האם הגיוני לשלם מאות שקלים למרוץ? האם כל הביזנס הממוסחר מסביב להפקות המרוצים לא משכיח מאיתנו קצת את המהות המקורית של הריצה?
מאת: דמיטרי רובינשטיין
בארקלי מרתונ'ס נחשב לאחד המרוצים הקשים בעולם, המעטים שזוכים להתחרות בו צריכים להספיק לרוץ ב-60 שעות יותר ממאה מייל ואף אחד לא יודע כמה בדיוק. מנהלי המרוץ מספקים ביום שלפני המרוץ מפה הקיימת בעותק אחד אותה המתחרים צריכים להעתיק למפות משלהם. המסלול אינו מסומן בשטח, האוכל היחיד הוא עוף קפוא שהרצים מכינים לבד על המנגל, ומים לאורך המסלול מסופקים בצורה של ג'ריקנים שנזרקו בשטח מבעד מועד. בחלק מהשנים הפכו לקרח במזג אוויר הקריר של הרי טנסי. דמי הרישום של התחרות – דולר ושישים סנט. אם תשאלו את מנהל התחרות מהי מדיניות הביטולים, הוא יצחק לכם בפרצוף.
חצי יורו לצעד ומטוס פרטי
בניגוד מוחלט למרוץ זה עומדים מרוצים אחרים, כגון חצי המרתון האנטרקטי, שזוכה בתואר המרוץ היקר ביותר למייל של ריצה: הרשמה אליו תעלה לכם 10,800 יורו! משמע שכל צעד שתרוצו במרוץ זה יעלה לכם כחצי יורו. מארגני המרוץ מספקים טיסה מצ'ילה, מגורים ומזון, מדליה, וכמובן, איך לא, חולצה מנדפת שאותה כנראה לא תוכלו ללבוש עד החזרה הביתה מפאת הקור הקיצוני ששורר במתחם המרוץ.
אם חצי מרתון באנטרקטיקה לא מספיק מרגש, אז אולי תרצו להירשם לאתגר המרתון העולמי, בו בעלות של 32,000 יורו תוכלו לעשות 7 מרתונים ב-7 ימים רצופים ב-7 יבשות כולל אנטארקטיקה? כאן, בנוסף למדליה וחולצה, איך לא – דמי הרשמה יקנו לכם מקום במטוס מנהלים הצמוד למרוץ, בו תוכלו לנמנם בין ריצה לריצה בטיסות חובקות עולם.
רוצים לשפר בצורה דרמטית את המהירות שלכם?
לקבל תמיכה מקצועית כדי לא לעשות טעויות?
לחצו פה למידע על תוכנית אימון הריצה האישית בהנחית גיא חלמיש
"ריצה היא הענף הנגיש ביותר"
מי מאיתנו לא שמע את האמירה הזאת – ריצה היא ענף הספורט הנגיש ביותר? הרי כל מה שצריך בשביל להתחיל לרוץ זה זוג נעליים. אבל רובנו מגלים במהרה שזה לא בדיוק נכון: דבר ראשון, את הנעליים האלה, פתאום מתברר, צריך להחליף מדי מספר חודשים. יש עוד לא מעט ציוד נוסף שתעשיית הספורט תשמח למכור לכם, חיוני יותר או פחות: מזון ושתיה טכניים, בגדים, מספר סטים לריצה בתנאיי מזג אוויר השונים, ווסטים, באפים, שעונים, אוזניות… עבור הרבה מאיתנו גם ההשתתפות במירוצים, שהיא דרך מצויינת להשתפר, להכיר אנשים כמונו, וגם, כמובן, להתמיד בריצה. פתאום מגלים אנו שגם אחרי כל הציוד, שהוא בסך הכל השקעה חד פעמית, ריצה הוא ספורט לא כל כך זול. אבל הוא עסק משתלם, לאחרים.
