בשנים האחרונות ריצת שטח הולכות ותופסות מקום נכבד בנוף הריצה הישראלי, תרתי משמע. הריצה בטבע, באוויר הפתוח, במרחבים הפתוחים מושכת עוד ועוד רצים, ואליהם מצטרפים אוהבי האתגרים אשר מחפשים ריצות ל”גובה”, ריצות למרחקי אולטרא וכל ריצה שהיא מעבר לריצת האספלט האורבנית המישורית. אחד מאירועי הריצה העונים על כל הפרמטרים האלה הם אתגר ה-G5000.
גלו את הווצאפ השקט שלנו: 
תקציר המסלול
- איזור: גלבוע
- סוג מסלול: דרכי ג’יפים, עליה ארוכה וירידה ארוכה הלוך חזור
- רמת קושי פיזי: קשה
- התחלת מסלול: חפשו בווייז “הגן היפני, חפציבה”.
- מרחק: 10.81 ק”מ
- גובה מצטבר: 493 מ’
- להורדת קובץ GPX
מה דעתכם להצטרף אליי לטיפוס לריצת שטח במרומי הגלבוע?
רבות השבתות בהן אנחנו רצים למרגלות הגלבוע במסלולים שונים, דרך נוף נחל חרוד, מסלול פארק המעיינות, עין יזרעאל וכדומה. בריצות אני תמיד מחפש בשטח את המסלול הבא ומזה זמן מה אני סורק את שיפולי הגלבוע בחיפוש אחר מסלול המעפיל מעלה אל מרומי ההר. לא מזמן נתקלתי באירוע של אולטראדזרט בלוח האירועים של ראנפאנל אשר מפיקה את אתגר ה-G5000. מהות האתגר הוא טיפוס למרומי הגלבוע למסלול שאורכו 5 קילומטרים עם גובה מצטבר של 500 מטרים. פנייה למארגנים הולידה את קובץ הניווט למסלול. הריצה תוכננה לראש השנה אך בריחת המחבלים מכלא גלבוע אשר נמצא ממש בקרבת המסלול דחתה את התכנית.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
בערב סוכות בעודי משלים את בניית הסוכה, נפלה ההחלטה לרוץ את המסלול ביום למחרת. בדיקה למזג האוויר הראתה שמזג האוויר סביר. תוספת של ליל ירח מלא עזרה לבחור את תחילת שעת הריצה שנקבעה ל 5:30. המסלול נמצא במרחק נסיעה של של 20 דקות מהבית שלי. אני מגיע לשער קיבוץ חפציבה אשר לשמחתי היה פתוח אחרת הייתי צריך לרוץ עוד 300 מטר עד לגן היפני, שהוא נקודת היציאה.
קבלת פנים נעימה בגן היפני
הגן היפני הינו גן מיוחד, הגן זכה לשם ״סוד הגן היפני״ ונתרם על ידי כת המקויה היפנית. הוא מעוצב בסגנון יפני הכולל פסלים יפנים, סוכת עץ יפנית אותנטית, סלעים נחלי מים ובריכות נוי עם דגים ממין הקוי שמקורו ביפן. זאת לצד צמחיה ארץ-ישראלית טיפוסית, מומלץ כשאתם חוזרים לעשות בו סיבוב לאור יום. ריצה של כמה מטרים על השביל הסלול במישור ומגיעים לדרך הלבנה אשר מתחילה את הטיפוס בשטח במגמת עלייה חדה במסלול מתפתל כלפי מעלה. תוך מספר דקות מועט נפרש לנגד עיניי יופיו המהמם של העמק מלווה בערפל קל.
כאשר הירח מאיר את השביל הלבן ניתן לרוץ ללא פנס. המסלול רחב יחסית אך ישנן אבנים רבות אשר מהוות סיכון למעידה. בסיום המקטע המתפתל הראשון, ישנו מקטע קצר בשיפוע מתון המאפשר זמן להורדת הדופק ושחרור הרגליים. לאחר 100 מטרים של רגיעה מגיעים לעלייה בשיפוע מאתגר. כמה עשרות מטרים מתחילת העלייה נמצאת נקודת תצפית לעמק המאפשרת ליהנות מהזריחה. לאחר מכן המשכתי בטיפוס לעבר הפסגה.
ממשיכים למעלה לפסגה
בדרך אני מזהה קן של צרעות מפורק על הדרך שגורם לי לרגע לתהות איפה בעליו אך חוסר החמצן והרצון לסיים את העלייה דוחקים את המחשבה הצידה. את הטיפוס בגובה מלווה השמש שעולה לה במזרח ומאירה את המסלול באור קסום.
באחד העיקולים אני זוכה לפגישה חטופה עם צבי ישראלי שמדלג לו בקלילות וחוצה את מסלול הריצה שלי. מחזה אשר מדגיש את הייחודיות של ריצות בטבע. לנגד עיניי העמק הולך ומתגלה למטה כמרחב עם צבעים מדהימים, הזריחה בכתום עז מלווה את הקילומטר האחרון של הטיפוס באור מיוחד. השעון מראה מרחק של 5 קילומטרים עם 490 מטר טיפוס. אני על הפסגה, הנוף מדהים, הזריחה מהפנטת, וואו אחד גדול.
בריצת שטח יש גם סכנות
אני נזכר שצריך גם לרדת והשיפוע יחד עם פני השטח מאפשרים ריצה נוחה בירידה. בערך באמצע הירידה אני פוגש רץ אחר אשר קודם לכן נפגשנו בכיוונים הפוכים. הוא מספר לי כי כמה מאות מטרים לפני הנקודה בה נפגשנו שכרגע הוא הותקף ונעקץ על ידי נחיל צרעות בר. אני בודק שהוא בסדר וממליץ לו לחזור איתי ולסיים להיום את הריצה ועל הדרך מנער ממנו כמה צרעות שנתפסו לו בחולצה. בדרך למטה אנו רואים את קן הצרעות והוא מזהה את הנקודה כנקודה שבה הותקף. במקטע המפותל האחרון אופי המסלול והשיפוע גורמים להורדת הקצב, סיום המסלול בגן היפני מהווה בונוס למסלול מדהים.
חשוב לציין כי אם הותקפתם על ידי נחיל כלשהו הדבר הכי חשוב הוא לסגור את הפה כי למנוע עקיצות בחלל הפה ולהתרחק מהמקום במהירות האפשרית ללא נפנופים או תנועות מאיימות. אחרי שהתרחקתם מאזור הסכנה עיצרו ובצעו בקרת נזקים, בכל מקרה סיימו את הריצה. אם אתם לא מרגישים טוב אל תהססו להזעיק עזרה.
מאת: הוד קליין
RUNPANEL גם בטלגרם – כנסו!
