הופה מה?! הופנה זהו שמו של דגם נעלי האריג המפתיעות של נעלי הוקה (Hoka One One). למה מפתיעות? מכיוון שלמרות היות ה Hupana נצר לבית “חלוצת הסוליה העבה” הן דווקא מתאפיינות בסוליה מתונה (יחסית לנעלי הוקה) ובמראה “קז’ואל” שיותר מזכיר סניקרס מאשר נעלי ריצה מסורתיות.
מאת: אריק מון
צילום: גיאחה
טרנד הריצה-משרד-חדר כושר
אלה גם הנעליים הארוגות הראשונות של הוקה שקפצה גם היא, בעקבות חברות אחרות (ה-Adidas Ultraboost ATR שבחנו כאן בעבר, און עם דגמי Cloud ו Cloud X ונייקי וה-PrimeKnit ועוד…) – על עגלת טרנד נעלי הריצה\משרד\חדר כושר. האם הגדרתה של הוקה Hupana כנעל ריצה יומיומית היא רק אמתלה של נעלי הוקה שנועדה לקסום לקהל רחב יותר? או שאכן יש כאן נעלי ריצה טובות באותה מידה שהן נאות? סיימתי את האספרסו, החלפתי את הג’ינס לשורטס ויצאתי לבדוק.
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
כרטיס ביקור ופיצ’רים – הוקה הופנה
- דגם: Hoka One One Hupana.
- ייעוד: נעל כביש נייטרלית וקלה המתאימה גם לאימוני קרוספיט, אירובי והליכה יומיומית.
- דרופ: 5 מ”מ (25 מ”מ בעקב \ 20 מ”מ מקדימה).
- משקל: 232 גר’ (למידת גברים ⅔ 42).
- סוליית RMAT חומר הסוליות האמצעיות ולעיתים גם החיצוניות של הוקה, המשלב EVA עם גומי
- גפה עליונה ארוגה.
- מחיר: 449 ש”ח.
דברי הוקה על הנעליים: “פירוש המילה המאורית Hupana הוא קפוץ חזרה (Spring Back) והיא מיטיבה לתאר את התגובתיות ותחושת הריחוף שסוליית ה-RMAT מייצרת. תחושה זו מגובה באוורור המצוין של הגפה הארוגה. ההופנה היא נעל שתוכלו ללבוש כל היום, מריצה לאימון לעבודה או לסיבוב בעיר”
הדימוי של נעלי הוקה
מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם שומעים את השם Hoka? אין ספק, נעלי הוקה וסוליה “מקסימליסטית” הפכו לשם נרדף. עד כדי כך שגם אם מעתה ואילך החברה תתחיל לייצר סנדלים תנכיים, היא תמיד תיזכר כזו שקמה כקונטרה לטרנד המינימליסטי כשזה היה בשיאו. בדומה לחוק הפיסיקלי הגורס כי “לכל פעולה יש פעולה נגדית שווה” כך קורה לעתים קרובות קרובות גם עם טרנדים: הרוק והגיטרות של שנות התשעים הוחלפו באחת לטובת האלקטרוניקה, הפנים המגולחות למשעי ורוויי האפטרשייב הופקרו בין לילה (בין לאדן) לזקנים עצומים ורצים שרצו בנעליים עם סוליה בעובי גרב זכו לנסות לראשונה את הדבר ההפוך.
לחברה הקליפורנית הזו יש בכלל שורשים צרפתיים שאת זרעם הטמינו זוג עובדי “סלומון” לשעבר בשם ניקולס מרמוד וז’אן-לוק דיארד. השניים ביקשו לייצר נעליים שיאפשרו להם לשעוט מהר יותר בירידות ולכן החליטו לנסות ללכת על סוליה עבה יותר ממה שנראה עד כה. שמה המלא של החברה Hoka One One נלקח אף הוא מהשפה המאורית ופירושו בתרגום חופשי: “מרחף מעל פני האדמה”.
