הפעם נכנסו למבחן RUNPANEL אזניות של פלנטרוניקס (Plantronix) – חברה אמריקאית וותיקה מעולם האזניות והתקשורת, המתגאה בכך שהמילים הידועות של ניל ארמסטרונג על הירח: "זה צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" נאמרו לתוך אזניות שלה…
האוזניות שבמבחן הפעם – מדגם BackBit FIT, שמחירם לצרכן הוא 479 ש"ח, הן אזניות הספורט העמידות למים וזיעה, במבנה גמיש, שאפשר לרכוש ברשתות המחשבים כגון באג, אייבורי ו-KSP. לאחר שבחנתי כבר את ה Skullcandy – אזניות נוספות לריצה שגישתן העיצובית שונה לגמרי בכתבה קודמת, יצאתי לרוץ ולדבר בסלולרי עם הפלנטרוניקס והנה המסקנות.
מאת: גיא חלמיש
המפרט ותיאור היצרן
היצרן מפרט את תועלות המוצר בצורה מאוד ברורה על האריזה: עמיד לזיעה ואטום למים, התאמה יציבה ונוחה, וטעינה מהירה. הוא מצהיר כי הן טובות לעד 8 שעות האזנה, 6 שעות שיחה, 14 ימי stand by פעיל ו 6 חודשי שינה עמוקה, ומשקלן 24 גרם. ב 15 דקות טעינה תקבלו שעה ריצה עם מוסיקה. כאוזניה לריצה הסוללות האלה מספיקות בהחלט, ויספיקו לכמה וכמה ריצות (בהנחה שרוב האימונים של רוב האנשים לא נמשכים מעל לשעה), בטעינה אחת. הן עושות שימוש ב Bluetooth לקישור לסלולרי, ונטענות באמצעות שקע מיקרו USB.
עיצוב תעשייתי גמיש
על פניו, לעומת האזניות הקודמות שבחנתי, יש לפלנטרוניקס בק-ביט-פיט את כל היתרונות: ללא חלקים קשים כמעט, ללא קשת מסורבלת על הצוואר, משקל קליל, כפתורים ברורים, ואחיזת קשת חיצונית רכה מעל האוזניים. האזניות מבוססות על שתי היחידות הנמצאות באוזניים שבהן נמצא כל המנגנון: הסוללה ושקע הטעינה, המיקרופון, כפתורי ההפעלה, אורות החיווי והאלקטרוניקה ובתוכה משדר ומקלט ה BT. הן מחוברות זו לזו בסיליקון גמיש העובר מאחורי הצוואר בין אוזן לאוזן.
גם מבחינת רמת החומרים והתחושה שלהם – האוזניות האלה מרגישות הרבה יותר איכותיות מהקודמות. מבחינה עיצובית גרידה הן נראות מצוין – נגיעות עדינות של צבע, כיתוב נכון (כולל סימון R ו L לימין ושמאל).
ההפעלה מתבססת על כפתורים רב שימושיים הנמצאים בגב שני צידי האזניות הזעירות האלה, כאשר בכל צד יש למעשה שני כפתורים – התפקוד שונה אם אתם לוחצים במרכז החלק העגול או בחלקו העליון – על זיז בולט קטן. זו יציאה חכמה שמשתמשת בחוש המישוש כדי להקל עליכם בזמן ריצה למצוא את הכפתור ללא צורך במבט.
הטאצ' הנוסף של עמידות המוצר הזה נגד מים – ברמה שאפשר לשחות איתו הוא מועיל, בעיקר לריצה בגשם (כי שחייה זה לא באמת היישום המיועד – עקב מגבלות ה Bluetooth המרחק מהסלולרי צריך להיות עד 10 מטר והשידור האלחוטי הזה לא יודע לעבור מים).
גישת המוצר – של אחיזת אוזניים ומבנה גמיש, גורמת לכך שבניגוד לאוזניות הגולגלות שבדקתי, אין בעיה לאחסן אותן בכיס בזמן שלא משתמשים בהן, אבל הגמישות וההסתלסלות הזו שלהן לתוך עצמן, וגם הקשת האוחזת את האוזניה על האוזן, מקשות על שליפה מהירה ותחילת שימוש. בכל פעם שניסיתי ללבוש אותן נאבקתי מעט עם הקשת הזו והסנכרון של העברתה סביב לאוזניים עם הכנסת האוזניה עצמה לאוזן.
אם אתם מייעדים את זה לריצה, כך שלובשים ברגוע את האזניות לפני היציאה, ומורידים אותן בסוף האימון אין בעיה, אבל לשימוש יומיומי נוסף כאזניות BT סלולריות הן לא נוחות עקב הלבישה המסורבלת משהו.
עוד עיצוב לא טריוויאלי עם לא מעט משמעויות הוא עיצוב האזניה עצמה – היא ענקית ולא ממש נכנסת לחור האוזן. זה קריטי להבנת המוצר הזה. על כך בחלק ההתאמה והשימוש לריצה במבחן.
הפעלה – נוחה ועשירה באפשרויות
"תקרא את ה Fucking מניואל" נזכרתי באמרה הידועה שמתוקצרת באותיות RTFM שזכו אפילו לערך בוויקיפדיה, כשהחלפתי סלולרי והייתי צריך לצמד את האוזניות מחדש. כדי שהוא ימצא אותן יש ללחוץ לחיצה רצופה של 3 שניות על כפתור ההפעלה. הבהובי לדים באורות שונים מהרגיל מסמנים שזו לא ההפעלה הרגילה והאזנייה מבשרת לכם (אם לבשתם אותה בזמן שעשיתם את זה) שהיא נכנסת ל "Pairing Mode". או אז מופיעה השורה הנכספת בעמוד הבלות'ות' בנייד, ואפשר להתקדם. לשמחתי הרבה אין פה צורך בקוד מספרי שאף פעם לא ברור מהו ואיפה הוא רשום.
