האם כל אחד צריך מדרסים לריצה או רק מי שיש לו בעיה? שלחנו את אריאל אגרון ואת ורדי בכור אל יוסי דביר מאורלי אורתופדיה לבדוק את זה על הרגליים שלהם. אחד תחרותי ומתאמן שעות ארוכות על האופניים. מסע אל בית מלאכה בסטנדרטים אחרים.

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

הטכנולוגיה מתפתחת יחד עם הספורט וכך גם הידע שלנו על הגוף העוסק בענף הסיבולת. מי שרוצה להיות בקצה צריך להיות עם יד על הדופק אחר ההתפתחויות – לשמירת הגוף וגם בשביל להיות בטופ כי התחרות צמודה. הרי כל אחד מחפש את השדרוג, את השיפור, את היתרון: קרבון באופניים קרבון בנעלי רכיבה והיום גם סוליות קרבון בנעלי ריצה.

מדרסי ריצה אורלי

מסע בזמן אל בעלי המלאכה הטובים של פעם

הסדנה של יוסי באורלי אורתופדיה היא כמו כניסה לקפסולת זמן. המקום מעוצב כמו בית מפעל קטן משנות ה50 ואילולא הכלים המודרניים והשימוש בטכנולוגיות מהמתקדמות שיש היום הייתי חושב שנכנסתי למכונת זמן שהחזירה אותי כמה עשרות שנים אחורה לארץ ישראל הישנה והטובה. לאותם ימים כאשר איש מקצוע היה איש מקצוע, שהידע שלו הצטבר במשך עשרות שנים ועבר בשרשרת דורית מאב לבן, מבן לנכד. 

ובאמת מסתבר שיוסי הוא דור שלישי בעולם האורתופדיה. גם אבא של יוסי, שאול, הוא אורתופד וגם האבא של שאול, הסבא של יוסי, אורתופד. הגעתי למקום עם מסורת משפחתית. אורלי זו האחות הקטנה שמנהלת את העסק המשפחתי הוותיק הזה, יושבת בלובי הקבלה ומקבלת בחום את הלקוחות, רובם קבועים.

אורלי אורטופדיה

האם צריך מדרסים לנעלי ריצה?

יוסי הוא איש המקצוע. אדם עם ידי הזהב ועם שירותיות נדירה לישראל, אצלו עברו מאות אם לא אלפי זוגות רגליים, כל זוג עם הבעיה הייחודית שלו. כטריאתלט, הגעתי עם שלוש שאלות:

  • האם אני צריך בכלל מדרסים לנעלי ריצה? 
  • האם שווה להוציא 2000 ש"ח על מדרסים כאלה? 
  • במה שונים מדרסי הריצה של יוסי ממדרסים אחרים שיש היום בשוק, בדגש על מדרסים מתקנים לפלטפוס, בעיה שגם אני וגם ורדי מתמודדים איתה? 

מדרסים אורתופדיים

עקב בצד אגודל

לאט לאט, זה המוטו של יוסי. תכלס, כמו אנשי המקצוע של פעם. ההרגשה היא שאת כל הקשב האפשרי אני מקבל בכניסה לסדנה שלו. שום דבר אחר לא מעניין אותו כרגע. בתשומת לב וסבלנות הוא שואל, מתעניין, מסתכל על כפות הרגליים, על צורת העמידה שלהן. בוחן מכל הזוויות והכיוונים, מודד, חש, שואל איפה כואב, איפה לא. אין איתו הרגשה של לחץ לסיים כמה שיותר מהר כדי לעבור ללקוח הבא. תענוג. 

אחרי הביקור הראשון שלי אצל יוסי נזכרתי כמה ישראל לעומת זאת היא לא מדינה שירותית. כמה רוב העסקים פה, בין אם במגזר הפרטי ובטוח במגזר הציבורי הם בעלי רמת שירות נמוכה, כאילו "עושים לנו טובה שהגענו בכלל". אני מניח שזה קורה כאשר מספר הלקוחות כל כך גדול שאין בעיה לאבד אחד או כמה בגלל יחס לא אדיב, בכל מקרה יבואו אחרים, הנה הם עדיין על הקו בהמתנה שמישהו יענה להם. 

וזה מה שמפתיע במוסד הזה, אורלי אורתופדיה – למרות הכמות הגבוהה של לקוחות המקום, ע"פ יוסי מדובר על מאות של לקוחות קבועים כאשר חלקם הגדול, כ70% מהם, רפואיים, רמת השירות היא כאילו יש לקוח אחד ביום. באמצע היום, שעה שלמה של אבחון, מדידות, שאלות, הקשבה ואפילו קפה וסיור במקום. 

אחרי אבחון ספציפי של הפלטפוס שלי כפלטפוס גמיש ותיאור ע"י צילום ומסילה אלקטרונית, איך הקריסה של רגל ימין שלי שונה במקצת מזאת של רגל שמאל, והסבר מה ההשלכות של הקריסה ואיך אפשר לתקן אותה – התחיל תהליך יצירת הטמפלט של כפות הרגליים שלי בשיטה שחשבתי שנעלמה – רטיות גבס.

מדרסי גבס אורלי

רטיות הגבס שנעלמו בשביל מהירות וכסף

מסתבר שהשיטה הזאת, שמכוני אורתופדיה אשר מכבדים את עצמם ואת המקצוע שלהם עדיין משתמשים בה, אולי לוקחת יותר זמן לביצוע אבל היא מדויקת יותר בעשרות מונים ונכונה יותר, מהשיטה הנהוגה בשנים האחרונות בהרבה ממכוני האורתופדיה – הכנסת כף הרגל לתוך קופסת ספוג.

תחשבו על זה: כשאורתופד או אורתוטיסט (טכנאי אורתופדיה) מכניס את כף הרגל שלכם לקופסת הספוג זה קורה כאשר אתם בעמידה או בדחיפה של הספוג לכף הרגל. כלומר הרגל נלחצת עם המשקל של הגוף על הקרקע ובעצם "מתעוותת" מהלחץ שהופעל עליה. כך יוצא תבנית של כף הרגל שלכם כאשר היא לא במצב הטבעי שלה, אלא עם העיוות שלה, עם הקריסה לצורך העניין – כלומר המנח הלא תקין מתקבע ועל פיו יוצרים את התבנית. בשיטה הזו הספוג מעתיק את העיוות של כף הרגל, אין בכך הגיון. 

רטיות הגבס לעומת זאת מולבשות על כף הרגל כאשר האדם במצב ישיבה וכף הרגל משוחררת, במנוחה מלאה, ללא נשיאת משקל כלומר במצב הטבעי שלה. זהו "מנח תקין" (Neutral position). הטמפלט שיוצא, אשר ממנו עושים את המדרס – הוא המדויק לתיקון כף הרגל! המדרס שנבנה בשיטה הזאת 'מחקה' את המנח התקין של כף הרגל ויביא אותה לשם בעת הדריכה. 

אז למה מכוני אורתופדיה רבים כל כך משתמשים בשיטה השגויה של הספוג? פשוט מאוד, היא לוקחת פחות זמן עבודה. ספוג זה עניין של חצי דקה, רטיות גבס – 20 דק'. יש פה עניין של חיסכון בזמן. מכוני אורתופדיה שעובדים בשיטת הספוג מצליחים להכניס ככה יותר לקוחות לסדר היום. 

שירות קצה, כמו גם מוצרי קצה, דורשים זמן, מקצועיות וסבלנות. אל תתפשרו על מקום שמנסה לחסוך בזמן על חשבון הדברים הללו. אנחנו מנסים להיות קצה כאן. תהליך רטיות הגבס לוקח כאמור כ- 20 דקות שבהן יוסי מלביש את הרטיות אחת אחת, עד שכולן עוטפות את הרגל ויוצרות צורה של כף הרגל במנח תקין, כאשר היא במנוחה. זו אולי עבודה "מלוכלכת" יותר למקום ולאורתוטיסט המבצע, אבל לפחות היא מדויקת יותר ומתקנת את כף הרגל למצב התקין שלה. אגב, אל חשש מבחינת הניקיון לנו הלקוחות – בין רטיות הגבס לעור כף הרגל יש הפרדה של נייר נצמד, כלומר אין צורך לשטוף אחרי זה את הרגל או משהו, כפות הרגליים נשארות יבשות. 

מדרסים אורלי

לסיכום, כאשר הרגל במנוחה וללא משקל עליה היא נמצאת במצב התפקוד הנכון של כל מערכת העצמות, מצב שבו אין עליהן לחץ (Neutral position). למצב הזה קוראים "מנח תקין" – כאשר עצם העקב (קלקנאוס) נמצא מתחת לקרסול (טאלוס). למצב הזה אנחנו רוצים להביא את כף הרגל כאשר היא בעבודה, בעת דריכה, בין אם בריצה או ברכיבה. 

במידה ותנוחת כף הרגל לא מתוקנת ע"י מדרס ואנחנו ממשיכים לייצר את העיוות של הקריסה ולגרום ללחץ לא בריא על העצמות, יכולה להווצר אט אט שחיקה שלהן. כל עוד הגוף צעיר אז הוא יכול לספוג את זה אבל כאשר הוא יגיע לגיל 50 פלוס – יתחילו לצוץ דלקות, כאבים, יבלות ועוד בעיות שאף אחד מאיתנו לא רוצה. אז נצטרך לחזור ליוסי כלקוחות רפואיים ולא כלקוחות של לייף סטייל. ותאמינו לי, ראיתי את המקרים הרפואיים שיוסי מטפל בהם בסדנה, לא עלינו. בביקור הזה הבנתי מהי חשיבות המדרסים למי שסובל מקריסה וגם ראינו כיצד השיטה של יוסי באורלי אורתופדיה שונה ואיכותית יותר ממקומות אחרים. 

מדרסים בהתאמה אישית

מה נעל מתקנת מתקנת? 

יוסי מציג גם גישה מעניינת לגבי נושא הנעליים המתקנות בריצה. כמו לרבים אחרים גם לי יצא לי לקנות פעם זוג כזה. הצליחו למכור לי ולשכנע אותי, בעבר לא ממש הבנתי בעולם הזה. אבל אם לחשוב על זה, מה היא באה לתקן בעצם, הנעל המתקנת? בעיה שהיא לא בדקה לי? ואם הקריסה שלי היא באחוז שונה מאשר ה"תיקון" שהיא באה לבצע? ואם הקריסה שלי היא בכלל החוצה ולא פנימה? איך הנעל יודעת? היא שאלה אותי לפני? ומה עם העובדה שכפות הרגליים שלנו לא סימטריות? אם כך, למה נעליים "מתקנות" מגיעות סימטריות? כאשר קצת מתעמקים במחשבה, לא צריך להיות אורטופד מומחה בשביל להבין שיש כאן חוסר התאמה בין הבעיה לפתרון.

הפער בין מוצר מדף לבין מוצר קסטום הוא דרמטי. אם אין לכם שום בעיה בכף הרגל אתם צריכים נעל ניטרלית. הרי אין מה לתקן. אם כף הרגל שלכם מאותגרת ע"י קריסה או עיוות כלשהו – התפיסה של גישת מדרסי הקסטום היא שאתם גם צריכים נעל ניטרלית, פשוט עם מדרס בתוכו שמותאם לבעיה הספציפית שלכם.

אורלי אורתופדיה

הבדל ענק עם המדרסים

אחרי כשבוע הוזמנתי לקבל את המדרסים המוכנים שלי. באתי כמובן עם נעלי הריצה והם הותאמו על פי הרוחב והצורה שלהם. ההרגשה איתם מדהימה! אני יכול לתאר את התחושה כאילו משהו "מחזיק" את כף הרגל שלי מלמטה, עוטף אותה ותומך בה שתישאר יציבה. פתאום הבנתי עד כמה הרגל שלי קרסה קודם וכמה הגוף נאלץ להתאמץ בכל צעד בשביל לתקן את המנח. אני קצת מרחם על עצמי שנאלצתי לעשות עבודה כפולה כאשר יש פתרון פשוט, גם אם לא זול, אך חשוב כדי לייצב את כף הרגל בתוך הנעל. 

כבר בריצה הראשונה הרגשתי את ההבדל, את התמיכה שפתאום צצה מלמטה. זה יצר אצלי ביטחון והארכתי את הריצה מעבר לאימון שהיה צריך להיות באותו יום, כתוצאה מההתרגשות וחווית הריצה החדשה. לאחר כמה ימים מקבלת המדרסים שיחת טלפון מיוסי שהתעניין לשמוע איך מרגישות הרגליים, האם הכל בסדר. לאחר כחודש חוזרים אליו לליטושים אחרונים במידת הצורך (ועם נעליים נוספות במידה ויש) וכמו כן לעטיפת המדרס בשכבת פולימר בעובי של חצי מ"מ כדי לחזק אותו. זמן החיים הצפוי של מדרס הוא כשנתיים. 

