מדור קבוצות הריצה של RUNPANEL מגיע הפעם למועדון רצי תל אביב הוותיק של המאמן ומטפס ההרים דניאל קרן. השיחה שלנו עוברת מהר מאוד לפסים מעניינים על 4 “עמודי החוכמה” (Pillars of wisdom) שקשורים לעולם הריצה. מקור להשראה ומחשבה על הריצה, בשיח מעט שונה.
אבל השיח המוכר יותר היה ברקע כל הזמן, כי דרך השיחה על ארבעת עמודי החוכמה האלה עם דניאל ניסיתי גם להתאושש מאימון קריעה שהעביר המאמן גיא זלוף עם שעה וחצי של אינטרוולים בעליות וסקוואטים שתפסו לי את השרירים ליומיים. גיא לקח אותנו מאיזור השפך אל העליה מהטיילת לגן החשמל, שם זיגזגנו הלוך חזור ובסיום כל עליה סקוואטים ולאונג’ים בשפע, מתובלים בעוד כאלה בואריאציות נוספות. לאחר מכן קינחנו ב5 כפול 2 דקות על קצב מהיררר! הצלחתי לשרוד, אבל המוד היה שרידה…
מאת: גיא חלמיש
המאמנים: דניאל קרן (קרוב) וגיא זלוף (מאחור)
מרת”א ודניאל קרן
דניאל חזר לארץ משהות בניו-יורק וגילה שאין מועדון ריצה בת”א: “אז הקמתי את מרת”א ב 2007″…”עסקתי בעיקר בטיפוס הרים וצוקים ובאומנויות לחימה ותמיד שילבתי את זה גם עם ריצה”. הפעילות במרת”א מתחלקת לקבוצות הריצה ולפעילות במקומות עבודה.
מועדון רצי תל אביב
בקבוצה יש 6 מאמנים ויש מדרג קבוצות:
- מרת”א מתחילים– סדנאות של 10 מפגשים להעברת תאוריה עם ידע מעשי. כל אימון מבוסס על פרק מתוך “ספר הריצה השלם” אותו כתב דניאל קרן, ולצדו אימון ריצה.
- מרת”א FIT- קבוצת ריצה בדרגת כניסה.
- מרת”א לייט– הקבוצה שהתארחתי בה והיא הכל חוץ מלייט- האימונים שלה יותר עצימים ויותר ארוכים, יותר מוכוונים אירועים ותחרוית, אולטרה מרתון וכו’.
- מרת”א תחרות– הרמה הגבוהה ביותר, אבל היות והאנשים נמצאים במסגרת חברתית גם, להתרשמותי ההבדלים בין “לייט” ל”תחרות” מטשטשים עם הזמן.
קואוצ’ גיא זלוף
מסעות דניאל זו מסגרת נוספת (מהתחום של אאוטפאנל – מגזין הטיולים והאאוטדור שלנו) של טיולי אתגר וריצה במקומות שונים בעולם. לצד זה הוא נותן הרצאות על האתגרים והתובנות שעבר, וגם עובד עם חברות היטק בגיוס השקעות ופיתוח עסקי. הרקע שלו כאיש אומנויות לחימה והחיבור לחשיבה מהמזרח הרחוק, בא לידי ביטוי בסדנאות המדיטציה שהוא עורך וגם בשיחה הזו, שבה דיברנו על ההזדמנויות שבריצה מעבר לריצה.
הריצה והגוף – (pillar of the body)
עמוד הגוף (Pillar of the body) – “על זה 99 אחוז מעולם הריצה מדבר. על הזמנים, הג’לים, המלחים, מנוחה, כח… זה פן אחד חשוב, אבל הוא רק אחד מארבעה” הוא אומר. דניאל כתב את “ספר הריצה השלם“, רב מכר כבר 6 שנים מאז שיצא לאור (כ 10,000 עותקים) שעוסק בעיקר בפן הזה- האימוני גופני.
“יש לספר שני הישגים משמעותיים: הוא הביא אלפי רצים להשיג את המטרות שלהם, והוא מנגיש את כל האספקטים של ריצה גם לרצים מתחילים וגם לרצים מאוד מנוסים. הייחוד שבו הוא שיש שם תוכניות אימון מאוד מפורטות על בסיס יומיומי על בסיס תחרות יעד וזמני יעד. לדוג’- תוכנית ל 10 ק”מ בזמן של 45 ד’ שמראה על בסיס יומיומי איזה קצבים אימונים ודפקים צריך לעשות לאורך כל התוכנית כדי לעמוד ביעד הזה. מאוד ספציפי, ומה שאפשר לאמר היום אחרי שאלפי אנשים התאמנו לפי זה- זה שהתוכניות האלה עובדות. יש מאות אנשים שכתבו לי שהתאמנו לפי התכנית כדי לרדת X שעות במרתון מסוים- והצליחו”. מספר קרן.
