מי אתם המתאמנים בקבוצת הריצה – קווים לדמותכם

הרץ כדי לא להשמין

יש כאלה שאוכלים כדי לרוץ, אבל הוא רץ כדי לאכול. הריצה משמשת כתירוץ לארוחות שחיתות עליהם ישמעו שאר הרצים בקבוצה ואף יקבלו תמונות ממנות נבחרות היישר לקבוצת הווטסאפ. הוא מתחיל לפחמם חודשיים לפני המירוץ, גם אם מדובר ב–5 ק״מ עממי. מדרג ונרשם למירוצים בשביל המטעמים שמחלקים באקספו, בסיום ובתחנות ההזנה לאורך המסלול. מרוצים כמו הבוז׳ולה או מרוץ הבירה חביבים עליו, הוא בכלל יטען שבירה נחשבת כמשקה התאוששות לאחר ריצה. אצלו קלוריות נספרות רק כשהן נשרפות ותמיד ניתן למצוא אצלו אוזן קשבת לארגון ערב קבוצה שיכלול פחמימות או מנה בשרית.

התחרותי

אצלו כל אימון הוא תחרות, אפילו ריצת התאוששות או שחרור. באופן תמידי הוא מחפש אתגרים בגרמין וסגמנטים בסטראבה. בסיום החימום תמיד תשמעו אותו מנמיך ציפיות ומתרץ מראש למה הוא לא יעמוד בקצבים ואז נותן בראש ומשאיר לכולם אבק. רצים שמאיימים על מעמדו בקבוצה יכנסו לכוונת שלו, הוא ינתח את הריצות שלהם וימצא נקודות תורפה שאפשר לנצל בשביל להביס אותם. כשמתקרבים לכתף שלו הוא לא יתן לעקוף ויגביר גם בכוחותיו האחרונים, רק לא להפסיד למישהו ובטח שלא בכבוד. במרוצים תמיד ידחף לשורות הראשונות בזינוק, ואם רץ אחר מועד או זקוק לעזרה – שיחפש מישהו אחר שיעזור כי הוא שועט לעבר עוד PR.

הלא מתאמץ

מכירים את הטיפוסים שהכל הולך להם בחיים בלי להתאמץ? אז כזה. אם הוא מפספס אימון או שניים זה לא משפיע עליו, גם לא העדרויות או מחלות, מהן הוא חוזר לשגרה ואפילו משפר שיאים בלי להניד עפעף. סגנון הריצה שלו קליל לא משנה באיזה קצב או תוואי מסלול. כשכולם שבורים בסיום ריצה ארוכה ומפרכת הוא קופצני ועליז, מוכן להתחיל את היום בשמחה. אין לו בעיה לקפץ במעלה סולם המאמצים תוך כדי דילוג על שלב או שניים כשאחרים חורקים שיניים. הוא תמיד יגיע מלא אנרגיה ואופטימיות בכל עונות השנה, באופן מרגיז אך מלא הערצה כאחד.

הרטנוני המדרדר

מגיע לאימונים כדי להתלונן: על הקצבים, על הקילומטראז׳, על מזג האוויר, על פציעות ועל מה לא? תמיד מנסה להמריד את הרצים נגד המאמן ומאיים לפרוץ בשביתה איטלקית ולפתוח קבוצת בוטיק מתחרה שתרוץ פחות ותאכל יותר. יש לו ביקורת על תכנית האימונים – מוקדם מדי להגיע לכזה קילומטראז׳ שבועי, אנחנו עלולים להיפצע, עדיף לרוץ פחות ולקטר יותר. מנסה לערבב פוליטיקה עם האימונים בשביל להתסיס וליצור ויכוחים ומכריז קבל עם ועדה על פרישה מהקבוצה רק כדי לשוב אל חיקה בחלוף שבועות אחדים.

RUNPANEL גם בטלגרם – כנסו!

המצטלם והמתעד

כל ריצה שווה סלפי וכל אימון עולה לסטראבה בליווי תמונות ואימוג׳ים. במרוצים יודע לזהות את הצלמים מבעוד מועד ולתכנן אסטרטגיה איך להגיע לנקודת הצילום האופטימלית כשאין לידו (או חלילה מלפניו) רצים נוספים. הוא מתאמן על פוזות לצילום לקו הסיום: יד אחת למעלה או שתיים, אגרוף, וי או thumbs up לחילופין. משקיע מחשבה בכל פריים: לאורך, לרוחב, סלפי או לבקש מעובר אורח תמים צילום גוף מלא שיכלול גם את הנעליים החדשות. ברגעים נוסטלגיים ידפדף באלבומים דיגיטליים ויקפיץ תמונות מריצות ותחרויות עבר כדי לשתף עם החברים לקבוצה, אותם הוא מתעד באופן קבוע משבוע לשבוע.

הפצוע שמסרב להחלים

בדרדסית אפשר לקרוא לו ביש-גדא, כי הפציעות לא נותנות לו מנוח. ביטויים כמו מתיחה בהאמסטרינג או בשרירי הגלוטס, דלקת בגיד אכילס או תסמונת ITB שגורים בפיו ברמה שבועית. הוא מכיר את כל מגוון הבדיקות והטיפולים: החל מצילומי אולטרסאונד ו-MRI דרך פיזיותרפיה, עיסויים ודיקור סיני עתיק. בפעמים הנדירות שהוא מופיע לאימונים נראה אותו עם מייצב ברך אורתופדי או מדבקות טייפינג על הכתף בהתאם לסוג הפציעה. לפעמים זו סתם שפעת או וירוס טורדני בתזמון אומלל שמשבית אותו מריצה. מה שבטוח – אם תרצו המלצה על פיזיותרפיסט או מכון בדיקות, הוא הכתובת שלכם.