בכל מקרה – אם תקנו את המוצר הזה, לא תצטרכו לקרוא שוב- הנה, קיבלתם פה בכתבה את כל מה שצריך לדעת על ההפעלה…
כפתור ימין (אייקון "הפעלה") – כפתור זיז עליון
- לחיצה רצופה 3 שניות ממצב כבוי – צימוד כמוסבר מעלה.
- לחיצה של 2 שניות – הדלקה וכיבוי. בהדלקה יש חיווי קולי באזניות שנקלטה הפעולה, קול הקריינית הנעים מכריז על זמן הסוללה הנותר ועל חיבור פעיל לסלולרי.
- בזמן שימוש – לחיצה קצרה והקריינית תבשר לכם כמה זמן סוללה נותר.
כפתור ימין מרכזי
- בקבלת שיחה – לחיצה קצרה למענה וקצרה לניתוק (שומעים את הצלצול גם בחיווי באזניות וגם בנייד עצמו).
- לחיצה ארוכה במצב דלוק היא להעיר את Siri ו Google Now – עבור הוראות קוליות. כשתהיו בתוך ה Player של המוזיקה יהיה תו צליל קצר על תחילת עבודה (וסיומה) והכלי הקולי יכנס לפעולה.
בכפתור שמאל (אייקון Play Pause) – כפתור זיז עליון
- Volume – בחלקו העליון של כפתור שמאל נמצא כפתור הווליום בצורה קצת מורכבת: יש צ'ופצ'יק למעלה שמסמן לאצבע שלכם את מיקומו. לחיצות קצרות – מגבירות את הווליום. לחיצה רצופה – מורידה אותו.
כפתור שמאל מרכזי
- לחיצה קצרה: Pause, וחוזרת Play.
- לחיצה ארוכה – מעבירה אחורה לשיר הקודם (וחיווי קולי של הקריינית מבשר לכם: "Previous Track"). זה עובד רק כשהשיר מנוגן. ב Pause לא קורה כלום וצריך לחזור לניגון השיר.
לחיצה כפולה – מעבירה קדימה לשיר הבא.
יצאתי לריצות
עוד לפני הריצה, אבל גם בה, מרגישים מייד שמדובר בגישה אחרת לגמרי להתאמה ושימוש: האזניות האלה לא נכנסות פנימה כמו באזניות סלולרי רגילות או הדגם השני שהיה פה במבחן. הן גדולות על חורי האזניים, וקשה יותר למקם אותן בצורה יציבה באוזן כי הם לא נכנסים אליה, אלא מונחים בה.
בריצה – התחושה היא שהן גדולות ונמצאות בצורה רופפת באוזן מבחוץ. בפועל הן לא נפלו ממנה כי הן עושות שימוש גם בקשת שתופסת אותן מעל לאוזן, אבל זה מרגיש מוזר משהו. קפיצה של הגומי האחורי שצף לו מאחורי העורף וקצת משפיע על כל האוזניה לא תורמת לתחושת העיגון החסרה מלכתחילה בגישת עיצוב הגומיות וההנחה באוזן במקום הכנסה לחורי האוזן. אגב, אין גומיות נוספות באריזה בגדלים שונים למשתמשים שונים.
אחת התפיסות המקובלות לאזניות ספורט שבחנתי, גם בעבר ב BIKEPANEL – היא שעדיף שהן לא יאטמו את הספורטאי לגמרי מהסביבה. בעולם האופניים, לצד מכוניות וסיכונים אחרים, זה נחשב ממש לא ראוי ומסוכן להשתמש באזניות ולכן, למי שממש חייב מוסיקה, יש אזניות רטט שמאפשרות שמע כפול ובכלל לא משדרות דרך חור האוזן אלא דרך העצמות. גם בריצה בכביש יש תועלת למודעות לסביבה – והמוצר הזה תוכנן במכוון כך שתשמרו על המודעות הזו, אז מבחינת איכות השמע אם אתם אוהבים בידוד מוחלט – זה לא המוצר בשבילכם, אבל אם אתם רוצים יותר בטיחות בהחלט כן עבורכם.
סיכום – גישה ארגונומית ייחודית
ריצה עם מוסיקה או עם רדיו, ביחוד באימוני ה LSD – Long slow distance, היא משהו שרצים רבים צריכים כדי להעביר את הזמן ולהסיט את תשומת הלב ממיקוד פנימי בקושי למיקוד חיצוני, ולכן אזניות ריצה הן מוצר חשוב. במקרה הזה יש פה מוצר עם גישה ארגונומית מאוד מסוימת לעיצוב ההתאמה לאזניים.
היתרונות שלו הוא בהיותו עמיד למים, באיכות ייצור מרשימה, עושר שליטה ואפשרויות בכפתורים, והחיוויים הקוליים הנוחים. החיסרון שלו עבורי היה בנוחות הלבישה והתאמה ארגונומית- ולמרות שזה בד"כ עניין אישי, פה זה נובע מגישה מסוימת לעיצוב שהיא אינה מקרית: גישה שאומרת שהאזניות צריכות "להתיישב" באזניים אולם לא להיכנס לתוכן, לטוב ולרע.