לא להזניח את החיזוקים!
“זה מנגיש מתודולוגית אימון, מהם סוגי האימונים השונים, מתי עושים אימונים שונים לאורך העונה, איזה תרגילי כח כדאי לעשות, פתרון לפציעות, עבודה פסיכולוגית… הספר מכסה כמעט כל אספקט בריצה. הוא מחבר בין תאוריה ופיזיולוגיה לקטעים מעשיים מאוד – ובתוכו שזורות חוויות אישיות ממרתון הסהרה, וריצות מיוחדות. גם משהו ברמה הטכנית והמקצועית וגם ברמה הרוחנית”.
הריצה ככלי לתובנות (pillar of the intellect)
“הריצה יכולה להיות כלי טוב לתובנות אינטלקטואליות, כי היא כמו אמצעי לראיית לילה: אוספת אור. מה מאפשר ראיה בתנאים לא טובים? איסוף אור. אותו דבר לגבי החוויות האנושיות: כשיש חוויה שהיא מועצמת אפשר להתבונן עליה. אם החוויה לא מועצמת, נדרשת עדינות מאוד מיוחדת כדי להתבונן בה אבל בחוויה מאוד חזקה קל לראות.
למשל- בני אדם לא יכולים להתעלם מההשלכות של מחלת סרטן כי זה מאוד חזק אצלם בחיים, אבל הם יכולים להתעלם מדברים יומיומיים יותר- רעש במסעדה, מישהו שעקף אותך בכביש… לעומת היום יום, חוויות בריצה מאוד מועצמות. אדם שמתאמן חצי שנה לתחרות ולא עמד ביעד… לאדם בוגר שלא רץ אין חוויות כאלה, או שיש אבל הן נדירות. לרץ יש אותן פעמיים שלוש בשנה.
ההזדמנות פה היא לעשות רפלקציה לאישיות: על מה זה עשה לך? איך הגבת לזה? איך זה השפיע על התדמית האישית שלך לחוסן האישי? מה זה עשה ליחסים עם הסובבים שלך? מה היו המניעים האישיים? הריצה מספקת הזדמנות להגיע לתובנות שאין לאדם שלא רץ – כי החיים די שטוחים, והריצה מכניסה אירועים עם אינטנסיביות גדולה. לכן היא משולה לאותו אור כוכבים שמגבירים כדי לראות בראיית לילה.
מימין: אלון אליש ודניאל קרן
ריצה ונתינה (pillar of the soul)
אנשים רוצים בנתינה, אבל הנתינה וההתנדבות הן מסובכות בחיים שלנו- איפה נעשה את זה, למי יש זמן? מעשית זה מסובך. הריצה נותנת פלטפורמה מאוד זמינה וטובה לנתינה: אתה רץ עם אנשים, מתכונן לתחרות ויכול לעשות “דאנה ראן” – מילה בסנסקריט שמשמעותה נתינה.
זה יכול להיות לרוץ עם מישהו שרץ פעם ראשונה 10 קמ ואתה רץ לידו, או שאתה מסיים מרתון וחוזר ללוות רצים בדרך. אלה המתנדבים בתחנות האכלה ועידוד. אלה אותם חברי קבוצה שמגיעים לאימונים על אופניים כשהם פצועים, כדי לתת תמיכה לאנשים. זה לא צבוע בצבעים דרמטיים של חיים ומוות, אלא הופך את הנתינה לחלק אינטגרלי, פשוט וזמין, אבל מאוד נחוץ. לרוץ עם מישהו שהוא חלש ממך וללות אותו -ולעודד, זו תרומה גדולה.
ריצה ותודעה (pillar of the mind)
בני אדם מנסים לשנות מצב תודעה בשלל דרכים: (1) על ידי נרקוטיקה ואלכוהול, (2) באמצעות מוסיקה, (3) התמודדות בטבע, ו(4) על ידי שחרור אנרגיות בפעולה פיזית. אלה הדרכים בהם אנחנו שולטים בתודעה. המיוחד בריצה: שיש בה 5 אלמנטים המקדמים טרנספורמציה תודעתית- נרקוטיקה, מוסיקה, טבע, תרגילי נשימה, ופעולה.
