דור אבוד? שנה שלמה מול מסכים, שוקולד וחטיפים? הנה סדרה אמיתית שנטפליקס עדיין לא הפיקו. סדרת כתבות חדשה על קבוצות טריאתלון לילדים ונוער והראשונה – קבוצת הטריאתלון Trimore.
כתבה: ורדי בכור
צילום: אודי לרר ויונתן דויד
ערוץ ראנפאנל בטלגרם – הצטרפו פה!
אתם יודעים מה חזק? טריאתלון זה חזק!
אני מכורה לטריאתלון למרות שכבר כמה שנים לא התחריתי, יש משהו בענף הזה שלא נותן לי לוותר עליו. נראה גם שלא אשתחרר ממנו כל כך מהר כי לשמחתי הבן שלי, עומרי, בוחר בו כבר כמה שנים. אחרי שראיתי את רמת המסירות של המאמנות והמאמנים בקבוצות השונות, החלטנו לתת להם את הבמה ולכם את האפשרות להכיר. קבוצת הטריאתלון Trimore הותיקה קיימת למעלה מעשור. בהנהגתם של עידן סנדק, אור ברגר וצוות המאמנים והמאמנות חושפת ומגדלת מאות ילדים ונוער בענף הטריאתלון. הקבוצה מעורבת ומתאמנת לפי קטגוריות גילאים בהרצליה, כפר שמריהו, רמת השרון וברעננה.
הביצה והתרנגולת
עידן מספר: ” אור ואני מכירים מהספורט. התחרנו אחד מול השני והתאמנו מעט יחד. בשנת 2011, אור היה סטודנט ואימן קבוצת טריאתלון ילדים. אני שימשתי כמנכ”ל איגוד הטריאתלון ואימנתי קבוצת ילדים ומבוגרים. אבל זה היה על אש קטנה. ב 2014 עזבנו את כל העיסוקים שלנו. החלטנו להתמקד רק באימון ילדים. שנינו אנשים עם דעות מוצקות והרגשנו שאנחנו מסוגלים לעצמאות. אנחנו מסתדרים מעולה ולשנינו תפיסת עולם דומה מאוד בתורת האימון. לאורך השנים, התחזקה אצלנו המשיכה לאימון ילדים ונוער ואהבה לתהליכי צמיחה. הבנו שזו המהות האמיתית ולשמחתנו זה מצליח עד היום.
כשמאמנים ילדים ונוער, ההשקעה והמעורבות של ההורים היא אדירה. הטריאתלון הוא קסם, ומושך אחריו לא מעט הורים שרוצים להתאמן, ולאור זאת פתחנו קבוצת טריאתלון למבוגרים. אחריהם הצטרפו גם האחים והאחיות של הספורטאים. לאורך השנים, כ- 30 משפחות התאמנו אצלנו שלפחות 3 בני משפחה מתאמנים במקביל כמו משפחת גמליאל, ברם, שרף, זבליק ולרר. המשפחה הכי ותיקה עם מספר הספורטאים הגדול ביותר היא משפחת ברגר, משפחתו של אור. חלוצת המשפחה היא לי שמש, אחייניתו של אור, שהחלה את דרכה בגיל 11 וסחפה אחריה את כל אחיה, בני דודים, ההורים ואבא של אור. 3 דורות של טריאתלטים שמתאמנים אצלנו.”
זו לא קבוצה, זו משפחה!