נעלי החברה אומצו במהרה על ידי אולטרמרתוניסטים רבים וזאת בגלל השיכוך המוגבר, תכונות העשויות להקל במידה על הכאב הכרוך בריצות כה ארוכות. בהמשך, הפופולריות שלהם גאתה וזלגה מתחום האולטרה והתקבלה באהבה על ידי קהל הולך וגדל של רצים שונים שנהנו מיחס השיכוך\משקל המצוינים של Hoka.
עיצוב וסקסאפיל
ה-Hupana נאות מאוד בעיני בזכות הוייב הקז’ואלי שהן משדרות. הכיתוב של שם החברה על צד העקב ולוגו החברה בחזית הם הרמזים המסגירים היחידים לכך שאכן מדובר בנעלי הוקה ובלעדיהם, עשוי להראות כי אין כל קשר בין ההופנה לנעליים האחרות של הוקה. גם האריג שלהן שונה מזה של נעליים המקבילות להן בקטגורייה: אם במראן, נעלי האימון\יומיום של נייקי ואדידס למשל, יושבות איפשהו באמצע הסקאלה בין נעל ריצה לסניקר ומתאפיינות בהרגשה ובמראה “הגרב” (או ה”סוודר”) המובהק, הרי שההופנה כמעט ונושקות לקצה הסניקרי – אולי אפילו היו יכולות להיחשב ככאלה לולא הסוליה המיוחדת שלהן.
הזוג אותו בחנתי הגיע בשילוב צבעים סולידי ואלגנטי של שחור ולבן, אך הוא נמכר גם בסכמות צבעים נוספות כמו: שחור לגמרי, תכלת ולבן, אפור לגמרי, אפור כהה, כתום ועוד. אין לי ספק שאלו נעליים שישתלבו במלתחת בגדי היומיום של רובנו בקלות, עד כדי כך שהן עשויות להראות “לא ספורטיביות” מספיק דווקא בבגדי ריצה!
חלק עליון – היומיום
אז מה הופך את אריג הגפה העליונה לשונה? ראשית, הוא אינו סטרצ’י. למעשה הוא קשיח למדי ובהחלט נדרשת יותר מריצה אחת כדי לרכך אותו. הוא גם צפוף מאוד- המקום היחיד בו ישנו איוורור הנראה לעין הוא חלון רשת קטן מעל לבהונות.
לוגו השחף של החברה ושמה של הוקה נמצאים, כאמור, על החזית והעקב בהתאמה ומתפקדים גם כמחזירי אור כנגד הגפה השחורה לחלוטין (בגרסאות הצבעוניות יותר גם צבעי הלוגו משתנים בהתאם). כיתוב קטן מאוד ואלגנטי של שם הנעליים קיים ליד לולאת השריכה העליונה וכיתוב קטן נוסף של Hoka one one נמצא על הלשון ומוסתר על ידי השרוכים.
בעקב הנעליים ישנה לולאת נעילה נוחה המצוידת אף היא בשני פסים מחזירי אור. לסוג הגפה הזו יש טרייד אוף די ברור: עמידות תמורת אוורור. זו אחת הגפות העליונות העמידות יותר שיצא לי לראות בנעל ריצה מודרנית וסביר להניח שהיא תחזיק מעמד גם הרבה אחרי שהסוליה תאבד מתכונותיה – שוב, תחשבו על סניקרס שאהבתם ושליוו אתכם במשך תקופה ארוכה מאוד. מצד שני, זה די מובן מאליו שאוורור לא יכול להיות הצד החזק של גפה צפופה ועמידה כל כך.
איך זה מרגיש בפנים
בשל אותן תכונות הגפה שציינתי, במדידה ראשונית עשוי להיווצר הרושם שמדובר בנעליים צרות יותר ממה שהן בפועל. בפעם הראשונה שנעלתי את ההוקה הופנה, הרגשתי מיד את קשיחותו של האריג. זה התבטא בעיקר בלחץ באזור שמעל הבהונות ופחות בצידיהן.
