הקיץ מגיע, ומגיעה לכם חופשה תואמת עומס חום, זולה, כיפית, עם מסלולים מצוינים לאופניים, ריצה או הייקינג! עכשיו זה הזמן לתפוס את המקום ביעדים הקרירים לפני שהכל ייחסם- אז אנחנו רוצים לתת לכם מתכון שלם ותפור לחופשה בת יומיים בחאן הדובדבן שברמת הגולן.
פעם בשנה אנחנו מקפידים לקיים “FUNPANEL”- הכותבים של אאוט, ראן בייקפאנל, מפגש מערכת הפאנלים בחופשה אקטיבית משותפת במקום חדש שמזמין אותנו. השנה עלינו צפונה ועלינו בגובה לרמת הגולן, לחאן “הדובדבן שבגולן” – חאן אירוח באוהלי “dome” וקטיף עצמי של דובדבנים, ליומיים של פעילות בימיו האחרונים של האביב בתחילת חודש מאי.
הקבוצה השקטה של RUNPANEL בווטסאפ:
רמת הגולן בקיץ
הגולן הוא מקום מושלם לחופשה בחודשי הקיץ בישראל – כשבתל אביב יש 34 מעלות ו-200 אחוזי לחות, בגולן עוד מנשבת רוח קרירה ויבשה. בלילות אף קר לעיתים ומומלץ לארוז משהו חם ביחד עם בגד הים והמחצלת. בסוף האביב צפון הרמה עדיין ירוק ויפה, עם סימני התייבשות קלים פה ושם. ישנם יקבים, הרים ומטעי דובדבנים רבים ששווה לעבור בהם, ואחד מהם הוא החאן המארח שלנו, הדובדבן שבגולן.
חאן הדובדבן
באחד ממטעי הדובדבנים של שעל מסתתר לו החאן הקסום של עידו רונדברג, חקלאי למשפחת חקלאים מקומית שהקימה את המשק שלה בצמוד למחנה יואב לפני יותר מ-30 שנה. עידו גדל במושב שעל וכבר בילדות התחיל לעבוד בחופשים ולעזור לאביו במשק בכל סוגי העבודות. אחרי הצבא עידו בחר להמשיך בענף החקלאות ומיד לקח על עצמו את ניהול המטע. תוך כדי העבודה נפלה ההבנה שענף החקלאות בישראל הולך ומדרדר: עלות העיבוד עולה ומחירי הפרי יורדים, כך שנוצר מצב שמלבד הזיקה והאהבה לחקלאות, אין אפשרות להתפתח. לכן עידו החליט לנצל את השטח ולהקים חאן אירוח וקטיף עצמי של דובדבנים: מתוך אהבה לאנשים והרצון לחשוף כמה שיותר קהל לחיבור ולאהבה שלו לחקלאות ולטבע. את החאן הקימו עידו ומשפחתו במו ידיהם: מבניית האוהלים, החשמל, הפאנלים הסולאריים, ועד שולחנות הפיקניק, הכל נבנה מאפס.
בחאן ישנן 11 חצי כיפות גיאודזיות (dome) לאירוח, היכולות להכיל עד 8 נפשות בכל אחת. בין הכיפות נטועים עצי פרי של תות עץ, ובמתחם שירותים, מקלחות עם מים רותחים ומטבחון שיתופי. המקום נקי, פסטורלי, שקט (מאד תלוי בפעילות של צה”ל, ששוכן בצמוד למטע) ונעים גם בשעות הצהריים. האוהלים לא ממוזגים, אבל גם אחרי יום של 31 מעלות בצל, קריר בפנים ומומלץ שתביאו איתכם שמיכה או שק”ש חם. כיום כל אזורי הישיבה בחאן מלאים בשולחנות קק”ל בעבודת יד. אנחנו השארנו שיעורי בית לעידו, כי היינו שמחים לפינת זולה שיהיה אפשר לשבת ולהתרווח בה יותר בנוחות בתום יום עמוס של פעילויות.
עלויות
השכרה של dome ללילה עולה 640 ש”ח עד 5 אנשים, כל אדם נוסף יעלה עוד 90 ש”ח. המגבלה לכל dome היא 8 נפשות. ה-domes כוללים מזרון, תאורה ושקעי הטענה של USB. מחוץ לכל dome יש פינת ישיבה בנויה (ספסל קק”ל) ומקורה עם אפשרות לסגירה, פינת מדורה ומקום לתלות מגבות לייבוש.
