הגן של שמואל – סיכום הטריאתלון הוותיק במהדורת 2018

כמות המשתתפים גדלה משנה לשנה

הפעם האחרונה שהגעתי לטריאתלון גן שמואל ולא התחרתי, היתה כשלושה חודשים אחרי שילדתי את ביתי השלישית. היום נקראתי לדגל של RUNPANEL ולא.. לא היה צריך לכופף לי את היד. אני אוהבת את התחרות הזו! הנסיעה שלי הבוקר ארכה כ 40 דקות מה שמדגים חלק מהסיבות להצלחת התחרות הזו ויתרון עצום במיקום מרכזי. גם כך ההשכמה לתחרויות הן מעבר למה שאנחנו רגילים בדר”כ, וכל רבע שעה של שינה נספרת. כשהגעתי לשטח הכינוס, מתחרי מקצה חצי איש הברזל סיימו הכנות אחרונות לפני הירידה לזינוק. במקום עמד אקספו מפנק ודוכן שתיה חמה כולל מכונות קפה. לגמרי משודרג. אני בחרתי את הקפה השחור הרגיל שאני נוהגת לשתות אצל שמואל ומיהרתי לראות את הים. זהו אירוע קיבוצי ומשפחתי ונותן תמורה יפה לתשלום דמי ההרשמה. יחד עם זאת, אריה מודע לבעיות הצצות בכל תחרות ועושה חישובים מחדש לשנה שאחרי.

האקספו- הזדמנות מעולה לבדוק חליפות ORCA לקראת החורף והישראמן!

יהיה ים ? לא יהיה ים?

שאלת השאלות. לא היה אחד שהתחרה היום, ואתמול לא תהה אם יאלץ לבלות בדואתלון. לשמחתנו, הים התנהג יפה והמתחרים הגיעו לים שקט באופן יחסי. בזמן ההזנקה של המקצה האולימפי הוא טיפה עלה אבל חזר לעצמו בזינוק של הספרינט.

ההזנקות הוקדמו הפעם ומקצה חצי איש עד 39 יצא בשעה 6:15. לאחריו בכמה דקות ספורות הוזנק מקצה ענק של חצי איש ברזל בגילאי 40+. בדר”כ החבר’ה המאוד ותיקים מוזנקים עם המקצה הצעיר יותר ואני חושבת שהיה כדאי לדבוק בגירסה הזו כיוון שהמקצה השני היה מאוד מאוד עמוס. (גישות אחרות משלי מעדיפות הזנקה מחוברת, כל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה עמה).

המקצה האולימפי הוזנק כמתוכנן וגם שם השינוי של איחוד הגילאים יצר עומס גדול במקצה שמעל 40. מקצה הספרינט הוקדם ברבע שעה וזו היתה החלטה תמוהה. שכן היה ברור כי יווצר לחץ ברכיבה. השחייה התנהלה כסדרה ולפי עדויות המשתתפים המרחקים היו די מדויקים.

מזנקים עם אור ראשון (צילום: עמוס גיל)

הערה קטנה למארגנים, בעת השחייה היתה חסרה מוסיקה רציפה לאנרגיה טובה ובנוסף, ההפקה לא הצליחה לזהות את השוחים ולהכריז ביציאתם מהמים. היה שווה להעמיד קורא צ’יפים לזיהוי ועידוד.

לאחר שכל המקצים הוזנקו טיילתי בשטח התחרות שם ראיתי את מחאת שומרי הבית, הפועלת לגרום להרחקת אסדות הגז מחופי ישראל ללב ים.

הרחיקו את האסדות מהחוף! (צילום: ורדי בכור)

ומיד נתקלתי ביצחק ויהודה מפרדס חנה, מתנדבים בטריאתלון גן שמואל כבר למעלה מ 20 שנה. שניהם מעל גיל גבורות וממשיכים לעמול במרץ לתפעול התחרות הזו. בהמתנה למנצחים של מקצה הספרינט הם היו אחראים על חלוקת השתייה למסיימים וגם לי. כשמנצחי מקצה הספרינט חצו את קו הסיום ראשונים, יצחק ויהודה המקסימים הפנו אותם  לשיחה קצרה.