מצד שני יש חסרונות למדרס: הוא מעקר את התחושה הקרובה והישירה שהנעל תוכננה לספק. הוא מייצר מיסוך בינכם לקרקע ועוד שכבה של הגבהה, יתכן שגם הורדת ריספונסיביות (עוד שכבות, עוד שיכוך…) ולכן מי שלא באמת חייב, עדיף שלא יעשה.

מי שצריך מדרסים לריצה צריך גם לרכיבה?

בזמן הכנת צורת כף הרגל שלי עם רצועות הגבס שאלתי את יוסי את השאלה הראשונה שסיקרנה אותי: "תגיד, כאשר מגיע אליך טריאתלט בשביל מדרסים לריצה, הרי זה ענף עם אימפקט גבוה וכאבים פוטנציאליים…". "חד משמעית" עוצר אותי יוסי. "שין ספלינט, בעיות בקרסול, אנשים שסובלים מטהטרזלגיה (כאבים בכריות כף הרגל) ועוד…"

אז אנשים שהם גם רצים וגם רוכבים, אבל באים אליך לצורך הכנת מדרסים רק לריצה, היית ממליץ להם לעשות גם מדרסי רכיבה

– "שאלה טובה. זה תלוי בבדיקה ספציפית. אנחנו לא רוצים לעשות מדרסים איפה שאין צורך" עונה יוסי תשובה שהייתם רוצים לשמוע מהספק שלכם בתחום האספקה שלו. "קודם כל צריך לזכור שברכיבה ובריצה העומסים על כף הרגל שונים. למי שיש קריסה, נגיד כמו שיש לך והמקרה שלך הוא קלאסי, אז הוא יקבל ממני מדרס גם לרכיבה וגם לריצה כי הוא צריך תיקון בשני ענפי הספורט. למי שיש קשתות רגילות (Normal arch) ירצה אולי מדרסים בולמי זעזועים עם XRD לריצה אבל לא מחייב שיהיו להם גם מדרסים לרכיבה במידה והם לא רוכבים מקצועי כלומר כמה שעות ביום. אתה לעומת זאת, שליח על אופניים שרוכב לא מעט וגם יש לך פלטפוס, אז בשבילך מדרסים הם חובה, זו אפילו לא שאלה, אם בריאות הרגליים כמובן חשובה לך וכך גם הישגים בספורט. אבל כמו שאמרתי קודם, כל מקרה לגופו."

מדרסי רכיבה מקרבון

מדרסי הרכיבה מקרבון של אורלי אורתופדיה

מדרסים לריצה – סיכום

למדנו כמה דברים חדשים מהחוויה הזו בשבועות האחרונים: שיש עדיין בתי עסק בארץ שמביאים כבוד ישן וטוב למונח הזה – איש מקצוע. צמד המילים "כמו פעם" הוא לפעמים הדבר שצריך לחפש. כי מקום באמצע השדרה הראשית עם ויטרינה יפה הוא אולי מזמין מבחוץ אבל בפנים עלולים להבין שאנחנו עוד לקוח על פס ייצור של עסק אשר מנסה לדחוס כמה שיותר אנשים. זה יכול לפגוע בבריאות שלנו בגלל שימוש בשיטות שגויות, גנריות ולא "מדויקות" מספיק. שום דבר לא משתווה ל"קאסטם מייד" ולמגע יד אדם מנוסה ומקצועי. 

בדיעבד, לאורך שימוש ארוך טווח גיליתי שאני מעדיף לרוץ בלעדיהם. בחירת נעליים אחרת פתרה לי את הבעיות שבגללן חשבתי שאצטרך אותם, ואני לא עושה בהם שימוש היום. למי שלא צריך מדרס, החוויה של השימוש תהייה שלילית על הריצה שלו, לכן המלצתי: עשו מדרסים רק אם יש בעיה אמיתית וברורה לתקן. אבל אם אתם יודעים שאתם חייבים אותם, משתמשים בהם קבוע, הרי שהספק הזה מומלץ ואיכותי.

RUNPANEL גם בטלגרם – כנסו!

קוראי בייקפאנל זכאים להנחה על המדרסים, פה: כנסו ומלאו פרטים 
מאת: אריאל אגרון וורדי בכור
צילום: אריאל אגרון