מרתוניסט – האם האגו שלך הוא אויב גדול או שותף להצלחה?

איך רצים יכולים לאזן בין רצון להצליח אישית לבין עבודת צוות בקבוצה?

רצים בקבוצות ריצה מתמודדים עם דילמה מתמדת: איזון בין השאיפות האישיות שלהם לבין הצרכים והמטרות של הקבוצה, ושם האיזון הזה הוא קריטי. בקבוצות החובבניות זה יבוא לידי ביטוי בצורה שונה, אך עדיין חשובה מאוד. דוגמה אחת למשל: מה קורה כשקבוצה של 20 רצים עם יכולות מגוונות מבצעות אימון סוף שבוע משותף על קצב קל? הרי קיימים הבדלי רמות בין הרצים וקצב קל של אחד אינו קל עבור אחר. זה יכול להתבטא בכושר הגופני, ואצל רצי שטח גם ביכולות הטכניות, ובעוד מרכיבים רבים ומגוונים. למיקום של כל רץ יש משמעות קבוצתית. בריצת סינגלים בשטח למשל, בכניסה לשביל צר וטכני, רץ עם יכולות טכניות פחות טובות ייכנס באזור זנב הטור, לעומת רץ חזק עם יכולות טכניות גבוהות, שייכנס בקידמת הטור.

מצד שני קיימת אפשרות אחרת, בה רץ חזק ילווה רץ חלש ממנו ויעזור לו במתן טיפים, בחירת קווים נכונים, עידוד וכו'. ההבנה שאימון יכול להיות קבוצתי-חברתי או אישי, היא דוגמה לאגו בריא בקבוצה ושמירה על איזון נכון בין עבודה אישית ועבודה קבוצתית. לדברי יואב "כל אחד צריך שתהיה לו מידה מסוימת של אגו, ביטחון עצמי, תעוזה ואפילו קצת חוצפה. אנחנו רוצים לרכב עם אנשים בעלי אמביציות ולא אנשים לגמרי פסיבים. זה נכון גם למקומות העבודה שלנו ולא רק בספורט".

תפקיד המדיה החברתית בניהול האגו

אנחנו חיים בעולם דיגיטלי והרבה ספורטאים נוהגים לשתף מידע. תשתית השיתוף גדולה ורחבה – מי בטיק-טוק, מי באינסטוש, ומי בסטרבה. מבלי שאתם שמים לב לכך, המדיה החברתית משפיעה באופן משמעותי על האגו שלכם כספורטאים, הן במובן החיובי והן במובן השלילי. 

המדיה החברתית יוצרת במה פתוחה שבה ספורטאים יכולים לבנות את המותג האישי שלהם. שם אפשר לקבל הערכה מצד אוהדים, אך גם להתמודד עם ביקורת, השוואות ולחץ חברתי. טמונות כאן הרבה מלכודות, וצריכים להיות זהירים על מנת שלא ליפול הישר לתוכן. אני חייב לשתף באופן אישי, כי עד לכתיבת שורות אלו, הייתי מודע ברמה חלקית בלבד להשפעות אלו. על מנת לעשות בזה סדר, נחלק אותן להשפעות חיוביות והשפעות שליליות. 

השפעות חיוביות 

חיזוק תחושת הערכה עצמית: המדיה החברתית מאפשרת לנו לקבל פידבקים חיוביים מאוהדים ומעוקבים. לייקים, תגובות חיוביות ותיוגים יכולים לחזק את תחושת הערך העצמי ולשפר את הביטחון.

גם ריבוי עוקבים יכול לחזק את האגו בצורה בריאה, כל זמן שנעשה מתוך תחושת הישג והכרה במאמץ.

העצמת המותג האישי: באמצעות המדיה החברתית, אנחנו שולטים בסיפור שלנו ובוחרים אם לשתף הצלחות, כשלונות, או סתם להתבטא בנושאים אישיים. יש לכך השפעה ישירה על הדרך שבה אנחנו נתפסים בציבור. 

מקור למוטיבציה: המדיה יכולה לשמש כלי מוטיבציוני: הצורך "להיראות טוב" או לשתף רגעי ניצחון מעורר אצל ספורטאים רבים רצון לשפר את ביצועיהם. בנוסף, זה יכול להשפיע לטובה גם על ספורטאים עוקבים, ולגרום להם לאתגר את עצמם קצת יותר. 

