למרות מתקפת הטילים מאיראן והחום הכבד, עיריית תל אביב-יפו עשתה את המעשה הנכון וקיימה את מרוץ הלילה של תל-אביב. זה היה מרוץ מרגש עם קבוצות לוחמים דוחפות את פצועי המלחמה על כסאות גלגלים, מקצה חדש של 15 קילומטרים, עמדות מוזיקה והמון אנרגיה. אך יש גם נקודות לשיפור לקראת השנה הבאה.
מרוץ הלילה של תל-אביב יקרה או לא יקרה?
במוצאי שבת, בזמן שהמרחב האווירי של ישראל נסגר ומאות טילי שיוט וכטב״מים עשו דרכם מאיראן לעבר ישראל, הדבר האחרון שיכולנו לדמיין זה קיום מרוץ המוני של מעל 20,000 רצים במרכז תל-אביב. ההכרזות על ביטול הקייטנות והמסגרות לילדים ואיסור על התקהלויות החזירו לא רק את מארגני המופע של עומר אדם לשלוף תכניות גיבוי מהמגירה. נדמה שככל שהמציאות הישראלית הופכת קיצונית יותר, כך יכולת ההתאוששות והחזרה לשגרה משוגעת מהירה יותר.
ראנפאנל בווצאפ:
כך ביום שני מצאתי עצמי בקניון עזריאלי אוסף לא פחות משמונה ערכות (כבדות!) לחברים שנרשמו למקצים השונים במרוץ הלילה של תל-אביב. כל ערכה הכילה שני בקבוקי שתיה קלה בטעמים, 2 חטיפי אנרגיה, חטיף מלוח מקינואה, דוגמית אישית לקפה טורקי ודוגמית פרסקינדול עם קופון הנחה. חולצת המרוץ הוצעה כשדרוג בתוספת של 20 ש״ח ואם נרשמתם מספיק מוקדם, יכולתם גם להוסיף כיתוב אישי על מספר החזה.
השנה התווסף לו מקצה חדש של 15 קילומטרים שנועד למשוך גם רצים המחפשים אתגר גדול יותר מ-5 או 10 קילומטרים. בכלל, אפשר לספור על יד אחת את המרוצים במרחק הלא-סטנדרטי של 15 ק״מ (כמו מרוץ אייל המסורתי ברמת השרון), חלקם אף התבטלו השנה בגלל המלחמה.
חניה ולוגיסטיקה במרוץ המוני
מרוצים המוניים בתל-אביב טומנים בחובם אתגרי חניה ודרכי הגעה למרוץ, לכן החלטתי לנסוע לתחנת הרכבת בהרצליה ומשם לקחת את הרכבת. החניה באזור התחנה הייתה מאתגרת ויצרה לחץ מיותר לפני ההגעה למתחם המרוץ. בנוסף היו גם קילומטר או שניים של הליכה מתחנת הרכבת באוניברסיטה ועד למתחם הזינוק בגני יהושוע. בניגוד למרוצים קודמים החלטתי לרוץ הפעם עם הסמארטפון, גם כדי לצלם תמונות לפני ואחרי המרוץ וגם כדי לחבור לחברים שהגיעו בדרכים שונות.
העונה מרבית המרוצים מתקיימים בסימן השבת החטופים וזיכרון החללים של המלחמה, כך גם מרוץ הלילה כיבד את הנופלים והחטופים בכל הזדמנות: בנאומים לפני ההזנקות ובקריאות העידוד של המתנדבים שקראו לזכור את החטופים. למרוץ התווסף נופך צבאי כשקבוצות שלמות המייצגות את יחידות צה״ל השונות רצו עם דגלים וחולצות היחידה, כשחלקן דחפו פצועים מהיחידה על כיסאות גלגלים. אותם פצועים שחזרו מהקרבות, עברו שיקום ורצו לטעום קצת מהחיים הספורטיבים ומהאנרגיה המרוממת.
חום ולחות, צפיפות ושיפוצים במרוץ הלילה של תל-אביב
מתחם הכינוס היה מרובה בדוכנים של ספונסרים, קבוצות ששרו שירים והניפו דגלים ושירותים כימיים למכביר. למרות הקליטה הסלולרית הלקויה הצלחתי לחבור לחברי לקבוצה וגם לאורח מחו״ל שפייסר אותי במרתון ברצלונה לפני כשנה. אטרקציות שונות קיבלו את פנינו וכללו צמידים המאירים לפי קצב המוזיקה כמו גם שני מתנדבים אמיצים בחליפות של דובי ענק בחום של 27 מעלות לטובת המצטלמים. כשיצאנו לחימום הבנו שהמקצים הוזנקו באיחור של כחצי שעה. הסדרנים איפשרו להמונים לגשת למשפך הזינוק בגלים, על מנת לווסת את כמויות הרצים הבלתי-נגמרות.
בואו איתנו למקומות יפים! הצטרפו לניוזלטר: הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
ההליכה על שדרות רוקח לכיוון שער הזינוק כשברקע הגלגל הענק המואר של הלונה-פארק ובין לבין עמדות מוזיקה מקפיצה, הכניסה אותנו לאווירת המרוץ. רצי מקצה ה- 15 ק״מ התכנסו, צילום אחרון על קו הזינוק, נאומים של נציג עיריית תל-אביב ונציג ING המייבאים של מותג נעלי הריצה On (כנסו לכל הכתבות על On) למען החטופים ולזכר הנופלים העלו את הרגשות המעורבים שילוו את המרוץ – ההנאה של אירוע ריצה המוני מול העצב וההכרה של המציאות הישראלית המורכבת. ספירה לאחור ויצאנו לדרך!
