תופעת הריצות החברתיות מייצרת מפגשים ורגעים נפלאים בין עשרות רצים. "אף אחד לא יבוא" הוא מוסד בן 21 מפגשים שיזמה מורן מישל, ונציג RunPanel דב טיבי השתתף ונהנה. הריצה הבאה תהייה סביב נקיון חופים ב 11/10 – גם כיף וגם פעולה חשובה למען הסביבה. אנחנו גם נהייה שם!

מאת: דב טיבי
צילום: מורן מישל, חיים לסט

אף אחד לא יבוא או יבוא?

שבת, 04:29 , הירח עגול, מושלם וזוהר, מאיר את שביל הגישה לביתו של דני. קבענו ב 04:30 כדי להגיע בנחת לזינוק מקצה 17 הק"מ של הריצה החברתית הראשונה שלי (מה זה?) היזומה ,בלי נטילת אחריות, ע"י מורן מישל, מקימת "אף אחד לא יבוא". את 80 הרצים והרצות, מארח הפעם, דני גרף, במסלולים בין כרמים ומטעים במורדות הר חורשן, צפונית לאביאל ומזרחית לזכרון יעקב  שגולת הכותרת, סיום הריצה לאורך נחל תנינים.

למרות מחסור כרוני בשעות שינה, אני ממש לא מאוכזב שדני לא "הבריז". בדיוק ב 04:30 הוא מגיח מביתו, בידיו תרמיל הריצה ואבטיח גדול. אני מתחיל להבין מהי ריצה חברתית וחושב בליבי שבפעם הבאה לא אבוא בידיים ריקות.

אף אחד לא יבוא

תדרוך רטוב 

05:30, אחד אחד ובאין רואה מצטרפים עוד ועוד רכבים לחנייה הקטנה הצמודה לנחל תנינים קרוב לעין אביאל. הקרירות בחוץ מפתיעה ומשאירה אותנו ברכב עד לתחילת התדרוך.

התדרוך למקצה 17 ק"מ (מקצה נוסף של 10 ק"מ הוזנק מאוחר יותר), ניתן ע"י מורן והיה קצר ותכליתי: ריצת שטח בדרכים רחבות עם עליות וירידות, אין סימונים, אין תחנות מים, הריצה באחריות הרצים עצמם אך הושטת עזרה לזולת היא ערך לא מבוטל בריצה חברתית. להתחלת הריצה מצטרפת קבוצת הפייסבוק "אוהבים גם לרוץ" המנוהלת ע"י אביב בורנשטיין. אנו "מזנקים" ב 05:50, אף אחד לא באמת ממהר, ומתחילים בחציה חשוכה, קרירה ורטובה של נחל תנינים.

 

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

 

דקות אחדות לאחר מכן אני רץ ליד מורן המסבירה לי באריכות את הקונספט: "נפגשים כל פעם במקום אחר בארץ, רצים בשטח, מכירים אנשים חדשים לרוץ איתם, מביאים משהו טעים לפריסה וחוזרים הביתה בכיף. הריצה מתקיימת בדרך כלל בשבת אך בגלל פנייה של שומרי מסורת יש לעיתים גם ריצות בשישי. הכול התחיל לפני כשנה וחצי (הריצה הנוכחית היא ריצה מספר 21), הזמנתי חברי פייסבוק לרוץ איתי ובאמת הצטרפו אלינו עוד ועוד אנשים לריצה של שבת בנמל. החלטנו שאולי ננסה לעשות מפגש ריצת שטח ראשונה ואמרנו שבטח אף אחד לא יבוא. לריצה זו הגיעו כ 100 רצות ורצים, ואז החלטנו שאם ככה זה כשאף אחד לא בא כדאי לעשות את זה פעם בחודש, כי כשנפגשים אז כבר פחות זרים ויותר כיף לרוץ.

את הרעיונות למסלולים אני מקבלת מרצים / מועדונים / מאמני קבוצות המארחים אותנו במסלולי הבית שלהם – שטח כמובן".

ריצה חברתית

אני אנווט

אני נפרד ממורן, דני וחברה נוספת וממשיך קדימה די לבד, מהרהר בקונספט ובמקביל מביט בשעון אליו הורדתי את המסלול בערב הקודם. להפתעתי ובפעם הראשונה מאז יש לי Suunto Ambit, הניווט תקוע. אזור הריצה מתאפיין בהרבה מאד שבילי כורכר רחבים, צמתים ומזלגות ודי מהר אני מגיע לראשון שבהם. איני רואה אף אחד מלפני ואין לי חשק להמתין. עיון מדוקדק בשביל הכורכר המצופה בחלקו בפודרה לבנה מבהיר באופן חד משמעי לאיזה כיוון המשיכה הקבוצה.

עקבות

אני נצמד לעקבות ומגביר את הקצב וכבר בעליה הראשונה פוגש בני שיחה חדשים.

 כיאה לריצה חברתית  אנו מתקדמים בקצב נוח, מחליפים שמות ומיד עולות חוויות, אם ממרתון טבריה הרטוב ואם מהר לעמק האחרון והלוהט…משום מה, אני מהרהר לעצמי, פילוסופית, רק הקשיים והאתגרים של אתמול הם הסיפורים שכיף לספר, של מחר.

כל אחד והטבע שלו

זריחה

לקראת הקילומטר העשירי אנו שומעים מוזיקה מזן מאד ספציפי… המוזיקה מתגברת בקצב של 6 דקות לקילומטר וכבר מבחינים במאהל גדול ובו מספר צעירים הנעים לקצב הרמקולים המהדהדים, אני ממש לא בטוח שהם הבחינו בנו אך אין ספק שהייתה להם חווית טבע במיטבה.

מסיבת טבע

ענבים ותנינים

עוד מאמץ קטן ואנו מסיימים את העלייה התלולה בכורכר, בסלעים ובפודרה של הר חורשן (300 מטר טיפוס מצטבר),ירידה נוחה לעמק מפגישה אותנו עם שורות של כרמים ואשכולות מפתים של ענבים אדומים.

אנשים רצים

חוצים את הכביש לעמיקם וממשיכים לגדתו הצפונית של נחל תנינים. השעון עוצר על 16.5 ק"מ, בדיוק מול עין אביאל, קינוח מתוק וקריר לריצה מאלפת.

רוחץ במפל

"…ואל תשכח…" אומרת לי מורן בחן,  "…שלעיתים לריצות שלנו יש עוד ערך מוסף, למשל ב 11.10.19 ריצת ניקיון חופים לאורך כול חופי ישראל"