קיימת גם אפשרות לפתוח אוהל שהבאתם מהבית, העלות היא 80 ש”ח לאדם. אפשר להשכיר מזרון בתוספת של 20 שקלים.
אם תרצו להיכנס למטע לקטוף ולאכול דובדבנים העלות היא 30 ש”ח לאדם. במידה ותרצו לקטוף ולקחת הביתה העלות היא 30 ש”ח לקילו.
אז איפה רצים
הרמה מלאה במסלולים לריצת שטח. הטבע מדהים ומאפשר לרוץ לפי בחירה בין אתרים עם דגש מורשתי או מסלולי טבע שמספקים גם הנאה רעננה תוך כדי או בסוף הריצה.
מסלול מעיינות בשיפולי הרמה
אנו חונים בנוחות בקיבוץ גונן מתוך ידיעה שבסוף המסלול המעגלי נוכל לקנות שתייה קרה בכלבו המקומי. המרחק מחאן הדובדבן בשעל לגונן הוא כ 15 ק”מ, קרוב למדי. ריצה קצרה בתוך הקיבוץ מובילה אותנו לשער יציאה אחורי המוביל לשדות ולדרך המקבילה לאורך הירדן. השער פתוח…
- מרחק: 15.7 ק”מ
- גובה מצטבר: 406 מטר
- מסלול
הריצה על שביל הכורכר הלבן והמישורי נוחה ומהווה הכנה טובה לאתגר הטיפוס הקרב. משמאלנו שדות שזה עתה נקצרו ומימיננו תעלת הירדן הזורמת לאיטה, פה ושם אוהלי קמפינג ונקודות המאפשרות ירידה למים לצורך התרעננות.
אחרי כ 4.5 ק”מ עוזבים את הגדה פונים מזרחה בין השדות לכיוון הרמה הבזלתית. אחרי חצייה זהירה של כביש 918 , מתחילים לרוץ / ללכת בעלייה ארוכה ותובענית הצמודה לגדה הדרומית והתלולה של נחל חמדל.
בשלב מסוים, עוזבים את דרך העפר ומתחברים לשביל צר המסומן כחול החוצה את הנחל. את הנחל חוצים מעל מפל יבש ובתחתיתו גב מלא אך מעופש. החצייה, בירידה ובעלייה , היא בין מדרגות סלע גדולות ומחייבת זהירות.
אחרי חצייה קצרה של שדה פרחים שבלע את השביל הצר, אנו מתחברים שוב לדרך העפר הרחבה וממשיכים צפונה במגמת עליה עוד כ 2 קילומטרים בשמש הקופחת. לפתע, פאטה מורגנה , מים מפכים בין חלוקי בזלת זורמים לאיטם – מרמזים על עין מימון הסמוך.
המעיין עצמו נמצא גבוה יותר ומחייב לעזוב את השביל ולטפס מעלה בסבך ענפים ופטל קוצני עד להגעה לבריכה שהוקמה לזכרו של צחי קרייפס שנפל במלחמת לבנון השנייה. המים הקרים מהווים יותר מפיצוי נאות לטיפוס המפרך.
מכאן, הדרך יורדת, בחלקה בדרדרת קשה המחייבת משנה זהירות, לכיוון גונן. אחרי כ 1.5 קילומטר מגיעים להתפצלות. ימינה זו הדרך הראשית המובילה לרכב, שמאלה דרך עפר המובילה לעין חשק. למרות החום, העייפות ומשחק המילים “אין חשק”, אנו מחליטים לרוץ לשם ונהנים מעוד קצת מים ופריחה מרהיבה של פרגים.
נופים של מים, שדות, סלעי בזלת ומעיינות, יצרו תפריט מושלם ומענג לכל חובב ריצה. עם זאת, שתי נקודות שיש לשים לב אליהן. הנקודה הראשונה: המסלול חשוף רובו ככולו לשמש ומחייב מודעות, התארגנות והתאמות. הנקודה השנייה: חציית נחל חמדל היא טכנית ויש לבצעה בהליכה זהירה.
מסלול תלי געש ובריכות חמות
המסלול כבר מזמן טעון בשעונים. נסיעה קצרה מביאה אותנו לחניון הריק עדיין של הר בנטל, לפי התכנון מכאן נתחיל וכאן נסיים בטיפוס תלול חזרה. חלופה קצת יותר נוחה שלא גורעת במאומה מנקודות העניין של המסלול היא להתחיל בחניה במרום גולן לעלות להר בנטל בריצת כביש קצרה (תלולה אך אפשרית) ומשם לבצע את המסלול המקורי ולסיימו במרום גולן.
