'פאוורליפטינג' – אז נראה לך שאתה חזק?

1. הקלות בה ניתן ללמוד את התנועות, יחסית להרמת משקולות.
2. התפשטות ענף פיתוח הגוף, כשהתרגילים של הפאוורליפטינג מהווים בסיס בתוכניות האימונים.
3. הקהל אוהב לראות הרמות פשוטות ומשקלים גבוהים יחסית להרמת משקולות.
4. התפיסה לפיה שיפור בתרגילים הבסיסיים מועבר לשיפור בענפי ספורט אחרים שדורשים כוח.

כיום, הענף ממשיך לצבור פופולריות, למרות שיש ירידה בכמות התחרויות מאז הקורונה.

הנתונים

בספטמבר 2021, טבלת הענק כללה 2,522,384 תוצאות. כדי להיות הוגנים, השארתי רק נתונים מתחרויות בהן לא משתמשים בציוד (Raw), מבצעים בדיקת סמים והיו הצלחות בשלושת ההרמות. לבסוף, עיבוד הנתונים בוצע על 232,024 הרמות.

הכר את המתחרים

רוב ההרמות בוצעו ע"י מתחרים ומתחרות סביב גיל 20. מרבית הגברים שוקלים 50-100 ק"ג, והנשים 50-75 ק"ג. חלק מהציבור חושב על המתחרים בענף ספורט זה כמפלצות ענק, אך נראה שהרוב אינם בקטגוריות משקל בדיוניות. למרות שמרבית הספורטאים מתחרים בגילאי 20-60, משמח לראות שיש השתתפות גם בגילאים מבוגרים יותר. הגבר הכי מבוגר הוא Svend Stensgaard מדנמרק שהתחרה בגיל 93 וחצי במשקל 79 ק"ג. הוא הרים 60 ק"ג בסקוואט, 65 ק"ג בבנצ' ו115 ק"ג בדדלפיט. האישה הכי מבוגרת היא Leona Senyk האמריקאית שהתחרתה בגיל 93 במשקל במשקל 70 ק"ג. היא הרימה 20 ק"ג בסקוואט,25 ק"ג בבנצ' ו-47.5 ק"ג בדדלפיט.

בגרף, הצבע מייצג את מספר ההרמות עבור מתחרים בחיתוך של גיל ומשקל.

ברשומות קיימים מספר ישראלים עם ביצועים מרשימים. ריכזתי את ביצועי השיא ואת הגיל והמשקל המקסימליים בהם התחרו. לעניות דעתי, הביצועים האלה לא מייצגים באמת את רמת הפאוורליפטינג בארץ כי בקבוצת הפייסבוק "powerlifting Israel" ראיתי הרמות מרשימות לא פחות ממה שמופיע בטבלה. האם הספורטאים הישראלים ממעטים להתחרות?

הגיל והתרגיל

מחקרים הראו כי הגיל משפיע על היכולת הגופנית. הכוח עולה בעקבות גיל ההתבגרות ושנים של אימונים ומגיע לשיא בערך בגיל 20. לאחר מכן, המתאמנים ישמרו על כוחם בערך עד גיל 40 ואז יתחילו לדעוך לאט לאט, ובהחלט לאט יותר מאנשים שאינם מתאמנים. 

בגרף מוצגות היכולות של הספורטאים: בשחור, ההרמות הכי גבוהות לאותו גיל, ויתר הצבעים מייצגים את העשירונים. לדוגמא, בגיל 20, בסקוואט, 50% מהגברים הרימו פחות מ-200 ק"ג. אותי הפתיע שמשקלי הסקוואט המקסימליים גבוהים ממשקלי הדדליפט המקסימליים, אבל נראה שבקרב המקצוענים זו המגמה.

מי ששוקל יותר מרים יותר

משקל גוף הוא פקטור קריטי בהרמת משקולות. כל כך קריטי שהתחרויות מתבצעות בחלוקה לקטגוריות משקל, בדומה לענפי קרב. טל בן משה, מאמן כושר וממנהלי קבוצת הפייסבוק "evb מדברים על כושר" חושב שיש לכך מספר סיבות אפשריות:

1. ככל שהמשקל גבוה יותר, כך גם מסת השריר גבוהה יותר. כשעולים במשקל, גם אם מדובר בעליה כתוצאה מעודף קלורי ללא אימוני התנגדות, עולים בעיקר במסת השומן אבל גם מעט במסת השריר.
2. אחוז שומן גבוה יכול לצמצם את טווחי התנועה הנדרשים לביצוע חזרה מתקבלת טכנית. למשל, בלחיצת חזה, מסת שומן גבוהה יכולה להוריד ס"מ בודדים מטווח התנועה הנדרש כי המוט יגע בחזה יחסית מוקדם. כך, לא צריך להתמודד עם המשקל בנק' הכי חלשה שלנו, אלא כמה ס"מ מעליה.
3. הרגליים של אדם ששוקל 200 ק"ג, מתמודדות עם המשקל בכל צעד וכל מדרגה. אפשר לחשוב על זה כאימון נוסף שלא קיים אצל אדם ששוקל 70 ק"ג.

הנתונים מתיישרים עם ההיגיון ובעיקרון, מי ששוקל יותר, מרים יותר. בשחור אלה ההרמות הכי כבדות ובטורקיז זה העשירון התחתון. לשם דוגמה, אם אתה גבר ששוקל 75 ק"ג ולוחץ 100 ק"ג – 90% מההרמות בתחרויות כבדות יותר. אם את אישה ששוקלת 50 ק"ג ועושה סקוואט עם 100 ק"ג – ברכותינו! רק 50% מההרמות כבדות יותר.

מי הרים הכי הרבה?

בטבלה מרוכזים ההרמות הכי כבדות במפגשים. נזכיר כי מדובר בתחרויות עם בדיקת סמים, ללא ציוד וששלושת ההרמות בוצעו בהצלחה.

?מי מרים הכי הרבה יחסית למשקל גופו

בגלל ההשפעה של משקל הגוף על הכוח, יש שמעדיפים להסתכל היחס בין ביניהם. כלומר, פי כמה ממשקל הגוף הם מרימים. בסקוואט ובדדליפט, רוב ההרמות של הגברים הן פי 2-4 ממשקל הגוף. בלחיצת חזה רוב ההרמות הן פחות מפי 2 ממשקל הגוף. 

אצל הנשים, רוב ההרמות בסקוואט ובדדליפט הן בערך פי 2 ממשקל הגוף ובלחיצת החזה באזור של פי 1.5 ממשקל הגוף. ניתן לראות שהמתחרים הכבדים מדשדשים ולא מצליחים להרים כפולות משמעותיות ממשקל גופם כמו חבריהם הקלים יותר. ההבדל הוא בגלל שהמשקל הגבוה נובע גם ממסת שומן שלא תורמת באופן משמעותי ליכולת להרים.

בגרף, הצבע מייצג את מספר ההרמות עבור החיתוך של משקל הגוף והיחס.

כשמסתכלים על שיאני הקטגוריה הזו של היחס למשקל הגוף מגלים מפלצות קטנות. למשל, אנדריי סטנזק המתנשא לגובה של 1.22 מטר, שוקל 56 ק"ג ומרים בסקוואט פי 5.65 ממשקל גופו!

סרטון לסיום

סיכום

פאוורליפטינג הוא ענף ספורט שממשיך להתפתח גם בעולם וגם בארץ. גם אם אתם לא מתאמנים לצורך תחרותי כדאי להכיר את התרגילים הבסיסיים של הענף ולשלב אותם בתוכנית האימון שלכם. בקיצור, יאללה תרימו!

מאת איגור מינץ

בעל תואר ראשון בפיזיותרפיה מאוניברסיטת חיפה, בוגר קורס מאמני ריצות ארוכות וקורס מדריכי חד"כ. מנתח נתונים חובב ומתרכז בכתבותיו בRUNPANEL בהיבט הזה בשילוב היותו פיזיותרפיסט- ניתוח מידע ממרוצים ומעולם הריצה. רץ לאט ולסירוגין.

מקורות

• https://www.openpowerlifting.org
• Warpeha, J. (2015). A History of Powerlifting in the United States: 50 Years after York. USA Powerlifting Minnesota.