השאלה שכולם שואלים- האם מדידת הדופק מהיד מדויקת, ומי מהשעונים מודד הכי טוב? שחר אלוש, פריק הנתונים ממשיך במבחני שעוני הקצה, ושואל- מי הכי מדויק משלושתם: גרמין סונטו או פולאר?

בפעם הקודמת בדקנו את דיוק מדידת המרחק, והפעם- רצינו לראות מי מודד את הדופק הכי טוב? לשם כך יצאנו ל Medix (המרכז לרפואת הספורט ופיזיותרפיה הגדול והמוביל בישראל והמקום בו אנחנו עושים את בדיקות הארגומטריה שלנו ועוד הרבה דברים בתחום רפואת הספורט), על מנת להשוות את השעונים שלנו למדידת א.ק.ג במאמץ.

מאת: שחר אלוש
בסיוע: דב טיבי, גיא חלמיש

מי הכי מדויק? שחר אלוש עם פולאר, גרמין, סונטו, והאקג של Medix

האם יש צורך ברצועת חזה ב2019?

דופק מהיד קיים כבר כמה שנים. בהתחלה חששו ממנו ואף פקפקו באמינותו, אך כיום הוא מודד הדופק העיקרי אצל רצים חובבים. הוא קיים ברוב שעוני הפעילות המקצועיים, אפילו בשעוני הכניסה. אך כמה מדוייקים החיישנים האלה באמת? ב2019, למעשה כבר בשנים הקודמות, רצועות החזה המסורבלות ננטשות בבית ובצדק. הן מחליקות כלפי מטה במהלך הריצה, לא נוחות, תמיד יש בעיה בהתאמה האישית שלהן ובהרבה מקרים יש סיכוי שהיא נשכחה בבית בכלל. שלא תבינו אותי לא נכון, חגורות החזה מדהימות, וגם אני עד לפני כשנה הייתי מתמיד בשימוש בהן, אך היום כבר לא.

גיא חלמיש והגרמין על המסילה

איך מדידת דופק עובדת 

רצועת מדידת הדופק מהחזה מודדת את הפעילות החשמלית של הלב ואילו מדידת הדופק מהיד נעשית באמצעות שליחת אלומות אור דרך העור אל כלי הדם, וקריאה של זרימת הדם לפי החזר האור אל החיישנים. כך הוא מפענח את התנועה ומתרגם אותה לכמות הפעימות לדקה בצג השעון.

קריאת פעילות הלב מעניינת (אני בטוח שלא רק אותי) והיא אחד המדדים החשובים ביותר במהלך אימון. ניתן להסיק מקריאת דופק דברים רבים. אימונים שונים ומגוונים לפי דפקי מטרה יכולים להיות מאוד מאתגרים, מעניינים ויעילים. הקריאה משקפת את היכולת הפיזיולוגית של הרץ, והוא יכול באמצעותה לדעת איך לנהל את האימונים שלו. בנוסף ניתן להסיק לגבי שיפור באימונים ע"י השוואה של אימונים דומים מתקופות שונות, ולהעריך את רמת ההתאוששות שלנו והסיכון לאימון יתר. דופק הוא בעצם מד הסל"ד שלנו (בדומה לסיבובי מנוע בדקה ברכב), ומי שיודע להשתמש בנתונים האלה בתבונה, יהיה ספורטאי חכם ויעיל יותר.

שעון גרמין

איזה שעון ינצח? המשיכו לקרוא…

השעונים:

בחנו את הדגמים המובילים של שלושת השחקנים החשובים בתקופה האחרונה: סונטו – Suunto 9 BARO, גרמין – Garmin FENIX 5X, פולאר – Polar VANTAGE V. בגרמין יצא דגם מעט חדש יותר- גם הוא בקרוב יכנס אלינו למבחנים. כמובן שבמבדק וידאנו גרסאות תוכנה אחרונות של המכשירים.

אז איך עורכים מבחן כזה?