בד”כ עושים את זה בצורה מלאכותית וייעודית- כלומר אם אני נזיר בודהיסטי ואני רוצה לעשות מדיטציה עמוקה, אתחיל פראניאמה יוגה- תרגילי נשימה, סירקולציה. העצבני – שומע מוסיקה ומתחבר לקצביות. חשבו על סרט מלחמה עם ים של לוחמים, ותופי המלחמה מכניסים אותם למצב תודעתי של לחימה. נרקוטיקה כמובן שמשנה…
כל הדברים האלה נמצאים בריצה בצורה טבעית ולא מלאכותית: לא עושים תרגילי נשימה אבל בפועל התרגילים הם תרגילי נשימה. לא משתמשים בנרקוטיקה אבל המוח יפריש חומרים קנבואידיים ואנדורפינים. לא יוצאים בהכרח לטרק או להפלגה קשה באאוטדור, אבל בריצה בד”כ אתה ביער, או בים – בסביבה טבעית.
מועדון רצי תל אביב לפני מרוץ בהרי האלפים בשווייץ
ולבסוף בריצה יש את הקצביות. זו הסיבה שאנשים מדווחים ומספרים על חוויות של התגלות בריצה. זה לא מקרי: בדיוק כמו מתכון של עוגה המכיל מרכיבים מסוימים ואופן הכנה, כשאתה רץ בקצב הנכון ואתה שם את המרכיבים הנכונים בריצה תהייה לך התגלות, נקודה.
קרוב למצלמה: אופיר קינדלר הוא איש המדיה של הקבוצה, רץ רציני ביותר בעצמו.
אפשר לצאת לריצה שתכוון להיות Focus Run- ריצת התגלות שתביא אותי בצורה מסוימת למצב התודעה הזה. יש כללים כדי שזה יקרה, אם ארוץ עם הרכיבים המתאימים לפוקוס ראן- תצא התגלות. ריצה מסוג אחר יכולה גם להיות חוויה אחרת, למשל ריצה שהיא טריגר ליצירתיות.
חכה עם זה שתי דקות!
שאלתי את דניאל האם במרת”א, בקבוצות הריצה המרכיבים האלה גם משולבים? אבל הוא אומר שלא. “קבוצות הריצה של מרת”א הן יותר בסגנון הספורטיבי הקלאסי”, אומר דניאל. “בסדנאות המדיטציה אני מדבר על הדברים האלה, אבל צריך לדבר עליהם רק פעם אחת. אני כן עושה מדיטציה בסוף האימון”.
כמה זמן אתם יכולים להצמד לקיר ככה?
מדוע מדיטציה? “הסיבה היא משל תמונת השמן: בסוף תהליך הציור, יש על הקאנבס ציור יפה, ובאנלוגיה- בסוף ריצה הגוף נמצא במצב נדיר ומאוד איכותי. אנחנו רגועים מאוד, שמחים מאוד, בתחושת אושר יצאת דופן שכל אחד יחוש. את התחושה הזו צריך ללכוד. אם היית שואל כל אדם היית רוצה לשמר את התחושה הזו כל היום שלך, הוא יגיד שכן. אנחנו לא יכולים לשמר אותה כל היום אבל יכולים לשמר אותה מעט, להיות מודעים לה”.
“כמו שציור השמן, כשהוא רק צוייר הוא נמצא ביופי רב, אבל כל נגיעה בקנבס יכולה למחוק אותו וצריך לתת לו זמן להתייבש כדי שתהייה לו עמידות, כך התחושה הזו שלאחר הריצה צריכה קצת זמן לעבור הפנמה והזדמנות להיצרב בתודעה. כדאי לתת לה את הזמן הזה. צריך מודעות לזה, צריך מישהו שיגיד לך שים לב עכשיו: תראה איזה כיף, נסה ללכוד את זה לכמה שניות כדי שזה ייספג בך!
אל תתן לטלפון הנייד לזרוק אותך ישר אל הווית העולם כי צבע השמש בתמונה בדיוק נספג עכשיו בקנבס, יש לו הזדמנות להישאר שם…. עזוב רגע את הריצה לאוטו, לנייד… חכה עם זה שתי דקות.”
Error: Contact form not found.
