מצב מכוני הכושר בתקופת הקורונה לא נראה מזהיר. תמיר לוי: “כולם רוצים לחשוב שיום אחד השלטר יפול, יגיע החיסון ויכריזו על חזרה לשגרה אבל המומחים אומרים שזה לא יקרה – יהיה שינוי מהותי”.
תמיר לוי ממרכז יובל להסמכות בספורט מכשיר מדריכים בתחום חדר הכושר כבר כ 22 שנה. בנוסף הוא ואשתו ענבר מוכרים מאוד בענף הפיטנס כמארגני כנס גינוסר – כנס שנתי מוביל שנערך במשך שלושה ימים על חוף הכנרת. לצד אלה הוא המנהל מקצועי של חדר הכושר והסטודיו בכפר תבור. בתור מקצוען גם בהיבטי המקצוע הספורטיבייים והידע, גם בהיבטים העסקיים של התחום וגם בהיבטי אירועי ספורט והפקה, היה מעניין מאוד לשמוע את הפרספקטיבה שלו על מצב מכוני הכושר ועל ענף הפיטנס לאור הקורונה. לאן זה הולך מפה?
לחצו פה להצטרף לקבוצה הסודית והשקטה שלנו בווטטסאפ:
“אירועי הספורט ישתנו גם אחרי הקורונה”
“להערכתי חייבים להשלים עם העובדה שגם אם נחזור לעשות אירועי ספורט גדולים הם יצטרכו להתנהל אחרת. לא נוכל יותר להכניס 150 איש לאולם ספורט היות והמדינה תתקדם כנראה בכיוון של הגנה על הפרט ותציב חוקים שיגבילו כמה אנשים יכולים להיכנס למקום סגור. בצרפת למשל יש עונש מאסר בפועל על הכנסת יותר אנשים לפעילות מהמותר בחוק לפי כמות אנשים למטר מרובע! בישראל הדברים האלה לא מוסדרים בצורה נכונה וטובה תוך התייחסות לגודל ונפח המקום וכמות האנשים שנכנסים. הקורונה תפתח לאנשים את המודעות לכך שהשיקול, האם אפשר להכניס 500 איש לאולם ספורט כי יש 500 מקומות ישיבה, לא מתחשב למשל ברמת האוורור.
אפשר לראות את זה בהצעה של הקניונים לאחרונה: שכדי לפתוח הציעו להתחייב לאוורר את האוויר 6 פעמים בשעה. האוויר הכי קטלני זה מערכת המיזוג כי זה אוויר חוזר, ולדעתי יתחילו להפעיל את הראש כל מי שנותן רשיונות עסק, איכות הסביבה וכו’, וידרשו קריטריונים בלי קשר לקורונה. כתוצאה מכך מארגני האירועים הגדולים, לאו דווקא ספורט – יצטרכו לעשות שינויים מהותיים. גם אירועי תרבות ישתנו.
כשאנחנו עושים השתלמויות ענק כאלה נצטרך לחשוב אחרת. חלק מהשינוי הוא באמת לכיוון אירועי חוץ, תחת אוהלי צל ורק בשעות הקרירות יותר. רעיונות יש, ויש גם דוגמאות מהעולם שאפשר להתאים לישראל ולייצר אותם עם הסברה ללקוחות שלנו. זו משימה מורכבת, אבל זה המקום שאחנו הולכים אליו.
“חדרי הכושר יעברו למערכת שעות!”
היום בחדרי הכושר למשל, לא קיימת מגבלה על מקום. יש מגבלה מסוימת רק על חדרי כושר גדולים עם רישיון עסק, בהם מקבלים היתרים לכמות מתאמנים לפי צרכי כיבוי אש שבכלל נובעים משיקולי רוחב הדלתות ופינוי מהיר. לא חשבו על זה שאדם צריך לנשום, לא על תחלופת אוויר או על איכות האוויר. העולם הולך למקומות האלה: סטריליות, אוורור גדול יותר, פילטרים לאוויר החוזר לחללים, ובמקביל מגבלת גודל חד משמעית – מה שישנה לגמרי את מצב מכוני הכושר בעתיד, לעומת היום.
בזמן הקורונה החלו לדבר על לחלק את גודל חדר הכושר ב10 כך שאם גודל חדר הכושר הוא 200 מטר, תוכל להכניס 20 איש. בדוגמה של חדר הכושר שאני מוביל בכפר תבור, לשעות היום יש השפעה משמעותית: מוקדם בבוקר מגיעים שלושה ארבעה מבוגרים ולאחר מכן עד 17:00 יש מעט אנשים, ואז: בום של בני נוער ואנשים שחוזרים מהעבודה. בין השעות 17:00-20:00 יש פיצוץ אוכלוסין בשעות העומס מכניסים המון אנשים. מה שיקרה הוא שאם לא תוכל להכניס את כולם, תצטרך להתחיל לנהל מערכת: משעה 17:00-20:00 נהייה חייבים להרשם באפליקציה, והיא תספור ותייצר את ההגבלות לשעות הפעילות פר מתאמנים ואנשים יתנהלו באופן הזה. אם לא יקפידו על זה יבוא פקח בשיא ויספור את האנשים… חרגת, תקבל קנס.