הפז״מניק

יש לו חולצות דהויות מימי ההקמה של הקבוצה וממרוצים מתחילת המאה. באימונים של ירח מלא הוא יספר צ׳יזבטים על מרוצים בהם נגמרו המים בתחנות ההזנה, אז נאלץ לשתות את הזיעה של עצמו בשביל לא להתייבש וניווט עם כוכבים לפני שהיה שעון GPS. הזכרונות ממרתון טבריה הגשום עוד גורמים לו לצמרמורות בחורף קר ובמרוץ אייל רץ בשדות הפתוחים בימים שקדמו לשכונה בגליל-ים. רצים הצטרפו לקבוצה ואחרים עזבו, גם מאמנים התחלפו אך הוא נשאר כסלע איתן, לקבל את החדשים ולנגן מחדש את אותו התקליט. 

הצעיר

כשמדברים על ג׳ל הוא חושב שזה לשיער, לאימונים הראשונים מגיע עם הסמארטפון ולא עם שעון GPS, אוזניות או בגדי ריצה מנדפים. הוא סובל משפשפות ופטמות שורפות בלי להבין למה זה קורה רק אצלו, קופא באימונים בחורף ללא לבוש מתאים ונמס בקיץ בחולצות עבות וללא כובע. מושגים כמו טייפר, PR, סאב 3 ופארטלק נשמעים לו כמו סינית וכמובן נשרף באימון כשפותח בקצב מהיר לרמתו שמסתיים בסבל ושברון לב. במרוצים יחשוב שחייבים ללבוש את חולצת המרוץ שקיבל בערכה והתמונות שלו יצאו לא בפוקוס או מאחורי רצים אחרים. מה שכן – עם הזמן תמיד יבואו צעירים אחריו ויעשו את אותן טעויות שהוא השאיר כבר מאחור.

גיק הריצה

בקיא במחקרים על אורך צעד, קיידנס, השפעת שינה, מתיחות וחיזוקים על ביצועים בריצה. יודע את תכנית המרתונים של קיפצ׳וגה עוד לפני שמכריזים עליה ומכיר את הטיפוס המצטבר והשיפוע של כל מסלול. זוכר תוצאות ממרוצים ומתרגם אותן בראש לקצב ממוצע. כשהאימון נגמר אצלו האנליזה רק מתחילה: מה היתה סטיית התקן של האינטרוולים או של קצב המטרה ואיך היו הביצועים שלו ביחס ליעדים וביחס לאחרים בקבוצה. מנוי פרימיום של סטראבה זו לא שאלה בכלל אלא צורך קיומי, בכדי לראות את הגרפים והסטטיסטיקות בהם ימצא מפלט לגיקיות שלו.

הרץ החברתי

הצחוקים, הגיבוש והחבר׳ה הם העיקר ולא המסביב לתפיסתו. הוא מגיע על ג׳ינס לשתות בירה בסוף אימון עם הקבוצה, אפילו אם אינו צריך או יכול לרוץ. אפשר למצוא אותו מעודד באימונים ומרוצים גם אם אינו מתחרה או לאחר שסיים את חלקו. הקילומטראז׳ וקצב הריצה ישתנו בהתאם לרצים סביבו למרות שהתכנית שלו אומרת אחרת. אפליקציות גרמין, סטראבה ופייסבוק תמיד פתוחות אצלו בשביל לחלק לייקים, קודוסים, פרגונים ואימוג׳ים לרצים בסביבתו, כי זה מה שחשוב בעצם, לא?

איזה סוג רץ אתם?

אם אתם מספיק זמן בקבוצת ריצה, בטוח נתקלתם בסוגי הרצים הללו ובטח בעוד כמה אחרים. הרץ ה-over motivated, הבורח מהבית, הרץ החסכן, השוויצר, המצוייד, המשקיען, זה שרץ עם מוזיקה בפול ווליום ועוד.
עם יד על הלב, אני רואה את עצמי בכמה וכמה סוגי רצים, לא רק באחד: פעם אני תחרותי ופעם חברתי, מצלם ומתעד וגם גיק ריצה לחילופין. בעבר הייתי הרץ הצעיר וזה שרץ בשביל לא להשמין וכעת מדי פעם נפלטים לי סיפורי גבורה של רץ פז״מניק. אז ספרו לנו – איזה סוג רץ אתם? איזה סוגי רצים נוספים אתם מכירים שחייבים להיות ברשימה?

* דיסקליימר: כל הדמויות הן פרי דמיונו של הכותב, אין ביניהן לבין הרצים בקבוצת רצים בירוקה כל קשר (טוב, אולי קצת).

מאת: אלי ארקוש

⬇️⬇️⬇️ אגב, שמת לב למלבנים האלה לשיתוף כתבות? אם אהבת את התוכן שלנו, התודה הכי גדולה עבורנו היא שיתוף שלהן לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך