החגים מאיימים לכם על המרתון- על הסיכון בויתור על אימונים בתוכנית

החגים מייצרים חורבן בתוכנית אצל הרבה מאוד רצים. ואז תפקידו של מאמן הוא לתקן את זה ולנסות להציל את מה שנשאר מהתוכנית לקראת האירוע המתקרב.

אני לא נעלב ולא כועס, כי החורבן הזה הוא לא על חשבוני הוא רק על חשבון המתאמן שוויתר לעצמו והרשה לחג, לחופשה, לטיסה לחו״ל להפריע. הפסקת להתאמן? ויתרת על אימונים? הלכת אחורה והרסת רק לעצמך, במיוחד אם יש לך אירוע מטרה בתאריך ברזל – הגיע הזמן לשנות התייחסות לתוכנית האימונים שלך.

גל חדש של חזרה בתשובה?

שבירת השגרה של החגים לא עשתה טוב לתוכניות של אלפי רצים בישראל, שעד לחגים היו ממש בסדר וניסו להקפיד. כל מאמן מכיר את תופעת פוסט החגים ובה מגמה קשה: לא רק הדתיים מדלגים על האימונים בשם הדת, גם חילונים גמורים עולים על גל של ויתור עצמי על ריצות, כל מגזר ונימוקיו. החגים מנטרלים לנו את העקביות, את הסדר, ואת המשמעת ומעבירים אתכם מהכושר הטוב שהייתם בו אל מצב חדש: קושי משמעותי לחזור לשגרה. 

המשמעות: צעד קדימה, שניים אחורה

הטענה המקובלת היא שזמן ההפסקה שקול לזמן החזרה. אם הפסדתם אימון אחד, לא נורא, אתם יכולים עוד לספוג את זה כל עוד זה חד פעמי. פשוט ממשיכים לאימון הבא שרשום לכם בתוכנית בלי התאמות מיוחדות. אבל כאשר מתחילים להפסיד יותר מאימון, ולא רצים תקופה שמתחילה להתקרב לשבוע ויותר, פה כבר יש מחיר: נסיגה ביכולת. 

הנסיגה הזו לפעמים מוסווית בהתאוששות נהדרת כשההפסקה היא קצרה, ובמקרים כאלה רק תרוויחו לפעמים אבל ככל שתפסיקו יותר, או אם לא הפסקתם מתוך אימון מסיבי, אתם מתחילים לאבד נכסי כושר. מעל לשבוע כבר צריך לייצר התאמות בתוכנית האימונים. פה מגלים את המגבלות כל אלה שמתאמנים לפי תוכנית מדף באינטרנט ועומדים לפני שוקת השבורה: התוכנית ממשיכה כרגיל, ואתם? נפלטתם. מי שמתאמן אצל מאמן (אצלי לפחות) יקבל ממנו התאמה של החזרה לשגרה ולתוכנית בצורה מדויקת ואישית בהתאם להפסקה שלו ומצבו הנוכחי. 

הפסדת לפני תחרות מטרה? תתכן הורדת מרחק!

הבעיה הולכת ומחריפה כאשר אתם על תוכנית ספציפית, מדודה ולחוצה בסרגל המאמצים שלה לקראת מרוץ מטרה שאפתני. לדוגמה: נרשמתם למרתון טבריה (זה רק בעוד חודשיים!), ויש לכם מנקודת המוצא שלושה חודשים להתאמן. בשלושת החודשים האלה אתם עולים במרחקים משבוע לשבוע, לפי תורת האימון. אם תפסידו שבוע באימונים ככלל אצבע גס צריך להחזיר אתכם אחורה בתוכנית בערך שבועיים.
נכנסו החגים, טיסה, הפרעה… הפסקתם והפסדתם אימונים? כעת יש לכם בעיה בסרגל המאמצים, כי מרחק המרתון לא מתקצר, התאריך שלו לא משתנה, אבל כמות האימונים שלכם והעלאת הקילומטרז’ בזמן הנתון נפגעו. אם תבצעו עלייה תלולה מדי לאחר ההפסקה אתם מסתכנים בפציעה ובעצם חירבשתם לעצמכם את התוכנית הנכונה והמתודית שהיתה לכם לפני ההפסקה.

ככל שההפסקה שלכם גדולה יותר, וחוסר העקביות באימונים משמעותי יותר, כך אתם מגדילים את הסיכוי שמאמן רציני יאמר לכם שאתם צריכים לרדת מהמרחק שרציתם לקטגוריה אחת קצרה יותר. 

תוכנית האימונים קדושה!

בתור המאמן אני מסכים עם הפרשנות התיאולוגית החדשה לתוכנית האימונים שלי: מדובר לא פחות מדברי אלוהים חיים. זה נכתב  בהומור כמובן כדי להעביר נקודה: את הגוף שלכם לא מעניינים המנהגים שלכם. תחרות המטרה שלכם אינה מתחשבת בציווי הדת שלכם, וגם לא בוויתורים עצמיים, מטלות חיצוניות, תיקים שנפלו עליכם עם הילדים או העבודה, חופשות או כל קונטקסט חיצוני אחר. לפיזיולוגיה ותורת האימון קיום אקזיסטנציאלי חזק מכל אלה ולכן – מדובר בדברי אלוהים חיים. וכמו ציווי האל (או לפחות ציווי מוסרי לאלה שפחות בעניינים מטאפיזיים) אם לא תעמדו בזה תשלמו בגיהנום של ביצועים ירודים! (הומור, כאמור). 

אם נרשמתם לתחרות מטרה- אל תפסידו אימונים!

נסו לא לוותר על אימונים גם בחופשה

אין מה לעשות ואין ויתורים: לא מוותרים על אימונים בשום תנאי. מאמצים תרבויות או דתות אחרות שאינן מוותרות – אתם יכולים לדמיין את עצמכם כספורטאים סובייטיים, פאקירים הודיים, נזירי שאולין סיניים, או פרוטסטנטיים פוריטניים קשוחים במאה ה18. כדי להצליח בספורט צריך לשנות התייחסות לעניין הזה של “הפסד אימונים”: הוא לא קיים יותר!

קיבלתם עליכם משימה ויעד? זה אומר ששחררתם את עצמכם משיקול הדעת או הזכות לוותר לעצמכם. הכניסו את זה עמוק לקוד הליבה שלכם: (חוץ מפציעה, כאב, מחלה, או דברים מסוג זה): אין ויתורים no matter what!

מאת: גיא חלמיש
צילום: יהודה ספיר וגיא חלמיש
מאמן תוכנית אימון ריצה אישי של RUNPANEL – לפרטים לחצו פה.