תל-אביב, יא חביבי תל-אביב
הקילומטר הראשון היה מהיר ויחסית מרווח, אך כבר בעליה לגשר רוקח נתקלנו ברצים איטיים של מקצה ה-5 שהלכו לאיטם לרוחב המסלול. כנראה האיחורים במקצים הקודמים גרמו לצמצום המרווחים בהזנקות ולצפיפות הרבה שבה נתקלנו בחלקים שונים לאורך המסלול. לפני הפניה לאבן גבירול ראיתי בחטף את נקודת הפרסה של מקצה 5 ק״מ והצפיפות אכן פחתה לרגע. באבן גבירול נוכחנו לראות את השיפוצים לכל אורך הרחוב, מה שהצריך זהירות מירבית בין לוחות המתכת והאספלט שעל הקרקע אשר יצרו מרווחים המועדים לסיבוב הקרסול.
לאחר כ-4.5 ק״מ בפניה מתחת לבניין העיריה המתינו במארב הצלמים משני צידי המסלול לקלוט את הרצים בפוזות שונות הנעות בין שמחה, הפתעה ועד לסבל מתפתח. העצים בשדרות בן-גוריון העניקו בריזה קרירה, הפוגה קלה לקראת העליה המשמעותית של המרוץ. בדיזינגוף רצנו בין ברים ובתי קפה, אפילו קיבלנו הצעה צינית להצטרף לבירה צוננת כשאנחנו ואלפי הרצים סביבנו סמוקי פנים ונוטפי זיעה. קצת אחרי כיכר דיזינגוף הגענו לעליה בקילומטר השביעי לקראת הפרסה. זה היה אחד הקטעים המאתגרים במסלול, כאשר הרצים בירידה החולפים מולנו נתנו קצת תקווה שאוטוטו מסתיים המקטע הקשוח.
ושאבתם מים בכוסות
תחנות המים בעומס החום הגבוה הרגישו דלילות מדי, מה גם שמאתגר לשתות מים בכוסות תוך כדי ריצה. כל תחנת שתיה טמנה בחובה את הסיכון להחליק על האספלט הרטוב או להתנגש ברצים סמוכים שמבקשים לחטוף שלוק מים קרירים. היו גם מקטעים מאוד צפופים במסלול כאשר רצים ממקצים שונים רצו ממול וחסמו יותר ממחצית מרוחב הכביש. כל הכבוד למתנדבים שעודדו, חילקו מים ועזרו לצלוח את המרוץ במזג האויר הקשוח.
בחזרה לבניין העיריה בקילומטר התשיעי הצלמים שוב קלטו את הרצים מבעד לעדשת המצלמה, אך הפעם בעייפות רבה יותר כשלפנינו עוד 6 קילומטרים ארוכים עד לסיום. הפעם פנינו ימינה לקילומטר העשירי שהרגיש אינסופי ונמשך הרבה אחרי פנית הפרסה באבן גבירול. בנקודה זו הדבקתי את יוחאי עילם, הפייסר שלי ממרתון ברצלונה ופלאשבקים מהקילומטרים הקשים ממנו וממרתון תל-אביב חלפו לנגד עיני. אומרים שצרת רבים חצי נחמה ואכן הריצה ביחד עזרה לי להגיע לגשר מעל הירקון ומשם להגביר בפניה לרוקח ואז בעיקוף של הגשר וחזרה לרוקח כשבאופק שער הסיום המיוחל.
מדליה, קרטיב והמסע הביתה
אחרי התאוששות קלה בהליכה איטית למתחם הסיום, קבלת המדליה ובקבוק המים המרווה, מצאנו אחד את השני והחלפנו רשמים מהמרוץ הקשוח. מצאנו עמדת קרטיבים מרעננים והתחלנו את המסע הרגלי לרכבת, משם עוד הליכה לחניון בו הרכב וכך הגענו הביתה מפורקים לקראת חצות לפני יום עבודה שכנראה יהיה פחות פרודוקטיבי ורווי כיווצי שרירים. מרוץ הלילה של תל-אביב פופולרי כל כך כי הוא יותר חוויתי וחברתי ופחות תחרותי ממרוצים אחרים. רצים חובבים רבים מסמנים אותו כמרוץ מטרה, להוכיח לעצמם ולסביבתם שגם הם ראויים למדליה ולתואר ספורטאי או רץ של 10 ק״מ. קבוצות ריצה מגוונות, חברות מסחריות שונות והשנה גם יחידות בצה״ל בחרו לשלוח נציגויות להשתתפות בו. השנה הוא היה מרגש יותר משנים קודמות, אך הצפיפות הרבה בשילוב החום, המסלול המאתגר והלוגיסטיקה מסביב עשויה להרתיע אחרים מלהשתתף בו בשנה הבאה.
הצטרפו לניוזלטר:
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
מאשר משלוח פרסום ועדכונים
הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:
כצב וצילם: אלי ארקוש
שתף את זה! פה עם הכפתורים האלה למטה: