישי אנשים ממהרים ללכת לקניות, לבישולים, לאסוף את הילדים. כשהמרוץ בשבת, אפשר לשבת, להירגע לשתות משהו. אנשים לא ממהרים לחזור הביתה בשבת.

מאת: תומר רוזנפלד- יועץ משפטי בחברות הייטק, בן 32 ומאמן ריצה מוסמך וינגייט. חובב אולטרה אבל נשבע שיחזור לפרופורציות בקרוב.

תוכנית האימון האישי של RUNPANEL לריצה: רוצים לשפר בצורה דרמטית את המהירות שלכם? לקבל תמיכה מקצועית כדי לא לעשות טעויות? לחצו פה למידע על התוכנית האישית