תודה למתנדבים המקסימים: יצחק ויהודה מפרדס חנה (צילום: ורדי בכור)

מאיר בן 30 נשוי + 1 סיים בתוצאה מרשימה של 1:02 “היתה לי תחרות טובה, הצלחתי להגביר בסיום ואני מאוד מאוד מרוצה מהתוצאה”. מאיה ממן בת 22 סיימה בתוצאה מצויינת של 1:12:42 “הים היה מושלם: גלי כניסה סבירים וניתנים להתמודדות. תחרות מהירה ברכיבה, השטח בריצה מאוד מאתגר אבל סך הכל נהנתי מאוד”

יוצאים לאופניים (צילום: ורדי בכור)

על כביש החוף

הרכיבה מתחילה מהמרכז הימי ואני חייבת לציין את סימון קו העלייה לאופנים שקושט בדגלים אדומים וגדולים, אל מחלף קיסריה על הגדה המערבית של כביש 2 לכיוון צפון. 2 הקפות של הלוך חזור בחצי איש הברזל (קצת פחות מ 20 לכל כיוון שהושלמו בגישה אל המרכז וממנו), הקפה אחת לאולימפי, וחצי הקפה לספרינט.

הרכיבה בכביש שכזה היא כיף אחד גדול. שטוח ולפחות בלג צפונה לרב אפשר להתמקם על האירובר ולשוט עם כיוון הרוח. אם תרכוב מהר מידי תשלם ברכיבה דרומה מול רוח הפנים הדרומית, שהיתה מורגשת אך לא משביתת שמחות. המשתתפים של החצי דיווחו שנקודת השתיה על המסלול היתה מצויינת והם לא חשו בעומס, לעומת משתתפי הספרינט שסיפרו על עומס רב בנקודת הסיבוב ואף נפילות מהאופניים. לטעמי בשל ההחלטה לאחד את הזינוקים ואולי בשל ההקדמה של הזנקת מקצה הספרינט ואולי זה בכלל עניין של מזל.

טריאתלטים אוהבים רכיבה ישרה ושטוחה! (צילום: עמוס גיל)

הריצה

הריצה בגן שמואל קשוחה: היא חשופה לשמש ויש בה שילוב מאתגר של כביש-שטח-כביש אך יתרונותיו רבים. הוא בנוי בצורה שמסייעת לחלק את הריצה מנטלית ושוברת את המרחק למקטעים וזה מאוד מוצלח. מעדויות המתחרים עולה כי נקודות השתיה היו מצויידות במשך כל התחרות והמתנדבים קצרו מחמאות. המשיכו לעודד אותם, רק בזכותם המפעל הזה ימשיך לנוע.

בשלב הריצה עמדתי בצומת ה T וכך ראיתי גם את היוצאים משטח ההחלפה ומתחילים בריצה וגם את המסיימים של כל המקצים. היתה בעיה שם בנקודה ההיא והיא חוסר שילוט ברור למתחילי הריצה שאמורים לרוץ מערבה לבין אלו המסיימים ואמורים לפנות דרומה לעבר קו הסיום. לשנה הבאה אמליץ לבחון השגת שמשיות בנקודה הזו לטובת הקהל המעודד.

ריצה משלבת אספלט ושטח חולי (צילום: עמוס גיל)

הסיום

סיום התחרות היה מפנק כמו שגן שמואל יודע: מיצים של פרימור כמובן- המפעל המצליח של הקיבוץ, מים, סנדביץ ואקספו מוצלח, מוצל עם מקום מנוחה לכולם. הוא גם בנוי בצורה חכמה כך שכל המשתתפים עוברים דרכו בדרך לאולם או לאיזור ההחלפות וכך נוצרת חשיפה לדוכנים המציגים. השנה גם אנשי מחאת שומרי הבית הקימו דוכן לממכר חולצות מחאה מודפסות לצד מציגי האקספו השונים.

מסיימי מקצה האולימפי לא התעכבו והראשון להגיע הוא ירדן ברק בתוצאת סיום של 2:12:46. בנשים הגיעה היא-לי לב בת 34 בתוצאה 2:31:13. היא-לי דיילת אוויר במקצועה, מגיעה להתחרות בדרך כלל במרחק חצי איש הברזל אך השנה החליטה להשתתף במרחק האולימפי: “במהלך שנה שעברה רוויתי מתחרויות והאמת שלא רציתי להתחרות השנה, אך המאמן שלי המליץ בכל זאת והוחלט על מקצה אולימפי. על פניו מרחק קצר אך הוא לא פשוט בכלל. כשאני מגיעה לתחרות אני מגיעה במיקוד אחר ביחס למתחרה שמגיע להשתתף או לסיים. המטרה היא תמיד חתירה למקומות הראשונים היום אני מאוד מרוצה מהיכולת שהפגנתי בכל אחד מהמקצועות בנפרד ומהסך הכל, וכמובן מהדובדבן של הזכייה במקום הראשון. גן שמואל זו תחרות שמאוד מושפעת ממזג אוויר ולא רק בגלל הרוחות והים. שנה שעברה קיבלנו מסלול בוצי לחלוטין בגלל הגשם שפקד את התחרות ואילו היום ממש רצנו על חול ים, שלא הקל בכלל על הריצה. אני שמחה על החלטה להגיע,  מרגישה שקיבלתי את מנת התשוקה שהייתי זקוקה בדרך לתחרות המטרה שלי, מרחק איש ברזל מלא בישראמן באילת השנה”.