מרוצים ב 300 ש"ח, למעשה הרבה יותר
בישראל פועלות כמה חברות שמארגנות מרוצים, ובכל מרוץ שתגיעו אליו בוודאי תראו פרסומות של המרוצים הבאים של אותה חברה. העלויות מגיעות לכ-300 ש"ח למרוץ, בהתאם לסוג הריצה והמרחק – אבל זאת רק ההתחלה, שתשים אתכם בקו הזינוק. איך נצליח לרוץ בלי ארוחת הפסטה בערב שלפני? הרי חייבים העמסת פחמימות. ואיך נרוץ בלי התמונות של הצלמים המקצועיים? ומה נעשה בלי הכניסה למתחם ה-VIP? ובלי החולצה של המרוץ? ובלי מדליה שעליה חרוט השם וזמן הסיום שלנו? ובלי המתלה בשביל אותן המדליות? וככה, לאט לאט, העלות יכולה להכפיל את עצמה, וזה לפני שחושבים על עלויות נלוות כגון השכרת צימרים בהר לעמק או דלק לנסיעה טרנאסיבשתית בשביל המדברי.
המפיקות הן חברות עסקיות
הן מפיקות ארועים מקצועיות והאינטרס שלהן הוא להרוויח כסף וזה ברור ומובן. זה גם נכתב מבלי לגרוע מכבודם של האנשים שעובדים בחברות אלה, שחלקם בחרו להפיק דווקא אירועי ספורט בגלל אהבתם לתחום. אבל התהליך הינו דו-סיטרי, ובו בזמן שהם רואים בנו לקוחות שצריך למכור להם עוד מוצר נדרש או לא, אנחנו רואים בהם נותני שירות ותו לא.
החברות המפיקות אינן שונות מהחברה שמוכרת לנו כרטיסים לסרט או מסופרמרקט, וזה מסביר אולי את ריבוי התלונות בקבוצות הפייסבוק השונות לפני ואחרי כל מרוץ: הלקוח לא מרוצה, הלקוח רוצה שינוי במדיניות הביטולים והשינויים, הלקוח רוצה את התמונות שלו יותר מהר, ושייראה מחייך ומאושר בכולן, הלקוח רוצה את החולצה בחינם ולא בתוספת תשלום וגם רוצה לדעת מראש איך החולצה שלו תיראה, אז מארגנים גם אירוע השקה לחולצה והאנגייג'מנט ומחלקת השיווק של המרוץ חוגגים.
הלקוח, כידוע, תמיד צודק, אבל האם זה מה שחיפשנו כששמנו לראשונה את נעלי הריצה על רגלנו? להיות לקוח מרוצה של עוד חברה?
מסחור מרוצים – אפשר גם אחרת
אפשר לרוץ ביחד עם עוד אנשים רבים, במסלול מדוד, עם מדידת זמנים, להינות גם מהפן התחרותי וגם מהחברתי, ולא לשלם על דברים מיותרים, כמו שמדגים פרויקט ה Parkrun, שרץ כבר מאז 2004 ב-22 מדינות שישראל לצערי ולהפתעתי אינה ביניהן. מתנדבי הפרויקט מארגנים כל סוף שבוע ריצה חברתית בסביבת מקום מגוריהם. דמי הרשמה – אינם!
חשוב שנזכור שכל מרוץ הוא חגיגה ספורטיבית. כל מרוץ, בין אם הוא הפקת ענק עם רצי עלית חולפים על מסכים ענקיים בזמן שאנו בני התמותה מחכים לזינוק, ובין אם הוא מרוץ בוטיק שכונתי. לפני שהיינו לקוחות, היינו רצים ואולי נוכל להחזיר קצת שפיות לנושא. לא יודע מה איתכם, לי אין כבר מקום בארון הבגדים מרוב חולצות המרוצים.
הכניסו מייל ואולי נשלח אתכם למרוץ במטוס פרטי (לא, זה לא יקרה… אבל כן נעדכן אתכם על אחלה כתבות ריצה):
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
