סיקור מרוץ המכביה בירושלים: ריצת לילה עם מדידה באוגוסט

ירושלים – הנה הגענו למירוץ המכביה

הגענו לירושלים ביום ראשון אחר הצהריים. אחרי תקופה ארוכה ללא מירוצים, חדוות הריצה הורגשה באוויר. שמחנו על האפשרות לריצת לילה במזג אוויר קריר ונעים בחודש אוגוסט וזה היה שווה את הדרך הארוכה. באתר המירוץ הייתה הכוונה מצויינת לחניון הלאום אשר נמצא במרחק הליכה קצרה משטח ההתכנסות ומצאנו חניה במהרה. הצטרפנו לחבורות הרצים אשר צעדו במרץ לכיוון גן סאקר ותוך כדי הירידה לכיוון שטח ההתכנסות עלו בי פתאום מחשבות על העליות הצפויות במירוץ. ירושלים הרים סביב לה, ועליות רבות בה. עד מהרה הגענו לשטח ההתכנסות וכיוונו אותנו לעמדת בדיקת תו ירוק שהייתה יעילה ומהירה. קיבלנו צמיד נייר על היד ונכנסנו למתחם ההתכנסות הירוק והמרווח. ברקע התנגנה מוזיקה מקפיצה ואנרגטית שדרבנה את הרצים בזמן החימום.

ניגשנו תחילה לעמדת חלוקת הערכות. העמדה הייתה בצפיפות שאינה תואמת את רוח התקופה אך למרות זאת, הרישום בעמדה ואיתור השם בוצעו ביעילות ומהירות ולשמחתנו קיבלנו את ערכת המשתתף במהרה. למרות שהתבקשתי למלא את מידת החולצה במעמד הרישום, לא נותרו מידות במידה הרצויה – מאכזב. 

המסלול של מרוץ המכביה

שעת ההזנקה התקרבה והכרוז הזמין את כולם לקו הזינוק. טיפוס קצר במעלה דרך רופין הביא אותנו לעמדת ההזנקה ובדרך למעלה יצא לנו לעודד את מסיימי ריצת ה 5 ק”מ. התאספנו בשרוול הזינוק וגם שם שמחנו לשמוע תקליטן שדאג להעלות את רמת האנרגיה עם מוזיקה טובה. ההזנקה תוכננה לשעה 20:50 ויצאה לדרך בדיוק בשעה הנקובה.

תחילת המסלול עברה מתחת למשרדי הממשלה והוארה בכדורים צבעוניים מרהיבים. לאורך כל הדרך ליוותה אותנו מוזיקה מעמדות תקליטנים אשר ניצבו לאורך המסלול. המסלול המשיך לתוך מתחם האוניברסיטה העברית. בחלק זה של המסלול היו מקטעים של ריצה בחשיכה בשילוב נוף לא מעניין. בדרך עברנו בתחנת המים הראשונה והמים שחילקו לנו היו חמים ולא נעימים לשתייה. בהמשך הדרך, המסלול עבר באצטדיון הלאומי המרהיב וזכינו לרוץ על מסלול הריצה המדהים שלו. חוויה מרגשת במיוחד לרוץ על מסלול בו יתחרו בקרוב משתתפי המכביה ה-21.

חזרנו במעלה (עליות כבר אמרנו…) שדרות המוזיאונים אל המסלול מתחת למשרדי הממשלה ומשם המשכנו וטיפסנו דרך כיכר יק”א וחלפנו בריצה במעבר מרגש מול רחבת הכנסת המוארת. המסלול המשיך במעבר ברחוב חשוך שנתן לנו תחושת ריצה לא נוחה ולא בטיחותית. ריצה במורד דרך רופין החזירה אותנו לגן סאקר. לקראת הסיום בכניסה לגן סאקר, פנינו לעמק המצלבה למסלול של קילומטר הלוך וחזור על אותה דרך ומשם אל שער הסיום. 

אחרי קו הסיום 

בקו הסיום חיכתה לנו הפתעה, ולצערי לא מדובר על חטיפי אנרגיה ושתיה קרה. שעוני הספורט שלנו ושל שאר המתחרים הראו כי המרחק שרצנו היה 9.75 ק”מ ולא 10 ק”מ. זה הפתיע אותנו לרעה, במיוחד אחרי שבפרסומים הובטחה מדידה מדוייקת של המסלולים. למי שציפה לעמדות עם כיבוד כפי שנהוג בכל מירוץ דומה ציפתה אכזבה – פרט לעמדת מכירות בירה לא הייתה אפשרות להצטנן במשקה קר או להשביע את הרעב לאחר הריצה, גם לא בתשלום. 

הצגת התוצאות על לוח עץ בשטח ההתכנסות שוב גררה צפיפות מיותרת. בהמשך נערכו אירוע ההפנינג ריקודים וטקסי הפודיום שחתמו את המירוץ. לסיכום, לאחר תקופה ארוכה ללא מירוצים וציפייה לאירוע ייחודי, התאכזבתי מהארוע שלדעתי היה יכול להראות אחרת ולהיות יותר מקצועי. 

בייקפאנל בטלגרם, לחצו פה לראות את זה!

מנצחים ותוצאות במקצה ה-10 ק”מ במירוץ המכביה

גברים

1. גרפלד יאן – 34:29
2. קלוגהפט יניב – 35:07
3. עמיאור צורי – 35:13

נשים

1. קוטליארבסקי רעיה – 42:31
2. מרשום יהודית – 45:26
3. יאפרוב ליובוב – 46:59