אלופי ישראל בחצי איש הברזל מספרים

הדס מזר, היא אלופת ישראל 2018 למרחק חצי איש ברזל. כשפניתי אליה היא הופתעה וחשה מבוכה שלא יכולתי להתעלם ממנה. חבריה לקבוצה IRON CORE ומאמנה רפי מרום, לא הופתעו מתגובתה וביקשו ממני להמשיך לדובב אותה ודחקו בה להמשיך לספר לי את חוויותיה מהתחרות. “התחרות לא היתה תחרות מטרה שלי, אך כיוון שאני מתאמנת כל השנה למרחקים הארוכים, הגעתי מוכנה. התחרות הזו מאתגרת למרות שהים היה סבבה ונטול מדוזות שחששתי מהן. הרכיבה היתה לי קשה בשל רוח הפנים ברכיבה דרומה. הריצה היתה קשה בגלל החום שליווה את התחרות. אני חייבת לציין את עמדות השתיה בריצה. היו המון מים והם אכן היו נחוצים. אני אוהבת את התחרות הזו, היא כיפית!”

מנצחות חצי איש ברזל. מימין, שני נאות, הדס מזר, שיין בר (צילום : גיל אורן)

דן אלתרמן הוא אלוף ישראל 2018 למרחק חצי איש ברזל. “השנה יצאתי בקמפיין אישי: 9:38 בישראמן המלא שמטרתו לשבור את השיא. לשם כך אני מתאמן עם מאמן ייעודי לענף הרכיבה. גן שמואל היה מעין טסט עבורי לקבלת תמונת מצב ברכיבה ובתחרות. אני שמח על התוצאה למרות שבסוף הריצה התעייפתי, כנראה בשל פציעה שאני חוזר ממנה ועוד אין לי את עומק הריצה הרגיל שלי. את גן שמואל לא פקדתי כבר 8 שנים. כשילדיי ואני הגענו לקחת את הערכה שלי לתחרות, אמרתי לילד שלי שהפעם האחרונה שהתחרתי כאן היתה שעות ספורות לפני הלידה שלו. אני מלווה את התחרות הזו שנים רבות ומרגש מאוד לחזור לכאן, גם בגלל הזיכרון של סרן ערן גרביה ומשפחתו וגם יש בטריאתלון הזה אווירה טובה, ים מצויין והרכיבה על כביש החוף נהדרת. הריצה פה מאתגרת מאוד מאוד.”

שלושה במקום השלישי… (צילום: עמוס גיל)

מתחרה מניקה תאומים?

כשהגעתי לחניית הרכבים, כבר בשעות הצהריים נתקלתי במתחרה מעמיסה את המכונית יחד עם בעלה- המטען היה זוג תאומים קטנטנים. ניזכרתי שראיתי אותה על דוכן המנצחות וגם ראיתי אותה מניקה את התינוקות שלה אחרי התחרות וניגשתי אליה. כמה שהחיוך שלה העיר אותי! ענבר זהבי מאייר, מאמנת טריאתלון מקבוצת טרייהארד ילדה לפני שלושה חודשים בלבד את ירמי ומולי.

“היה לי חשוב להגיע לכאן היום כי אני רשומה לחצי איש ברזל בישראמן ולפעמים כשאנחנו מתרחקים מתחרויות מסיבות כאלה או אחרות אנחנו מפתחים חשש מלהתחרות. רציתי לשחרר את זה ולהנות. בנוסף, היה לי חשוב להראות למתאמנים שלי שלא תמיד חייבים להגיע בשיא הכושר שלנו. אומנם הגעתי מקום שלישי כללי אך אלו עדיין לא היכולות שאני רגילה אליהם וזה בסדר גמור מבחינתי!

בעיני הופעתה של ענבר הוכיחה עד כמה טריאתלון גן שמואל הוא בית. וכמו בבית צריך להרגיש הכי נוח בעולם להיות איך שאתה בדיוק.

הצטרפו לתוכנית הריצה של RUNPANEL והשיא יישבר!