דומה שקטגורית מירוצי המכשולים – המשלבים ריצת שטח למרחקים של 10-12 ק”מ ומתקני כושר בסגנון צבאי פורחים לאחרונה בישראל והופכים לקטגוריה בפני עצמה עם קהל לא קטן שנהנה מהם. לאחר סיקור קודם של ה Mud Day, היה עוד אירוע בשם Legion Run, יהיה Switch Challenge בגלבוע בקיץ, ובסופ”ש האחרון היה ה- Iron Beast – בו רץ, טיפס וסחב רוני ארטובסקי ומספר עליו פה.
מאת: רוני ארטובסקי
צילום: תומר פדר ורונן טופלברג
מהו ה Iron Beast?
בלי חסויות ענק בשער, דגלי מותגים פזורים בכל פינה, הרימה חבורה גדולה ומשפחתית מירוץ מכשולים-שטח מהנה ומתאגר לכל המשפחה באווירה כפרית וחברית.
אבל למה? משום שלפני 3 שנים ביקש יואב אסא, שמספק שירותי הדרכות כושר והכנה לצבא במסגרת הממותגת בשם “אסא אותי לוחם”, להרים אירוע מגבש ומאתגר עבור מתאמניו הרבים. ובאופן טבעי חברו להם בורות מים, חבלים עבותים וצמיגים ישנים לשלל קומבינציות מאתגרות במטרה להטריד, להתיש וללכלך את המתאמנים הצעירים על פני מספר קילומטרים של ריצה. 400 מתאמנים השתתפו במירוץ הראשון, ובשנתיים שעברו מאז חברו רבים מהם אל משפחתו וחבריו של אסא, חפרו, סחבו, ערמו, ריתכו והקימו 24 מכשולים שפוזרו על פני שני מסלולי ריצה בין שדות המועצה האזורית גדרות, והפכו את “איירון ביסט” בשנתו השלישית על מאות רבות של המשתתפים בו, למירוץ שטח-מכשולים מאתגר ומלוכלך באווירה מהנה וחברית.
שני מסלולים: קצר וארוך
כותב שורות אלו, זכר מן המניין שזה עתה סיים לשרוד בהצלחה את משבר גיל ה-30, הוזעק למירוץ 16 שעות בלבד לפני יריית הפתיחה. להגנתי אומר שעל אף שאני רגיל בריצות שטח והרים וגם תעלולי קרוספיט למיניהם אינם זרים לי, בחודשים האחרונים עסקתי בהתאוששות מפציעה בלתי חביבה בעליל והיקף הפעילות שלי היה נמוך, ולכן קל להבין מדוע התלבטתי כל הדרך לכפר אביב באיזה מסלול עלי לבחור, זה עם 12 מכשולים הפרוסים על 5.5 ק”מ, או הקשוח יותר, עם 24 מכשולים על פני 12 קילומטרים.
לא חייבים גרנדיוזיות בשביל להינות
עד מהרה ירדתי מהכבישים הסלולים ולאחר נסיעה קלה בין שדות ותלמים הגעתי למתחם המירוץ. כאמור בלטו בהיעדרם שערי החסות העצומים ודגלי הספונסרים השונים המקובלים באירועים דומים, וזה היה מרענן. מזג אוויר נאה, המון ישראלי במגוון גילאים וחיוכים, מתחם אקספו ומזון פונקציונלי וצנוע, מוזיקה קצבית אך לא מחרישת אזניים, ובסך הכל תחושה נעימה ביותר של שבת ישראלית נטולת גינונים ויומרות.
הסתובבתי קצת בין ההמון וחיכיתי לראשוני הרצים השבים לשמוע עד כמה קשוחים העניינים עצמם בשטח. ליטל וסתיו, בנות 27, נמצאו על קו הסיום לאחר שצלחו את המסלול הקצר, מחוייכות מאוזן לאוזן ועטויות בוץ ברמות שונות, ודיווחו בהתרוממות רוח ניכרת לעין על מכשולים קשים אך מהנים ואנשים טובים שעוזרים באמצע הדרך.
משפחת זגורי מנתה שלושה רצים ושתי רצות, שבה מן המסלול הקצר וסיפרה בהנאה שהיה כיף גדול והמכשולים היו קלים ומהנים. חיכיתי קצת שהחבר’ה האמיצים יותר יתחילו להגיע מהמסלול הארוך, ולאחר זמן קצר פגשתי את עומר בן ה-25, שדיווח באקסטזה כמעט דתית על חוויה מטורפת והחל לדחוק בי לצאת אל המסלול הארוך, רק המסלול הארוך! ואחריו הגיעו יוגב ותום, שניהם בני 30, מאופקים קצת יותר וסיפרו שהיה ממש כיף אבל לדעתם לא מספיק מאתגר. בנקודה זו החלטתי לשים את נפשי בכפי ולצאת אל המסלול הארוך, ונתתי את צעדי אל נקודת הזינוק.