“הסלוגן שלנו, מבטא את הדרך שלנו. האווירה המשפחתית מורגשת היטב אצלנו בקבוצה. היא מגיעה מתוך רצון לפתח את הילדים והנוער. לא רק במישור הספורטיבי אלא גם במישור האישיותי. אכפתיות, ביטחון עצמי, אהבה לסביבה ובעיקר אהבה לעצמם. זהו ספורט יחידני על המסלול אך יחד עם זאת יש פה גב חברתי חזק, קבוצת שייכות. בשנה האחרונה הרגשנו את זה מאוד. היתה שנה לא פשוטה, ולמרות הניסיונות שלנו לשמר את כל הילדים לצערי, חווינו לא מעט פרישות וזה בסדר גמור, כל ילד חווה את התקופה הזו אחרת. למרות כל הסגרים, המשכנו לאמן את הילדים עם חשיבה מחוץ לקופסא, כי בלי מסגרת, המצב של הילדים יכול היה להיות אחרת. בסוף, החיים לא נעצרים, הצלחנו ליצור שגרה בתוך הכאוס. נפגשנו המון, בשידורי זום לאימוני טריינר וכוח, שלחנו אותם לריצות עצמיות וכשהיה ניתן הלכנו לבריכה ולים. לצד האימונים, ניסינו להכניס קצת תוכן מרים מורל ומוטיבציה. אירחנו להרצאות זום בכירים מעולם הספורט כמו אריק זאבי, שחר צוברי, דרור פקץ’, יעקב טומרקין, אורן בליצבלאו ושחר שגיב. אפילו צפינו כולנו יחד בהופעת זום של גיא הוכמן, קומיקאי עולה. אנחנו מעריצים את הילדים והנוער שלנו על התקופה המשוגעת הזו. בעיניי, הם עשו את הלא יאומן.”
אין תירוצים- פשוט באים
“קבוצת הטריאתלון שלנו מונה כ-200 ספורטאים וספורטאיות מגיל 8-9, בנים ובנות שמתאמנים יחד. אנחנו גאים מאוד שכ 40% מהקבוצה הן ילדות ונערות. הן הלב הפועם של קבוצת הטריאתלון שלנו. לעבוד עם נוער מתבגר זו חוויה מדהימה ומלמדת. הצלחנו לפתח איתם שיח פתוח וחופשי לצד הקשיחות הנדרשת באימון. יש אמוציות בגלל הגיל הצעיר והמתפתח, הבדלי המגדר וגם כי שעומדים לפני זינוק לתחרות יש ציפייה והתרגשות גדולה. יהיה מי שידע לתעל את ההתרגשות הזו ולעוף על המסלול, יהיו כאלה שלא יצליחו להביא את היכולת שלהם לידי ביטוי ולאט ולאט ילמדו איך, ויהיו כאלה שיכייפו על המסלול. אצלנו יש מקום לכולם. אנחנו יודעים שהשיחות פתוחות והאימון שווה לכולם ניטע בהם ובנו ביטחון. זכור לי מקרה אחד ויחיד שהרגשנו מעט אבודים מול סיטואציה. בזמן מחנה אימונים בפורטוגל, אחד הנערים פשוט לא שיתף פעולה וזה ניכר עליו בצורה משמעותית. אחרי מחשבה איך לגשת ובחינת כל האפשרויות הצלחנו להביא אותו להשלים את ריצת הנפח ועוד 2 ק”מ שפספס ויצאנו כל המשלחת לערב כיף בליסבון. סף רגישות יש לכולם, זו לא מנת חלקן הבלעדית של נשים.”
“אין אצלנו סף קבלה, אבל דרוש דבר אחד- השקעה. אם אתה בא- אתה בא להשקיע. לא משנה לנו מי את, מה עשית ומה תעשי. מעניין אותנו לראות את ההתמדה. יש שיגידו שבסופו של דבר זה חוג ואני מסכים אבל גם בחוגים יש הוראות וחוקים בסיסיים. אני חושב שכל חוג ספורט הוא נהדר ויש המון ילדים ונוער שמגיעים אלינו אחרי שהיו בג’ודו או בשחייה, באחד מענפי הכדור או התעמלות קרקע וריקוד. הם מגיעים עם יכולת ספורטיבית חזקה ואופי נחוש אך בסוף הם מחפשים משהו אחר. הטריאתלון מספק חוויה חברתית ומגוונת, כל יום אימון אחר, במקום אחר. היכולת לחלוש על שלושה ענפי ספורט, הציוד הנדרש ומסגרת אימונים יומיומית ועדיין להיות ממוקד, היא יכולת שממשיכה עם החבר’ה האלה שנים רבות קדימה.