“זה הזמן לחכות רגע ולא למהר עם החלטות”
“כעת זה הזמן לשבת בשקט ולראות איך הדברים מתפתחים. אין מה למהר שכן רעיונות שעלו לפני חודשיים כבר לא רלבנטיים אחרי שגילו דברים חדשים, כמו שאין הדבקה ממשטחים כמו שחשבו. תוך כדי תנועה אנחנו מבינים שהכל משתנה וצריך לחכות ולראות לאן זה הולך, ולאט לאט להתחיל לגבש תוכנית חדשה שתתייחס לחיים החדשים, הן בקרב אירועי ספורט גדולים והן מבחינת פעילות ספורטיבית.
תמיר לוי בחדר הכושר של כפר תבור
מצב מכוני הכושר הגדולים יתדרדר!
“אי אפשר להשוות מכון קרוספיט, סטודיו פילאטיס וכו’ וחדרי כושר. בחדרי כושר גדולים של 1000 מ’ ויותר, ההוצאות השוטפות הן מאוד גבוהות. חדרי הכושר האלה עובדים על מתח רווחים שנתי של 20-30%, והם מושפעים מעונתיות (ביולי אוגוסט אנשים לא עושים מנויים, והם מבטלים לפעמים בחגים כשהם בחופש). על גבי הרווחיות הבעיתית הזו, נכנסה הקורונה, ואנשים עוזבים. הבעיה הקשה הניצבת כעת היא שאנשים לא רוצים לחזור! הם מפחדים למרות שחדרי הכושר מקפידים על ניקיון, סטריליות, מפעילים ניהול קהל. הקורונה גרמה לחלק מהקהל להעדיף לעשות קצת ריצה, קצת מתח ולוותר על חדר הכושר. המשמעות היא שירידה כזו של 30-40 אחוז במנויים הופכת את העסק הזה ללא כלכלי!
הסטודיו הקטן יכול לשרוד
“מכוני הסטודיו הקטנים נמצאים בפוזיציה עדיפה: עלויות התחזוקה שלהם מאוד נמוכות, המנוי שלהם גבוה יותר מזה של חדרי כושר. מנוי קרוספיט עולה היום 300-500 ש”ח לעומת 170-250 של חדרי כושר. הם גם לא פועלים את כמות השעות ביממה של חדרי הכושר: מכון פילאטיס מיטות ומקומות קטנים ואיכותיים לא פועלים גם מרבע לשש בבוקר, עד 11 בלילה, אלא יש להם שיעורים 5 שעות ביום, ולכן עלויות המדריכים הן קטנות יותר, החשמל וכו’- הכל יותר זול. הם יכולים לעשות חישוב ספציפי ולראות אם הם שורדים עם המנויים שלהם.
במבט קדימה להערכתי חדרי הכושר הגדולים לא ישרדו, כולל אלה שכרגע פתוחים. חלקם פשוט לא סגרו את התיק במס הכנסה, כי הם מפחדים שיפסידו את פיצויי המדינה. אולי רשתות כמו הולמס פלייס ישרדו כי יש להם אוויר להרבה מאוד זמן, אבל המצב יהיה קשה.
קשה להעריך מה זה יעשה לעלויות המנויים- הערך של המנוי יעלה בצורה משמעותית, כי לא יהיו לנו הרבה אופציות כמו בעבר, תהייה פחות תחרות, וחדרי הכושר יהיו חייבים לחסוך בשירות ובעלויות.
להערכתי בסטודיואים לא יהיה שינוי – למעט אצל אלה שלא היו רווחיים קודם ויסגרו כי השינוי ימנע מהם להמשיך. אלה שעבדו טוב ישרדו ואף אולי יתחזקו! הקטנים ישרדו, הגדולים בבעלות פרטית לא ישרדו, ואני יודע כבר על רשת גדולה מאוד שהיא בחדלות פרעון והיא לא סוגרת כי היא מחכה לקבל כסף. זה עצוב.”
מצב מכוני הכושר בתחום ה – Low Cost
רשתות מוכרות עברו לשיטת לואו קוסט בגלל לחץ של התחרות, אבל הלואו קוסט יעלם מהשוק. הוא בנוי על זה שאין מדריכים בחדר כושר מעבר להשגחה כללית, המכשירים פשוטים ואם אתה רוצה הדרכה – אין בעיה תקנה אימון אישי בתשלום נוסף… אחרת לא מדברים איתך. הם גם מציגים מנויי בוקר לשעות הריקות שמאפשרות מנוי זול במיוחד אבל בשעות השיא ישלמו יותר. זה לא ימשך באותה צורה כי יהיו פחות מתאמנים בחדרי הכושר ורבים לא יוכלו לשרוד.
מעניין? הרשמו לניוזלטר השבועי!
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
כולם מדברים על זה שתחום האאוטדור גדל
“אפשר לדעת די בטחון שהמשק לא הולך לצמיחה, אלא הולך למיתון. אנשים עדיין חושבים שפעילות גופנית פחות חשובה מההוצאה על דברים אחרים. יכול להיות שמישהו שהתרגל להוציא 500 ש”ח בחודש, לא יוציא את זה. אצל משפחה ההוצאות על הספורט עם הילדים והבריכה היא לא קטנה- והיא אולי תעדיף להקים משהו ביתי. אנשים מתחילים לעשות הרבה אימונים בבית.
מהסגר הראשון ועד היום כמעט ולא ניתן להשיג בשום חנות ציוד משקולות חופשיות, מוטות אולימפיים, ספות. אי אפשר לקנות. אם בעבר מכרו ב 10 שקלים קילו, היום ב 19 ש”ח ואין להשיג! הביקוש עלה באלפי אחוזים. נכון שרבים יחזרו לחדרי הכושר, אבל עדיין 20-30 אחוז מהאנשים לא יחזרו משום שהם ימשיכו להתאמן בבית. הם כבר השקיעו בציוד, הם רצים קצת לאירובי בחוץ, עובדים עם משקולות חופשיות, לא מתפנקים ומייצרים מצבים מגוונים עם הספסל.
המגמה שמתחת פני השטח!
כשהרשתות הגדולות נפתחו וגדלו הן פעלו באסטרטגיית נתח שוק. הגישה היתה שכדי לנצח את התחרות הם יתפשטו כל כך הרבה, ויורידו מחירים כך שלא ישרדו המתחרים שלהם. אבל התחרות פה באה מלמטה, והמפלצות האלה יפגעו. סניפים לא רווחיים יסגרו, סניפים קיימים יקטנו. אני רואה פה עולם שהולך להשתנות!
בצפון יש ישובים קהילתיים, ויש המון מדריכי כושר שפתחו מתחמים קטנים של 50-60 מ’ מרובע, עם ציוד בסיסי ביותר, ועושים פעילות. הרעיון הוא פשוט וזו מגמה שלא מדברים עליה כי היא מתחת פני השטח ועובדת הרבה על כסף שחור. אחד המוצרים הטיפוסיים שלהם הוא אימון אישי למשפחות: אבא אמא ושלושה ילדים שבמקום לשלם 150 ש”ח לאדם ישלמו 250-300 ש”ח לאימון משפחתי. אלה מגמות שמתפתחות כל הזמן במעין קפסולה של אימון אישי משפחתי. יש פה גם ערך משפחתי נוסף שבו האבא מבלה סוף סוף עוד שעה ביום עם הילדים שלו.
גם כרטיסיות מתחזקות: אתה קונה 10 אימונים ורק כשתגיע תשלם. לרוב זה יוצא יותר זול לאנשים. הסטודיואים הקטנים האלה יתחזקו מאוד, ובמיוחד היות והורידו את הדרישה לרשיון עסק לחדר כושר בפחות מ 400 מטר: היום אין בעיה, יש ביטוח, ואין פחד. צריך מדריך, אישור בטיחות, וזהו. זה יחתוך להרבה מקומות את חדרי הכושר הגדולים, ובפריפריה זה פורח במיוחד.
בערים המבוססות זה לא כי אין חדר כושר קרוב כמו במושבים ובעיירות הקטנות אלא כי אנשים יאהבו את זה וירצו לעבור לאימונים משפחתיים.
“תפסיקו לרחם על עצמכם!”
אני מאמין שבכל קושי בחיים צריך להפסיק לרחם על עצמך. זה אתגר ומי שיפעיל את הראש ויחשוב יצליח ישרוד. צריך להיות גמישים ולהגיב לשינוי, לדוגמא: בביה”ס להכשרת המדריכים שלי (מרכז יובל להכשרות בספורט) נכנס הנושא של הזום ואנחנו הולכים ומשתכללים בו: חלוקות לחדרים, משימות מדויקות ושיעורי בית. גם בימים רגילים של אחרי הקורונה, נמשיך למודל היברידי כנראה, שכן אפשר יהיה להשתמש בזה 30% מהשיעורים. המצלמות פתוחות, המיקרופונים פתוחים, יש שיח, סרטונים, דפי עבודה, זה מעולה! גם המורים למדו את זה מהר מאוד. אתה יכול לעשות השתלמויות קצרות יותר, משולבות וזה מקל ויכנס חזק גם אחרי הקורונה. יש לאן להתפתח ולעשות את זה יותר מעניין.