חיית הברזל – המירוץ
מנקודות הזינוק שוחררו הרצים בגלים של כ-25 רצים בפער של מספר דקות אלו מאלו, כדי למנוע פקקים במכשולים השונים. האווירה על קו הזינוק עליזה ומשעשעת, והחבר’ה על קו הזינוק בקושי מחזיקים את עצמם… יוצאים לדרך!
הבחורים הצעירים נלהבים ורצים קדימה. אני מנסה להנהיג קצב אחיד למרות שאין לי כל מושג לקראת מה אני רץ. עד מהרה תוואי השטח מתחיל להשתנות והופך משביל טרשי ורחב לשביל צר שעובר בשדה חיטה ששוטח, והריצה על השיבולים המשוטחות מעניקה תחושה חלקלקה ובלתי רגילה ברגליים. על שינויי תוואי הקרקע והנוף לאורך המסלול עוד נדבר בהמשך.
אחרי כמה מאות מטרים אנו נתקלים במכשול הראשון, מבוך סמיך ביותר של צמיגים מגובה הרגליים ועד מעל הראש שצריך להדחק דרכם.
מיד אחריו – סולמות ידיים, או “מאנקי בארז” בעגה המקומית, מכשול שיופיע עוד פעמיים בהמשך הדרך ברמות קושי גבוהות יותר.
רצים עוד קצת ונתקלים בפירמידת צמיגים בגובה בינוני שיש לטפס מעליה, ואחרי כמה עשרות מטרים צריך לדלג על קצות האצבעות בתוך צמיגים הפזורים על הקרקע.
תמונות מא”ג בוקר בטירונות מתחילות לצוף. לאחר מכן ניתור מעל צינורות ביוב בעלי צול גבוהה במיוחד, וממשיכים לקטע ריצה ארוך.
לפתע אני מבחין בצליל שלא שמעתי בשעות האחרונות: שקט. הקולות העולצים שנשמעו אך לפני מאות מטרים ספורים התחלפו בשקט כבד ופתאומי, והקושי מתחיל לדבר. הפערים בדבוקת הרצים מתחילים להתרחב והחיוכים מתחלפים בגבות קפוצות. האתגר מתחיל.
המכשולים
כפי שהיטיב לתאר גיא חלמיש בכתבתו על מירוץ Mud-day במגזין זה גם במירוץ איירון ביסט ניתן לאפיין את סוגי המכשולים בקטגוריות ה”מרטבים”, “מזחילים”, “מטפיסים” ו”מסחיבים”…
המרטיבים – הם מכשולים הגורמים או מסכנים אותך בהתרטבות הגונה. החל מכניסה לאמבטיה תמימה (עליה נפרט מיד), דרך מעבר קורות ושמירה על שיווי משקל מעל בריכות מים וכלה בטיפוס מעל גבעות בוץ תוך התזות מים מזרנוקי ענק.
ה”מזחילים” – אלו המורידים מטה, למצבי כריעה, שפיפה או זחילה, בתוך מחילות, תחת כבישים ועוד. במירוץ שטח המשמעות היא פגישה קרובה של המפרקים עם מגוון סוגי אבנים ובישין אחרים בדרגות נעימות משתנה.
המקפיצים – מכשולים המכריחים לעבור מעליהם, בניתור או עליה. לאורך המסלול מגוון מכשולים קרקעיים בדרגות קושי בינוניות בעיקר, פרט לקיר גבוה המופיע פעם אחת.
ה”מטפיסים” – שכדי לעבור דרכם יש להשתמש בכח הידיים. בעיקר אתגרי סולמות, ואלו מופיעים מספר פעמים בוריאציות שונות המגוונות את הקושי והאתגר.
עוד הופיעו – ה”מסחיבים” – לאורך המסלול הארוך הופיעו שני מקצי סחיבת משקלים, והיה מעניין לראות את מגוון הרעיונות בהם בחרו מתחרים שונים לשאת על עצמם צמיגים לאורך 600 מטרים..
ומילה לגבי המרטיבים
קצת רטוב, אז? ממש כיף! קודם כל חם וזה די נעים, ותוך כדי יש צחוקים והכל, אז היכן בדיוק נמצא המכשול? ובכן, את הקושי מגלים בצעדים הבאים.. מירוץ שטח אמיתי, זוכרים? זה לא הדשא של פארק הירקון!
לאחר כניסה שנראית תמימה למדי לאמבטיה בגובה המותניים וחזרה למסלול הריצה החולי, מתחילות הסוליות הרטובות והחול לקשור קשר הדוק משהו ומתחילות לשאת אותו איתן, מעליהן ובעיקר מתחתן, ללא כל יכולת מצידך להתנגד, וגם המכנסיים והגופייה ספוגי המים ממשיכים לטפטף מטה לאורך מאות המטרים הבאים ולהבטיח ייצור מתמשך של בוץ כבד, מייאש ומחרב טכניקה עליה עבדת שנים רבות.. הריצה הופכת כבדה ולא נוחה וזה מבחינתי היה אחד האתגרים המיוחדים והקשים במירוץ. טבילה כזו מופיעה פעמיים לאורך המסלול ובשילוב אירועי הרטבה אחרים, התוצאה היא ריצה בסוליות עמוסות בוץ לאורך מספר קילומטרים בחלקים שונים מהמירוץ. לא פשוט.
האתגר הנוסף: תוואי השטח
כיאה למירוץ שטח המתקיים בארץ ישראל המגוונת טופוגרפית, מדהים לראות כיצד אפילו במסלול מעגלי ממוצע משתנים תנאי השטח פעמים רבות לאורך המירוץ ונוצר אתגר ועניין בהתמודדות עם כל סוג קרקע ומאפייניו.
המסלול החל בשדה חיטה משוטח וחלקלק, המשיך בשבילי כורכר, ובאתגר סחיבת הצמיגים אנו מגלים לפתע שמתחתינו קרקע חולית ומתחפרת! המסלול ממשיך ופתאום מופיע עץ עליו תלוי שלט “Single”, ולפני שהספקנו להבין מה פשר העניין אנחנו מוצאים את עצמנו רצים על שביל קשה, סלעי ומתפתל בין עצים ושיחים באווירת יער מוצלת ומרעננת, ואחריו אפילו מופיעות כמה עליות וירידות! אמנם רק במושגים של רצי מישור החוף, אבל בכל זאת. מסלול נהדר שכזה מגוון את אופי הריצה ומכריח את הרצים להשתכלל ולהתמודד עם שינויי המשטח התכופים, אפילו אם הם אינם מודעים לכך כלל, ובעיני מדובר ביתרון משמעותי של מירוץ איירון ביסט על פני מירוצים אחרים.
אז 5.5 ק”מ או 12 ק”מ?
אתם זוכרים שבתחילת הרשימה התלבטתי באיזה מסלול עלי לבחור? ובכן, תוך כדי שאני רץ להנאתי מתחילות להישמע באוויר קריאות עידוד בנוסח “קדימה, עוד קילומטר וחצי!” ואני ממש מתחיל לחשוד שמשהו אינו כשורה, מאחר ודי ברור שלא הצלחתי לחצות עשרה ק”מ בכזאת זריזות. כאשר מכשולי הסיום החלו להופיע באופק כבר הבנתי שכנראה עליתי על המסלול הקצר, ומאחר וממש לא רציתי לסיים את המירוץ כל כך מוקדם פניתי חיש לאחוריי ופתחתי מבערים לעבר אתגר סחיבת הצמיגים, שם נראה שעקב מחסור מסויים בחמצן, פספסתי את הפנייה הנכונה. אחרי זמן מה הצלחתי להדביק ולהצטרף חזרה אל החבר’ה הקשוחים והמלוכלכים יותר, וכך לאחר כל הלבטים המתישים, זכיתי לרוץ בשני המסלולים גם יחד.
לסיכום
מירוץ איירון ביסט הוא מירוץ שטח מגוון, מעניין וכיפי. הארגון צנוע אך מדוייק ויעיל, האווירה מאוד נעימה. אם להיות אנתרופולוג ליום אחד, הרי שלמול קהל חדרי הכושר והפיטנס העירוני באופיו שאפיין יותר את ה Mud Day (בהכללה כמובן, אבל אתם מבינים את כוונתנו…) הרי שב Iron Beast מצאנו אווירה וסגנון מעט שונים – יותר “מושבניקיים” או מחוברים להוויית שטח והכנה לסיירות, ובהתאמה גם ההבדלים במיקום של כל אחד מהם, שמשפיע גם הוא על האווירה.
זאת ועוד: יש פה גישה אחרת ונכונה עבור קהלים רחבים יותר, שכן מסלול 5.5 הקילומטרים מהנה וקליל ומתאים גם לנערים צעירים או לאלו שאינם עוסקים בכושר על בסיס קבוע ורוצים להנות מאתגר ספורטיבי אתגרי. מסלול 11.5 הוא קודם כל מסלול ריצה מגוון ומעניין כשלעצמו, ומופיעים בו מספר מצומצם של מכשולים ברמה גבוהה, אך שאר המכשולים לא יספקו אתגר משמעותי לקרוס-פיטרס מנוסים.
מאת: רוני ארטובסקי
צילום: תומר פדר ורונן טופלברג
מנוי למגזין האופניים BIKEPANEL פה: https://goo.gl/4tGh4F
מנוי למגזין הריצה RUNPANEL פה: https://goo.gl/Auzkl9