יש לנו ילדים שמגיעים אחרי שבבית הספר לא מצאו את עצמם חברתית ואפילו הלכו לאיבוד, ואצלינו הם מוצאים את הפינה שלהם, נרגעים ונכנסים לרוטינה חדשה להשקיע בה את האנרגיה. בקבוצה כל כך מגוונת, הייתי חושב שיהיו מעמדות בגלל תחרותיות והישגים. לא פעם אנחנו מרגישים שזה חשש שקיים אצל ללא מעט הורים, אבל אנחנו יכולים לומר בוודאות, המעמד החברתי מושפע באופן ישיר מרמת ההשקעה של הספורטאים ולא כמות המדליות שיש להם בארון. שנער משקיע באימונים, כל הקבוצה רואה את זה וגם אם הוא לא יעמוד על דוכן המנצחים, הקבוצה תגיב להשקעה. תרים אותו הכי גבוה והוא ירגיש את ההערכה הזו. מי שמשקיע נהיה כוכב חברתי והקבוצה מחבקת אותו.”
מאחורי הקלעים
אור ועידן לא לבד. הצוות מונה עוד 7 מאמנים ומאמנות. “אייל שלומי מלווה אותנו בשגרת אימוני כוח. כשראינו כמה טוב האימונים האלה משפיעים על הנוער, הוא החל באימוני כוח מותאמים לילדים הצעירים יותר. שחר לרר שהיא גם אחראית על המדיה שלנו, טריאתלטיות שגדלה בקבוצה שלנו וחזרה לאמן איתנו. גל חדש ושירה כץ הן הרכש החדש שלנו לאימון הילדים והנוער ואנחנו מאוד שמחים על הצטרפותן. את קבוצת המבוגרים מובילים איציק גרשון וזיו נצר. בכל המנהלות הלוגיסיות בשגרה ובחרום יש לנו את ירדן מזרחי.
“You can check out anytime you like but you can never leave”
“כפי שאנחנו מצפים הספורטאים שלנו להשקיע, אנחנו מצפים מעצמנו לאותה רמת השקעה חזרה. בשנים האחרונות, ההשקעה שלנו מחזירה לנו פירות. שמתאמנים שלנו חוזרים לעבוד איתנו לאחר השירות הצבאי, אנחנו מתרגשים מזה, זה לא מובן מאליו. בדרך כלל בגיל 16-17 רמת התחרותיות יורדת, הפנים לבגרויות והשירות הצבאי מעבר לפינה. זיהינו שהחבר’ה מחפשים נדבך נוסף. החלטנו לפתח פלטפורמה ייחודית, ראשונה מסוגה המשלבת טריאתלון וכושר קרבי. אימונים שיכשירו את הספורטאיות והספורטאים לשלב הבא בחייהם- השירות הצבאי. הכי משמח שעילי גמליאל, ספורטאי שגדל בקבוצה שלנו יהיה המאמן הראשי ויוביל את האימונים. אוהד שטילמן, אביו של גורי שטילמן, ספורטאי שלנו, יוצא שייטת 13 ועוסק כיום בתחום הכושר הקרבי, יעניק לנו הרצאות בנושא. אנחנו מקווים בקרוב לפתוח קבוצה נוספת לטריאתלון ילדים בראש העין. אנחנו מזמינים אתכם לבית שלנו.
קטנה לשחרור
שווה, לא ? מוזמנים לאתר הבית. בפרק הבא, קבוצת אסא רופין שחוגגת 15 שנות פעילות, תבואו – יהיה חם ומגניב.
שלכם, ורדי
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו: