גייב האמיצה – סיפורה של ספורטאית גדולה עם לב ענק

לפני פחות מחודש הלכה לעולמה בביתה שבמינסוטה גבריאל (גייב) גרונוולד (Gabriele Grunewald) אחת האצניות האמריקאיות הטובות והמעוטרות ביותר למרחקים בינוניים כשהיא בת 32 בלבד ולאחר מלחמה עקשנית, עיקשת ומאוד פומבית וחשופה במחלת הסרטן. מה שמבדיל את גייב מספורטאים אחרים זו המורשת שלה. על אף היותה ספורטאית ברמות הגבוהות ביותר, היא תיזכר בשל התרומה שלה לחקר הסרטן ובאופן שבו בחרה לעזור לחולים נוספים. 

מאת: אור לין
צילום: Brave like gabe

Gabe הלוחמת

בעיניי המילה שמגדירה הכי טוב את אישיותה של גבריאל לאורך כל חייה היא ״לוחמת״, ותכף תבינו למה. את קריירת הריצה שלה החלה באוניברסיטת מינסוטה כשזכתה במספר תארים ואף זכתה לכבוד של תואר All- American תואר ששמור לספורטאי העל של המכללות בארה”ב. אבל זה לא סיפור של ספורטאית ענקית שהגיעה למיצוי הפוטנציאל שלה, אלא סיפור על בן אדם ענק שכולנו יכולים לשאוף ממנו השראה. 

הקרב הראשון

באפריל 2009, בגיל 22 בלבד, בשנה האחרונה שלה בקולג׳, כאשר כל הקריירה שלה לפניה וכשהיא בדרך לחיים של ספורטאית מקצוענית הכל השתנה. גייב מרגישה גוש קטן מאחורי האוזן ולאחר בדיקה היא אובחנה בסרטן נדיר מאוד מסוג  Adenoid cystic carcinoma שתקף את בלוטות הרוק שלה. בבדיקה פשוטה שעשתה ב”ד”ר גוגל” היא מגלה שהצפי לשרוד את סוג הסרטן הזה הוא 5 שנים בלבד. ועדיין עם כל המטען הזה על הכתפיים, יום לאחר קבלת ההודעה הנוראית גייב מתייצבת על קו הזינוק בריצת 1,500 מטרים וקובעת שיא אישי במרחק זה. 

בראיונות מספרת גייב שבשלב הזה היא מבינה שלחיים שלה יש 3 משמעויות- לבלות כמה שיותר עם המשפחה והחברים, לרוץ כמה שיותר וכמה שיותר טוב, ולעזור לכמה שיותר אנשים על הדרך. 

בסיום עונת המירוצים נאלצת גייב לעבור ניתוח להסרת בלוטות הרוק ולאחריו סדרות של טיפולים כימותרפיים והקרנות שארכו חודשים. לאחר שהמחלה מאחוריה היא לאט לאט מתחילה להתאושש, חוזרת לאט לאט לרוץ ולהתחרות וחווה את אחת העונות הטובות בקריירה שלה במכללות כשהדובדבן שבקצפת הוא מקום שני באליפות המכללות בריצה למרחק 1,500 מטרים.

אל תפסידו את כתבות הריצה הטובות בארץ- אחת לשבוע למייל:

הסיבוב השני

כשהיא בטוחה שהסרטן מאחוריה ניגשת גייב באוקטובר 2010 לבדיקת מעקב שגרתית והיא מאובחנת בשנית עם מחלת הסרטן, הפעם בבלוטת המגן (thyroid) והיא נאלצת לעבור סדרת טיפולים נוספת ואף ניתוח נוסף להסרת בלוטת המגן ובלוטות הלימפה באזור הצוואר שהיו נגועות גם הן. גם לאחר שסבב זה של טיפולים נגמר בסוף שנת 2011, ממש כמו עוף החול, מתאוששת גייב וחוזרת לרוץ כשהיא חווה את אחת השנים הטובות ביותר שלה עד כה, וקובעת את שיאה האישי ב-1500 על 4:06.77. את שנת 2012 היא מסיימת עם טעם מתוק ומר כשהיא מגיעה רביעית במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת לונדון בריצה ל- 1,500 מטרים, מקום אחד מההעפלה לאולימפיאדה בתוצאה שלא הייתי מביישת הרבה אצניות אחרות מסביב לעולם.

כשהיא בטוחה שמחלת הסרטן מאחוריה ממשיכה גייב לרוץ, להתקדם ולשבור את שיאיה האישיים. היא מגיעה לשיא כשבשנת 2013 היא שוברת פעם נוספת את השיא האישי שלה ל- 1,500 מטר עם תוצאה (4:01.48) שמדרגת אותה במקום ה-11 בארה”ב בכל הזמנים. באותה השנה היא אף מתעלה על עצמה וזוכה באליפות ארה”ב בריצה ל-3000 מטרים באולמות בשנת 2014 מה שמבטיח לה מקום באליפות העולם באתלטיקה באולמות באותה השנה שם היא מסיימת במקום התשיעי והמכובד.

גבריאל (גייב) גרונוולד

נופלת וקמה

שנת 2016 הייתה שנה מטלטלת עבור גייב. מצד אחד היא  ממשיכה לרוץ ולהתחרות והתוצאות לא רעות, אבל גם הפעם, ברגע האמת במבחנים האמריקאים לאולימפידת ריו היא לא מצליחה לסיים במקום גבוה מספיק. בחודש אוגוסט של אותה שנה בעלה שם לב לפתע לגוש בביטנה ועוד באותו הערב היא מקבלת את הבשורה שממנה חששה- הסרטן חזר בפעם השלישית הפעם בכבד וחודש לאחר מכן היא נאלצת לעבור כריתה של כ-50 אחוז מהכבד. גם לאחר הניתוח, הסרטן מסרב לעבור ובשנת 2017 היא נאלצת לעבור סדרות נוספות של טיפולים ניסיוניים בעקבות חזרה בפעם הרביעית של הסרטן. כל אותו הזמן גייב חוזרת למקום הנוח של מסלול הריצה ומשתמשת בו כמקום מפלט.

הניצחון האמיתי

בשנת 2017 כשהיא בין סדרות טיפולים מתייצבת גייב על קו הזינוק בריצה למרחק האהוב אליה 1500 מטרים במסגרת אליפות ארה”ב באתלטיקה. באותו היום, למרבה הצער, גייב לא הצליחה להעפיל לגמר במקצה עם תוצאה של 4 דקות ו 31 שניות, אבל הניצחון האמיתי שלה עצם ההתייצבות על קו הזינוק ,המקום בו הרגישה הכי בבית, הוא שגרמו לה לאושר אמיתי.

Brave Like Gabe

גייב מחליטה בצעד לא שגרתי להפוך את הסיפור מעורר ההשראה שלה לפומבי. היא מחליטה למנף אותו לקידום אג’נדות חברתיות ולעזור למלחמה בסרטן. היא מקימה את עמותת Brave Like Gabe שמטרתה מצד אחד לאסוף כסף לחקר והעלאת המודעות למחלת הסרטן במיוחד בסוגי הסרטן הנדירים יותר ומצד שני להוות גוף שעוזר לחולי סרטן ולמחלימים דרך פעילות גופנית. היא מצליחה לרתום את טובי האתלטים בארצות הברית למטרה זו ובעזרתם אוספת סכומי כסף מטורפים. את פעילות העמותה היא מקדמת בדרך שהיא יודעת בצורה הטובה ביותר, דרך תחרויות ואירועי ריצה שונים בכל רחבי ארה”ב. בשנת 2018 ו 2019 אספה העמותה למעלה מחצי מיליון דולר.

בעלה מספר שמאז שאובחנה בסרטן היא שמה לעצמה מטרה אחת- לאפשר לחולי סרטן כמוה יותר אפשרויות טיפול איכותיות במקרי סרטן הנדירים. בעלה מוסיף ואומר- היא רצתה שאנשים שאובחנו בסרטן לא יחששו ללכת כל הדרך מצד אחד, ומצד שני לא יאבדו את ההבנה של מהם הדברים החשובים בחיים.

גייב מעולם לא התביישה בצלקת בביטנה בעקבות הניתוח להסרת הכבד. בראייתה הצלקת סימלה הישרדות וניצחון. היא התייחסה לצלקת כדרך נוספת לתת לחולים אחרים כוח להתמודד עם המחלה.

סוף עצוב

לצערי ולצער עשרות אלפי האנשים שעקבו אחריה ושאבו כוחות מהמסע שלה, הפעם לסיפור הזה אין סוף טוב. ב-11 ביוני 2019 גייב הולכת לעולמה בביתה שבמינסוטה בגיל 32 בלבד כשהיא מוקפת בבני משפחה. המורשת שגייב משאירה מאחוריה היא אינה רק של ספורטאית גדולה, אלא זו מורשת גדולה הרבה יותר של כוח, של נשמה ושל אומץ באופן שבו בחרה להתמודד עם מחלת הסרטן, לקום כמו עוף החול בכל פעם מחדש ועל הדרך לתת השראה לכל כך הרבה אנשים.

מאת: אור לין

תוכנית האימון האישי של RUNPANEL לריצה: רוצים לשפר בצורה דרמטית את המהירות שלכם? לקבל תמיכה מקצועית כדי לא לעשות טעויות? לחצו פה למידע על התוכנית האישית