אני נזהר בדבריי הבאים, אך דווקא כבעל כפות רגליים רחבות למדי מצאתי שההופנה מרווחות במידה מספקת עבורי והנוחות בתוכן משתפרת פלאים אחרי כמה הליכות וריצות ראשונות. סקרן אותי לבדוק באינטרנט מה חשבו אנשים אחרים על ההופנה. מצאתי שתגובות הלקוחות באתרי סקירות נעליים גדולים נעו בין מגיבים שפחות אהבו את קשיחות ההוקה ואף החזירו אותן אחרי מדידה אחת ואחרים – שכנראה נתנו להופנה צ’אנס להתרכך וכך צלחו את משוכת הקשיחות – שהעידו על נעליים נוחות וקלות.
משקלן הקל (232 גר’ כאמור) מפתיע אף הוא בהתחשב בכך שלרוב, נעליי אריג, כבדות יותר מנעליים בעלות גפת רשת “ספורטיבית” דקה. הן גם נחוות כקלות בזמן הריצה אך מעלות מעט במשקלן בתנאים רטובים כיוון שלגפה יש נטיה לספוג מים. החיזוקים הפנימיים עשויים בהלחמות ולא בתפרים (seamless) ולא נתקלתי בנקודות תורפה משפשות, מציקות או נפרמות.
אחיזת הנעל את הרגל מתחלקת לשלוש: טובה מקדימה, מצויינת באמצע וטעונת שיפור בעקב. למרות שהשתמשתי בחורי השריכה הקרובים ביותר לקרסול עדיין לא הצלחתי ליצור אחיזת עקב מספקת.
בריצות על כביש – המשטח העיקרי אליו הנעליים האלה מיועדות – ואפילו בריצות שטח על שבילים לבנים ההופנה עדיין אחזו את הרגל בצורה מניחה את הדעת ולפחות מהניסיון שלי, לא מצאתי שתופעת אחיזת העקב הפחותה פוגמת באיכות הריצה בהן. פנים הסוליה והמדרס, נייטרלים ונוחים, כמו שצריך.
נעילה לשון ושריכה
מפתח כניסה רחב, לולאת עקב נוחה הופכים את נעילת ההופנה לקלי קלות. השרוכים שטוחים, פשוטים ומאפשרים הידוק טוב של הגפה מקדימה ובאמצע אך כמו שציינתי קודם, כדאי להשתמש בכל חורי השריכה על מנת להשיג אחיזת עקב טובה יותר. השרוכים אמנם קצרים מעט – בעיקר אם גם אתם נוהגים לקשור קשר כפול – אך בשל רכותם ודקותם היחסית, ניתן להשיג אבטחה טובה של השריכה וגם להתירה בקלות.
סוליה – הריצה
אם הגפה של ההופנה היא קז’ואלית וקולית עד לאחרון סיבי אריגה, הרי זו סוליית ה-RMAT שלה שטומנת בחובה את כל DNA הריצה המשובח של נעלי הוקה. ה-RMAT הוא EVA מוקצף משולב בגומי שנכנס לשימוש – בעיקר כסוליה אמצעית – בנעלי הוקה ב-2013. לדברי החברה, שילוב החומרים הזה אמור להיות עמיד יותר, אוחז מצוין ותגובתי מאוד. לכאורה אין כאן כל חדש וההבטחות האלו נשמעות כמו מנטרה ממוצעת של כל חברת נעליים שמכבדת את עצמה. רק שבמקרה של ההופנה, ה-RMAT זלג מהסוליה האמצעית לכיוון התחתונה וייצר את סוליית ה- “All RMAT” הראשונה של נעלי הוקה.
מישהו שם בחברה החליט “לירות ולא לדבר” והרגיש בטוח מספיק להמר שה-RMAT יתנהג כמובטח. לדעתי, ההימור השתלם: לא זו בלבד שהשיכוך והתגובתיות של הסוליה הן מהטובות שיצא לי לחוות אלא שהסוליה השטוחה לא ממהרת להישחק על אף היותה חפה מהגנות גומי מוקשח יותר וחיצוני כמקובל. ההופנה ואני חלקנו את ריצותינו באופן שווה בין אספלט לשטח, דרכים לבנות וחומות והסוליה תפקדה מצויין בכל אחת מהקטגוריות והראתה בלאי סביר בהחלט. מה שכן, עדיף לעמוד בפיתוי ולא להיכנס עם הנעליים האלה לסינגלים כיוון שהסוליה שלהם חלקה לגמרי ועשויה להחליק על סלעים מזוותים.