השפעות שליליות

לחץ להוכיח את עצמכם: המדיה החברתית יוצרת ציפייה מתמדת להראות הצלחות ולהיראות מושלמים. ספורטאים עלולים להרגיש שהם חייבים לשתף רגעי שיא בלבד, דבר שמעמיס עליהם לחץ נוסף מעבר לאתגרים התחרותיים. 

בכתבה: חולם לעשות איירונמן – אל תקרא את הכתבה הזו, תאר גיאחה, כיצד הלחץ הזה משפיע על ספורטאים רבים, ומוביל לא מעט אנשים לבחור אתגרים קיצוניים. נוצרת תחושת פיחות ביוקרתם של אתגרים מאוזנים יותר. כבר לא מספיק טריאתלון, חייבים איירונמן ובריצה – אפילו מרתון כבר לא מספק עם כניסת האולטרה. חוסר היכולת לעמוד בלחץ הזה מוביל למערך חיים שלם שמתערער ומגויס לטובת המטרה המוגזמת. 

תלות באישור חיצוני: הפידבקים שמקבלים במדיה יכולים לגרום לאגו להיות תלוי באישור חיצוני כגון לייקים ותגובות מפרגנות. התלות הזו עלולה להוביל לירידה בערך העצמי אם אינכם זוכים להערכה מספקת.

חשיפה לביקורת ופגיעות רגשית: לצד תגובות חיוביות, אתם חשופים לקבל גם ביקורות פחות אוהדות. זה עלול לערער את הביטחון העצמי ולגרום לפגיעות באגו. הנושא הזה בא לידי ביטוי לרוב אצל ספורטאים מפורסמים, אבל לא רק.

השוואות מתמידות: המדיה החברתית היא נשף מסכות גדול ואין סופי. ספורטאים נחשפים לעמיתים מצליחים ולחייהם המושלמים לכאורה. השוואות אלו עשויות לגרום לתחושת נחיתות, תסכול או חוסר שביעות רצון. 

שחיקה נפשית: הצורך לעדכן תוכן, לתחזק תדמית ולנהל אינטראקציה עם עוקבים יכול להוביל לשחיקה רגשית.

אסטרטגיות לניהול האגו במדיה החברתית

אז מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להמשיך את השימוש במדיות החברתיות השונות, מבלי ליפול לאותן מלכודות? התשובה היא: 

1. ניהול מודע של השימוש במדיה: אנחנו יכולים להגדיר לעצמנו גבולות – מתי ואיך להשתמש במדיה, ולהימנע מעיסוק אובססיבי בלייקים ותגובות. 
2. הפרדה בין הזהות האישית למותג האישי: אנחנו צריכים להבין כי הפידבקים במדיה משקפים את התדמית הציבורית ולא בהכרח את ערכנו כאנשים או כספורטאים. 
3. התמקדות בערכים אמיתיים: במקום לשתף רק רגעי הצלחה, חישפו גם את האתגרים, הכישלונות והצמיחה שלכם. בצורה הזאת תוכלו ליצור קשר אותנטי עם העוקבים שלכם. 

סיכום: אגו – אתגר או מנוף להצלחה?

האגו, אותה תחושת "עצמי" המעצבת את תפיסתנו ואת מקומנו בעולם, יכול להיות כוח מניע אדיר או מכשול משמעותי, תלוי איך הוא מנוהל. בעולם הספורט, האגו הוא מקור למוטיבציה, שאפתנות והישגיות, אך עלול גם להוביל לקונפליקטים, לחץ וחוסר שיתוף פעולה. כאשר האגו מנוהל בצורה בריאה, הוא מסייע בבניית ביטחון עצמי, מחזק את היכולת לשתף פעולה ומניע להתמדה ולהתמודדות עם אתגרים. לעומת זאת, אגו בלתי מאוזן עלול לערער מערכות יחסים, לפגוע בביצועים ולהוביל לשחיקה. בזירה המודרנית, כמו המדיה החברתית, השפעת האגו מתעצמת, וחשוב לנו לפתח מודעות וכלים לניהולו. אגו בריא מאפשר למצוא איזון בין הצלחה אישית לקבוצתית, להתמודד עם ביקורת ולמנף את התחרותיות להצלחה מתמשכת. בסופו של דבר, האגו הוא כלי – השאלה היא איך משתמשים בו: כמנוף להצלחה או כאתגר הדורש התמודדות. 

מאת: איתן יצחק, סייע בהכנת הכתבה: יואב קסלר