רצינו לבחון בצורה הטובה ביותר, מי הוא השעון המדויק ביותר. המבחן נערך בצורה הבאה: 

  • 2 רצים שונים בהפרש גילאים ודפקים של כ15 שנים רצו עם כל שעון – היות ויש מרכיב אישי ספציפי פיזיולוגי במדידה מהיד (צבע עור, אופי כלי הדם וכו'). 
  • הריצה התבצעה על מסילה, כשהרצים מחוברים למכשיר בדיקת א.ק.ג (השעונים הופעלו על אימון "מסילה"), ע"י מפעילה מקצועית ממכון רפואת הספורט Medix (בבניין החוויה האולימפית, הדר יוסף).
  • כל בודק רץ עם כל שעון כ15 ד' במהירות עולה – כדי לבצע 15 קריאות אחת לדקה של מנעד דופק רחב.
  • השעון היה על יד שמאל (בהתאמה לרוב הרצים), במיקום המומלץ על ידי היצרנים והרצועה הודקה היטב. 
  • התחלנו את המבחן רק כשכל שעון סימן שהוא מוכן מבחינת קריאת הדופק.
  • קריאת הדופק ורישומו התבצעו אחת לדקה. ביצענו מדידה אחת גם לאחר המעבר להליכה (קריאת ירידת דופק – החלטה שהגענו אליה על המקום, ולכן היא נמדדה בשעון אחד מדידה אחת פחות).  
  • סה"כ קיבלנו כ30 קריאות מכל שעון בצורה ויזואלית + הדפסה של פרוטוקול ממכונת הא.ק.ג לאותה השנייה של המדידה. 
  • השוואה של כל הנתונים וניתוחם ע"י מומחי הדטה שלנו. 

כל דקה- קריאת דופק ורישומו משני מקורות

הערות

המבחנים הלכו יחסית חלק, התחלנו לפי סדר האותיות עם גרמין, לאחר מכן עם סונטו ולבסוף הפולאר. אני (שחר) הייתי הרץ הראשון, ולאחר מכן גיא חלמיש רץ עם אותו השעון. לא היו לנו יותר מדי גיהוקים במדידות, אך כן היה משהו שחשוב לציין: בעת המדידה של גיא עם הSuunto, בדקות הראשונות למבחן חווינו סטיות גדולות במיוחד. לאחר כ4 דקות החלטנו להפסיק את הסשן, ולהתחיל אחד חדש- לא לפני שהורדנו השעון מהיד, עצרנו את האימון, ניקינו אותו והתחלנו אימון חדש לחלוטין (גם בשעון וגם במכונת המדידה של מדיקס), תוך שאנחנו מוודאים ענידה נכונה. לצערנו התופעה חזרה. לאחר כ7 דקות השעון החל למדוד בצורה תקנית. אגב, הפער אצל גיא בתחילת הריצות עם סונטו הוא קונסיסטנטי- ונצפה גם בעבר ואף צוין בכתבת  Spartan HR Sport בראנפאנל. נדגיש שלאחר החימום גם אצל גיא הקריאה בו מסתדרת וחוזרת להיות תקינה. 

הסטייה הגדולה ביותר בפולאר הייתה 11 פעימות (בדקה ה7 של המבחן של שחר), והסטייה הגדולה ביותר בגרמין הייתה מינוס 9 פעימות (בדקה ה1 של המבחן של שחר).

כל המדידות – נתוני מקור

התמונה הגדולה

בהחלט ניתן לומר שמדידת דופק מהיד בשנת 2019 היא אמינה. אני מודה שהופתעתי מאוד: הסטיות הן קטנות במיוחד! ניתן להסתמך עליהן עם ביטחון רב בעת בניית תוכנית אימונים כללית, השוואה בין תוכניות שונות, אימונים שונים, בניית אימוני דופק ספציפיים, הערכת מאמץ לפני, תוך כדי, אחרי ועוד… הנוחיות בלצאת מהבית עם השעון בלבד היא נהדרת, וניכר שרוב הרצים היום אכן מעדיפים את האופציה הזאת. לפי הנתונים אפשר להעיד, שהם גם נהנים ממדידת דופק טובה ומדויקת גם ללא הרצועה.