על האספלט – שהוא ללא ספק המשטח העיקרי אליו ההופנה מיועדות – הסולייה זורחת. ה-RMAT עושה בדיוק את מה שהבטיחו: משכך באופן מושלם אך לא על חשבון רגש כמו בנעלי הוקה העבות יותר, קשיח וריספונסיבי במידה מדויקת וללא כל הרגשה “נמרחת” או איבוד אנרגיה ולבסוף, מפתיע בהחלט בשחיקתו האיטית.
הסוליה של ההופנה הזכירה לי מאוד את ה-EVA של ה Newton Ditance V שגם אותה כבר בחנו. שמתי לב, שבאותו מבחן משום מה הזנחתי שאלה שניקרה בראשי יותר מפעם: איך הייתה מתנהגת הסוליה של הניוטון ללא מנגנון ה”טרמפולינה” הייחודי לה? באופן מפתיע, אני מרגיש שאת התשובה לשאלה הזו קיבלתי דווקא מסוליית ההופנה. הקשיחות של ה-RMAT מתורגמת לתגובתיות (ריספונסיביות) מצוינת בכל צעד וזאת ללא מנגנוני עזר נוספים. הסוליה יציבה מאוד, משרה ביטחון על הכביש ופשוט מבקשת ומאפשרת שירוצו עליה מהר. ריצות 10K או 20K מזדמנות מרגישות מצוין בנעליים האלה ומרחקים גדולים מאלה? אני בהחלט מתכוון לנסות.
נעלי הוקה הופנה – לא הכל שחור לבן
לכאורה, נראה שאופיה של ההופנה – כמו גם צבעיה במקרה הזה – הוא מאוד שחור לבן: שחור-בילוי, לבן-אימון. בפועל, הן מכסות בעיני את כל הספקטרום האפור והרחב שבין שתי הקצוות האלה. הגפה שלהן יותר קשיחה ועמידה ופחות ספורטיבית ומרושתת, אך משתפרת באופן משמעותי מאוד עם הזמן. זה אמנם טריקי קצת, מכיוון שהפידבק הראשוני של הגפה לא ממש מייצג את תחושת הנעל בהמשך, אך הניסיון הראה לי התפתחות חיובית. באשר לסוליה, ובכן, ריצה אחת הספיקה לי כדי להבין שמדובר כאן בנעל ריצה אסלית ולא בסניקר מנופחת. יתרה מכך, זו בעיני אחת מסוליות נעלי ריצת הכביש הטובות ביותר בהן רצתי ומעניין אם מגמת השימוש ב-RMAT בשירות כל הסוליה ימשיך גם בעתיד ויעבור אל דגמים נוספים של נעלי הוקה.
לסיכום, אני בהחלט חושב שההופנה נראית טוב ועובדת טוב ועומדת בהצטיינות בהגדרתה כנעל קרוסאובר. זו סנונית ראשונה של נעלי הוקה בכיוון המופחת (Reduced) ולרץ חובב נעליים פחות בומבסטיות אלו חדשות מעודדות. עכשיו נישאר לראות לאן השינוי הזה יוביל…
רצתם בנעליים האלה? מעניין אותנו לדעת מה אתם חושבים!
מאת: אריק מון
צילום: גיאחה
אריק מון – מקעקע בדימוס, חלטוריסט בהווה ועדיין לא החליט מה לעשות כשיהיה גדול. מקיים קשר קבוע, נהנתני ומתגמל עם הריצה ונותן לה להוציא אותו לטיולים מואצים בהרי ירושלים, עמק איילון והמדרכות שליד הבית. חולק את האהבה לריצה עם רכיבה על אופניים, קמפינג בחיק הטבע ואדיקציה לקפה.