- מרחק: 17.5 ק״מ
- טיפוס מצטבר: 511 מטר
- מסלול
המסלול מתחיל בירידה מהר בנטל בסמ”ש אדום, בשביל קטעים תלולים ומשובצי דרדרת המחייבים משנה זהירות. לאחר כקילומטר מתחברים לשביל הגולן ורצים דרומה שומרים על קן גובה. מאחורינו מאגר בנטל אליו נגיע לקראת הסוף. משמאלנו בקעה רוויה במטעים ורחוק יותר מזרחה הגבול הסורי וקוניטרה. הדרך העוקפת את רכס בנטל מגיעה לאוכף המפריד בינו לבין רכס אביטל. לפני המשך הטיפוס בשביל הגולן אנו סוטים סטייה קצרה לפסל נדיה כהן, בו נראות היא וילדיה צופים בכליון עיניים לשובו של אלי כהן.
אחרי שיחה קצרה עם שני רוכבי שטח, אנו ממשיכים במגמת עליה בשולי הר אביטל. שביל הגולן צמוד לצד המזרחי של דרך העפר הרחבה, מאפשר תצפית נוף יפה יותר מחד אך לעיתים מכוסה בעשבים וקוצים המקשים על הריצה. אז הכי כדאי, זה לגוון.
השביל ממשיך לעקוף את הר אביטל ומספק תצפיות נוף ופריחה צבעונית של שלהי האביב. אנו עוזבים את שביל הגולן שממשיך לכיוון עין זיוון, מתחברים לכביש העולה להר ויורדים בקלילות לצומת לכיכר שעל כביש 9882. מהכיכר אנחנו עולים על שביל הצמוד לכביש ממערב ומתחברים לסינגל מרום גולן.
הסינגל המתפתל ביער מספק צל והפתעה בצורת משפחת חזירי בר מבוהלים (קצת יותר מאיתנו). לאחר פיתול ועוד פיתול הסינגל מסתיים בכביש 959. אנו חוצים את הכביש בזהירות וממשיכים על דרך עפר נוחה העוקפת את שמורת בריכת בראון ושוב אנו מתחברים לשביל הגולן. נוף טורבינות הרוח מלווה אותנו עד להגעה למאגר בנטל שאליו מוזרמים, מידי פעם, מים חמים ממאגר תת קרקעי. 
אחרי טבילה קצרה ומרעננת, אנו מגיעים לחלק האחרון של המסלול, טיפוס חזרה להר בנטל. העליה התלולה חייבה הרבה תצפיות נוף להסדרת הנשימה “שעשו את העבודה”.
לא רק ריצה
אם באתם עם כל המשפחה, הם לא חייבים לחכות עד שתחזרו מהריצות. ריכזנו כמה אפשרויות שוות לכאלו שרוצים לפנק את שאר חברי המשפחה בפעילות ספורטיבית או טיולית. לגולן במקרה הזה יש לא מעט מה להציע. החל מהרמה העליונה והתלים ועד שיפולי הרמה והנחלים הזורמים. בכל המסלולים ניתן לטייל. גם לתריאטלטים אפשר להשלים את ריצת הבוקר עם רכיבה בעלת גובה מצטבר יפה.
אם אתם כבר בצפון, לא תנצלו זאת כדי לטפס את העלייה הכי ארוכה בארץ? כל שנה אנחנו מגלים דרכים חדשות לבקר בחרמון, אבל לטעמנו אין כמו הקלאסיקה של טיפוס מקיבוץ דן דרך נווה אטיב:
בכללי, קשה למצוא רכיבת כביש קלה ברמת הגולן. ברגע שאין מישור, או שתטפסו או שתרדו. את היום הראשון בחרנו להעביר עם סיבוב יחסית קליל, שמורכב מירידה ארוכה לקצרין, לגימה של מיץ טבעי מקיבוץ קשת וטיפוס של 13 ק”מ חזרה, כולל עצירה לקפה קר ומאפה משובח במטרלו:
איפה מטיילים
יש המון מסלולים לטיולי הליכה ברמת הגולן. התחזית למזג אוויר חם הכתיבה לנו את הקו המנחה לבחירת הטיולים – מסלולים שיש בהם מים. כך נבחר ליום הראשון נחל זויתן תחתון וליום השני נחל חרמון (בניאס). מסלולים לא ארוכים – כ 6 ק”מ כל אחד, שארכו כשלוש שעות, כולל הליכה בכיף, התפעלות מהנוף ומכמות המים הזורמים בנחלים וכמובן מספר טבילות מרעננות.
נחל זוויתן תחתון
נחל זויתן זורם בתחתית קניון מקסים, שהמדרונות היורדים אל הנחל מכוסים בצמחיה מגוונת – בעונה זו עדיין יש המון ירוק, פרחים בשלל צבעים וכשמגיעים לערוץ מקבל את פנינו נחל שוצף וקוצף.
הלוגיסטיקה למסלול הזה ממש קלה: זהו מסלול מעגלי – ההליכה מתחילה ומסתיימת בחניון של שמורת הטבע יער יהודיה. הכניסה לשמורה כרוכה בהזמנת מקום באתר רט”ג ותשלום בכניסה. שם גם מקבלים מפה, עליה מסומן המסלול.
הדובדבן שבקצפת הנחל הוא עין נטף – לפני העליה למצוק הולכים כעשר דקות ומגיעים למעיין שכשמו, נוטף מסלעי המדרון כמו וילון רחב של טיפות מרעננות. תשמרו את הרעננות הזאת, כי עכשיו צריך לעלות חזרה את המדרון – עליה תלולה שמעלה את הדופק ולוקחת אותנו, אחרי עוד הליכה קצרה, בחזרה למקום שבו התחלנו את המסלול.
נחל חרמון – ממעיינות הבניאס ועד שאר ישוב
נחל הבניאס, או בשמו העברי נחל חרמון, זורם ממרגלות החרמון ומהווה יחד עם הנחלים דן ושניר את מקורות נהר הירדן. המסלול שלנו הוא מסלול קוי שמתחיל במעיינות הבניאס, עובר דרך מפל הבניאס המרשים ומסתיים במושב שאר ישוב.
טיול זה דורש הקפצת רכב – משאירים רכב אחד בנקודת הסיום במושב שאר ישוב ונוסעים ברכב השני לתחילת המסלול בשמורת טבע נחל חרמון מתחם המעיינות. הוא גם דורש הזמנת מקום באתר רט”ג לשני מתחמים בשמורת טבע נחל חרמון: למתחם המעיינות, ולמתחם המפל והשביל התלוי. תשלום אחד של הכניסה לשמורה תקף לשני המתחמים.
המסלול מתחיל עם המעיינות השופעים, הנובעים ממש כאן מתוך הסלע ויוצרים בריכות יפהפיות שהמים הזורמים ביניהן יוצרים מפלונים שמימיהם בוהקים בקרני השמש. מכאן אפשר לבקר בשרידי מקדש האל היווני פאן, שעל שמו נקרא הבניאס, ומשם מתחילים את הצעדה לצד הנחל הזורם שילווה אותנו עד סוף הטיול.
איפה מבלים
האטרקציה המרכזית מבחינתנו היתה קטיף עצמי, ממש ביציאה ממתחם המאהל. עבור סכום סמלי (פורט מקודם) אתם יוצאים עם קופסה עמוסה בדובדבנים טריים, ישירות מהעץ. אם אתם אנשים רבי מעלה, שמבינים שפטל זה הרבה יותר שווה מדובדבן, אז תדעו שגם יש מטעי פטל בקטיף שכדאי לעבור בהם.
עצירה נוספת שכדאי מאד לעשות, בייחוד בימי הקיץ הרותחים, היא באתר החרמון. כשבעמק החולה מד המעלות מראה 31 בשעה 8 בבוקר, באתר החרמון שנמצא בגובה 1,700 מטרים מעל פני הים, הרבה יותר נעים. לפני כשנתיים האתר התקין מערכת רכבלים חדשה, המטפס כ-300 מטרים לגובה 2,000 מטר מעל פני הים. ניתן לרכוש “נסיעה” להר חבושית בעלות שערורייתית של 54 ש”ח לאדם. כאן כבר מתחיל להיות קריר, לפחות 10 מעלות פחות ממה שמתרחש בעמק והנופים מטמטמים בנקודה הכי גבוהה בארץ.
דרך מצוינת נוספת להתקרררות היא על אחת מגדות נחלי הצפון – קחו לכם אבטיח ומחצלת ואתם מסודרים. מי הנחלים מגיעים מהפשרות שלגים ומבטיחים טמפרטורה קפואה גם באמצע אוגוסט.
חבל היין
חובבי היין ימצאו את מבוקשם במספר יקבים המנצלים את הקרירות לגידול ענבים משובחים. רמת הגולן נחשבת לאזור מצויין לגידול הכרמים ולא מעט מיקבים מפורסמים של הארץ, מפיקים את היין שלהם מענבים הגדלים ברמה. חלק מהיקבים אף נמצאים ברמה עצמה וביקור בהם בהחלט מומלץ. אלו שלושה שאנחנו ממש אוהבים:
- יקב פלטר – הנמצא בעין זיוון הוא בהחלט אחד האיכותיים שיש לנו בארץ. היקב מפיק מספר לא קטן של סוגי יין ולאחרונה גם החל בייצור של ויסקי, ג׳ין ושאר סוגי התזקיקים. במקום אפשר להתפנק על מבחר גבינות בתוצרת משפחתית וכמובן לשבת לטעימות כיד המלך.
- יקב תל שיפון – שהיה ידוע בשמו כיקב אורטל, נמצא בקיבוץ אורטל. אמנם מבחר היינות שלו קטן, אך הם בהחלט טובים אחד אחד. המקום מכיל מתחם טעימות והאווירה בצמוד לכרמים ממש מקסימה.
- יקב יער אודם – הוא גם יקב משפחתי עם יינות איכותיים והסעדה די מגוונת במקום.
איפה אוכלים
טוב ששאלתם. בחאן אין שירותי הסעדה, אבל יש מטבחון עם כירות גז, מקררים ופינות מדורה ומנגל. אתם מוזמנים להביא איזה נתח טוב או פורל יפה מהמעדנייה של קיבוץ דפנה ולפנק את עצמכם אחרי יום טיול עם בירה קרה ובשר שעבר טיפול באש. אם בא לכם לנוח, כי בכל זאת מדובר בחופשה, תשמחו לדעת שבשנים האחרונות הסצנה הקולינרית בצפון פרחה יפה. בקיבוץ עין זיוון גילינו מתחם מזון עם חומוס, המבורגרים, פיצות ובית קפה שמוכר לכל תל אביבי – מטרלו. אנחנו ממליצים בחום על החומוסיה. אם בא לכם משהו יותר אותנטי אפשר לקפוץ לנסיבה שבבוקאתא לאירוח דרוזי ופתיחת שולחן כהלכה.
במידה ותבחרו לרדת מהרמה לעמק, רק תגדילו את האפשרויות שלכם: בגן הצפון יש מתחם מסעדות מעולה עם בורגרים של קלומפוס, תאילנדי של פאי מאי, ואיטלקי של פוקצ’ה. בשביל ארוחת בוקר טובה תקפצו למעיין ברוך, לטראק של עוז פטיסרי.
בדרך חזרה הביתה תמיד כדאי לעצור בכביש 90 שבצומת מחניים, מקום עלייה לרגל לחובבי הקציצות שבין 2 לחמניות. אם אין לכם סבלנות להמתין בתור, תוכלו להדרים קצת לראש פינה, שגם אצלה הוקם מתחם מזון ענקי בכניסה לעיר, או לעצור בצומת עמיעד במסעדת אבו סאלח, או כמו שאני אוהב לקרוא לה, מסעדת “לא משנה מה תעשו, תמיד נשאר בני דודים”.
לסיכום
פגשנו מקומות יפים מאוד, שקטים ונוסכי שלווה. הרמה מרגיעה, ויש משהו באווירה של הגולן שהוא שלו ומרענן. האנשים פה איכותיים מאוד, האוהבים את הטבע ואת האדמה. הם יצרו תשתית תיירותית עניינית ומקצועית שממשיכה להתפתח כל הזמן. כל מי שפגשנו היו מקסים וחיובי ללא יוצא מן הכלל, וזה עושה חשק גדול לחזור ולפגוש אותם שוב. חווית האירוח בחאן המשיכה את הקו הזה: עידו ומשפחתו אדיבים וכיף לשבת איתם מסביב למדורה ולפטפט אחרי ארוחת ערב. אנחנו עוד נגיע לכאן לחקור הרבה יותר לעומק את הסביבה הזו!