* תוספת שהוספנו לאחר פרסום הכתבה, בעקבות פניות קוראים שהופתעו מהדיוק הגבוה יחסית של הקריאות- יתכן שהדיוק הגבוה יחסית (סביב 2% שגיאה) קשור באופי הבדיקה הלינארי יחסית שבוצעה פה. אחד הדברים שמי שמשווה לרצועות רואה, הוא שבאינטרוולים קצרים, התגובתיות לשינוי הדופק מהירה יותר ברצועה מאשר בקריאה מהיד. לכן- עבור ריצות קבועות יחסית הדיוק גבוה, אבל בדגימת שינויי מהירות, ובטווחי בדיקה צפופים מאוד- יש סיכוי סביר שהסטיות יהיו גדולות יותר (נוסיף שרוב האנשים רצים בקצבים קבועים למדי, וגם אימוני הפוגות- לריצות ארוכות מ 5 ק"מ, ברוב המקרים אינם מתבססים על הפוגות קצרות).

ניתוח התוצאות

  1. הסטיה הממוצעת בגרמין: 1.4 פעימות מבדיקת האקג, בפולאר 2.1 ובסונטו 2.5 פעימות בניקוי הסטייה בתחילת הריצות של גיא (ללא ניקוי בסונטו פער של 7.6 פעימות בממוצע) 
  2. באחוזים – הסטיות נמוכות ומרשימות: בין 1%-2% למעט מקרה ההתחלה בסונטו (ראו גרף מטה). 
  3. אין מגמה בגודל הסטייה מהאקג באחוזים כתלות ברמת הדופק (הסטיה מהאקג דומה גם בדופק נמוך וגם בדופק גבוה).
  4. מגמת הקריאה של ה- Polar אצל שני הרצים היתה כלפי מעלה ביחס לאקג. 
  5. ניתן לראות שאצל שחר ה Suunto נטה לקריאה כלפי מעלה ממדידת האקג, ואצל גיא לאחר שהחל לדייק – כלפי מטה. 
  6. הדיוק הטוב במבחן היה של גרמין אצל גיא- עם סטייה ממוצעת של 1.2 פעימות בלבד.
  7. בסונטו, בתחילת המדידה בלבד, לרץ אחד (גיא) היה חוסר דיוק- השעון מדד גבוה בהרבה מהאקג. ריכוז שגיאות זה הוביל לשגיאה ממוצעת גבוהה יחסית בשעון זה עבור רץ זה. יחד עם זאת- גם אצל גיא הסונטו איתר את הדופק בהצלחה לאחר כ-7 דקות וביצע בסטייה של כ 2% בלבד מאותו רגע והלאה.
  8. בגלל הפער בין "Suunto גיא" ל "Suunto שחר" , נעריך עד שלא יוכח אחרת של Suunto יש רגישות גבוהה יותר לממשק עם היד מאשר לשעונים האחרים.

פולאר גרמין וסונטו- השורה התחתונה

לפי הממצאים הסטטיסטיים, הדיוק הוא בטווח סטייה של כ1-2% (חוץ מתקלות לא צפויות וחדות שקורות לעיתים). למרות הנתונים הרבים שנלקחו והרצינות הרבה בה התייחסנו לבדיקה, יתכן שביום אחר עם רצים אחרים – שעון אחר היה מוביל את המבחן. אך הפעם לא ניתן להתעלם מהעובדה ש:

  1. מקום הראשון – Garmin Fenix 5x – סטייה ממוצעת של 1.4 פעימות. 
  2. במקום השני – Polar Vantage v – סטייה ממוצעת של 2.1 פעימות.
  3. שלישי הסונטו: Suunto Baro 9 – סטייה ממוצעת של 2.5 פעימות (המספר ללא 7 הדקות הראשונות אצל גיא. כשמכלילים גם אותן הסטיה הממוצעת היא 7.6 פעימות). 

 


מעריכים את התוכן של RUNPANEL? הצטרפו לניוזלטר או לערוץ הטלגרם שלנו!

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים